בשנים האחרונות עסקנו כאן, ב-News1, רבות בהתנהלותו הבעייתית מאוד של ראש מועצת תל מונד, רוני גולן. החשיפות הרבות והמאבק הציבורי של תושבי המועצה הביאו בסופו של דבר להדחת גולן מתפקידו על-ידי שר הפנים.

בטרם הודח התקיים לגולן שימוע בפני הנהלת משרד הפנים. השימוע נערך ב-18 ביולי 2016 בלשכתה של מי שהייתה אז מנכ"לית המשרד, אורנה הוזמן-בכור. בשל המשמעויות הציבוריות של אותו שימוע והצורך לחשוף בפני הציבור את שנאמר בו, פנינו אל משרד הפנים בבקשה לעיון בפרוטוקול השימוע. לאחר שבקשתנו סורבה, פנינו אל המשרד בהליך הסדור של בקשה על-פי חוק חופש המידע. שילמנו את האגרה כחוק וציפינו לקבל בדואר חוזר את הפרוטוקול המלא.

כבר ב-24 ביולי התקבלה תגובה ראשונה של הגברת זיוה שרבף, מהיחידה לחופש המידע במשרד הפנים: "בקשתך נמצאת בבדיקה, בתום בדיקה נשוב ונודיעך", נכתב בתשובת הביניים.

אני כבר ציפיתי לקבל תשובה מהירה, על-פי החוק שקובע שהמועד למתן תשובה לבקשת חופש המידע עומד על 30 יום. אז חשבתי. ב-31 באוגוסט 2016 קיבלתי מכתב נוסף ממשרד הפנים: "המועד למתן תשובה לבקשה עומד על 30 יום כפי שקבוע בסעיף 7(ב) לחוק חופש המידע, תשנ"ח-1998. בהתאם לסמכותי לפי סעיף 7(ב) הנ"ל, אני מאריכה את המועד למתן תשובה לבקשתך ב-30 ימים נוספים, בשל מורכבותו והיקף החומר", כתבה הגברת מיכל גולדשטיין, מנהלת אגף בכיר להדרכה ופיתוח וממונה על חוק חופש המידע במשרד הפנים.

אני אישית לא הבנתי כיצד קשורים מורכבות החומר והיקפו לשליחת קובץ ובו הפרוטוקול שממילא נרשם כבר במועד עריכת השימוע לראש מועצת תל מונד. אבל מכיוון שלא היה לי מה לעשות עם זה - נאלצתי להמתין.

לפי חשבון 30 הימים הנוספים - הייתי אמור לקבל את הפרוטוקול סוף-סוף ב-24 בספטמבר. אך יומיים קודם לכן, ב-22 בספטמבר, קיבלתי מכתב שלישי ממשרד הפנים: "בשל מורכבות הנושא והיקף הטיפול בסוגיה המנהלת הכללית של משרד הפנים אישרה את הארכת המועד למתן תשובה בשישים ימים נוספים. נשוב ונודיעך את החלטתנו בבקשתך בהקדם".