טיבו של הסיקור סביב עסקת יד2

1. ז'ק חן מנסה להמשיך להראות, כי אילן ישועה היה מעורב בצורה עמוקה בסיקור החיובי של בנימין נתניהו במאי 2014, לקראת אישור עסקת יד2. ישועה אינו מכחיש - הדברים מתועדים בהתכתבויות בינו לבין שאול אלוביץ וינון מגל - אך טוען שההקשר הוא החשוב. לשיטתו, מדובר בחלק מלחצי הסיקור החיובי מאז ינואר 2013. ישועה גם שב ואמר כי ייתכן שהקשר שלו לעסקת יד2 (בונוס של 15 מיליון שקל) גרם לו להסכים לשתף פעולה, אך מדובר בדפוס פעולה הקיים זמן רב. מטרתו הטקטית של חן היא להראות שישועה לא ראה בעיה בזמן אמת בסיקור החיובי ואף נטל בו חלק משמעותי, יוזם ונמרץ (כלשונו). מטרתו האסטרטגית: להוכיח שזו לא הייתה עבירה.

2. בהמשך הגיע חן לאמירות משמעותיות נוספות, כולל של ישועה עצמו. ישועה אישר, כי אלוביץ ציפה שעסקת יד2 תאושר בקלות, משום שבכלל לא היה צורך באישוריהם של נתניהו ושר התקשורת דאז, גלעד ארדן - שכן לא מדובר היה בחלק מליבת עסקיה של בזק. גם עמיקם שורר, יועצו דאז של אלוביץ, צפה שלא יהיה צורך באישור. המטרה כאן: להפריך את טענת השוחד סביב עסקת יד2 - לא היה צריך סיקור חיובי, כי האישור אמור היה להינתן ממילא.

3. חן שאל מספר פעמים את ישועה, האם חש שהוא מבצע עבירה פלילית בסיקור האוהד המקביל לעסקת יד2. ישועה השיב בשלילה מוחלטת ושב ואמר כי חשש שהסתבך בפלילים רק בדצמבר 2016. כאן מטרתו היא להראות, כי אפילו איש התוכן המנוסה ישועה לא חשב שיש משהו פלילי בסיקור האוהד. עמדת המדינה היא, שזה ממש לא משנה; לא ישועה יקבע האם המעשים היו פסולים.

משפט היום

"אילן היקר, בפעם הבאה שֶתוֹרֶה לעובדים הכפופים לי הוראות בענייני תוכן שלא דרכי, אראה זאת כפיטורים. תודה ושבוע טוב" (ינון מגל לאילן ישועה, 3.5.14).