אין מי שיחפוף את יאיר נוה,
כך הודיעו רשתות הטלוויזיה.
אהוד ברק, משחק אותה נעלב,
שמטו את השטיח, מתחת לרגליו.
היועץ המשפטי לא הסכים להגן על יואב,
ואהוד, אינו מוכן יותר, לראות את גבי מול עיניו.
לא חשוב לברק ולראש הממשלה,
מה נחשוב ומה יקרה ולאן נישא את הבושה.
שכחו את
אחמדינג'אד, שכחו את חיזבאללה,
אין יותר בעיות, ואין צרות למדינה.
הילד - ברק, לא מסכים לשום פשרה,
מצידו, שכולנו נרעד מפחד - ולא נבין את הבעיה,
הוא לא רוצה לראות יותר את גבי - נ.ק.ו.ד.ה.
מדוע כל השרים שותקים,
מדוע לא מתמרדים ואינם צועקים,
מה קורה כאן? מי מהתל בכולנו?
מי החליט, שלא חשוב בכלל מה יהיה אתנו.
האם אין כאן אף מבוגר אחראי?
אשר מתחיל להסתובב באי נוחות בכיסא.
מישהו שיעצור את המצב המביך-המסוכן,
וייתן לנו - המפוחדים - תחושה כי יש דין ויש דיין.
ועדת הספורט וועדת קישוט - כשהיינו ילדים,
גילו הרבה יותר אחריות - שמרו על הערכים.
ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל
