שְׁעֹון קִַיץ לָבָן

וּבַדְּרִיכוּת הַזֹּאת
מְחוֹגִים
תָּרִים
אַחַר שָׁעָה
שֶׁאָבְדָה.

שִׁוּוּי מִשְׁקָל
מוֹעֵד
אֶל תּוֹךְ הַלַּילָה
מֻכֶּה יָרֵחַ וַחֲסַר שֵׁנָה.

אוֹבֶדֶת עֵצוֹת
אֲנִי אוֹטֶמֶת אָזְנַיִם. מִישֶׁהוּ
אָסַר עָלַי לִבְכּוֹת

בַּעֲקִיפָה, מֵעַל קוֹל הַקַּרְיָן
מִתְיַצֶּבֶת
מָטָה אֶת הַגֵּו,
יָדַיִם נוֹגְעוֹת בָּרִצְפָּה

בִּנְקוּדַת זְמָן
לִקְרַאת הַתַּחֲזִית
אוֹסֶפֶת תְּאוּצָה.