הגאוותנות של נסראללה מלמדת על עומק מצוקתו

טיסתו של טיסן ששיגר חיזבאללה ב-18.2.22 במרחב האווירי הישראלי במשך כ-40 דקות והצלחתו לשוב לתחום לבנון הייתה פעולת תודעה קינטית מובהקת. האירוע זכה לחשיפה רחבה בכלי התקשורת של חיזבאללה והוצג כהצלחה גדולה, המבטאת לכאורה את סופה של העליונות האווירית של ישראל במרחב הלבנוני ומייצרת בראייתו רכיב נוסף במשוואת ההרתעה בינו לבין ישראל.

אך התמונה שניסה חיזבאללה להציג רחוקה מלשקף את המציאות. אומנם צה"ל נדרש לשפר את יכולותיו גם מול אתגר מסוג זה, אך בעינה עומדת עליונותו הברורה של חיל-האוויר הישראלי הפועל במרחב האווירי הלבנוני. בתגובה לשיגור הטיסן לשטחה, המחישה ישראל פער זה ושגרה עוד באותו היום מסר הרתעתי לחסן נסראללה באמצעות מטס ישראלי בגובה נמוך מעל רובע הדאחיה בביירות.

אירוע הטיסן השתלב בדברי הרהב המזלזלים והמאיימים של נסראללה כלפי ישראל בנאומיו האחרונים (ב-8 וב-16 בפברואר), שבהם טען כי לארגון אמל"ח מתקדם המסוגל להביס את ישראל, בדומה לניצחונותיו בעבר בעקבות נסיגת ישראל לרצועת הביטחון (1985), הנסיגה המוחלטת מלבנון (2000) ומלחמת לבנון השנייה (2006), ולהסב לה נזק רב. נסראללה הדגיש את ההיקפים הגדולים, לטענתו, של הטילים המדויקים שברשות הארגון ואת השיפור ביכולות ההגנה האווירית שלו, ובמיוחד כלי הטיס הבלתי-מאוישים (כטב"מ) שבהם הצטייד בעקבות תקיפת הרחפנים של צה"ל ברובע הדאחיה באוגוסט 2019. לדבריו, ישראל מאוימת מיכולותיו חסרות התקדים של הארגון ולכן נרתעת מכל פעולה נגד לבנון, וכהוכחה לכך טען כי חלה ירידה בהיקף הכטב"מים הישראלים הפועלים בלבנון.

ברוח נאום "קורי העכביש" שלו מהעבר, הצהיר נסראללה, כי הישות הציונית היא זיוף, איבדה את נכונותה להילחם וקיומה הוא זמני בלבד, ואיים כי אם ישראל תשלח חיילים לפגוע בטילים המדויקים שברשותו - צפוי להם "אסון השייטת מספר 2". בנוסף הדגיש שוב את חשיבות חיזבאללה להגנה על לבנון, וניסה לייצר דה-מורליזציה בצד הישראלי, תוך שימוש בפרסומים מהתקשורת הישראלית, כשהוא מלגלג על התפוררותה מבפנים של החברה הישראלית וקשייה הכלכליים.