News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 105,878  סלולר - 366,377
   |   15:07:40
דלג
  יוסף כהן-אלרן  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
שירות הובלת דירה: מה כלול בשירות
כתיבת המומחים
חימום תת-רצפתי - כמה זה יעלה לנו
האם האור הוא צבע
כותבת בצבעים של אור" הוא ספר שירי הביכורים של מונה ברק, כבר לא נערה וכנראה הניחה לזה לבשול בתוכה עד אשר יפרוץ, והיא אכן מביאה צבעים לתוך השירים, ככותרת הספר, ומוסיפה להם צלילים שעל אף שאינם נראים הרי שאפשר לחוש בהם
07/04/2016  |   יוסף כהן-אלרן   |   כתבות   |   תגובות

▪  ▪  ▪
אודה כי בחלק מן השירים יש קורטוב מן הראשוניות, אך בחלק הארי טבועות בשלות ובגרות - מרווח שמצייר את נפשה הכפולה של המחברת, ואם לא הכפולה אזי את הילדה החבויה עדיין בתוך האישה הבוגרת. אותה ישות שדוחפת את השירה ממנה החוצה, אך גם אותה אישיות יודעת חיים שאוחזת בהם ורושמת אותם. בכל מקרה, היא עומדת ב"התחייבות" של כותרת הספר, ומאירה את מרבית שיריה בגוונים עזים, שופעים ומתגוונים, שביותר משיר אחד הם נעשים נפשו ומהותו של השיר.
אַדְמוּמִית שְׁקִיעָה לְעֵת עֶרֶב,
וַאֲבַטִּיחַ חָצוּי עַל מַגָּשׁ.
סְמוּקוֹת לְחָיֵי תִּינוֹק,
וְעָלֵי שַׁלֶּכֶת בַּסְּתָו.
אָדֹם גּוֹן שִׂפְתֵי אֲהוּבָהּ,
וְלֵב מְדַמֵּם, מְאֹהָב,
וַאֲדֻמּוֹת מִכֻּלָּן הַכַּלָּנִיוֹת
הַפּוֹרְחוֹת בַּשָּׂדֶה עַכְשָׁו.
("כלניות", עמ' 34)

מקצב שורות שיש בו צליל. תום של גוונים, ראשוניות של צבע. לא מריחת מכחול אלא אבטיח, תחושה של ים-תיכוניות. צבעים שהשמש החמה והנפש ההומה מזדהרים בהם. לא שפתון אלא שפתיים. לא סתם אדום-שני אלא לב מדמם. זה נמשך כך, בצבעים שהם תאווה, בציוריות המלבבת ובארוטיקה שבהם. באודם המיצי של האבטיח, בשפתיים החמות של האהובה, בלב המדמם ובאודם של הכלניות. יש תחושה של עסיסיות למקרא השיר הזה ואחרים כמוהו, יש אופטימיות מבורכת, חוגגת את יפי הטבע. ויש בו יופי, היא כותבת, לא רק בפריחתו. יש יופי גם בעונת הקמילה, כי זאת רק העונה. כי הכול עוד ישוב.

גּוֹוֵעַ הַתַּמוּז וּמֵת,
וִיבֵשָׁה עַד מְאֹד אֲדָמָה.
הַיּוֹם מִתְקַצֵּר וְהוֹלֵךְ
וְהַלַּיְלָה שׁוֹלֵט בָּרָמָה.
עוֹד הֶרֶף הַקַּיִץ יַחֲלֹף
וְתָבוֹא מִשְׁמֶרֶת הַסְּתָו,
צִנָּה תַּעֲמֹד בָּאֲוִיר
וְהָעֵץ יַנְשִׁיר אֶת עָלָיו.
רְגָבִים חוּמִים, חַמִּים,
חֲרֵבִים מֵחָם וְשָׁרָב,
לַשָּׁמַיִם יִשְׂאוּ תְּפִלָּה
לַיּוֹרֶה וְלִשְׁלַל טִּפּוֹתָיו.
בַּחוֹלוֹת, חֲבַצֶּלֶת הַחוֹף
לַמֶּרְחָב תִּפְקַח עֵינָהּ,
כְּמַלְכָּה תִּמְשֹׁל בַּנּוֹף
וְתִזְהַר בְּאוֹרָהּ וְלָבְנָהּ.
("חבצלת החוף", עמ' 36)

והנה כך, גם כשהיא מביאה תיאורים של יובש, בתמונה של סתיו, "תמוז גווע" ועלים נושרים, הרי שאותם עלים צהובים מרפדים בדמיוננו בזהוב מרשרש את האדמה שעליה הם נחים, בעוד קולותיה של דומיית הלילה מצטלצלים כאשר מלמעלה זוהרת הלבנה. תיאורי טבע שהם כציורים, איזו אידילִיוּת כמעט היולית שבדמיונה היא משוטטת ככל הנראה בתוכה.
מה עושה את נפשה רגישה כל כך למראות, נצבעת כל כך, מרחפת כל כך? מה הוליד בה את הראייה הזאת, את החיבור הזה? או שמא היא הייתה אמורה להיות ציירת, אך חיידק האמנות שהיה סתור בה מזה שנים פנה אל השירה? וכמי שאולי משיבה לשאלותיי, היא מסבירה כיצד חלפה עליה ילדותה בתוך גוונים של צמחייה, ואיך נותרה רתוקה בתוכה לאותם גוונים שליוו את נערותה והתבגרותה:

בַּוָּאדִי הַהוּא שֶׁל יַלְדוּתִי
נִבְלַעְתִּי בְּתוֹךְ יָם
שֶׁל חַרְצִיּוֹת צְהֻבּוֹת
וְכַלָּנִיוֹת שׁוֹתְתוֹת דָּם.
----------
מֵאָז כְּבָר אֵינֶנִּי יַלְדָּהּ,
וּזְמַן רַב עָבָר, חָלַף,
אֲבָל נַפְשִׁי עוֹדֶנָּה שְׁבוּיָה
בְּרָזֵי הַוָּאדִי וְסוֹדוֹתָיו.
(מתוך "ואדי", עמ' 65)

גם מעבר לכך, נראה בעליל שילדות קסומה הייתה לה למונה, וכי הוענקה לה אהבת הוריה. חלק משיריה הם על הילדות, על הבית. על געגועים לאותן שנים שלה. געגועים לאם שריפדה את חייה באהבה ובדאגה ובחום, וכדרכן של אימהות מן המזרח שחוששות מעין רעה לילדיהן, הן מחשקות אותם בקלפי ברכה ובקמעות ומעין תכשיטים להרחקת עין הרע. וכך היא כותבת עליה, ולמעשה היא כותבת כבאגב כך על הילדות הטובה שהתברכה בה והטמיעה בה לא מעט את חמימותה:
רִפְּדָה אִמִּי עַרְשִׂי
בְּמַצָּע מוֹךְ וְאַרְגָּמָן,
וְקָמֵעַ כָּחֹל הִצְמִידָה
כְּנֶגֶד קִטְרוּג הַשָּׂטָן.
---------
וְחָלְפוּ הַשָּׁנִים, וּבָגַרְתִּי,
וְגַעְגּוּעַי מוֹשְׁכִים לְאָחוֹר,
אֶל רִקְמַת הַחַיִּים שֶׁנִּתְנָה לִי,
רְקוּעָה בְּזָהָב וּבְאוֹר.
(מתוך "אימהות,, עמ' 58)

ואילו מתוך געגועיה הגדולים לאב שאיננו, שהיה לה מגננה ומשענת, דמות שהשרתה עליה ביטחון, היא כותבת באהבה גדולה, משיבה לו בשורות שיריה על הדמות המגינה שהייתה לה ועל החום שהעניק לה.
בְּלֶכְתְּךָ אָבְדוּ לִי
צִנָּה וּמָגֵן
חֲשׂוּפַת עוֹר נוֹתַרְתִּי
עֵירֹם וְעֶרְיָה
נַפְשִׁי עֲטוּפַת שְׁמָמָה
------------
סוּמָּא אָנוּעַ בַּדְּרָכִים
כְּנַחַל שֶׁאָבַד נְתִיבוֹ
וַאֲפִיקוּ חָרַב.
(מתוך "אבל", עמ' 44)

רגישותה אינה מסתכמת בראייה עזה של צבעים, בביטוי צבעוני ורוגש את תחושותיה. גם לבה רוגש בה, מטבע הדברים. יודעים אנו כי בני אדם עם שאר רוח הם בעלי לב רוגש, וכי יש בהם המיה שקיימת תמיד והיא כעין כמיהה לדבר נעדר, המיה שלעתים סתורה ולעתים מוחצנת. סערת הנפש שלה מתוארת על ידה כדהרה של סוסים השועטים בתוכה, כמעט נראים על ידינו. שעטה שמתוארת מתוך חווית נפשה, מתירה עצמה לרוח, נותנת עצמה לדהרה, לצניפתם של סוסי הפרא. היא מתמסרת לתחושת החופש ולפורקן שהיא מענקה לעצמה. והיא מביעה זאת בשצף של כתיבה, מעניקה הנאה של קריאה:
כָּל הַלַּיְלָה דָּהֲרוּ בָּהּ
סוּסֵי פֶּרֶא.
רַעֲמוֹתֵיהֶם הָאֲרֻכּוֹת
מִתְבַּדְרוֹת בָּרוּחַ
וְצִבְעֵיהֶם מַכְסִיפִים
בְּאוֹר הַלְּבָנָה.
רַגְלֵיהֶם מְהִירוּת כְּבָרָק
וְשַׁעֲטָתָם
הֲלוּמַת פַּרְסוֹת.
מְכֻשֶּׁפֶת מִצַּהֲלָתָם
הִיא הִתִּירָה מֵעָלֶיהָ
אֶת אֲזִקֵּי אֲסוּרֶיהָ
וְחָבְרָה לִדְהִירָתָם
(מתוך, "סוסי פרא", עמ' 10)

אנחנו מכירים את דופק הלב כאשר הוא מתעצם. לא רק חשים אותו אלא גם שומעים אותו מתוכנו. זאת דהרה, אכן, כפי שהיא מתארת בחיוּת הזאת, אך על שום מה הדהרה הזאת? לאן שועטים סוסיה ואל מי פועם לבה.
הנה הוא. כמו בשיר השירים המהדהד כאן היא פונה אליו, אל אהוב נפשה, כאשר ריחות של בשמים ושל תבלינים אופפים את שירה והבסומת עולה כערפל שעוטף עליו. ובעוד הוא מסוחרר, ככל הנראה, היא מבקשת שיקשור עצמו אליה לתמיד. שיהיה שלה. כמו שצעירים מאוהבים בימינו מבטאים זאת בקעקוע שמו של האהוב או האהובה על גופם. מקועקעים לתמיד. כך היא מבקשת שישים אותה על לבו כחותַם.

אִם תְּשִׂימֵנִי כְּחוֹתָם
עַל לִבְּךָ
כְּמַעְיָן גַּנִּים אֶהְיֶה,
כִּבְאֵר מַיִם חַיִּים
לְהַרְווֹת צִמָּאוֹן
הַיָעֵף בַּמִּדְבָּר
וְנִחוֹחֵי גּוּפִי
מוֹר וְקִנָּמוֹן
וּמִינֵי בְּשָׂמִים
וְאַשְׁמוּרוֹת עֵינַי
רְסִיסֵי טַל
הַיּוֹרְדִים מִמַּעַל
לְחֶסֶד וּבְרָכָה.
שִׁימֵנִי
כְּחוֹתָם.
(חותם", עמ' 79)

כמובן, יש שירים אחרים ושונים בספר. שירים על המעברה בה גדלה באותן שנות החמישים של דור המעברות, ושירים על אנשים שאבדו לה, וכמעט כמו תמיד שירים בטעם מובהק של ארספואטיקה. נראה כאילו מטבע הדברים כי מי שמתחיל כתיבתו בגיל מבוגר יחסית, יהא תוהה על עצמו ועל הכתיבה וכך נולדת בו הארספואטיקה שלו. נראה אולי שזה כך, אבל אולי זאת רק הנחה שלי. בכל מקרה אני התרכזתי בעיקר בצבעוניות של שירתה, ואנחנו חותמים לפי כך בברכה של אור למי שהצליחה לצבוע בשירים את הקרניים המתגוונות וממלאות חיים את מראות עינינו.

  • מונה ברק: "כותבת בצבעים של אור", הוצאת "ארגמן-מיטב" 2016, 93 עמודים

תאריך:  07/04/2016   |   עודכן:  07/04/2016
יוסף כהן-אלרן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הייאוש של הפלשתינים הנובע מהמצב הנוכחי הוא גדול מאוד. הסיבות לכך נעוצות במצב הכלכלי הקשה בשטחים, במבוי הסתום בתהליך המדיני מול ישראל, בחוסר היכולת להגיע לפיוס לאומי בין פתח לחמאס, בהמשך הפיצול בין הגדה לרצועה ובכישלונה של "אינתיפאדת הסכינים" בהשגת הישגים מדיניים, כל אלה מעוררים חשבון נפש פנימי גם בקרב פעילים בכירים בתנועת פתח שמתחילים לחפש דרכים שונות ויצירתיות לפתרון הבעיה הפלשתינית.
07/04/2016  |  יוני בן-מנחם  |   כתבות
מקור הסאגה הוותיקה של המתות כלבים נעוץ בהחזרתם לעמותות על-ידי מאמצים ובנטישתם על-ידי בעליהם, בעיקר עקב בעיות התנהגות והסתגלות הדדית - של הכלב למשפחתו ושל בני המשפחה לחבר החדש. 90% מכלל הכלבים פוגשים את גורלם המר בשל סיטואציות חברתיות אלו, ולא בשל בעיות רפואיות המביאות את המטפלים להחלטה על המתת חסד של בעל החיים.
07/04/2016  |  טל שלוש  |   כתבות
לפני למעלה משנה הציבה עיריית אור יהודה במרכזה של העיר, בסמוך לבניין עיריית אור-יהודה, פסל ענק, מסתורי ומפחיד משהו בדמות לא ברורה חסרת הבעה ודומה כי איש לא הבין בדיוק מה פסל מסתורי זה בא להביע ולתאר. יצוין, כי ליד הפסל לא הוצב שלט כלשהו שיספר ויתאר, ולו בקצרה, מהו הפסל הזה, מה הוא בא לתאר ומי יצר אותו. לפני כשנה, בתאריך 12.3.15 אף פרסמתי באתר "News1" כתבה קצרה על פסל זה שאיש לא מבין מהו בדיוק.
06/04/2016  |  אלי אלון  |   כתבות
כמה פעמים יצא לכם לחפש בתוך מקרר הקפואים, הגלידות, הירקות והבצקים הקפואים, את המוצר האהוב עליכם ולא מצאתם אותו? בדיוק נגמר הטעם של הגלידה, אומרים לכם בחנות, האומנם?
06/04/2016  |  יובל לובנשטיין  |   כתבות
גולת הכותרת של פועלי האתי בייעוץ לחברות היה ללא ספק כתיבת הקוד האתי של סיב"ט, האגף לייצוא ביטחוני במשרד הביטחון. הסיבה העיקרית שפנו אלי לנהל את פרויקט כתיבת הקוד האתי של סיב"ט, פרט לפועלי באקדמיה וספרי הרבים, היא שעבדתי בתעשיה הביטחונית הישראלית במשך כמעט כל הקריירה העסקית הארוכה שלי בתפקידים בכירים במכירות ובכספים. אני אחד מהמנהלים הבודדים בישראל שהיה חשוף למאות דילמות אתיות ויש לו את הרקע העסקי והאקדמי כאחד לטפל בנושא כמו כתיבת קוד אתי. גם לימדתי על קודים אתיים ויישומם במסגרת הקורסים שנתתי באוניברסיטת חיפה. חלק ניכר מעשרות האירועים שכתבתי בספרי הרבים בעברית ובאנגלית דנים בדילמות אתיות בתעשיה הביטחונית, ביצוא ובמכירות הביטחוניות. אך חברו יחדיו בקונסטלציה מיוחדת במינה גם התלהבות והתמדה יוצאים מהכלל מצד ראש סיב"ט תת-אלוף מיל. שמעיה אביאלי, סגנו איתמר גרף, מנהלת הפרויקט שחר חורב, מנהלי ועובדי סיב"ט להוציא אל הפועל את הקוד האתי, לסייע בכתיבתו, לדון בדוגמאות ואירועים על דילמות אתיות, והכי חשוב ליישם אותו בהצלחה. ואכן, לא רק שהמשימה בוצעה בהצלחה, אלא גם הקוד האתי זכה למקום ראשון בתחרות עם פרויקטים אחרים במשרד הביטחון ובאחד המקומות הראשונים בתחרות האיכות והמצוינות של השירות הממשלתי. זה מצביע על החשיבות ההולכת וגדלה של האתיקה בסקטור הממשלתי.
06/04/2016  |  יעקב קורי  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
תדע כל אם עברייה מתנחלת כי עסקני הליכוד בהתנחלויות התומכים בעניין זה בח"כ ביבי עלובי נפש, מעדיפים את יצריו לשלוט על טובת ציבורם
איתמר לוין
איתמר לוין
עו"ד נוית נגב ביקשה להוכיח באמצעותו של שלמה פילבר, שישראל היום היווה איום משמעותי על ידיעות אחרונות ושבעלים של אמצעי תקשורת - כמו ערוץ 20 - פעלו מול הדרג המדיני    המטרה: להוכיח שלא...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il