|   15:07:40
  שרון מגנזי  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
דירות להשכרה מול דירות למכירה: איזה סוג השקעה משתלם יותר?
קבוצת ירדן
ועדה רפואית משרד הביטחון: הדרך למיצוי זכויות של נפגעי כוחות הביטחון
שרון גילאי דותן. אחד התחומים שנחשב לשיא של יכולת הראייה האנושית הוא התחום של פרצופים או תפיסת פרצופים
מערכת הראייה - לא מה שחשבתם

רואה לכם בעיניים

"הושיטי שתי ידיים קדימה", מבקשת הד"ר שרון גילאי דותן מבית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה בפקולטה למדעי החיים בבר-אילן, "זה בערך טווח התחום שנחקר עד כה במערכת הראייה". תגליתה פורצת הדרך במחקרי הדמיה מוחית המתמחים בעיבוד פרצופים הובילה לתגלית חדשה על הבדל בין שתי תבניות של תנועות עיניים. "המחקר הוא בסיסי וצריך לראות לאיזה כיוונים קליניים ניתן להוביל אותו, כמו גם להאיר מודעות לחשיבות, למשל, של הערכת הראייה הפריפריאלית ובדיקתה"
23/10/2020  |   שרון מגנזי   |   כתבות   |   כתבות פרופיל   |   תגובות
הפיענוח רחוק
הראייה היא כלי מובן מאליו בחיינו, אנו תלויים בו ולא יכולים בלעדיו, אבל מבחינת מחקר, הבנת הראייה ומערכת הראייה באופן כללי ובמה שקשור גם במוח, רחוק מלהיות מפוענח. ישנה חשיבה שכיחה מוטעית, האומרת 'כבר הבנו כיצד הראייה עובדת, בואו נעבור לדברים מתוחכמים יותר'. זאת חשיבה שגויה, כי אנו רחוקים מלפענח או להבין כיצד מערכת הראייה עובדת

הד"ר שרון גילאי דותן, חוקרת ראייה ומרצה בכירה, נולדה בקיבוץ גן שמואל. כשהייתה כבת שנה וחצי, נהרג אביה במסגרת שירות המילואים שלו כלוחם במלחמת ההתשה. זה האירוע המכונן ואולי המעצב של חייה, כמי שגדלה תחת ידיה הבוטחות של אמה, פסיכולוגית במקצועה, אותה היא מגדירה 'אישה אמיצה'. למרות האתגרים, לא ויתרה האם על חלומותיה ונסעה עמה לפוסט דוקטורט בארה"ב. כך למדה גם גילאי דותן, לראות רחוק ולהגיע.

מי הדמות שהשפיעה עלייך ביותר?

גילאי דותן: "סבי, שהיה חקלאי פורץ דרך, מהדור השני של מקימי קיבוץ גן שמואל, היה אוטודידקט ודמות משמעותית בחינוך שלי. ספרים וחינוך היו הדברים הכי החשובים מבחינתו. המוטיבציה שלי נובעת ממשפט שנהג לומר לי ללא הפסק - 'את חייבת ללמוד ולרכוש מקצוע, לעמוד לבד על שתי רגלייך ולא להסתמך על איש'. גם כשסיימתי תואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב באוניברסיטה העברית ויצאתי לעבוד בתחום, התעקש שאמשיך בלימודי.

"קריירה אקדמית לא הייתה דבר ברור מאליו מבחינתי, אך החלטתי, בסוף שנות ה-90, להמשיך ללימודי תואר שני במכון ויצמן, במתמטיקה ובמדעי המחשב, אך בפועל ההנחיה לתואר השני כללה גם נירו-ביולוגיה. אז כבר הייתי נשואה ובהריון עם בתי הבכורה, ובמהלך לימודי התואר השני נולדו כל שלושת ילדי".

תחום המחקר של ראייה נחשב פופולרי בעולם המדע?

גילאי דותן: "זאת שאלה באמת טובה, אותי התחום הזה מושך מאוד. הראייה היא כלי מובן מאליו בחיינו, אנו תלויים בו ולא יכולים בלעדיו, אבל מבחינת מחקר, הבנת הראייה ומערכת הראייה באופן כללי ובמה שקשור גם במוח, רחוק מלהיות מפוענח. ישנה חשיבה שכיחה מוטעית, האומרת 'כבר הבנו כיצד הראייה עובדת, בואו נעבור לדברים מתוחכמים יותר'. זאת חשיבה שגויה, כי אנו רחוקים מלפענח או להבין כיצד מערכת הראייה עובדת. גם בגלל שרוב המחקר נעשה מול מסך שטוח שנמצא במרחק של 60 ס"מ ממך, או בקליניקה, שבה רוב הבדיקות הן של ראייה מקרוב, של דברים מסוימים מאוד, לרוב במרכז שדה הראייה.

"לפני כשלושה עשורים, מערכת הראייה ניצבה במקום פופולרי יותר בעולם המדע, כי היו בה לא מעט תגליות חדשניות. לאחר האלקטרופיזיולוגיה בחיות שאפשרה לראות המון דברים בתוך המוח, שלא ניתן לראות מבחוץ, הושקה טכנולוגיית ה-MRI, מכשיר להדמיה מגנטית תפקודית, תגלית פורצת דרך, שאפשרה לראות כיצד מערכת הראייה מאורגנת במוח האנושי".

הראייה - מציאות מול מחקר
אשליה ראייתית שהונפקה ממחשב בכינוס מדעי

ראייה פריפריאלית
"אני רואה את מערכת הראייה כ'שדה לא חרוש', שיש בו עוד המון מה לעשות, אם זה לחקור ראייה במצב של התנהגות טבעית, כחלק מסביבה מתנהגת, תוך כדי תנועה בעולם, או את הראייה הפריפריאלית שלנו"

מחקר בסיסי הוא מחקר מבוקר מאוד מבחינת המשתנים, על-מנת שניתן יהיה להסביר את התוצאות שלו. כמובן שכאשר עושים את המחקר במעבדה באופן מבוקר, מסבירה גילאי דותן, מקבלים תוצאות מסודרות מאוד, אבל לעיתים התוצאות הללו מראות רק חלון צר מאוד לתוך התפקוד הרחב והעשיר יותר של הראייה.

מה ההבדל בין 'מציאות הראייה' לעומת מה שנחקר בפועל במעבדה?

גילאי דותן: "תראי אותנו למשל, אנו יושבות בפארק הגדול של האוניברסיטה וכלום לא נמצא במרחק 60 ס"מ מאיתנו, שלא כמו במחקר במעבדה. יש עצמים רבים שרחוקים מאיתנו, הרבה מרחקים, הרבה מידע מההיקף של שדה הראייה. תחשבי, שאם היית צריכה ללכת ורק להסתכל על המרכז, היה לך קשה מאוד לתפקד, וזה החלק שפחות או יותר חוקרים. כרגע אנחנו יושבות, אבל בני האדם נמצאים לא מעט בתזוזה, אנחנו לא יצורים סטטיים, כך שכל המחקר של ראייה תוך כדי תנועה בסביבה, כיצד מערכת הראייה מתפקדת ואיזה מידע היא נותנת ומאפשרת לנו כ'יצורים מתנהגים', זה משהו שהמידע עליו הוא בחסר משמעותי".

מה החשיבות של מערכת הראייה כמודל לתחומי מחקר אחרים?

גילאי דותן: "ראייה נכנסת להמון תחומים, כגון מדעי המוח, תחום שבו רוב המחקר מתעסק בראייה, כי היא מודל נוח למחקר של הרבה מאוד נושאים, כמו גם הבנה של מנגנונים בסיסיים. נכון שגם כיום יש לא מעט קבוצות מחקר שמנסות לפתח שיטות חדשות בניסיון להבין את מערכת הראייה, אבל אפילו בכנסים רואים, שהמחקר נטו של מערכת הראייה מקבל פחות במה. זה ישתנה רק עם מחקרי המשך חדשניים שיעלו את קרנו של התחום מחדש. אני רואה את מערכת הראייה כ'שדה לא חרוש', שיש בו עוד המון מה לעשות, אם זה לחקור ראייה במצב של התנהגות טבעית, כחלק מסביבה מתנהגת, תוך כדי תנועה בעולם, או את הראייה הפריפריאלית שלנו".

מה החיבור של הראייה לתחום המדובר היום של בינה מלאכותית?

גילאי דותן: "בכל הקשור לבינה מלאכותית, משתמשים בראייה כדי לנסות ללמד מערכות להבין תמונות, כמו שעושה המערכת האנושית. למרות כל ההצלחות בנושא הזה, הן עדיין לא מתקרבות להצלחות האנושיות, בכל מיני דקויות בהתנהלות, כגון להבין איפה הידיים בתמונה ומה הן עושות. כלומר, זה לא רק היכולת לזהות פנים, אלא להבין מימיקות. יש המון מידע שהמערכות הללו רחוקות מלהצליח לפענח, אין עדיין מכונה שמסוגלת 'להתנהג'".

מחקר ראייה בהדמיה מוחית

במהלך לימודי התואר השני, נפתח בפני גילאי דותן, עולם מדעי המוח, תחום שריתק אותה והיא החליטה שהיא חייבת להתעמק בו, למרות שלא היה לה רקע בביולוגיה. הפרופסור רפי מלאך, שהנחה אותה בנירו-ביולוגיה, חקר את מערכת הראייה האנושית בהדמיה מוחית ב-MRI וגילה בפוסט דוקטורט שלו, אזור שאוהב מאוד צורה. כלומר, שלא כל כך רגיש למפת שדה הראייה, אלא אוהב יותר צורות ודברים שמתאימים לתפיסת הראייה שלנו, מאשר סתם מרקמים. רבות מהמחקר של גילאי דותן במעבדה במכון ויצמן התעסק בכך. בהבנת ארגון מערכת הראייה למשל. גילאי דותן: "מבחינתי זה היה תחום מרתק, ואין סופי וידעתי שזה תחום המחקר שבו אני רוצה להמשיך".

כיצד התחלת לחקור את הקשר בין לקות ראייה לבין לקות התנהגותית ותפיסתית?

גילאי דותן: "התחלתי בעבודת מחקר משותפת עם הפרופסור שמעון אולמן ממדעי המחשב והפרופסור רפי מלאך, סיימתי את התואר השני והמשכתי לדוקטורט בנירו-ביולוגיה. במהלך הדוקטורט, נחשפתי לעבודה של הפרופסור שלמה בנטין ז"ל מהאוניברסיטה העברית, חוקר מדהים שחשף אותי לתחום של פגיעות מוחיות ותפקוד לא נורמטיבי, אם זה אנשים שיש להם לקות בתפיסת פנים, או לקות בהבנה של חפצים ועצמים. לטובת העניין, נרשמתי גם למספר קורסים מרתקים באוניברסיטה העברית שקשורים לתחום של נירופסיכולוגיה.

"למעבדה של הפרופסור בנטין הגיע בחור צעיר עם לקות ראייה מוזרה, שמקורה בלקות התפתחותית. רצינו להבין מה קורה במוחו מבחינת הראייה, באמצעות מכשיר הדמיה מוחית, בהנחה שאם נבין כיצד מערכת הראייה שלו עובדת ומאורגנת, נוכל אולי להבין מדוע יש לו את בעיות התפיסה שהוא לוקה בהן. הובלתי את ההדמיה המוחית, כחלק מסדרה של מחקרים שעשינו, לא-מעט גם בהקשר של התנהגות ותפיסה. בעקבות זאת התחלתי לחקור אנשים שתפיסת הראייה שלהם אינה תקינה".

התנועה הראייתית
בטיול במדבר [צילום: עינת אברהם]

רגישות לפרצופים
"אנו זקוקים למרכז שדה הראייה כדי לזהות פרצופים. קשה לנו לזהות פרצופים שנמצאים בהיקף שדה הראייה. אנו יודעים ממחקרים מוחיים, שהאזורים במוח שרגישים לפרצופים מראים העדפה ברורה למרכז שדה הראייה. מצד שני, אזורים קרובים מאוד אליהם, שרגישים למקומות, כגון בתים, שטחים פתוחים, וחדרים סגורים מעדיפים את ההיקף של שדה הראייה"

אילו הבטים נוספים בדקת במחקר לקות הראייה?

גילאי דותן: "המשכתי לפוסט דוקטורט באוניברסיטת UCL בלונדון אנגליה, במעבדה של הפרופסור גראיינט ריס, שלמדתי רבות ממנו. השתייכתי למרכז המכובד שם של הדמיה מוחית, ה-FIL וגם ולמוסד למדעי המוח הקוגניטיביים. רציתי לבחון האם הממצאים מהמחקר על מערכת הראייה של הבחור עם הלקות המוחית ההתפתחותית, הנקראת 'אגנוזיה ראייתית', נובעים מכך שהמוח שלו התפתח בצורה לא-טיפוסית, או שזה מאפיין מוח בריא, ובנוסף - האם נראה זאת גם בקרב אנשים שיש להם פגיעות מוחיות, לאחר התפתחות מוחית תקינה. כתבתי למספר מעבדות שדיווחו על פגועי מוח עם הלקות המסוימת הזו שחיפשתי. פרופסור מרלין ברמן מפיטסבורג פנסילבניה השיבה לי שיש לה מחקר פעיל עם אנשים עם לקויות כאלו.

"בדקנו שבעה-שמונה פגועי מוח עם הלקות הזו, ופרסמנו מספר מאמרים חשובים בעקבותיו. התחום הזה של פגיעות מוחיות והבנת מערכת הראייה ותפקודה הנורמטיבי דרך פגיעות מוח, הוא תחום מחקר מרתק דרכו ניתן ללמוד רבות. תנועה ראייתית והבנה של תנועה ראייתית, שנלקחת אף היא כדבר מובן מאליו, היא הרבה מעבר למה שאנו חושבים. ישנם המון סוגי תנועה ראייתית - יש את תנועת העצים והדברים שזזים סביבנו, יש תנועה של יצורים, כאשר אנו הולכים יש זרימה אופטית של הדברים שזזים. כלומר, כשהעולם הסטטי זז על הרשתית שלנו. יש תנועה של בני אדם, שהיום מכונה 'תנועה ביולוגית'".

מה הייתה ההבנה המשמעותית במחקר התנועה הראייתית עד כה?

גילאי דותן: "הדבר המשמעותי ביותר מבחינתי במחקר בפוסט דוקטורט, הוא הבנת תפקידה של התנועה הראייתית. הכניסה שלי לתחום הזה ולהבנה שהוא מתפרק להרבה מאוד סוגי תנועה. בנוסף, גם למידת המנגנון שתומך בתנועה ראייתית, מנגנון ייחודי לחלוטין, שמתקשר אומנם עם הרבה מערכות, אבל עובד מהר מאוד ועוקף הרבה מערכות היררכיות במערכת הראייה. תפקידו לתמוך בהרבה מאוד מערכות, כמו קשב ותשומת לב, בהבנה של עצמים, כמו מעין שרת כזה.

"פרסמתי ב-2016 מאמר דעה מקיף על מודל של עיבוד תנועה ראייתית במוח בכתב העת נירופסיכולוגיה. המאמר התבסס והתייחס להרבה מאוד מחקרים מכל מיני סוגים, והציע מסלול עיבוד נוסף של התנועה הראייתית, שאינו חלק ממסלולי העיבוד המקובלים היום. קיבלתי הדים טובים מאוד על המאמר מחוקרים בעלי שם בתחום. המאמר הזה הוא אחד מההישגים האקדמיים החשובים שלי".

מה החשיבות של מודל התנועה הראייתית?

גילאי דותן: "במודל התנועה הראייתית יש הרבה מאוד ניבויים על מערכת הראייה. המודל הזה פתח מחשבות ותחזיות, על הצפי או על האופן שבו מערכת הראייה אמורה להתנהג, דברים שאנחנו בדרך כלל לא חושבים עליהם. זאת הייתה ממש הארה. למשל, אם תחשבי היכן את מסתכלת (נקודת המיקוד), מתחת לזה נמצא שדה הראייה התחתון ומעל זה שדה הראייה העליון. המודל מנבא שהמידע בשדה הראייה התחתון (בממוצע) הוא קרוב יותר לעיניים שלנו, מזה שבשדה הראייה העליון".

מחקר עיבוד הפרצופים

המחקר של גילאי דותן באוניברסיטת בר-אילן, אליה הגיעה לפני כארבע חמש שנים, עוסק בהבנה של הקשר בין תפקודי הראייה והתפיסה הראייתית לבין הארגון המוחי. כיצד הארגון המוחי של מערכת הראייה, מצד אחד מגביל אותנו, ומצד שני מאפשר לנו את מה שאנו יכולים לעשות. גילאי דותן מנסה להבין את הראייה בצורה טבעית יותר, לחקור גם ראייה בחוץ, בשטח.

ספרי על הרקע לפריצת הדרך שלך במחקרי הדמיה מוחית המתמחים בעיבוד פרצופים

גילאי דותן: "ישנם הרבה מאוד ממדים של עיבוד ראייתי, ואחד התחומים שנחשב לשיא של יכולת הראייה האנושית הוא התחום של פרצופים או תפיסת פרצופים, כי מצד אחד פרצופים הם דומים מאוד זה לזה, מבחינת הגודל, המבנה ומקומם היחסי של איברי הפנים, ואנחנו יודעים להבדיל בין אנשים שיחסית דומים מאוד זה לזה, יש לנו יכולת הפרדה בין אנשים דומים. מצד שני, על מישהי מסוימת, אנו יודעים להכליל על הרבה מופעים שלה - בהבעות שונות, בימים שונים, בגילים שונים, בצבע שיער או תסרוקת שונים, או איפור שונה.

"לפרצופים יש גם תנועתיות שמגמישה את המבנה שלהם ומשנה באופן משמעותי את האופן שבו הם נראים, וזאת לעומת עצמים אחרים שבקושי משתנים. היכולת הזאת לתפוס פרצופים היא יכולת מדהימה. הפרצופים בהקשר הזה הם ייחודיים מאוד, יכולת שמעט משתווה לכך, היא היכולת שלנו לקרוא, לזהות כתבי יד בגופנים שונים, בטקסטים שונים ובגדלים שונים.

"אנו זקוקים למרכז שדה הראייה כדי לזהות פרצופים. קשה לנו לזהות פרצופים שנמצאים בהיקף שדה הראייה. אנו יודעים ממחקרים מוחיים, שהאזורים במוח שרגישים לפרצופים מראים העדפה ברורה למרכז שדה הראייה. מצד שני, אזורים קרובים מאוד אליהם, שרגישים למקומות, כגון בתים, שטחים פתוחים, וחדרים סגורים מעדיפים את ההיקף של שדה הראייה".

מה הייתה השאלה המחקרית בהתייחס להיקף שדה הראייה?

גילאי דותן: "במחקרים המוחיים, הבדיקה ההתנהגותית היא דלה מאוד, לרוב לא מעמיקים בתפיסה או בפעילות המוחית בהיקף של שדה הראייה. רצינו לבדוק מה קורה לתפקודים שונים, גם לתפיסת פרצופים, גם לתפיסת מקומות, כאשר זה נבדק לא במרכז שדה הראייה. בבדיקה של מרכז שדה הראייה, ניתן להניח שכולם יצליחו במשימות של תפיסת פרצופים או מקומות, בהינתן מטלות הקשורות במשימות זיהוי. בשל העובדה שזיהוי פרצופים מסתמך מאוד על מרכז שדה הראייה, הנחנו שאם נבדוק תפיסת פרצופים בהיקף, תהיה ירידה משמעותית ביכולת הזיהוי, לעומת זיהוי מקומות, למשל, כי שם כאמור יש שימוש יעיל יותר של המידע מההיקף של שדה הראייה".


מה היו ממצאי המחקר?

גילאי דותן: "את מחקר עיבוד הפרצופים, הובילה דוקטורנטית שלי, אולגה קרייצ'מן. הושבנו אנשים מול מחשב עם קיבעון (פיקסציה) למרכז, כשעליהם לבצע מטלות זיהוי. הם קיבלו מטלות שנמצאות או במרכז או בהיקף שדה הראייה, גם לפרצופים גם למקומות, הפוכים ולא הפוכים. בדקנו גם חדות ראייה במרכז ובהיקף. הנחנו שבכל הקשור לפרצופים, נראה הידרדרות ביכולת הזיהוי בהיקף, לעומת יכולת הזיהוי של מקומות. אספנו את הנתונים ובדקנו אותם מכל מיני הבטים, ובאמת ראינו שאכן יכולת הזיהוי של הפרצופים מידרדרת בצורה מהירה יותר, לעומת המקומות.

"בנוסף מצאנו שבאופן התנהגותי מדובר במנגנונים שונים. למשל, ראינו שתפיסת פרצופים במקום אחד בשדה הראייה ניבאה את תפיסת הפרצופים במקומות אחרים, אבל לא את זו של מקומות, ולהפך. כלומר, אם מישהו הוא טוב בתפיסת פרצופים, נראה זאת במקומות שונים בשדה הראייה, אבל זה לא אומר כלום על היכולת שלו לגבי תפיסת מקומות".

השלכות יישומיות

פריצת הדרך במחקר עיבוד הפרצופים הולידה תגלית חדשה שעדיין נבדקת, מספרת גילאי דותן. קרייצ'מן, שהובילה את המחקר, החליטה להסתכל על מדדים מסוימים בתנועות העיניים וגילתה שיש הבדל בין שתי תבניות של תנועות עיניים, בין קבוצה מסוימת של נבדקים שמבצעים מטלה אחת לעומת קבוצה אחרת. למרות שהנבדקים בשתי הקבוצות עשו את אותו קיבעון שאליו נדרשו, עדיין היו להם תבניות שונות של תנועות עיניים. היא המשיכה לבדוק זאת והתוצאות מרתקות וממשיכות להיבדק.

לאילו כיוונים קליניים ומחקרים חדשים ניתן לקחת את ממצאי המחקר הזה?

גילאי דותן: "המחקר הוא בסיסי, וצריך לראות לאיזה כיוונים קליניים ניתן להוביל אותו, אבל הוא בהחלט עשוי לפתוח דלת כדי להאיר מודעות לחשיבות, למשל, של הערכת הראייה הפריפריאלית ובדיקתה. אחת המטרות החשובות במחקר היא לפתח מודעות ולפתוח את הראש לכיוונים חדשים שלא חשבו עליהם קודם שגם יכולים לסלול את הדרך לשיתופי פעולה שונים.

"יש לנו מחקרים נוספים במעבדה הקשורים בהיקף שדה הראייה, אבל הם עדיין בתהליך התהוות, כגון תפיסת פרצופים מקרוב ומרחוק. השאלה היא עד כמה יש לנו יכולת להסתגל לשינוי במרחק או להיות אדישים לשינוי בגודל התמונה, שכן מבחינת רשתית העין זהו שינוי גדול מאוד. ההנחה היום היא שמערכת הראייה אדישה יחסית לשינויי גודל. אנחנו רואים בבדיקות שלנו שלמרחק יש השפעה, אבל אנו עדיין לא יודעים לעמוד בדיוק על הסיבה לכך. מה שברור הוא שאיכות המידע משתנה בהבדלי מרחק, והממצא הזה הוא חשוב ביותר".

תמונה גדולה זוכרים טוב יותר?

מה בדקת במחקרי ההמשך על הקשר בין גודל וזיכרון של תמונה?

גילאי דותן: "ההנחה הבסיסית היא שבגלל שהמידע הראייתי בשלבי העיבוד המתקדם אינו תלוי בגודל, כך גם הזיכרון אינו אמור להיות תלוי בגודל הגירוי. ההנחה המחקרית שהנחתי, לעומת זאת, היא שלמרות שיש חוסר רגישות לגודל - בין אם בגלל האיכות או בין אם בגלל האופן שבו המידע מקודד במערכת הראייה - הגודל כן ישפיע על הזיכרון של התמונה. כלומר, נזכור טוב יותר תמונות גדולות יותר. עשינו סדרה של ניסויים, במסגרת מחקר ששותפות לו סטודנטית שלי למאסטר, שיימא מסארווה, יחד עם אולגה קרייצ'מן. הגירויים כללו פרצופים, בני אדם שאותם זוכרים הכי טוב בכל הגדלים, ובנוסף גם מבנים מבפנים ומבחוץ.

"הרצנו 117 נבדקים בשישה ניסויים שונים. התוצאות החוזרות הן שאכן תמונות גדולות זוכרים באופן משמעותי, טוב יותר, באופן קווי (לינארי), ואנו כרגע עובדות על תיקון המאמר והגשת התיקונים. ייתכן שיש תמונות מסוימות שזוכרים יותר וזוכרים פחות, אך טרם ערכנו ניתוח של הנתונים. כמובן שיש עוד המון שאלות לבדיקה בהמשך".

איזו השפעה יישומית יכולה להיות, לדעתך, למתאם הישיר בין גודל התמונה לזיכרון של תמונה?

גילאי דותן: "יכולה להיות לכך השפעה מכרעת על תחומים רבים. למשל, על תחום למידה וחינוך וכיום במיוחד, כאשר לומדים פחות מחומר מודפס ומשתמשים יותר במסכים ובאמצעים אלקטרוניים לרכישת מידע. בנוסף, לתחום ההתפתחות, לתחום הגיול (אייג'ינג, האטה של תהליכי הזדקנות), חינוך לתודעה ציבורית וגם לעולם השיווק והפרסום".

רואה למרחוק
גילאי דותן במשרדה [צילום: וסיליסה אקסלביץ]

רשת מלאכותית היברידית
בבית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה עושים מחקרים מרתקים של אימון ראייתי וגמישות מערכת הראייה בגיל מבוגר, בדיקות של מדדים לא-רצוניים של תנועות עיניים, שבאמצעותם ניתן להגיע לאוכלוסיות קלינית שלא מתקשרות. אחד הדברים המדהימים הוא פיתוח רשתית מלאכותית היברידית שתחליף את הרשתית הטבעית של העין, עבור אנשים שאיבדו את הראייה

מה את צופה בעתיד הרחוק בחקר מערכת הראייה?

גילאי דותן: "אני מקווה שיהיו לנו עוד תגליות פורצות דרך בהבנה של מערכת הראייה ושהממצאים יהיו מרתקים, כדי שהם יחזירו את העניין וההתלהבות למחקר מערכת הראייה. בבית הספר לאופטומטריה ומדעי הראייה עושים מחקרים מרתקים של אימון ראייתי וגמישות מערכת הראייה בגיל מבוגר, בדיקות של מדדים לא-רצוניים של תנועות עיניים, שבאמצעותם ניתן להגיע לאוכלוסיות קלינית שלא מתקשרות. אחד הדברים המדהימים הוא פיתוח רשתית מלאכותית היברידית שתחליף את הרשתית הטבעית של העין, עבור אנשים שאיבדו את הראייה.

"אני מארגנת סמינר שבועי בתחום של חקר הראייה, שהיום בשל הזום, פתוח לקהל הרחב. מגיעים אליו חוקרים מכל רחבי הארץ ומכל העולם. אנחנו נגלה עוד דברים מופלאים על מערכת הראייה שיפתחו לאנשים את העיניים ויעוררו את הסקרנות. ההבנות האלה יובילו, אני מאמינה, לבדיקות קליניות יעילות יותר, מערכות איכותיות יותר לשיפור הראייה, ראייה ממוחשבת ועוד. מחקר שיביא עמו תרומה אמיתית לציבור".

מעבר לתשוקתה הבלתי מתפשרת של גילאי דותן להביא תגליות חדשות בחקר מערכת הראייה ולהשיב אותו למרכז הבמה בעולם המדע, בוער בה לא פחות הנושא של קידום נשים באקדמיה ושוויון הזדמנויות לנשים בכלל. גם ברמת השפה המדוברת, שכן לדבריה, שפה משנה מציאות. גילאי דותן: "אני מקפידה על השפה גם בפנייה שלי בהרצאות וגם במבחנים שאני כותבת. יזמתי את שינוי השם של 'ליל המדענים' ל'ליל המדענים והמדעניות', אירוע ארצי שמתקיים במקביל בכל המוסדות האקדמיים ובמימון האיחוד האירופי, שמטרתו להנגיש את המדע לציבור. זה תהליך שכבר קורה באקדמיה ומחוץ לאקדמיה וצריך להגביר אותו. לחזק את התודעה בקרב המין הנשי לדרישת שוויון הזדמנויות".

תאריך:  23/10/2020   |   עודכן:  28/10/2020
שרון מגנזי
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
בגלל שלרוב הציבור אין אמון בו ולכן אין לו רוב בכנסת בגלל שהוא מפגין נטיות דיקטטוריות מדאיגות בגלל כשלונו המהדהד במאבק בקורונה בגלל התקפותיו האינטרסנטיות על מערכות האכיפה והמשפטי בגלל שאירן מתקדמת לנשק גרעיני ואין פתרון כלשהו מול הפלשתינים ובגלל ש-11.5 שנים הן יותר מדי זמן
23/10/2020  |  איתמר לוין  |   כתבות
בעוד עיריית ניו-יורק תכננה ומיישמת דרכי פעולה קפדניות לחזרה ללימודים פרונטליים (ראו קישור משמאל), אצלנו חוגג הברדק - ובצורה קיצונית לשני הצדדים. מן הצד האחד ניצבים מאות מוסדות חרדיים, שחזרו ללימודים למרות האיסור המפורש. מן הצד שני ניצבת מערכת החינוך הישראלית, שלא עושה שום מאמץ להתכונן ליום שאחרי הקורונה. בתווך נמצאים ההורים והילדים, המקבלים שיעור לחיים: כדאי להיות בריון המצפצף על החוק, משום שאחרת - איש אינו דואג לך.
21/10/2020  |  איתמר לוין  |   כתבות
לייפוי כוח מתמשך ישנם כמה גורמים רלוונטיים והם: מייפה הכוח, הממנה, מיופה הכוח, אדם מיודע, בית המשפט, עורך הדין אשר אמון על הכנת ייפוי הכוח והאפוטרופוס הכללי. על-פי החוק, על הממנה להיות בגיר ובעל כשירות. על-פי הגדרות החוק, "בעל כשירות" הוא מי שמסוגל להבין את המשמעות של מתן ייפוי כוח מתמשך, מטרותיו ותוצאותיו ואם הוא אדם עם מוגבלות, בהינתן התאמות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
18/10/2020  |  אורי סלומון  |   כתבות
אני אוהב מאוד את המדינה שלי, רוצה בקידומה ובהתפתחותה ובהישגיה, אבל את כל אלה לא משיגים בדיבורים - אלא במעשים שמובילים לתוצאה הזאת. אינך יכול לומר: "יש דברים שצריכים להיעשות". אתה חייב לעשותם בעצמך, כי הם לא יקרו מאליהם. אין ניסים, יש רק מעשים. עליך להציע כיוון מסוים, גם אם הוא מעורר מחלוקת ואפילו כעס, ולתרגם אותו ללשון של התנהלות ומעשים.
18/10/2020  |  מאיר שמגר  |   כתבות
מה ברא הקדוש ברוך הוא ביום השבת? אנחנו מדברים על "ששת ימי המעשה" אבל על "שבעת ימי הבריאה", כלומר - גם בשבת נברא משהו. לכאורה, הקב"ה ברא בה את השביתה ממלאכה, את המנוחה. אבל זה מוקשה: בריאה היא יצירת משהו חדש, ואילו מנוחה היא הימנעות מעשייה; איך אפשר ליצור אי-עשייה?
18/10/2020  |  איתמר לוין  |   כתבות
במשקפיים אפיגנטיות  /  שרון מגנזי
בחירה היא שם המשחק  /  שרון מגנזי
חמישים גוונים של אפור  /  שרון מגנזי
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רון בריימן
רון בריימן
מסתבר שעם ישראל אינו מפיק לקחים משגיאות העבר, אלא נוטה לחזור עליהן, לרבות מעשים שגם בזמן אמת נראו שגויים ומסוכנים, ולא רק בראייה שלאחר מעשה    קל וחומר כאשר מדובר במעשים שגם בזמן שנ...
דן מרגלית
דן מרגלית
נתניהו הוא אדם מקובע נוסף לכל החליים האחרים באישיותו כפי שציטט בימים אלה הפרופסור עוזי ארד מפסיכולוג שבחן את נתניהו כבר לפני שנים רבות
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
המלך חוסיין הזהיר את גולדה מאיר מפני מלחמה; עימות בין סגן הרמטכ"ל לראש אמ"ן; ראש הממשלה גולדה מאיר איננה מבינה את המציאות; מרואן אשרף מזהיר; מדוע הרוסים מתפנים?! פרשת "יחמור"; איך ...
יזהר שי
יזהר שי
אורי אפשטיין, דוד של ניצן ואבא של נטע הגיבור הספיד את ניצן במילים שנחקקו אצל כל מי שהיו באזכרה    הוא חזר על המשפט של ניצן: "אתה תכתוב את הסיפור של החיים שלך"
שלמה פילבר
שלמה פילבר
החוק לתיקון הגיוס עומד במרכז סערה ציבורית, כשמשפחות מילואימניקים מתקשות להתמודד עם נטל המלחמה. האם החוק החדש יחלק את העומס גם למגזר החרדי, או יעמיק את המחלוקת?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: ד"ר אליהו כהן 1 פתח תקוה 4976012 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il