התוכנית "פרקי היום בתנ"ך" במתכונת יום יומית, נוסדה בקיץ 1945. היא שודרה בשעות הערב במסגרת התוכניות העבריות ("השעה העברית") ב"קול ירושלים". את פרקי התנ"ך הקריאו שלמה ברטונוב, בנו של שחקן התיאטרון האגדי יהושע ברטונוב, ואפרים די זהב (אז גולדשטיין). למעשה, עוד בסוף שנות השלושים החל רדיו "קול ירושלים" לשדר פינה שבועית של קריאת פרקי תנ"ך, לרוב ביום שישי, שנקראה "קריאות בתנ"ך", נמשכה כ-10 דקות ובה קרא פרקי תנ"ך ומקרא שונים אפרים די זהב.
היווסדה של התוכנית
בעיתון דבר מ-16 באוקטובר 1970, מגולל העיתונאי יהושע משולח את היווסדה של התוכנית. הוא מספר שבמסגרת עבודתו ב"דבר" כמבקר תוכניות רדיו וכן בהיותו כתב בשבועון הרדיו "הגלגל" הוא זה שהעלה בקיץ 1945 הצעה ש"הרדיו העברי (קול ירושלים א.א) יקרא ערב ערב שני פרקי תנ"ך כדי להשוות לרדיו העברי צביון מקורי ישראלי". הצעתו זו הועברה על-ידי מרדכי זלוטניק אבידע שהיה ממנהלי "השעה העברית" ב"קול ירושלים" למנהל שירות השידור הבריטי בארץ דאז אדווין סמואל בנו של הנציב העליון הראשון על ארץ ישראל, הרבט סמואל.
כותב משולח: "אדווין סמואל הודיעני כעבור כמה ימים כי הוא מעיין בהצעה אולם חששתי כי ההצעתי לא תתקבל, כי המדיניות של השלטון הבריטי הייתה אז להמעיט ככל האפשר את דמותו הישראלית של הגל העברי. הלא גם את "התקווה" לא הרשו לשדר בגל העברי בקול ירושלים". משולח מספר כי יזם עצומה בעניין והחתים עליה כ-100 אנשי ציבור מחוגים שונים, סופרים, מורים, מנהלי גימנסיות, עורכי דין, בנקאים וכו'. בעצומה נאמר: "קריאת פרק בתנ"ך כדבר של קבע לשנים ולדורות יהיה בה לא רק משום סמל של "כי מציון תצא תורה" וסימן היכר של "קול ירושלים", אלא גם תחנך מאות אלפי מאזינים עבריים בארץ ומחוצה לו אל ספר הספרים שלנו שהוא מקודש כידוע גם אצל כל עמי העולם הנאורים. בין החותמים על העצומה הסופר יהודה גור (גרוזובסקי) מחבר המילון העברי וחותנו של אדווין סמואל שנשא לאשה את בתו של גור, הדסה. כעבור כמה שבועות הודיע אדווין סמואל כי הוא נענה להצעה לשדר ב"קול ירושלים" מדי יום פרקי תנ"ך.
משימת קריאת התנ"ך מוטלת על שלמה ברטונוב
למשימת הקורא הראשון של פרקי היום בתנ"ך ברדיו, הוזמן שלמה ברטונוב. לימים סיפר שלמה ברטונוב: "הוזמנתי אל חנוך גבתון סגן מנהל "השעה העברית" והוא הודיע לי כי צפויה משימה כבדה ונכבדה - קריאה של פרקי התנ"ך. נגשתי לתפקיד בדחילו וריחמו. הייתי מבלה יום יום שעות מרובות בספריה הלאומית בעיון בפירושים השונים של התנ"ך כדי להתכונן לקריאת הפרקים ברדיו. לתוכנית זו הוקצבו חמש דקות כל ערב, לאחר קריאת החדשות בשעה 8 בערב.
שלמה ברטונוב מספר על "חוויות מיוחדות" במהלך עיסוקו כקריין פרקי תנ"ך בתחנת הרדיו המנדטורית: "לא פעם היה עוצר אותי חייל בריטי בלילות העוצר בלכתי לבית השידור ואף כי היה לי רישיון מהרדיו להליכה בעוצר, היה בכל זאת החייל עורך חיפוש בכליי והיה מגלה אצלי את ספר התנ"ך"... הייתי מסביר לחייל, כי הספר הוא "בייבל' וכי אני ה'בייבל-ריד"ר (קורא בתנ"ך) ברדיו. הוא היה משחרר אותי ביראת כבוד ומרשה לי להמשיך בדרכי אל האולפן".
בשנים הראשונות הקראת פרקי התנ"ך הייתה בשידור ישיר והיו כדרך הטבע לא פעם טעויות בהקראה. בהמשך נהגו להקליט את פרקי התנ"ך ל-5-6 שידורים מראש, והדבר מנע שגיאות בעת הקריאה בשידור. משך הזמן שהוקצב לתוכנית פרקי היום בתנך הוא כ-10 דקות לערך. הקראת פרקי התנ"ך בכל תוכנית, לרוב שני פרקים, נמשכה 5 דקות לערך, אולי קצת יותר. כדי למלא הדקות הפנויות בתוכנית נלוו, החל משנת 1946, לקריאת פרקי התנ"ך, דברי הסבר ופרשנות מפי פייבל מלצר ונוספים, וזמן התוכנית גדל ל-15 דקות. גם פייבל מלצר היה מגיע בשעות העוצר הבריטי לאולפן בירושלים כשהוא מצויד ברישיון מיוחד.
התוכנית לאחר קום המדינה
לאחר קום המדינה, עם הפיכת "קול ירושלים" ל"
קול ישראל" סופחה התוכנית למדור להווי ומסורת יהודית בקול ישראל בראשותו של בנימין צביאלי. אל שלמה ברטונוב הצטרפו בהקראת פרקי התנ"ך בתוכנית "פרקי היום בתנך" מבכירי הקריינים, ובהם עמיקם גורביץ, משה חובב,
יוסף רוזן (אבא של הפנטומימאי
חנוך רוזן)יעקב בנאי ועוד. בן הקריינים, כך מספרים לי, היה גם עו"ד דוד טברון מחיפה אולם לאחר שנתמנה כשופט ב-1970 הפסיק השתתפותו בתוכנית.
צוות פרשני התנ"ך והמקרא בתוכנית "פרקי היום בתנ"ך" לאחר קום המדינה מנה כמה עשרות שהתחלפו בניהם בסבב. על צוות זה נמנו בכירי החוקרים ופרשני תנ"ך ומקרא ובניהם פרופ' פייבל מלצר, שהמשיך להשתתף בתוכנית גם לאחר קום המדינה, פרופ שמואל אברמסקי, פרופ' חיים גבריהו (סבא של אשת הטלוויזיה והבישול
מיכל אנסקי), אמוץ כהן ועוד. בצוות פרשני התוכנית היו גם מספר נשים: פרופ' נחמה לייבוביץ, מזל וייגרט, ד"ר בתיה באייר וזהבה ביילין. הצעה לשלב נשים בקריאת פרקי התנ"ך נדחתה, אולי בגלל החשש מתרעומת של חוגים דתיים. ככל הידוע לי בשנים מסוימות היו מחויבים הפרשנים להמציא לעורך התוכנית את כתב היד של שיחתו לאישור לפני השידור.
באוקטובר 1970 במלאת לדוד בן-גוריון 84 שנה נערך בשדה בוקר במעמד נשיא המדינה זלמן שזר ובהשתתפות דוד בן-גוריון שהיה אוהב תנ"ך מושבע, אירוע לציון 25 שנה להתחלה של קריאת קבע של פרקי התנ"ך ברדיו. באירוע השתתפו כ-100 איש חברי חוג התנ"ך ומוזמנים.
בשנותיה הראשונות של המדינה זכתה התוכנית פרקי היום בתנ"ך להאזנה רבה יחסית, אולם עם השנים, וירידת הידע והאהבה לתנ"ך בקרב תושבי המדינה, ירד מספר המאזינים בצורה משמעותית. התוכנית עברה להיות משודרת ברשת מורשת, חלק מהפרקים שודר בהקלטות האותנטיות של הקולות מפעם. לא ידוע לי אם התוכנית משודרת גם כיום באחת הרשתות לאחר סגירת
רשות השידור.