בחטיבת הביניים בילדותי בחיפה, הייתה בכל מחזור כיתה אחת שכונתה 'מסלולית'. כולנו ידענו מה הייתה משמעות מילה זו: כיתת ריכוז לילדים יוצאי עדות המזרח. איש לא אמר זאת בפה מלא, כמובן. היו איצטלות חינוכיות, אך די היה במבט אחד כדי להבין מהו המכנה המשותף של הכיתה: הצבע. המוצא.
המילה 'מסלולית' מהדהדת בראשי כבר שבוע, מאז פרוץ פרשת אי-קבלת הילדים שמוצאם באתיופיה - ללימודים בפתח תקוה.
בעוד מערכת החינוך התהדרה במושג 'אינטגרציה' - תלמידים מעטים בלבד מיוצאי עדות המזרח שובצו בכיתות ה'רגילות'. אזכיר בשמם הפרטי שניים מחבריי שהצליחו לחמוק מהגדרת הכיתה ה'מסלולית' ועברו ללמוד איתנו בכיתה 'רגילה': יוסי א. וקובי כ., שכל חטאם היה שלא נולדו כאבינועם או כאביעד, התגוררו בעיר התחתית ולא בכרמל.
אצל אימא של קובי, יוצאת עירק - אכלתי בפעם הראשונה תבית - חמין עירקי.
מובן שכיתות 'מסלוליות' אלה היו הרעשניות והפרועות מכולן, מה שכביכול הצדיק בדיעבד את היותן מופרדות. כך עובד ההגיון בראשם של הוגי גטאות: קודם מסמנים ומרחיקים, אחר כך מאשימים את תוצאות הדיכוי ואת היושבים בהם.
לאחר הלימודים היינו 'אנחנו' מחכים לאוטובוס למעלה, לכרמל. בעוד 'הם' היו מחכים לאוטובוס לכיוון למטה, לשכונת הדר. זה נקרא 'הנצחת פערים', אם היו כאלה בכלל.
לעולם לא אשכח את השיעור בו מרכזת השכבה החליפה מורה שחלתה. במהלך אותו שיעור אמרה כי יוצאי עדות אשכנז חכמים יותר מיוצאי עדות המזרח מכיוון שלמדו כל השנים. היינו בני 13, לא היינו חמושים - אבל ידענו שלפנינו עומדת גזענית שהעליבה את יוסי וקובי, בטיעון גזעני, כשסימנה אותם כטפשים גנטית, אבל היא לא הצליחה לקלקל את החברות איתם. הביטויים 'אשכנזי' ו'ספרדי' שנואים עליי. מבחינתי, יש יוצאי אירופה, אפריקה, אסיה.
לאלימות דרכים רבות להתפרץ - רק החמורות עושות דרכן לכותרות ונוגעות לרצח ולשחיתות. אך בשורשי כל אלה מחלות בירוקרטיות נפוצות, כהעדפה סקטוריאלית על בסיסים שונים, כשהמכוערת מכולן היא ההעדפה הגזעית.
ישונו לאלתר שמות בתי הספר המדוברים בפתח תקוה: מבית הספר 'למרחב' - לבית הספר 'לקבעון'. מבית הספר 'דרכי נועם' - לבית הספר 'דרכי כוח', מ'דעת מבינים' - ל'דעת גזענים'.
באתר של בית הספר 'דעת מבינים' שהתעדכן פתע-פתאום נכתב: "בית ספרנו מחנך לאהבת הבריות וקבלת השונה".
לאחר התעוררות הפרשה ותחילת הביקורת הציבורית, גם בתקשורת - שכרו בתי ספר אלה משרדי יחסי ציבור ועורכי דין, לא פחות. כמובן, שבהוראת אלה לא הסכימו להתראיין לעיתון הארץ. לטענת אנשי יחסי הציבור, בתי הספר הסכימו לקלוט באופן מלא את התלמידים יוצאי אתיופיה העולים לכיתה א', ואילו שאר התלמידים בכיתות ב'-ו' ילמדו ב"כיתות קלט" נפרדות. כל אחד מבין שמשמעות המושג 'כיתות קלט' היא - כיתות פלט, בעיר ללא פתח של תקוה.
משרד החינוך דחה על הסף את ההצעה בדבר 'כיתות קלט', שהן "סוג של גטאות קטנים לתלמידים ממוצא מסוים", כפי שאמר בשבוע שעבר שר החינוך,
גדעון סער. בעיריית פתח תקוה ניסו ליצור רושם שהגיעו לפשרה - אך מסתבר שלא היה זה ניסיון אמיתי.
עם חבריי לשכבה - אוהד, אביעד, יוסי, קובי, ענבל, שרה, דורית וזיוית - שמעתי לראשונה את 'פינק פלויד - The Wall' (החומה) לראשונה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
