הגליל בימי הבית הראשון (המאה ה-10 עד שלהי המאה ה-8 לפנה"ס) החוקרים חלוקים בדעותיהם לגבי היקפה של ממלכת דוד ושלמה ולגבי השאלה אם הגליל היה לחלק בלתי ניפרד מממלכת ישראל שהוקמה ע"י דוד המלך במאה ה-10 לפנה"ס. אין חילוקי דעות לגבי העובדה שהגליל היה חלק ממלכת ישראל שהוקמה ע"י ירבעם בן נבט בשלהי המאה ה-10 לפנה"ס.
ממצאים הארכיאולוגיים של צבי גל (Zvi Gal) מראים שערב מסעו של תגלת פלאסר ה-3 נהנה הגליל התחתון מפריחה יישובית. היו בו 5 - 6 ערים מרכזיות וערי שדה מבוצרות. הפריחה היישובית נמשכה עד אמצע המאה ה-9 לפנה"ס. באמצע המאה ה-9 לפנה"ס חרבו 19 יישובים מתוך 36 שהיו בגליל התחתון . החוקרים משערים שהחורבן היה תוצאה של מסעו של שלמנאסר ה-3 מלך אשור, שערך ב-841 לפנה"ס מסע צבאי בו חצה את הגליל התחתון והגיע עד בעל ראסי (ראש הכרמל או ראש הניקרה). לקראת סוף המאה ה-9 התאושש הגליל התחתון ובמאה ה-8 לפנה"ס נוסדו 10 יישובים במקום ה-19 שחרבו.
החל מאמצע המאה ה-9 לפנה"ס החלו מלכי אשור במסעות כיבוש לעבר סוריה וא"י. שלמנאסר ה-3 נלחם בקרב קרקר ב-853 לפנה"ס בברית מלכי האזור וביניהם אחאב מלך ישראל. אבל, שלמנאסר הסתפק בניצחון צבאי ובגביית מיסים כבדים מהמנוצחים.
שנת 734 לפנה"ס הייתה נקודת מפנה רבת חשיבות מבחינה דמוגרפית בתולדות הגליל. עד אז היה גידול הדרגתי של האוכלוסייה במשך כ-500 שנה. מ-734 לפנה"ס, ממסעו של תגלת פלאסר ה-3 לארץ ישראל ואילך החל תהליך של כיבושים שהביאו לחורבן, להרג ולהגלייה של מספר רב של תושבים. אוכלוסיית הגליל מנתה לפני התחלת הכיבושים על-פי הממצאים הארכיאולוגיים שהובאו במחקר של מגן ברושי (Magen Broshi) ו
ישראל פינקלשטיין (Israel Finkelstein) כ-65,000 נפש. בגליל העליון היו 84 יישובים שהשתרעו ע"פ כ-1,000 דונם ומספר התושבים שחיו בהם היה כ-25,000. בגליל התחתון היו 54 ישובים שהשתרעו על פני 900 דונם ומספר התושבים שחיו בהם כ-22,500. בעמק החולה היו 23 יישובים שהשתרעו ע"פ 750 דונם וחיו בהם 18,750.
האימפריאליזם האשורי מימי תגלת פלאסר ה-3 ניהל מדיניות של כיבוש, הגליית אוכלוסין מהארצות הנכבשות לאשור והקמת פחוות אשוריות בשטחי המדינה הנכבשת. בין השנים 734 - 732 לפנה"ס ערך תגלת פלאסר ה-3 מסעות כיבוש שכתוצאה מהם התכווצה ממלכת ישראל לאזור הר אפרים והוקמו 3 פחוות על שטחי ישראל לשעבר. פחוות מגידו, כללה את העמקים הצפוניים והגליל.
המקור המקראי תאר את כיבוש הגליל ע"י תגלת פלאסר ה-3: במלכים ב', ט"ו,29, נכתב:"בימי פקח מלך ישראל בא תגלת פלאסר מלך אשור ויקח את עיון ואת אבל בית מעכה ואת ינוח ואת קדש ואת חצור ואת הגלעד ואת הגלילה כל ארץ נפתלי ויגלם אשורה". יוחנן אהרוני (Yohanan Aharoni)זיהה את עיון, אבל בית מעכה וחצור כערי מבצר בארץ נפתלי.
הכתובות האשוריות תארו את כיבוש הגליל: בכתובת של תגלת פלאסר ה-3 בכלח (נמרוד). הכתובת אינה שלמה: " משישה עשר מחוזות ארץ בית ( עומרי הפכתי) לעיי (חרבות)...שבויי העיר (ד)בר, 625 שבויי העיר... עכברה, 650 (שבויי העיר) חנתון, 650 שבויי העיר(כסולות)...שבויי העיר יטביתה, 650 שבויי העיר (ש)מעון... את כולם, יחד עם רכושם לקחתי. העיר ארומה, העיר מרום..".
באחת מכתובות הסיכום נכתב:" (ארץ בית עומרי, אשר) במסעותי הקודמים הפכתי את כל עריה (לאיי חרבות, את כל רכושה ואת ב)קרה לקחתי שלל, את העיר שומרון לבדה השארתי...".
מתוך הנתונים המספריים ששרדו באנלים של תגלת פלאסר ה-3 ידוע על הגליית 13,520 מהחלק הצפוני של ממלכת ישראל הצפונית.
הכתובות האשוריות והמקורות המקראיים כללו ערים בגליל העליון והתחתון. בסה"כ הוגלו על-פי הנתונים המקוטעים מהכתובות האשוריות 13,520. סביר להניח בשל הכתובות המקוטעות ששרדו שאולי מספר הגולים היה גדול יותר. חסרים נתונים על מספר הגולים מהגליל העליון והגלעד. כמו-כן, חסרים נתונים על מספר ההרוגים.
על-פי הממצאים הארכיאולוגיים של צבי גל( Zvi Gal) הגיע למסקנה שהפריחה היישובית הגיעה לקיצה בשלהי המאה ה- 8 לפנה"ס וש"המספר הנקוב באנלים משקף ריאליה יישובית", כלומר המספר משקף את רוב האוכלוסייה. הוא הגיע למסקנה זו מהשוואת שטח האתרים מהן בוצעה ההגלייה עם מספר המוגלים. על-פי הממצאים הארכיאולוגיים הגליל התחתון התרוקן ברובו מאוכלוסייה בשלהי המאה ה- 8 לפנה"ס והיה בעל אוכלוסייה דלילה במאה ה- 7 ואולי אף במאה ה-6 לפנה"ס.
הסקר הארכיאולוגי של אושרי אבירם (Aviram Oshri) וצבי גל כלל את האתרים חנתון, קרני חיטין, גת חפר, אעבלין וראש זית והממצאים מאשרים שהם חרבו בשלהי המאה ה- 8 לפנה"ס. נאמן קבע שעל-פי הנתונים הארכיאולוגיים והכתובות האשוריות אזור הגליל התחתון התרוקן באופן משמעותי מיושביו בסוף המאה ה-8 לפנה"ס. בכנרת ובמגידו נתגלו סימני חורבן. מהגליל התחתון בלבד הוגלו 13,520 מתוך אוכלוסייה של כ-22,500. (בסה"כ הוגלו מממלכת ישראל 40,800)
בגליל העליון נמצאו ממצאים המעידים על ההרס שהביא תגלת פלאסר ה-3 על האזור. בחפירות בחצור נתגלו סימני שריפה. בנייני העיר והמצודה נשרפו. בחפירות שנערכו בקדש התברר שקדש הפכה לעיר פיניקית לאחר נפילת ממלכת ישראל. סביר להניח שהיא התרוקנה מתושביה הישראלים שהוגלו ע"י תגלת פלאסר ה-3 . גם בדן ניכרו סימני הרס. באבל בית מעכה מתנהלות חפירות אבל עדיין לא הגיעו לשכבה של תקופת הברזל השנייה. העיר בית שאן בעמק נהרסה ע"י תגלת פלאסר ה-3. לאחר מכן הייתה בה התיישבות זמנית ואחר כך פער יישובי עד התקופה ההלניסטית (שלהי המאה ה- 4 לפנה"ס). חלקים ממגידו נהרסו אבל אזור האורוות נותר שלם. עדיין לא נערכו חפירות בכל אתרי הגליל העליון. המצב בגלעד אינו ידוע בשל העדר ממצאים ארכיאולוגיים. תדמור העריך שבגליל "נשארה אוכלוסייה ישראלית במספר ניכר".
יש חילוקי דעות בין החוקרים לגבי היקף ההגלייה מממלכת ישראל. פינקלשטיין/ סילברמן הגיעו למסקנה ש"האשורים הגלו לאשור חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה הכפרית"(בגליל). תגלת פלאסר ה-3 היגלה כפריים סוררים מהגליל ואת אוכלוסיית המרכזים העיקריים. הם הסתמכו על הממצאים הארכיאולוגיים המעידים על חורבן בחצור, דן, בית שאן ומגידו.
המימצאים הארכיאולוגיים מעידים על כך שהגליל התחתון היה הרוס ברובו בין שלהי המאה ה-8 לפנה"ס (732) למאה ה- 6 לפנה"ס התקופה הפרסית (538 - 332 לפנה"ס . הגליל התחתון והעליון נותרו בעלי אוכלוסייה דלילה בעקבות הכיבוש האשורי, ושארית הפליטה התרכזה, על-פי המימצאים הארכיאולוגיים, בעיקר, בדרום- מערב בקעת נטופה בגליל התחתון.הארכיאולוג מרדכי אביעם הביא ראיות להישרדותה של שארית הפליטה גם מספר מלכים ב', כ"א, 19 וכ"ג, 26. הפסוק מעיד על קשרים של משפחות מהגליל מרומה, היא רומאנה ומיטבה, היא יטבה, שתיהן בקרבת כפר כנא, עם בית המלוכה ביהודה במאות ה-7 וה-6 לפנה"ס. אמון בנו של מנשה מלך יהודה היה בנה של מושלמת בת חרוץ מיוטבה. יוטבה מזוהה עם יודפת.
