סכומי עתק בשווייץ של עבדאללה ובניו של מובארק

שווייץ ידועה מזה קרוב ל-100 שנה בחוקי הסודיות הבנקאית המחמירים שלה, אשר נוצרו בשנות ה-1930 כדי להגן על יהודים בגרמניה הנאצית שביקשו להעביר אליה כספים כחוף מבטחים. בציניות רבה השתמשו הבנקים השווייצריים לאחר מלחמת העולם השנייה באותה סודיות כדי למנוע מן הניצולים ויורשי הקורבנות גישה לחשבונותיהם של הנספים.

הסערה הבינלאומית שהתחוללה בפרשה במחצית השנייה של שנות ה-1990 גרמה להם, לראשונה בתולדותיהם, לפתוח את מסמכיהם בפני ועדת חקירה בינלאומית עצמאית, אשר מצאה עדויות לקיומם של חשבונות בשווי מיליארדי דולרים. זה היה התקדים לסדיקת הסודיות הבנקאית השווייצרית, אשר בהמשך התרחב לנכונותם של הבנקים לשתף פעולה עם רשויות המיסים ברחבי העולם ולמסור מידע על אזרחים זרים המחזיקים בהם חשבונות. כך למשל העביר בנק UBS, הבנק הגדול בשווייץ, לרשויות המס בישראל רשימה שכזאת, אשר הובילה להליכים נגד עשרות מלקוחותיו הישראלים.

בשנת 2014 הודה קרדיט סוויס בקשירת קשר לסייע ללקוחותיו מארה"ב להתחמק מתשלומי מס בארצם ושילם קנס בסך 2.6 מיליארד דולר. שלוש שנים מאוחר יותר שילם הבנק למשרד המשפטים האמריקני 5.3 מיליארד דולר בהסכם פשרה בתביעה על התנהלותו בתחום ניירות הערך מגובי המשכנתאות. בשנה שעברה הוא הסכים לשלם 475 מיליון דולר לרשויות האמריקניות והבריטיות בעקבות תביעה על מעורבותו בשחיתות במוזמביק. החודש נפתח בשווייץ משפט בו מואשם הבנק בהלבנת מיליארדי אירו של סוחרי סמים.

על-פי החשיפה כעת, הבנק ניהל חשבון עבור מי שהיה סגן שר החוץ של ונצואלה, נרוויס וילאבודוס. הטיימס מגלה, כי קרדיט סוויס קיבל ב-2008 דוח בדיקה חיצונית, אשר הצביע על חשדות לשחיתות מצד וילאבודוס וחברת הנפט הממשלתית פטרולוס דה-ונצואלה. למרות זאת, הוא פתח עבורו חשבון ב-2011 והיו בו 10 מיליון דולר; החשבון נסגר ב-2013. בסך-הכל היו בקרדיט סוויס 25 חשבונות, בסכום כולל של 270 מיליון דולר, שהיו שייכים למי שהואשמו במעורבות בשחיתות רחבת היקף בחברת הנפט. הם נסגרו רק לאחר שהחלה הגשת כתבי אישום בפרשה.

על-פי המידע שהודלף, בין בעלי החשבונות בולטים אישים במזרח התיכון. ביניהם מצויים עלאא מובארק וג'מאל מובארק, בניו של חוסני מובארק; היו להם שישה חשבונות, כולל אחד ששוויו בשנת 2003 היה 196 מיליון דולר. עורך דינם של השניים אמר לטיימס, כי אין יסוד לטענות לפיהן מקור רכושם הוא בלתי חוקי או תוצאה של העדפות פסולות. עומר סולימאן, שעמד בראש שירותי הביון הידועים לשמצה של מובארק, פתח גם הוא חשבון באותו בנק.

למלך עבדאללה היו שישה חשבונות, כולל אחד ששוויו היה 224 מיליון דולר. בשנה שעברה חשפו מסמכי פרדייז, כי הוא החזיק רכוש במקלטי מס. בית המלוכה הירדני לא הכחיש את הדיווח הנוכחי, אלא אמר בתגובה שלא בוצעה פעולה בלתי חוקית כלשהי בנוגע לחשבונות הבנק. לדבריו, מדובר ברכושו הפרטי של המלך, אשר שימש בין היתר לתחזוקת האתרים הקדושים למוסלמים בירושלים. בשנת 2003 פתח סעיד חיר, ראש שירותי המודיעין הירדניים, חשבון משלו בקרדיט סווויס ולבסוף היו בו 21.6 מיליון דולר; הוא נסגר לאחר מותו של חיר בשנת 2009.

הגנרל הפקיסטני אחטאר חאן עמד בראש שירותי המודיעין של ארצו, וכאמור סייע להעביר סכומים ניכרים ללוחמים האפגנים שפעלו נגד ברית המועצות לאחר שזו כבשה את ארצם; אותם לוחמים הפכו מאוחר יותר לבסיס להקמת הטליבאן. בשנת 1985 – אותה שנה בה הנשיא רונלד רייגן קרא להגברת הפיקוח על הכסף המועבר לאפגניסטן – נפתח בקרדיט סוויס חשבון על שם שלושה מבניו של חאן – אכבר חאן, הארון חאן וסעיד חאן; אחר מספר שנים היו בו 3.7 מיליון דולר.

דוברת הבנק, קנדיס סו, אמרה בתגובה, כי הבנק דוחה בתוקף את ההאשמות. לדבריה, חלק ניכר מן השמות שדלפו שייכים לשנים רבות אחורה, לתקופה בה החוקים והנהלים של מוסדות פיננסיים היו שונים משמעותית מאלה הנוכחיים. עוד אמרה כי הבנק אינו יכול להתייחס לשמות ספציפיים, אם כי רבים מן החשבונות כבר נסגרו. "לגבי החשבונות שעודם פעילים, אנו שבעי רצון מבדיקות הנאותות והבדיקות הנוספות שביצענו ומצעדי הפיקוח שננקטו", הוסיפה סו.