רוצים לבקר בגן העדן בו אין קורונה? רוצים לברוח מן החדשות המדכאות על תחלואה ותמותה? לא צריך את נתב"ג, לא צריך דרכון, לא צריך תעודת מתחסן. סעו לשכונת מאה שערים ותגיעו לעולם אחר. זה נכון תמיד, וזה נכון שבעתיים בימי הקורונה הנוכחיים. די לעבור ברחוב הראשי של השכונה, הנושא את שמה, כדי להבין שכאן חיים על הירח.

שעת צהריים (יום ב', 8.2.21), כל החנויות פתוחות, באף אחת מהן אין דרישה לעטות מסיכה, אף אחת מהן אינה מזכירה ולו ברמז את התו הסגול. קונים מצטופפים בשטחים קטנים, כולל בחנויות מזון. פה ושם יש מוכר המכסה את פניו, פה ושם יש מחיצת פלסטיק סמלית - וזה הכל. הרחוב מלא בלובשי הגלימות המפוספסות של תולדות אהרון, בעטויות הראש של ברסלב ("נשות הטליבאן"), בחסידים חובשי מגבעות, במתנגדים חובשי כיפות שחורות. מגוון רחב מאוד של חרדים, שהמשותף להם הוא מה שאין להם: מסיכות. בהערכה זהירה, 90% מן העוברים והשבים ויתרו לחלוטין על המסיכות או שלכל היותר הן מצויות על סנטריהם. הסיכוי לראות כאן שוטר בכל ימות השנה זהה לסיכוי לראות כאן חמץ בפסח.

כמו תמיד במאה שערים, הדברים החשובים ביותר נמצאים על הקירות - הפשקווילים הידועים. רוב המודעות עוסקות בפטירתם של הרב משולם סולובייצ'יק והרב יצחק שיינר, שהלוויותיהם ההמוניות בשבוע שעבר היו ההתרסה החרדית הבולטת ביותר ופשיטת הרגל המשטרתית הקשה ביותר. דומה שאין צורך לומר, שבשום מקום לא נקרא הציבור להימנע מלהגיע להלוויות או לכל הפחות לשמור איכשהו על משהו מן המגבלות.

המודעות האחרות הן בעניינא דיומא, הקורונה, אך בזווית ברורה מאוד: לא לציית, הן למגבלות והן לקריאה להתחסן. כך למשל, כרוז בן מאות מילים - שאינו חתום, כמקובל במחוזות אלו - המתיימר לצטט רופאים המטילים ספק ביעילותו של החיסון. וזאת לדעת: בחברה סגורה, בה אין נגישות של ממש למידע חיצוני, אפשר למכור בקלות רבה כל בלוף, כולל המצאת שמות ואירועים. אותו כרוז מצטט את "ד"ר רפאל ציוני, רופא בכיר בחדר מיון, בית חולים לניאדו"; בדיקתנו לא מצאה רופא כזה. הוא גם טוען, כי "מכון קופת חולים כללית... מפרסם בכל יום, כי הסיכון של הבריאים מזערי" - מה שכמובן לא היה ולא נברא.

השורה התחתונה של אותו "מומחה" עלום היא, כי "כן הייתה הנהגת כמה מגדולי ישראל לחכות עם חיסון חדש זמן רב עד אשר ניווכח את כל היקף התוצאות מהחיסון. והנה בחיסון החדש כבר נוכחים שיש ניזוקים, ובפרט שכבר יש מוטציה חדשה, אשר כלל לא ברור יעילות החיסון לגביה. ומדוע לא נחכה לכל הפחות 6 חודשים ויותר, לחוש [לחשוש] לרופאים הרבים המזהירים מהתופעות העתידיות? ובפרט לאור הנתונים המוכיחים על טיפול יעיל מאוד בקורונה, ומאידך יעילות החיסון נמוכה!". כזאת כמות של שקרים והוצאת דברים מהקשרם על כזה שטח קטן של נייר - זה כנראה שיא גינס.

לא הרחק מכרוז זה, מזעיקים הפשקווילים - בסגנון ובגופנים הרגילים - ל"עצרת תפילה מחאה והסברה" שמארגן בד"ץ העדה החרדית, "נגד רדיפת הדת בארצנו הקדושה בתקופה האחרונה" ש"אין לה אח ורע בעולם". הסיבה: "המצב הקשה על-ידי השלטונות וזרועותיהם השונות בדרכים ואופנים שונים נגד תלמודי תורה וישיבות, בתי כנסיות ובתי מדרשות בתואנות שונות ומשונות". הציבור נקבע להתקבץ ברבבותיו בכיכר השבת; מובן שאין שום אזכור שהוא על המגבלות והסכנות.

אם מישהו איננו מבין מה הרקע, פשקוויל סמוך מפרט: "כמלאת שנה לתקופה האפילה שלא היה כמותה מיום יסדו מדינתם... שנה של נעילת בתי כנסיות ובתי מדרשות, תלמודי תורה ישיבות ובתי חינוך לבנות, כברוסיא הקומוניסטית, שנה של רדיפת חתנים וכלות ביום כלולותיהם באכזריות אנטישמית, ומתוך שנאה יוקדת לכל דבר של יהדות וקדושה...שנה שניסו לפרוץ פרץ על פרץ ולהחדיר לתוך המחנה כל סחי ומאוס, ערבוביא ואנדרלמוסיא, בשם 'הבריאות'". הדברים ברורים לחלוטין, ולכו תתווכחו איתם על האמת.

מודעה נוספת, צבעונית ומעוצבת בקפידה, ממקדת את המאבק בנושא פתיחת מוסדות החינוך, תוך ציטוטים של רבנים חשובים. הרב דב אהרון זלזניק משכונת רמת שלמה שבירושלים מצוטט: "הם ברשעותם דורשים שלא נחנך לזה. ועכשיו בקורונה כל המצב עזר להם מאוד במזימתם, רחמנא ליצלן". הרב ישראל קלמנוביץ, ממנהיגי הפלג הירושלמי, קובע בנחרצות: "כל אחד מבין, וזה פשוט, שכל ההסגרים שעשו אין בזה שום כוונה מצידם להציל את בני ישראל מחולי, אין להם שום כוונה לזה כלל. כל הכוונה שלהם זה רק לסגור את החיידרים, לסגור את הבתי כנסיות, לסגור את הישיבות, זו כל הכוונה שלהם, וכך צריך להסתכל עליהם".

הרב יוסף ואזנר, מראשי ישיבת חכמי לובלין בבני ברק, מכחיש את המיוחס לסבו - הרב שמואל ואזנר, מחשובי הפוסקים החרדים בדור הקודם - ולפיהם הוא שמע בקול הרופאים. "בושה וחרפה לומר כך!... אם סבא זצ"ל היה שומע בקול הרופאים, ה' ישמור איזה דברים הוא היה צריך להתיר! חצי כלל ישראל לא היו צמים ביום כיפור!". הנכד גם טוען, כי דווקא הקהילות ששמרו על מגבלות הקורונה בחגי תשרי נפגעו קשות, בעוד באלו שהתעלמו מהן - המצב היה הרבה פחות גרוע. שוב: דומה שלא צריך להסביר כמה עלילות דם ושקרים יש באמירות הללו.

הנקודה החשובה ביותר בסיור ברחוב מאה שערים ובשיטוט בין הפשקווילים, הוא מה שאין בהם: אפילו לא בדל מילה, אפילו לא חצי רמז, של התנערות המנהיגים הממסדיים מן התכנים המסוכנים והשפלים הללו. בעת התפרצות החצבת לפני שלוש שנים, כאשר היו במגזר החרדי מי שסירבו לחסן את ילדיהם, הופיעו במאה שערים מודעות של רבנים בכירים שקראו לקבל את החיסון. זה (וגם האיום בשלילת קצבאות הביטוח הלאומי) פעל. הפעם - שתיקה מוחלטת. השטח מצוי כל-כולו בידי הקיצוניים הפושעים והמופרעים.

השתיקה הזאת מונעת מראשי הציבור החרדי לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה". השתיקה הזאת הופכת אותם לעוברים על איסור "לא תעמוד על דם רעך". השתיקה הזאת הופכת אותם לשותפים בשפיכות דמים של החולים והמתים, בגזל אדיר ממדים של פרנסה ובחילול השם נורא. ושלא יספרו לנו שזה רק מיעוט שולי. כי אם הם כל כך מפחדים להתייצב מולו - אזי הוא לא מיעוט, והוא בוודאי לא שולי.