המדינה מכרה את עקרונות היסוד של הענישה הפלילית בנוגע לבר רפאלי. זו המסקנה העולה מטיעוניה לעונש (יום ב', 20.7.20): מאחר שהדוגמנית שילמה את המיסים מהם התחמקה במשך שנים והוסיפה קנס - היא לא תלך לכלא. אה, כן, וגם יש לה שלושה ילדים שאחד מהם בן כמה חודשים.

פסיקת בית המשפט העליון ברורה ועקבית: על עבירות מס הולכים לכלא, והכוונה היא לכלא ממש - לא לעבודות שירות. הסיבות לכך ברורות ונאמרו אין-ספור פעמים: עבריין מס גונב מהמדינה וכל תושביה, וגורם לכך שהנישומים הישרים ישלמו יותר. מצב כלכלי קשה, נסיבות אישיות מורכבות, אפילו בעיות בריאות - כל אלו, בדרך כלל, אינם עילה להימנעות ממאסר בפועל. העונש המירבי על העבירות בהן הודתה רפאלי הוא שנתיים מאסר - והיא הודתה ב-12 כאלו. אם הייתה אזרחית אמריקנית - והרי טענתה המרכזית הייתה שהיא תושבת ארה"ב - היא הייתה נשלחת למספר דו-ספרתי של שנות מאסר.

במקום זה, המדינה הסכימה לשלוח את בר רפאלי לתשעה חודשי מאסר. חיכינו לשמוע נימוקים של ממש - ולא קיבלנו אותם. למעשה, יכולנו לכתוב אותם בעצמנו עוד לפני הדיון בבית משפט השלום בתל אביב: היא הייתה צעירה, אימא שלה ניהלה את ענייניה, כעת היא שילמה הכל, יש לה ילדים קטנים, היא חסכה זמן שיפוטי, הסוגיה היא ראשונית בחלקה. אז נכון שהיא ואמה העלימו 25 מיליון שקל, אבל בכל זאת - יש נסיבות מקלות.

שמענו מהתביעה הסברים כמה המעשים הללו היו חמורים: "מעשים מתוכננים, מתוחכמים ושיטתיים שבוצעו ביחס למספר נכסים ולאורך זמן". אבל מיד באה ההסתייגות: "ההסתרה איננה של ההכנסה כולה או של כל הנתונים הרלוונטיים, אלא של חלק מהזיקות שהיו יכולות להשפיע על שיקול דעתו של פקיד השומה"; ואפילו היו לרפאלי כמה טענות שראויות להישמע על כך שאיננה תושבת ישראל. אבל הנה עוד פניית פרסה: הענישה הראויה היא מאסר מאחורי סורג ובריח. ועוד אחת: אך בעניין התקופה צריך להביא בחשבון האם כל ההכנסה הושמטה במישרין או בעקיפין. חוץ מזה, החלק של בר קטן מזה של ציפי, כי האמא היא שניהלה את העסק, ולה עצמה לא היה ניסיון עסקי. ועוד נקודה: אלו אם ובתה, ויש להביא בחשבון לכך שמדובר בתא משפחתי.

קשה לעקוב אחרי כל הפיתולים הללו, וצריך גם לשים לכך שהפרקליטות לא הסבירה אפילו במילה כיצד הדברים עולים בקנה אחד עם הפסיקה המחייבת של בית המשפט העליון - ונראה שלא במקרה היא נמנעה מלהסתמך בטיעוניה על פסק דין כלשהו. ואם תרצו, דווקא הטיעונים לעונש של ציפי רפאלי לימדו כמה המעשים היו חמורים: לא היה לה שום ניסיון עסקי, אמרה עורכת דינה. והקורא תוהה: אם הבת צעירה ולא יודעת כלום, ולאמא אין שום ניסיון רלוונטי - מדוע אף אחת מהן אינה חושבת שצריך להתייעץ עם מומחה? זו בעצם השאלה המרכזית, לה לא ניתן שום מענה.

השאלה הזאת חשובה מאוד, משום שכל תשובה עליה מלמדת על הפגמים שבהסדר. אם השתיים פנו למומחי מס, מסרו את כל המידע וקיבלו ייעוץ לנהוג בצורה פלילית - גם המומחים הללו צריכים לעמוד לדין (והם לא). אם הן פנו, מסרו את כל המידע, קיבלו ייעוץ לנהוג כחוק ופעלו בניגוד אליו - עונשן צריך להיות חמור בהרבה. אם הן פנו, הסתירו מידע וכך קיבלו ייעוץ לקוי - שוב, עונשן צריך להיות חמור בהרבה. ואם הן לא פנו - אזי ודאי שמדובר בפעילות זדונית. בקיצור: או שהמדינה התעלמה לחלוטין ממעשים חמורים מאוד של מומחי מיסוי, או שיסודות ההסדר עם הרפאליות הם מפוקפקים מאוד. תבחרו מה יותר גרוע.

כאמור, הנימוק המרכזי של המדינה הוא שהשתיים הואילו בטובן לשלם את המיסים שלא שולמו במשך שנים ארוכות וגם קנס של מיליוני שקלים. מה שמעניין הוא, שהמדינה לא סיפרה לבית המשפט שחלק מן העבירות נעשו אחרי שהרפאליות הגיעו להסדר עם רשות המיסים - ואז הפרו אותו. זה אומר, שאם עבריין הוא מספיק עשיר - עונשו יהיה קל יותר. זה אומר, שאם עזות המצח שלו מספיק גדולה - הוא ייצא יותר בזול. וכל זה נעשה כאשר מאות אלפי ישראלים מובטלים, 85,000 עסקים צפויים לקרוס השנה, הכנסות המדינה ממיסים צונחות והגירעון מרקיע שחקים. נכון, לא רלוונטי במישרין לתיק רפאלי, אבל העיתוי הופך את ההסדר הזה לאומלל שבעתיים.

אחד מהסעיפים בהם הודו הרפאליות הוא הנחות סלב שקיבלה בר. הנה האבסורד בהתגלמותו: כאשר גורמים פרטיים נתנו לגברת מתנות במאות אלפי שקלים והיא לא דיווחה עליהן, זו הייתה עבירה. כאשר המדינה נותנת לה מתנה בדמות כמה וכמה שנות חופש, בהן כמובן תרוויח עוד מיליונים, בית המשפט מתבקש לתת לזה את חתימתו. השופטת דנה אמיר צריכה להבהיר: לא אצלי.