הָרַקְדָנִית, אַחֲרֶיהָ

נִזְכַּרְתִּי שֶׁאַף פַּעַם לֹא גָּזַרְתָּ צְלִילִים
וְתוֹךְ כְּדֵי, קְרִיאַת הַמּוּאָזִין נָקְפָה מִבַּעַד הַחַלּוֹן.
הֶחֱזַקְתִּי חָזָק בַּמַּעֲקֶה
כְּשֶׁגַּלֵּי הַיָּם שֶׁאָחֲזוּ בִּי יָמִים
עָלוּ עַל גְּדוֹתַי
מִתְרַגְּשִׁים אֶל מֵעֵבֶר לַגּוּף
לְהַצְלִיל אֶת פִּיר הַמַּדְרֵגוֹת
כְּמוֹ אֶצְעָדוֹת מְבוּשָׂמוֹת עַל פִּרְקֵי
הָרַקְדָנִית
הַמְּצַלְצְלוֹת מִקָּצֶה לְקָצֶה. צָלָלְתִּי בְּשֶׁקֶט אַחֲרֶיהָ
וְעֵינַי עֲצוּמוֹת, לֹא אָזַרְתִּי אֹמֶץ
לֶאֱמֹד אֶת קְרִיעַת הַמַּרְתֵּף.