הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
כתבות
ראשי  /   היסטוריה  חברה ומשפחה 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
 
 
 
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון + / תגיות מחלקה ראשונה
אישים פירמות מגשרים
מוסדות אתרים מושגים
אדריכלים בנקאות/השקעות יועצים
רופאים חברות ביטוח רואי חשבון
שמאים חברות ציבוריות רשויות
עיתונאים ביה"מש/שופטים עורכי דין
אלי שרביט [צילום: דובר צה"ל]
צבא ובטחון
אלי שרביט (נולד: 13 באוקטובר 1966), איש צבא ישראלי.
עמוס ידלין [צילום: פלאש 90]
צבא ובטחון
עמוס ידלין (נולד: 20 בנובמבר 1951), איש צבא וחוקר ישראלי.
גדעון שפר [צילום: יחסי ציבור]
איש ציבור
גדעון שפר (נולד: 1948), אלוף במיל., מנהל ואיש ציבור ישראלי.
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
טראמפ נחוש, אירן מהססת
27/04/2019   |   ד"ר יוסי מנשרוף
 
 
 
להסדיר בחוק יסוד סמכויות בית המשפט העליון
26/04/2019   |   ד"ר חיים משגב
 
 
 
המערכה בעמק הירדן (ב') בזיון בכפר כנא
26/04/2019   |   אורי מילשטיין
 
 
 
אובדן האמון בצמרת שלטון החוק, אין פלא!
26/04/2019   |   אפרים הלפרין
 
 
 
החצר האחורית של ארה"ב
26/04/2019   |   מיקי אהרונסון
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
המבט האחר על המלחמה ההיא
צפי, יורם דורי [צילום: בתיה דורי]

לא רק הספורים האישיים כנראה, שהביאו את שנתי לנדוד הלילה אלא המבט השונה והאחר על אותה מלחמה. העיסוק באלו שנותרו בחיים הוא שלא נתן לי לישון. במי שרוצה רק עוד חיבוק אחד מהבעל שאיננו עוד. מי שרוצה לישון ברציפות לילה אחד בלי להתעורר בצעקות

▪  ▪  ▪
הלילה נדדה שנתי, לראשונה, מאז מלחמת יום הכיפורים בעטיה של אותה מלחמה. מה שהביא להשכמה המאוד מוקדמת שלי לא היו תמונות חברי שלא חזרו מאותה מלחמה ארורה. אלו חוזרים אלי, מעת לעת, דווקא בשעות היום. בחלוף השנים הם נעשות מטושטשות קצת יותר, מגיעות בתדירות נמוכה יותר אך ממשיכות לצוף ולהיות חלק מהווייתי. חלק משגרת חיי. יש האומרים כי ככל שאתקדם בגיל, כנאה, שהתדירות שוב תגדל כי אלך ואתקרב ליום בו אצטרף אליהם. מה הם יעשו, צעירים בני 23, עם זקן כמוני זו שאלה אחרת, אך דיה צרה לשעתה שהלוואי ותגיע (אם בכלל) רק בעוד שנים רבות מאוד.

הלילה, כאמור, נדדה שנתי. סיפוריהם האישיים של ארבעת משתתפי הפאנל "ובחרת בחיים, שאותו הנחייתי בעצרת הזיכרון השנתית ל-119 חללי החטיבה שבמסגרת לחמתי במלחמת יום הכיפורים (חטיבת נתיבי האש-חטיבה 600) הם שהדירו שינה מעיני.

"נסעתי בכביש הישן, זה של 1973 לכיוון כפר סבא שבה קבור היה בעלי, הכול כך טרי, מאיר. הנסיעה בכביש זה אל עבר מקום מנוחת העולמים של אהובי הייתה המקום היחיד והזמן היחיד שהרשיתי לעצמי לבכות. שם באוטו על הכביש באין רואה ובאין שומע נפרץ מעיין הדמעות שלי. בכל מקום אחר נאמר לי על-ידי קרובינו כי "מאיר היה רוצה שתהיי חזקה ולכן אל תבכי". אז בדרך, במכונית לבד סוף-סוף הרשיתי זאת לעצמי. כך באחד הימים תוך כדי הנהיגה הציפו שוב דמעות את עיניי. הפעם, הסכרים, כנראה, נפרצו לחלוטין. זרם הדמעות הציף את עיני וטשטש את ראייתי לחלוטין. לפתע מצאתי עצמי סוטה למסלול הנגדי ונוהגת נגד כיוון התנועה.

מבעד לדמעות ראיתי, לפתע, אורותיה שדל ניידת משטרה. מיד התעשתי וחזרתי לנתיב הנסיעה הנכון, לחצתי על הגז ודהרתי לכיוון כפר סבא תוך תקווה כמוסה שעד שהניידת הנוסעת בנתיב הנגדי תמצא מקום להסתובב אספיק לחמוק ולהיעלם בסבך התנועה הכפר סבאי. זה הרגע שבו הבנתי שבחרתי בחיים. מאיר נפל. אהובי לא שב משדה הקרב. ואני, צפי שלו, ממשיכה לחיות." כך תיארה (ואני מקווה שאני מדייק) צפי סיימונס, אלמנתו של מאיר אלפרט מפקד מחלקת טנקים בחטיבה 600 בנפל בקרב בסיני (מאיר ז"ל הוכרז כחלל צה"ל אחרי חודשים שבהם נחשב כנעדר). גם עיני שלי הזילו, יותר מאשר דמעה אחת, נוכח סיפורה של צפי. אפילו עין אחת מבין העשרות הרבות של המאזינים מקרב המשפחות השכולות, לוחמי החטיבה ובני משפחותיהם לא נשארה יבשה. אותה צפי (בת כתתי בארבע שנות לימודינו בבית הספר התיכון - צפרירה דוני) שברה את לבבות כולם בספורה שאישי, בטרגדיה הנוראה שעברה. ילדונת צעירה שזה עתה נישאה שבקושי נפרדה מבעלה הטרי ביום הכיפורים. ילדונת בת 23 שהספיקה לסעוד חברה שאיבדה את בעלה הטרי שלחם, גם הוא, בחטיבה עד שאבד הקשר עם מאיר. צפי תיארה את הימים של אי-הוודאות. את החיפוש אחרי כל פירור מידע. את הרצון לאתר אות חיים . את הניסיון למצוא סוג של סימן. את התפילה שבלב לשוב ולראות את מאיר. ובעיקר את ההמתנה לקבלת הודעה כלשהי.

אחרי שהפנימה שבחרה לחיות (תהליך מורכב, כואב ומסובך שנמשך זמן ממושך) נסעה ללונדון הכירה בן זוג, נישאה, הקימה משפחה, ילדה ילדים, מגדלת נכדים אך תמיד, על-אף חלוף השנים מאיר עדיין איתה. חיים בסוג של דואליות.

חשבתי כי מן הראוי להציף גם את סיפוריהם של מי שהתמודדו עם צלקות אותה מלחמה ארורה. ביקשתי לכן מצפי, מחיים כרמי שנפצע קשה, מאריה דובדבני שנפל בשבי המצרי ומעופר עידן שלקה בהלם קרב להופיע בפני הקהל ולחשוף את ההתמודדות היום יומית הקשה עם ההשלכות האישיות של תוצאות המלחמה. הכול, רציתי, עם מבט אופטימי נושא פנים לעתיד. הכול עם אלמנט של תקווה.

חיים כרמי שנכווה קשות תיאר את נסיבות פציעתו ובעיקר את ייסורי התופת שעבר בטיפול הממושך בכוויות. חיים הבין כבר בתוך הטנק כאשר חילץ עצמו מתא התותחן כאשר גופו בער כי החליט להישאר בחיים. כבר בשלב מוקדם השתדל להצדיק את שמו. ועוד הוסיף האיש שופע האופטימיות: " לידי שכב נפגע כוויות אחר שהסבל, הכאב שבל יתואר והייסורים הנוראים של כל החלפת תחבושת ושל כל השתלת עור שברו את רוחו. באחד הימים אמר לי שכני למיטה כי איבד את הרצון לחיות וברצונו להתאבד. פניתי אליו ואמרתי לו: מה בדיוק אתה רוצה שאספר לאימא הדואגת שלך אחרי שתהרוג את עצמך? מסתבר שהנימוק היה משכנע. לימים נפגשנו שוב כשעמדנו על רגלינו והשכן ביקש להכיר לי את הוריו ואמר לאמו-את רואה בזכותו אני חי.

גם דובדבני שנפל בשבי המצרי ב-9 באוקטובר היה רגע של בחירה בחיים. הטנק נפגע. אריה התותחן נכווה ונפגע מרסיסים ברגלו. לאחר שניות של ייאוש הצליח להיחלץ מהטנק וקפץ לשוחה הסמוכה. הנהג נפגע אנושות ודימם למוות בחוץ. הכוחות המצריים הלכו וצרו על השלישייה שנותרה בשוחה וברגע מסוים הסתער הטען קשר על המצרים, נורה ונהרג. "משהתקרבו המצרים", מספר דובדבני, "עד פאתי השוחה ומפקד הטנק ואנוכי המדדה הבנתי שתמה מסכת חיי. זהו. זה הסוף. בכל זאת בעומדי אל החייל המצרי שעמד לפני בנשק הטעון והמוכן לירי צעקתי באנגלית: BRING ME TO THE OFICER -הבא אותי אל הקצין. זה הרגע בו החלטתי שאני נשאר בחיים. הולך למה שנראה בעיני כנורא מכל-לשבי- אבל נשאר בחיים". העניין, מסתבר הציק לדובדבני במהלך השבי ועם חזרתו ארצה במסגרת חילופי השבויים התעקש שיובא קצין שריון לשיחות שקיים עם מי שתחקרו את השבויים בשובם הביתה. "את השריונר (שהובא במיוחד על-פי בקשתי) שאלתי רק שאלה אחת- האם מה שאולצתי לספר בשבי הביא נזק, אפילו מזערי, למדינת ישראל. רק משהשיב לי כי שום נזק לא נגרם נרגעתי והצלחתי להמשיך בחיי". כל דובדבני בדיון.

היה אתנו עוד עופר עידן שסיפר את סיפורו (שפורסם גם בספר- פשוט שריונר). עופר הוכר כנפגע הלם קרב שנים רבות לאחר המלחמה. עד אז איש לא הבין מדוע שנתו נודדת, מדוע הוא סובל מביעותים. מדוע לא הצליח לשמור על נישואיו (פעמיים), מדוע החליף מאות מקומות עבודה ועוד כהנה וכהנה. עופר ביקש להסביר כי אף פעם לא מאוחר לטפל בבעיות אלו גם אם אינן ניתנות לפתרון קבוע ומוחלט.

לא רק ספורים אישיים אלו, כנראה, שהביאו את שנתי לנדוד הלילה אלא המבט השונה והאחר על אותה מלחמה. העיסוק באלו שנותרו בחיים הוא שלא נתן לי לישון. במי שרוצה רק עוד חיבוק אחד מהבעל שאיננו עוד. מי שרוצה לישון ברציפות לילה אחד בלי להתעורר בצעקות. במי שמקווה לשכוח את הצלפות השוט המצרי ובמי שהיה שמח לראות את פרצופו מלפני ארבעים שנים ולו רק לפעם אחת במראה. מסתבר כי לצד 119 חברינו שנפלו בשדה הקרב היו לצדם עוד מאות רבות של גיבורות וגיבורים אחרים הממשיכים להילחם, יום יום, על החיים. מתמודדים ומנצחים.

פאנל "ובחרת בחיים" [צילום: בתיה דורי]
תאריך:  23/10/2016   |   עודכן:  23/10/2016
יורם דורי

מועדון הבלוגרים עוקבים: 23לקבלת רשימות יורם דורי לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן

פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
המבט האחר על המלחמה ההיא
הודעות  [ 4 ] מוצגות  [ 4 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
גידי מראשל"צ
24/10/16 09:09
2
וינטר הניה
24/10/16 10:35
3
סא"ל אבי גור
25/10/16 01:11
4
דנה מאזור
25/10/16 14:10
פורום: מלחמת יום הכיפורים כתוב הודעה
+
משה, עורך-דין
8/06/15 22:28
 
מרדכי ארגמן
9/06/15 01:33
 
צורי
9/06/15 14:43
 
מרדכי ארגמן
9/06/15 20:57
 
Gilead
30/09/17 04:25
 
צורי
25/02/19 17:03
 
צורי
7/11/17 15:10
+
עזרא מנצור
25/02/19 11:37
+
חזקי שנאן
2/12/18 14:13
 
קצינה שמכינה מאמר
17/01/19 21:06
+
אלו שלא שוכחים 73
5/01/19 19:23
+
עזרא מנצור
29/09/17 16:23
 
נתין מדמנת ישראל
8/11/17 08:18
 
ז'וז'ו,
17/09/18 19:12
 
ב.ניצן
21/09/18 04:36
+
שמעון מנדס
23/07/18 01:38

תגובות בפייסבוק


התפתחויות נוספות מלחמת יום הכיפורים
"המלחמה פרצה לא רק בשל כוונות אויבינו אלא גם בשל שני קשיים מנהיגותיים. האחד, בשל חוסר היכולת לזהות את הסכנה בזמן, השני, בחוסר הנכונות לפעול נגדה מיידית. המחדל זעק לשמיים. מי שהטה את הכף - הם לוחמינו אמיצי הלב בחזיתות" - כך אמר רה"מ, בנימין נתניהו בטקס האזכרה השנתי לחללי מלחמת יום הכיפורים, בהר הרצל.
13/10/2016  |  מירב ארד  |  חדשות
לא מזמן ביקש ממני חבר בעברו אלוף, לבוא לביתי כדי ללבן פשר הישנותם של כשלי המלחמות - ומה הם דרכי הפעולה כדי עצירתם. למען הסר ספק מדובר באלוף מיל' - אמיץ שבאמיצים, מלומד, ישר דרך, ציוני, ומהבודדים שהמחישו ביקורת עצמית, אחריות אישית, וחשוב מכל - היותו מטובי מפקדי הגדודים שלחמו במלחמת יוה"כ.
06/10/2016  |  אמציה חן  |  מאמרים
הי משה!,
05/10/2016  |  יורם דורי  |  מאמרים
החלק השני של סדנת אלפרדו בנושא "אשרף מרואן, בכיר סוכני ישראל, או שמא סוכן משטה של סאדאת", הוקדש לדיון בין המשתתפים. ראש ענף שטח באמ"ן לשעבר, סגן אלוף בדימוס אלי דקל, טען שלאחר שזהותו של סוכן הצמרת נחשפה, ונודע כי האיש הועסק כעוזר בכיר של הנשיא אנואר סאדאת, התעוררו בלבו - של דקל - ספקות, האם האיש מספר את כל הידוע לו. השאלות התעוררו בעיקר בעקבות העדר דיווחים מצדו באשר לנושאים שאיש במעמדו אמור היה לדעת. כך למשל, לא הכיר אמ"ן חלק ניכר ממוצבי הפיקוד העליון של צבא מצרים, ולא ידע היכן מאוחסן הציוד המיועד לצליחת תעלת סואץ. ויש להניח שלאיש, השוהה בלשכת סאדאת, תהיה נגישות לליקוט מידע בנושאים אלה.
23/08/2016  |  עידן יוסף  |  חדשות
עימות חזיתי בין פרופ' אורי בר-יוסף מאוניברסיטת חיפה, לבין איש אמ"ן לשעבר, סגן אלוף בדימוס, המזרחן שמעון מנדס, התקיים במסגרת סדנת אלפרדו האחרונה. פרופ' בר יוסף, שהציג בספרו "המלאך" את אשרף מרואן כבכיר סוכני "המוסד" בכל הזמנים, ואחד המרגלים המדהימים ביותר בהיסטוריה, סיפר שכבר בראשית נובמבר 1972 הודיע מרואן למפעילו, סוכן "המוסד", דובי, כי סאדאת החליט לצאת למלחמה לפני תום השנה, מבלי לחכות להשלמת הנשק החסר. בתחילת 1973 הוא הודיע שהמלחמה תפרוץ במאי. ב-11 באפריל הוא הודיע שהמלחמה תפרוץ באמצע מאי. בראשית מאי נחתמה עסקת הסקאדים עם ברית המועצות, ומרואן דיווח על כך. בראשית יולי הוא הודיע שמצרים החליטה שלא להמתין לאיזון הכוח האווירי שלה עם ישראל, וערב מלחמת יום הכיפורים הוא הודיע שלמחרת תפרוץ מלחמה. כל זה מלמד, לדעת בן יוסף, שמרואן בגד במצרים והיה סוכן ישראלי.
18/08/2016  |  עידן יוסף  |  חדשות

פורומים
היסטוריה
חברה ומשפחה
מלחמת יום הכיפורים
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
איך ניתן למחוק רישום פלילי?
אורנה שרוני
שמעון אייזנברג: "תביעות לאחר הפקעת קרקעות יכולות להניב פיצויים גבוהים"
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
בי פטנט פתרונות מיוחדים
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט