לזכור

יום הזיכרון 11.4.1211

זכור את יום הזיכרון לשואה,
שמימי אופל וזוועה,
הביאה להקמת המדינה.
זכור את יום הזיכרון לחללי המערכות,
שממשיך שכול לגבות,
זכור את אלה ימי הקודש
של הזמן החדש.
זכור את ששת הימים
המפרידים בין הימים הקדושים
גם הם ראויים לשם:
ימים "נוראים",
זכור, שעצב מהול בשמחה
ממלא רחובות בדגלים,
שביום קדוש לחצי התורן,
ביראה יורדים.
אלה ימי התקווה,
של התחדשות האומה.
זכור את המילים והשירים
שעל הדם סופדים,
על המתים שבמותם ציוו לנו חיים.
זכור את הפיוטים והחרוזים,
שתקווה נותנים.
זכור את זריחת השמש ובואה,

ריח האד וציוץ הציפורים
בשחרית יום,
את צינת הליל בערבי הסתיו.
זכור את הים הבוהק בזוהר השקיעה,
את תקוות היורה
ויפי החצב.
זכור את השקנאי,
שבחר ממעל נתיבו,
בכנפיו הפרושות
מוך נוסך לשלום.
זכור את קול תיפוף הגשם בחוץ,
לחישת הרוח ומשב הבדים,
את האור המאפיר של חורף,
את קול הרעם שנחנק
במעטה הרך של העבים.
זכור את השלכת
ואת דרדרי סוף הקיץ,
שבקציפתם
העלו תפרחת מוות.
זכור את העצב והשכול
שגם הם חלק מהחיים.
זכור את עצבות הכינור
ושמחת החליל.
זכור שצליל, מנגינה, זמרה ושירה,
לשמח נוצרו.

זכור את העם הזה,
את המאמינים והחילוניים
את ברית הנימולים
שלא פסחו אף על כופרים.
זכור את המוגבלים,
שגם להם מגיע חיים.
זכור את האדם.
זכור את אהוביך ואוהביך.
זכור לחיות באהבה.
נצור את הזיכרונות
והתפלל לתקוות.
זכור את האמונה באלוהים
שבזכותה,
עם ישראל בן אלפי שנות...
זכור.