תקופת הקורונה יצרה, במקביל למשבר בריאותי קשה, גם משבר כלכלי קשה, בו עסקים רבים קרסו ורבים אחרים נקלעו לקשיים משמעותיים. במהלך המשבר פעלה הממשלה וסייעה לעסקים, בין היתר באמצעות מתן פטורים ממיסוי לחלק מהפעילויות אשר נפגעו ישירות מהסגרים ומהמגבלות אשר הוטלו על הציבור. לעומת האזרחים, הרשויות המקומיות לא ניזוקו מהפטורים ומההקלות בארנונה, שכן המדינה כיסתה את ההפחתות.

בשנת 2022, בטרם המשבר חלף, מבקשות רשויות רבות לחזור לשגרה ולהעלות את תעריפי הארנונה לעסקים מעבר להעלאה המותרת בחוק. נושא הגדלת הארנונה או הקטנתה משמש עבור רשויות כמכשיר כלכלי המשרת אינטרסים. למשל, רשות המבקשת לעודד מעבר של חברות היי-טק לפעול בתחומה, תבקש לקבוע תעריפים נמוכים מאלו של הרשויות מסביבה ובכך למשוך חברות כאלו. או למשל, רשות המבקשת לצמצם פעילויות מזהמות כגון תעשיה, תבקש להגדיל את תעריפי הארנונה בגין פעילות זו.

חופש הפעולה של הרשויות בתעריפי הארנונה הוא מוגבל והן מחויבות לקבל את אישור שרי הפנים והאוצר לכל העלאה או הפחתה של התעריפים, מעבר להעלאה המותרת, אשר מתפרסמת כל שנה וחלה אוטומטית על כל תעריפי הארנונה בישראל. בשנת 2022 ההעלאה המותרת תהיה בשיעור של 1.92%, לכן כל העלאה מעבר לתעריף זה כפופה לעמידת הרשות בתנאים מסוימים, אשר אחד המהותיים שבהם הוא הצטרפותה להליכי התייעלות והבראה, אשר אושרו על-ידי משרד הפנים.

העלאת תעריפי הארנונה היא אינטרס חשוב של הרשות, אשר מבקשת להגדיל את הכנסותיה, אך עם זאת הרשות תשאף להבטיח שהעלאת התעריפים לא תפגע באינטרסים אחרים שלה, במיוחד בנוגע לארנונה המוטלת על תושביה. כל ראש רשות חושש מכך שהעלאת הארנונה תפגע בפופולריות שלו ובסיכוייו להיבחר מחדש, ולכן בבחירה בין העלאת התעריפים למגורים או לעסקים, הנטייה תהיה תמיד להכבדה על עסקים.

העובדה שחלק ניכר מבעלי העסקים אינם בעלי זכות בחירה בעיר, מאפשרת לרשות, גם אם לא תודה בכך, לנצל זאת ולבקש העלאה חריגה של תעריפי הארנונה העסקית, וזאת תוך התעלמות ממצבם הכלכלי של העסקים. את ראשי הרשויות לא ממש מעניין שאנחנו נמצאים עמוק בתוך המשבר הכלכלי של הקורונה, ושעסקים רבים טרם התאוששו ממנו. הרי העובדה שעסק עדיין פתוח, אינה מעידה בהכרח על איתנותו הכלכלית.

לכן, דווקא בעת הזו, כחלק מרצונה של המדינה לצלוח את המשבר הכלכלי, נדרשת תמיכה לעסקים, שבין היתר צריכה להיעשות גם במסגרת תעריפי הארנונה. כפי שמשרדי הפנים והאוצר מעוניינים שרשויות יעברו תהליכי הבראה וייעול, ולכן תומכים בבקשותיהן להעלאת הארנונה, כך גם העסקים זקוקים לתמיכה בתהליך ההבראה שלאחר משבר הקורונה, וזו לא העת להוסיף להם הוצאות בדמות מיסוי. יש צורך כעת להקל במיסוי ועל המדינה לכפות על הרשויות תהליכי התייעלות והבראה ללא העלאת תעריפי הארנונה. דווקא בעת הזו נדרשת הפחתת תעריפי הארנונה לעסקים, על-מנת להצמיח מחדש את כלכלת הערים, שתביא לצליחת המשבר הכלכלי.