בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
המדינות המפותחות התעלמו מהצורך לחסן את תושבי המדינות המתפתחות, והתוצאה - כפי שהזהירות המומחים - היא יצירת זן חדש ● האומיקרון מעמיד במבחן את טכנולוגיית ה-mRNA של פייזר ומודרנה ● נכון לעכשיו, ממשלת בנט מתמודדת היטב עם הסכנה
עיירה באוגנדה. רק 2% מחוסנים [צילום: ניקולס במולזנקי, AP]
1. במשך חודשים הזהירו מומחי בריאות בעולם, כי המדינות העשירות חייבות לסייע למדינות העניות להתחסן מפני הקורונה. לא רק משום שזהו הדבר המוסרי לעשותו, לא רק משום שהמדינות העניות הן שותפות סחר ותיירות, אלא גם ובעיקר משום שכל עוד הקורונה תשתולל במדינות העניות - גם העשירות לא יהיו בטוחות. כאשר הנגיף יכול להתפשט בחופשיות, נוצרים זנים חדשים שלו - וכל זן חדש מגדיל את הסיכוי לכך שהחיסונים והתרופות יתקשו להתמודד איתו.
המדינות העניות אינן יכולות לממן בעצמן את רכישת החיסונים, משתי סיבות עיקריות. האחת היא שהן, ובכן, עניות. פשוט אין להן מאות מיליוני דולרים להוציא על החיסונים והשינוע שלהם. השנייה היא שהקורונה החמירה עוד יותר את מצבן. גם הן נאלצו להיכנס לסגרים שפגעו קשות במשק, גם הן נאלצו להזרים כספים - ובניגוד למדינות העשירות, היה עליהן ללוות אותם. חוץ מזה, המדינות העשירות מיהרו לרכוש כמויות ענק של החיסונים - לעיתים הרבה יותר מן הדרוש להן - ומאחר שהיצרניות הן חברות מסחריות, הן מכרו לכל המקדים ולכל המרבה במחיר.
ארגון הבריאות העולמי יזם לפני למעלה משנה תוכנית לרכישת חיסונים עבור המדינות העניות, שהמימון לה אמור היה להגיע מתורמים פרטיים (קרן ביל ומלינדה גייטס העניקה מיליארדי דולרים) ומן המדינות העשירות. אלא שבפועל הסכומים נותרו זניחים אל מול הצרכים. ערב הקורונה הוגדרו 4 מיליארד בני אדם כעניים, בעלי הכנסות נמוכות ובעלי הכנסות נמוכות-בינוניות; אלו הם תושבי המדינות המתפתחות. אפילו אם נניח שכל מנת חיסון תעלה 20 דולר (וזה נמוך מהמחיר במערב למרות ההוצאות הנוספות בשל המרחקים), הרי שכדי לתת שתי מנות לכל אחד מהם יש צורך ב-160 מיליארד דולר. ואפילו אם החיסון יינתן רק ל-70% מהאוכלוסייה, מתוך הנחה ששיעור זה מוביל לחסינות עדר, צריך 5.6 מיליארד מנות במחיר של 112 מיליארד דולר.
מה שקורה בפועל, הן מבחינת הייצור והן מבחינת האספקה, אפילו לא מתחיל להתקרב לצרכים הללו. ראו את הטבלה המצורפת: דרום אפריקה היא בעלת שיעור ההתחסנות הגבוה ביותר באפריקה, עם 28% בלבד - לעומת ממוצע עולמי של 54% ו-62% בישראל (הנתונים מתייחסים לשתי מנות של חיסוני פייזר ומודרנה ולמנה אחת של חיסוני ג'ונסון אנד ג'ונסון ואסטרה-זנקה). וזה לא הכל. נניח שיהיו מספיק חיסונים לכולם; צריך להביא אותם (בתנאי אחסון מוקפדים ומורכבים) לערים, עיירות ואולי כפרים שהגישה אליהם בעייתית במקרה הטוב ובלתי קיימת במקרה הגרוע. צריך אחיות שיזריקו אותם. ביבשת אפריקה, המוקד של זן האמיקרון, כל זה קיים באפריקה במידה מועטה עד כדי אפסית.
אולי ההתפרצות הנוכחית תתן לעולם המפותח את סטירת הלחי לה הוא זקוק. כל עוד שיעור ההתחסנות באוגנדה יהיה 2% ושיעורו בזמביה יהיה 3% - העולם כולו יעמוד בסכנה. הקורונה לא תהפוך ממגיפה למחלה עונתית במדינות המפותחות, אם היא תמשיך להשתולל כמגיפה במדינות המתפתחות. זו כבר אינה אזהרה רואת-שחורות; זו מציאות כואבת.
2. נזכיר שוב מהי מטרתם של חיסוני הקורונה: להפוך אותה לשפעת. המטרה איננה למנוע הידבקות, אלא למנוע ככל האפשר תחלואה קשה ותמותה. את זה, נכון לזן הדלתא, הם עושים מצוין. כמעט כל החולים קשה וכמעט כל המתים בגל האחרון הם בלתי מחוסנים. לכן, עצם העובדה שחלק מחולי האומיקרון הם מחוסנים או מחלימים, אינה צריכה לגרום לבהלה. צריך לראות מה יהיה שיעורם בקרב המאושפזים והמתים. לצד זאת, מובן שצעדי זהירות ומנע הם בהחלט במקומם. וכפי שאומרים באנגלית: better safe than sorry.
זוהי שעת מבחן חשוב לחיסונים של פייזר ומודרנה, המבוססים על טכנולוגיית ה-mRNA החדישה. המדענים שפיתחו אותם אמרו, כי אחד מיתרונותיה הוא היכולת להתאים במהירות את החיסון הבסיסי להתמודדות עם זנים חדשים (ולכל וירוס יש זנים חדשים). אם האומיקרון אכן שונה מהותית מן הדלתא, צריך לראות האם ניתן יהיה לקיים הבטחה זו.
3. התפרצות האומיקרון - אם זו תתברר כהתפרצות - היא מבחן הקורונה הראשון של ממשלת בנט, אשר נכנסה לתפקידה בעיצומו של הגל הרביעי. נכון לעכשיו היא עומדת בו היטב. הנתונים נאספו ועובדו במהירות, המומחים חיוו את דעתם וההחלטות התקבלו תוך שתי יממות (כולל שבת) בהליך ראוי של בחינת חלופות, שמיעת דעות והתחשבות במגבלות החוק. במקביל, צריך להרחיב את מאמצי ההתחסנות ולשקול צעדים חריפים נגד מפיצי הכזבים ולהגבלת סרבני החיסונים. הזן החדש רק מוכיח (למי שהיה צריך הוכחה כזאת) עד כמה מדובר בשאלה של חיי אדם.
צעדים בנתב"ג לבלימת התפשטות הזן החדש: היציאה מהשדה תתאפשר באמצעות רכב פרטי, איסוף על-ידי קרובים או באמצעות מוניות מיוחדות ▪ נסיעה במוניות שירות תתאפשר ב-50% תפוסה ▪ הנחה של 50% בחניונים לטווח ארוך בנתב"ג (מרב מיכאלי, יעקב גנות ושמואל זכאי [צילום: תקשורת השרה])
שר הבריאות ובכירי משרדו קראו לציבור ללכת להתחסן וציינו כי מחוסנים שנדבקו בזן הקורונה החדש חלו באופן קל ▪ ד"ר אלרעי פרייס: בתוך ימים ספורים הפך אומיקרון ל-75% מהריצופים בדרום אפריקה וזינק מ-200 מקרים ביום ל-2,000 (פרופ' זרקא. אי אפשר לדבר על מניעת כניסה של האומיקרון [צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90])
זכאי, שמשמש מזה עשור כמנהל נמל התעופה בן-גוריון, יתכלל את יישום נהלי הקורונה בנתב"ג בהתאם להחלטות קבינט הקורונה ולהנחיות משרד הבריאות ▪ מחליף בתפקידו את אלוף (במיל) רוני נומה (שמואל זכאי. מונה לתפקיד [צילום: משה שי/פלאש 90])
הזהירה: "זן האומיקרון מאוד מטריד בגלל שיש לו שלל מוטציות חריגות" ▪ "השפעת חיסון אסטרהזניקה תהיה פחות מועילה על וריאנט זה" ▪ "כרגע מדובר רק על 8 אנשים במדינת ישראל. נחפש את המגעים שלהם" ▪ הוועדה אישרה: הנחיות הבידוד לנוחתים ייכנו לתוקף בחצות (ד"ר אלרעי-פרייס. "זן מאוד מטריד" [צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת])
הדגיש: " "ההגבלות על גבולות המדינה הן לא צעד קל, אבל זה צעד זמני והכרחי. ישנם ענפים שנפגעים, כמו התיירות והתעופה, ואנחנו נותנים על כך את הדעת: ▪ לגבי שיחות הגרעים עם אירן אמר: "ישראל מוטרדת מאוד מהנכונות להסיר את הסנקציות ולאפשר זרימה של מילארדים לאירן"
בנט. "סבלנות ומשמעת" [צילום: מרק ישראל סלם/פלאש 90]
רשויות מקומיות רבות מבקשות להעלות בשנה הבאה את הארנונה לעסקים, תוך התעלמות מכך שהמשבר הכלכלי שגרמה הקורונה עודנו בעיצומו ▪ שרי האוצר והפנים צריכים למנוע העלאות כאלו (חנויות סגורות בתל אביב)
ד"ר אנתוני פאוצ'י, היועץ הרפואי של נשיא ארצות הברית, התייחס לזן אומיקרון של נגיף הקורונה ואמר כי הוא מעריך שהזן החדש כבר נמצא בשטחה של ארצות הברית.
"לא אתפלא אם אומירקון כבר נכנס לארצות הברית. בשלב זה עדיין לא גילינו אותו, אבל כאשר נגיף מציג רמה כזו של הדבקה זה כמעט תמיד, בסופו של דבר, להתפשטות שלו בכל מקום", אמר בראיון לרשת NBC האמריקנית.
קבינט הקורונה אישר צעדי הגבלות למטרת מניעת כניסה נוספת של נשאי זן אומיקרון של נגיף הקורונה. בין הצעדים שאושרו: הפעלה מחודשת של איכוני שב"כ למאומתים שנדבקו בזן הקורונה החדש או שנחשפו לנשאי הזן, בידוד חובה לחוזרים לישראל מחו"ל וסגירת נמל התעופה בן-גוריון לזרים למשך שבועיים. ההחלטות ייכנסו לתוקף בעוד 24 שעות - בחצות הלילה שבין יום ראשון ליום שני.
כל העולם מנסה להבין מה מניע את סרבני החיסונים. גם אני הצעתי כמה הסברים, אבל בכל זאת קשה להסביר מה גורם לכעס הנוראי שלהם, לשנאה התהומית לממשלות, למערכות הבריאות ולחברות התרופות. למה מופנה הזעם דווקא לגורמים אלה בפנדמיה שעם כל נוראותה קוצרת בנו הרבה פחות מסרטן, זיהום הסביבה, פשיעה או תאונות.
ראש הממשלה, נפתלי בנט, פתח את ישיבת קבינט הקורונה והצהיר כי התקופה הקרובה של ההתמודדות עם זן האומיקרון של נגיף הקורונה כ"תקופת ערפל". זאת, בשל מרחב אי-הוודאות שיש מעצם העובדה שמדובר בזן חדש שעדיין לא מוכר היטב לחוקרים.
קבינט הקורונה מתכנס בשעה 20:30 לדיון על זן הקורונה החדש - אומיקרון - שלפחות מקרה אחד שלו התגלה בישראל. לראשונה צפוי גם שר האוצר, אביגדור ליברמן, להשתתף בדיון. זאת, ככל הנראה לצורך השתתפות בקבלת החלטה הנוגעת לפיצוי חברות התעופה הצפויות להיפגע מצעדי המנע הצפויים.
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
משקיעי קריפטו שמעוניינים להשקיע כספים ולשמור עליהם מאובטחים, קונים ציוד אבטחה רציני, אבל בסופו של דבר נופלים בהונאות אנושיות שגורמות לכך שכל הטכנולוגיה שהושקעה לא תהיה שווה כלום
במערכה ההיברידית בין ישראל לבין אירן זאת כבר הצליחה בהיבט הפסיכולוגי והכניסה את הציבור הישראלי, שנמצא חצי שנה במתחים, ללחץ נפשי ללא תקדים הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...