|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
התמיכה החלה בימי מאו [צילום: אנדי וונג, AP]
|
|
|
סין וישראל יכולות להרחיב את השת"פ
|
|
גם במצב בו סין תומכת בצורה בלתי מסויגת בפלשתינים וארה"ב דוחקת בבעלות בריתה לצמצם את הקשרים עימה, יש תחומים משותפים לה ולישראל
|
|
בעימותים האחרונים בין ישראל לפלשתינים סין המשיכה להפגין תמיכה בלתי מסויגת בצד הפלשתיני. למשל, לאחר עלייתו להר-הבית של השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, הצטרפה סין לאיחוד האמירויות בדרישה לקיים דיון דחוף במועצת הביטחון של האו"ם, במהלכו קרא שגריר סין "לישראל, במיוחד, להפסיק את ההסתה והפרובוקציות". דברים דומים אמר שר החוץ החדש של סין, צ'ין גאנג, בעת ביקורו בקהיר (16 בינואר). בסוף ינואר שוב שיתפה סין פעולה עם איחוד האמירויות וצרפת וביקשה לכנס בדחיפות את מועצת הביטחון של האו"ם בעקבות פעולת של צה"ל בג'נין.
מאפייני התגובה הסינית לא השתנו גם לאחר הפיגועים האחרונים בירושלים וכללו הבעת צער על הנפגעים האזרחים "בסכסוך הישראלי-פלשתיני"; גינוי פעולות טרור ובה בעת גם את השימוש בכוח מופרז בתגובה; קריאה לצדדים, ו"במיוחד לישראל, לגלות רוגע ואיפוק כדי למנוע מהמצב לצאת משליטה". דובר משרד החוץ בבייג'ינג חזר על טענת סין, לפיה הסכסוך הישראלי-פלשתיני נמשך כיוון ש"שאיפותיהם הלגיטימיות" של הפלשתינים למדינה עצמאית עדיין לא מומשו. בהקשר זה יש לזכור, שבדצמבר 2022 סין הצביעה בעצרת האו"ם בעד ההחלטה הקוראת לבית הדין הבינלאומי בהאג לתת חוות דעת מייעצת על השלכות הכיבוש הישראלי בשטחים הפלשתינים.
הצבעה זו היא רק האחרונה ברצף הצבעות התומכות בצד הפלשתיני מאז שסין העממית החליפה את טייוואן באו"ם ב-1971. אך למעשה, תמיכת סין העממית בפלשתינים החלה עוד בתקופת מאו טסה-טונג, אז הביעה תמיכה בפלשתינים כחלק מתמיכתה בקבוצות לשחרור לאומי נגד "האימפריאליזם המערבי". ב-1965 אמר מאו לאחמד שוקיירי, יו"ר אש"ף, ש"האימפריאליזם מפחד מסין ומהערבים. ישראל ופורמוזה [טייוואן] הן בסיסים של האימפריאליזם באסיה... המערב לא אוהב אותנו, ועלינו להבין עובדה זו. הקרב הערבי נגד המערב הוא הקרב נגד ישראל".
למרות שהיחס של סין למערב השתנה דרמטית מאז תקופת מאו, הרי שבכירים סינים ממשיכים לצאת בהצהרות תמיכה בפלשתינים גם כיום. למשל, בפגישתו האחרונה של הנשיא שי ג'ינפינג עם מחמוד עבאס (דצמבר 2022), אמר הראשון, כי ארצו "תמיד תומכת בתקיפות במטרתו הצודקת של העם הפלשתיני להחזיר את הזכויות והאינטרסים הלגיטימיים שלו". סין גם מקפידה להדגיש בכל הזדמנות שהיא תומכת בפתרון שתי המדינות, ובכלל זה חזרה לקווי 67' ומזרח ירושלים כבירת המדינה הפלשתינית.
זאת ועוד: מזה שנים מעלה סין תוכניות לסיום הסכסוך, הדומות אחת לרעותה. כך עשתה ב-1989, ב-2004, ב-2007 ושוב במאי 2013, כאשר שי אירח באותו שבוע את בנימין נתניהו ואת אבו מאזן. חודשיים לאחר מכן עדכן שי סין את התוכנית, המממשת את החלטת מועצת הביטחון 2334 מדצמבר 2016, וקוראת להקמת מדינה פלשתינית לצד ישראל, בגבולות 1967 ומזרח ירושלים כבירתה. התוספת של שי הייתה הבעת נכונות לארח ועידה בינלאומית בהשתתפות חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון והדגשת המימד הכלכלי, תוך הפניית תשומת הלב ל"יוזמת החגורה והדרך" שפרסם ארבע שנים קודם לכן.
|
|
|
|
|
שי ונתניהו בבייג'ינג, מרס 2017 [צילום: חיים צח, לע"מ]
|
|
|
בניגוד לרטוריקה המדגישה את התמיכה המדינית, הסיוע הכלכלי של סין לפלשתינים מועט. גם הסיוע ההומניטרי באמצעות אונרר"א נמוך מאוד, בוודאי בהשוואה לסיוען של מדינות אחרות. למשל, ב-2020 הגיע הסיוע ל-3.3 מיליון דולר וב-2021 ל-2 מיליון דולר בלבד. חברות סיניות משקיעות מעט מאוד בשטחים הפלשתינים ומימנו מתקנים קטנים להתפלה ואנרגיה סולארית בעזה. זאת, בניגוד למעורבות של חברות סיניות בפרויקטים של תשתית בארצות שכנות כמו מצרים וישראל.
ככל הנראה, בראיית בייג'ינג, ההשקעה הכלכלית המזערית עונה על הצורך המדיני ומאפשרת לשגרירי סין באו"ם וברשות הפלשתינית להתבטא בתמיכה בלתי מסויגת בקו המדיני הפלשתיני כדי לחזק את תדמיתה כמדינה שוחרת שלום ומגינת החוק הבינלאומי. את זאת מעמידה בייג'ינג כנגד ארה"ב ומדיניותה, המייצרת בראייתה חוסר יציבות, תחרות ויריבות בזירה הבינלאומית. עמדתה הקבועה של סין בנושא הסכסוך הישראלי-פלשתיני נשענת גם על הצורך להבטיח את תמיכת הגוש הערבי-מוסלמי בעמדתה בנושא טייוואן ואת שתיקתו מול המתרחש בנושא המיעוט האויגורי.
מדיניות סין מול ישראל היא היפוך של מדיניותה מול הפלשתינים. ב-2013 חתמו ישראל וסין על הסכם שיתוף פעולה בתשתיות, ומאז פועלות בישראל חברות סיניות במגוון רחב של תחומים. נוסף על העניין הכלכלי הישיר שלהן בישראל, חברות סיניות מסין נעזרות בישראל כגשר למערב.
בהיבט העסקי, עבור חברות סיניות, דוגמת חברת SIPG המפעילה את הנמל בחיפה, ישראל היא מקום מושלם להתנסות בו בפעילות עסקית מחוץ לסין. מצד אחד, ישראל היא מדינה מפותחת ודמוקרטית, אך מצד שני היא קטנה בגודלה. התנסות בשוק הישראלי מאפשרת לחברות הסיניות לרכוש ידע וניסיון לצורך פעילות עתידית במדינות דומות בשוק האירופי. בדומה, גם עבור הדיפלומטים הסינים ישראל משמשת כצינור להעברת מסרים לארה"ב, וגם בכיוון ההפוך - להבנה טובה יותר של העמדות האמריקניות.
ב-2017 חתמו ישראל וסין חתמו על שותפות מקיפה בחדשנות, שקיבלה את ברכתם של נתניהו ושי. שתי המדינות מקיימות פעילות כלכלית ענפה של חברות עסקיות, במיוחד בתשתיות, ומוסדות אקדמאים. אך בשונה ממראית העין שיצרה ה"שותפות המקיפה בחדשנות" בין ישראל לסין, נראה שפירותיה אינם רבים. ההשקעות הסיניות בהיי-טק הישראלי עמדו בשיאן על 8% בלבד מכלל ההשקעות הזרות בישראל ומאז 2019 חלה ירידה גם בהיקף נמוך זה. ייצוא השירותים הישראלי לסין היה 0.5% מכלל ייצוא זה ב-2021.
|
|
גם ארה"ב רוצה לעבוד עם סין
|
|
|
|
|
שוק ענק שאין לוותר עליו [צילום: אנדי וונג, AP]
|
|
|
בסוף 2022 ביצעה סין מהלך מעניין, כאשר בשלוש פסגות שונות עם מדינות ערב והמפרץ היא נקטה בניסוחים של הבעת תמיכה בעמדת המפרציות בסכסוך עם אירן. בכך היא אותתה על רצונה להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי עם האזור, שחשוב לה כמקור האנרגיה העיקרי שלה. סין בוודאי ערה להסכמי אברהם, שבמסגרתם ובחסותם ישראל ומדינות המפרץ מגבירות את שיתוף הפעולה הכלכלי ביניהן. זהו רקע נוח לסין וישראל להגביר את שיתוף הפעולה ביניהן במעורבות מפרצית.
מנגד, שתי המדינות הסכימו שלא להסכים בשורה של נושאים מדיניים. סין הפרידה בין נושאים אלו לפעילות הכלכלית שלה בישראל, והאחרונה התעלמה מהפעילות המדינית נגדה והתרכזה במיצוי ההזדמנות הכלכלית בלבד. אך בשנתיים האחרונות חל שינוי: סין החריפה את התבטאויותיה בנושא הישראלי-פלשתיני, ונראה שישראל שינתה את מדיניותה, שכללה התעלמות מדפוס הצבעותיה הבעייתי של סין נגדה באו"ם, והצטרפה לביקורת בזירה הבינלאומית על יחס סין למיעוט האויגורי. כמו-כן, ישראל החלה להפעיל מנגנוני בקרה על פעילות כלכלית זרה, כפי שעשו מספר מדינות בהן נהוגה כלכלה חופשית.
למרות ההתפכחות הישראלית מהציפיות מסין במישור המדיני, יש לזכור שמדובר באחת הכלכלות הגדולות בעולם ולישראל אין אינטרס להתנתק ממנה. אמנם, התחרות המתעצמת בין ארה"ב לסין החריפה את הדילמה הישראלית, בשל הלחץ שוושינגטון מפעילה על בעלות בריתה לצמצם את יחסיהן עם סין בכל הקשור לטכנולוגיה חדשנית. אך גם במציאות החדשה הזו, בה לחשיבות התמיכה האסטרטגית של ארה"ב יש משקל גובר על השיקולים המדיניים והביטחוניים של ישראל, ולסין יש אינטרס כלכלי ומדיני להרחיב את קשריה עם מדינות המפרץ, לשתי המדינות יש מרחב גדול שבו ניתן להרחיב את שיתוף הפעולה. לא כל תחומי החדשנות משיקים לתחרות בין ארה"ב ובעלות בריתה לבין סין. הממשל האמריקני עצמו טורח להבהיר, כי הוא מבקש את שיתוף הפעולה של סין בתחומים המשפיעים על עתיד האנושות כמו השפעות האקלים וזיהום האוויר, ביטחון מזון ואספקתו, מצב התברואה ועוד. אלו הם תחומים שבהם יש לסין וישראל יכולות מחקר, פיתוח וייצור.
יחסי סין-ישראל עלו בביקוריהם בישראל בחודש האחרון של שר החוץ, אנתוני בלינקן, ראש ה-CIA, ויליאם ברנס, ויועץ הנשיא לביטחון לאומי, ג'ייק סליבאן, והממשלה החדשה בישראל מתבקשת לדון בהיבטים השונים של סוגיה זו. סין היא פוטנציאל כלכלי לכל כלכלה מפותחת ומבוססת חדשנות, כמו הכלכלה הישראלית. לשתי המדינות יש עניין בפיתוח היחסים הכלכליים ביניהן, תוך ניסיון לייצר כללי משחק מעודכנים, המתאימים לעידן של תחרות בין המעצמות. על ישראל לפעול לגיבוש שיתופי פעולה כלכליים שלא פוגעים בקשריה עם ארה"ב, ובמקביל להמשיך ולשמור על חופש ביטוי מדיני, המגיב עניינית לפעולותיה המדיניות של סין נגדה.
|
|
|
הכותבים הם חוקרים בכירים במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
|
|
| תאריך:
|
11/02/2023
|
|
|
עודכן:
|
11/02/2023
|
|
גליה לביא, עודד ערן
|
|
סין וישראל יכולות להרחיב את השת"פ
|
|
|
שמחה רוטמן חושף את כל האמת ומעוות את תפיסת היהדות  משה גפני מפגין צביעות יוצאת דופן היכן הם תומכי ההפיכה ומהו הטיעון המוקשה ששומעים מהכיוון שלהם
|
|
|
|
|
האם בעיה קשה ממנה סבלו עשרות אלפי משתמשי התחבורה הציבורית בשנים האחרונות עומדת בפני פתרון? מנהל אגף הרישוי ברשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה, עמיחי לוי, הנחה את מפעילי התחבורה הציבורית להערך להפסקת מתן שירות באמצעות קבלני משנה.
|
|
|
|
|
השופטת: קארין ליבר-לוין, בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב
|
|
|
|
|
נמשך מרתון הדיונים בוועדת החוקה בנושא חוק יסוד: השפיטה, ובדיוני הוועדה בימים האחרונים הדיון התרכז בשאלה האם לבית המשפט העליון צריך להיות סמכות לקבל החלטות בנוגע לזכויות הפרט והאם לכנסת צריכה להיות המילה האחרונה.
|
|
|
|
|
אחד האתגרים העומדים בפני ממשלת ישראל החדשה הוא המצב ביהודה ושומרון והחששות המתגברים מקריסת הרשות הפלשתינית והידרדרות במצב הביטחוני. נראה, כי אבו-מאזן אינו מסוגל לשלוט ביעילות בשטחי הרשות, כלומר: לשמור על חוק וסדר. הוא איבד את עזה כשהחמאס השתלט על הרצועה ב-2007, ובתקופה האחרונה אנו רואים את ה"לבנוניזציה" של שטחי הרשות הפלשתינית: הופעתן של מספר גדול של קבוצות חמושות, שחלקן מפגינות נאמנות מוגבלת לרשות הפלשתינית. אחרות, בייחוד איסלאמיסטיות, מנסות לערער את המשטר הנוכחי. בנוסף, ההידרדרות במצב הכלכלי, כתוצאה משנים של ירידה בסיוע הבינלאומי ומדיניות כלכלית כושלת, מקרבת את הממשלה הפלשתינית ואת מגזר הבנקים לסף חדלות פירעון. כל אלו מגבירים את השחיקה בסמכותה ובלגיטימציה של הרשות הפלשתינית.
|
|
|
|
|
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
