"בלי לדעת לחקור עדים בחקירה נגדית, המצב די אבוד. יכול לבוא עורך דין עם ידע ומסמכים, ולא יהיה מוכן או שלא יהיה לו מה שמאפשר לשמוע את תשובת העד ולנצל אותה, בלי להרתיע את העד ובלי להעליב אותו - הסיטואציה אינה טובה מבחינתו". כך אומר (יום ג', 6.10.15) שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, גלעד נויטל, במפגש של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין.

עוד אומר נויטל כי חשוב מאוד שהסניגור יתכונן לשופט מולו הוא עומד לטעון, ועליו להכיר את מזגו והאופן בו הוא מנהל את הדיונים. "חקירה נגדית היא אומנות. כשהייתי בפרקליטות הלכתי וחקרתי, ולפעמים קיבלתי נזיפות, וזה נכנס לדם. מי שיש לו פחד קהל - חייב להתעשת גם אם האולם מלא לקראת הדיון הבא, ולחיות בתוך הבועה שלו", הוסיף. "תבואו מראש, תשתו מים, תתכוננו. אולי תראו את העד מדבר עם מישהו שאסור לו לדבר. אתה לא בא עם לשון בחוץ".

נויטל גם מדגיש את הצורך להכיר את הכללים המשפטיים הנוגעים לחקירה נגדית: "קחו את הספר של [יעקב] קדמי [על הראיות], בכריכה כחולה, תפתחו את הפרק הנכון ותלמדו אותו. מי שמתייחס לזה כלאחר יד - ה' ירחם". נויטל מדגיש, כי לעיתים חקירה נגדית היא מיותרת - אם כי חשוב להסביר מדוע אין חקירה נגדית: "אם העד לא אמר משהו, למה לעורר את המתים? אולי נכון להסכים עם העד? אולי העדות שלו במשטרה טובה ללקוח שלך?". עוד ציין, כי הסניגור חייב לדעת בעל-פה את התיק, כך שאם העד סותר מסמך שכתב - הוא יידע זאת מיד, גם אם המסמך איננו לפניו.

הצעה נוספת של נויטל לעורכי הדין, היא לא להזכיר לשופט אם קצב את זמן החקירה, "כי גם אתם תהיו פעם במצב הזה". הוא כן מציע לעורך הדין החוקר, אם הוא רואה שיחרוג ממסגרת הזמן שהוקצבה, לבקש עוד זמן מוגדר או לבקש הפסקה כדי להיערך לקיצור החקירה. "אם יש לך עוד שאלות חשובות, אתה לא יושב ושותק; אתה מבקש בנימוס עוד זמן או פתרון אחר, ואין בית משפט שידחה נימוס. אתה מאפשר לשופט לשנות את דעתו". גם אם הבקשה לא תיענה, מעיר נויטל, יש חשיבות לכך שהיא נרשמת בפרוטוקול.