|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
אנשי דת בביתו של חומייני [צילום: וחיד סאלמי, AP]
|
|
|
גל התקפות על אנשי דת ברחבי אירן
|
|
שורה של מקרים בשנה האחרונה, גם אם אין ביניהם קשר, מלמדים על הניתוק הגובר בין אנשי הדת לציבור ואף עשויים לבשר על גל חדש של מחאות
|
|
בסוף חודש אפריל התרחשו ברחבי אירן שלושה אירועים נפרדים שבהם הותקפו אנשי דת. ב-26 באפריל נרצח איש הדת הבכיר אייתולה עבאס-עלי סולימאני, אשר נורה למוות בסניף בנק בעיר באבולסר בצפון אירן. סולימאני, בן 77, היה חבר ב"מועצת המומחים". במועצה זו חברים 88 אנשי דת והיא אחראית לפי חוקת אירן לפקח על פעילות המנהיג העליון ולמנות לו יורש.
רוב חברי המועצה נמנים על הזרם השמרני המזוהה עם המנהיג הנוכחי, עלי חמנאי. בעבר שימש סולימאני כנציג המנהיג במחוז סיסתאן-בלוצ'סתאן, הסמוך לגבולה של אירן עם פקיסטן ואפגניסטן ומאוכלס בבני המיעוט הבלוצ'י, שרובם סונים. היורה, ששימש כמאבטח בבנק, טען בחקירתו, כי פעל ממניעים אישיים לאחר שסבר בטעות שאיש הדת היה אחיו של סגן מנהל סניף הבנק, שעימו היה מסוכסך. זמן קצר לאחר התקרית הבהירו השלטונות, כי אין מדובר באירוע טרור.
למחרת נדרס בטהרן איש דת בן 35, לאחר שהחנה את רכבו. איש הדת נפצע קשה והנהג הדורס, שנמלט מהזירה לאחר שגרר את איש הדת על מכסה המנוע של מכוניתו, נעצר לאחר זמן קצר. ב-29 באפריל נפצע איש דת נוסף, אשר הותקף בעיר קום, המרכז הדתי השיעי הגדול ביותר באירן. איש הדת הצעיר, שמוצאו מהעיר משהד והתגורר בקום במסגרת לימודיו הדתיים, הותקף בסכין לאחר שהיה מעורב בתאונה בין מכונית לשני הולכי רגל. התוקף נפצע אף הוא. בראשית מאי הותקפו שני אנשי דת נוספים בשתי תקריות שונות. נסיבות האירועים הללו טרם התפרסמו.
חמש תקיפות אלה מצטרפות לאירועים נוספים, שבהם הותקפו אנשי דת בשנה האחרונה. ב-3 ביוני אשתקד הותקף דרשן תפילות יום השישי בעיר אספהאן, אייתולה יוסף טבאטבאא'י-נז'אד, בתום תפילת יום השישי. איש הדת הבכיר לא נפגע בזכות התערבות שומרי ראשו. ב-28 ביולי נדקר איש דת במהלך דרשה שנשא בעיר כרג'. ב-18 בדצמבר נדקרו ארבעה אנשי דת בעיר קום, וב-13 בפברואר נדקר איש דת בידי רוכב אופנוע במזרח טהרן.
לא ניתן להצביע על קשר ישיר בין האירועים ואף לא ניתן לקבוע בבירור שכולן הופנו במכוון נגד אנשי דת. עם זאת ניתן להעריך, כי לפחות חלקם מבטאים עוינות גוברת בקרב הציבור האירני כלפי אנשי דת. אף כי עוינות זו אינה תופעה חדשה, היא החריפה על-רקע המחאות שפרצו בסוף ספטמבר 2022 בעקבות הירצחה של מהסא אמיני לאחר מעצרה בידי "משטרת הצניעות".
חיזוק להערכה זו מספקת תופעה שנפוצה בחודשים האחרונים, בה צעירים אירנים ניגשים לאנשי דת הפוסעים ברחוב ומשליכים את כיסוי הראש (טורבן) מראשיהם כביטוי לעוינות שהם חשים כלפי המשטר האיסלאמי והממסד הדתי. בחלק מהמקרים מלווה זריקת הטורבן בהטחת עלבונות וגידופים כלפי איש הדת המותקף. תופעה זו והפצת תיעודה המצולם ברשתות החברתיות הפכה מגמה הולכת ומתרחבת, תוך שימוש בתיוג "זריקת הטורבן", והיא אף מוצגת כסוג של בידור בקרב צעירים אירנים.
|
|
תעלומת ההרעלות במוסדות החינוך
|
|
|
|
|
המסגד הגדול בעיר קום [צילום: וחיד סאלמי, AP]
|
|
|
השחיקה הגוברת במעמד אנשי הדת האירנים מתרחשת במקביל לתהליך החילון. הפוליטיזציה המופרזת של הדת באירן וכישלונו של המשטר בפתרון מצוקותיהם הכלכליות-חברתיות הקשות של האזרחים, צמצמו את תמיכתן של שכבות נרחבות במשטר והחלישו את כוח המשיכה של הדת בעיני ההמונים.
עד המהפכה האיסלאמית היו אנשי הדת מזוהים עם מאבקם של האזרחים למען צדק חברתי ונגד דיכוי מצד השלטונות, וזיהוי זה תרם רבות לאהדה כלפיהם. כיום הם מזוהים עם המשטר האיסלאמי, ובמקום לבקר את השלטונות ולפקח על פעילותם, הם הפכו למוציאים לפועל של מדיניות המשטר. גם מעמדם הכלכלי הטוב יחסית של אנשי הדת מרחיק אותם מהאזרחים הפשוטים. אחד הביטויים הנפוצים לשחיקה במעמד הדת ובמעמדם של אנשיה הוא הירידה בהשתתפות בתפילות יום השישי במסגדים, המבטאת היטב את הניכור שחשים אזרחים רבים כלפי אנשי הדת.
לשחיקת מעמדם של אנשי הדת תורמת גם התעקשותם של השמרנים שבהם להמשיך באכיפת קוד הלבוש האיסלאמי. על-רקע דעיכת המחאות העממיות, התחדשה לאחרונה אכיפת חובת הרעלה במרחב הציבורי, אם כי בדרכים שונות מאשר בעבר. פעילותה של "משטרת הצניעות", שהופסקה בעקבות פרוץ המחאות בחודש ספטמבר, לא התחדשה. עם זאת, השלטונות החלו לאכוף את חובת הרעלה באמצעות התקנת מצלמות במקומות ציבוריים כדי לזהות נשים שאינן מקפידות עליה, וסגירת בתי עסק המאפשרים כניסת נשים ללא רעלה. מאמצי האכיפה התחדשו לנוכח נוכחותן הגוברת של נשים ללא רעלה ברחובות מאז פרוץ המחאה.
בתוך כך נמשכת תעלומת ההרעלות המסתוריות במאות מוסדות חינוך במדינה. עם חידוש הלימודים לאחר חופשת ראש השנה האירני (נורוז) בתחילת אפריל, התחדשו מקרי ההרעלה, שפקדו מאז חודש נובמבר מאות מוסדות לימוד, בעיקר כאלה המיועדים לבנות. אלפי תלמידות ותלמידים דיווחו בחודשים האחרונים על כאבי ראש, קוצר נשימה, בחילות והקאות.
המניע למעשי ההרעלה אינו ידוע, אך הם ממשיכים לעורר דאגה בקרב הציבור. משרד המודיעין פרסם ב-28 באפריל הודעה, בה הטיל את האחריות על סטודנטים שהשתמשו בחומרים שונים כגון גז פלפל, גז מדמיע ופצצות סירחון, כדי לזרוע פחד ולשבש את הלימודים. המשרד האשים את התקשורת הזרה בניסיון לזרוע תבהלה בציבור.
|
|
קריאה לדרשנים ללמוד הגנה עצמית
|
|
|
|
|
חמנאי במסגד הגדול בטהרן [צילום: AP]
|
|
|
על-רקע התקיפות האחרונות של אנשי דת, הזהיר אייתולה קורבאן-עלי דורי נג'פאבאדי, נציג המנהיג במחוז מַרְכַּזי שבמערב אירן, מפני התופעה וקרא לשירותי המודיעין והביטחון למנוע את הישנותם. איש הדת הבכיר אייתולה עלאוי ברוג'רדי הביע אף הוא דאגה מההתקפות והזהיר מפני הפער המתרחב בין אנשי הדת לאזרחים. הוא ציין, כי האזרחים איבדו את אמונם באנשי הדת, וכי יש אנשי דת החוששים לצאת מבתיהם או ללבוש את לבושם המסורתי משום שאינם בטוחים וחוששים שמא יאונה להם רע. שר המודיעין לשעבר וחבר "מועצת המומחים", עלי פלאחיאן, אף קרא לדרשני המסגדים ללמוד הגנה עצמית כדי לשמור על בטיחותם.
מספר מבקרים של המשטר טענו לקשר ישיר בין האירועים האחרונים לבין העוינות הגוברת מצד האזרחים כלפי אנשי הדת. איש הדת מתנגד המשטר מוחמד-ג'ואד אכברין, הגולה בצרפת, טוען, כי החברה האירנית שונאת את אנשי הדת עד כדי כך, שאם תראה אקדח – היא תירה לעבר איש הדת הקרוב ביותר בסביבה.
העיתונאי והאינטלקטואל מבקר המשטר אחמד זידאבאדי כתב, כי גם אם המניע לתקיפת סולימאני היה אישי, הרי שניתן להניח שהתוקף ראה באנשי הדת את הסיבה לבעיותיו האישיות ולכן הפנה את זעמו כלפי איש הדת הבכיר. זידאבאדי טען, כי העובדה, שאזרחים רבים רואים באנשי דת – ללא קשר לעמדתם הפוליטית או האידיאולוגית – את הגורם לבעיותיהם, צריכה לשמש תמרור אזהרה עבור אנשי דת, גם כאלה שהרחיקו עצמם מהפוליטיקה או נמנים על מבקרי המצב הנוכחי במדינה.
בסיכומו של דבר, גילויי האלימות המתרבים נגד אנשי דת אירנים מספקים עדות נוספת לפער ההולך וגובר בין הציבור, ובמיוחד הדור הצעיר, לבין מוסדות השלטון והממסד הדתי. התעלמותם של שלטונות אירן מתהליכי העומק הדמוגרפיים, החברתיים והתרבותיים המתחוללים במדינה ממשיכה להציב אתגר משמעותי בפני המשטר, גם אם נראה שלעת עתה עלה בידו לדכא את גל המחאות האחרון. מגמה זו עשויה להזין גלים נוספים של מחאה אזרחית, במיוחד לנוכח המשבר הכלכלי המתמשך במדינה.
|
|
|
הכותב הוא חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS).
|
|
| תאריך:
|
27/05/2023
|
|
|
עודכן:
|
27/05/2023
|
|
ד"ר רז צימט
|
|
גל התקפות על אנשי דת ברחבי אירן
|
|
|
חשיבותו של המרחב הימי מתעצמת בעשורים האחרונים, וזאת ממגוון סיבות. חלקו של המרחב הימי בסחר העולמי והמדינתי גדל, ולמעשה כלכלת העולם "נוסעת בים"; רכיב "הכלכלה הכחולה" גדל בשל מצוקת שטחים ביבשה והתפתחויות טכנולוגיות המאפשרות ייצור מזון; הפקת אנרגיה; העתקת תשתיות חיוניות לאיים מלאכותיים. כתוצאה מהצורך בתשתיות תקשורת מהירות, יש גם שימוש הולך וגובר בתשתיות הולכת תקשורת תת-מימיות.
|
|
|
|
|
מתחילת 2023 חלה עלייה ניכרת בתופעות האלימות החמורה והפשיעה המאורגנת בחברה הערבית ומספר מעשי הרצח הגיע להיקף חסר תקדים. בראייה שנתית, מדובר על אפשרות שמספר הנרצחים והנרצחות הערבים אזרחי ישראל יגיע ליותר מ-200. זאת בהשוואה ל-106 בשנה החולפת, שבה נרשמה ירידה של 16% במספר הנרצחים שעלה בהתמדה בשנים שלפני כן (מ-74 בשנת 2018 ל-115 בשנת 2021).
|
|
|
|
|
הדין הבינלאומי וכללי מוסר המלחמה מצווים על הבחנה בין מטרות אזרחיות למטרות צבאיות ומתירים פגיעה מכוונת רק בצבאיות. עיקרון משפטי וערכי זה נקרא "עיקרון ההבחנה" והוא משמש אבן יסוד של כללי מוסר המלחמה. על-אף הביקורות שהבחנה זו מעוררת, ככלל מוסכם שאזרחים שאינם מעורבים בענייני המלחמה חסינים בפני פגיעה ואסור לכוון לעברם התקפות.
|
|
|
|
|
בחודשים האחרונים נמשכה העמקת הקשרים האסטרטגיים בין רוסיה ואירן על-רקע הסיוע המאסיבי של אירן לרוסיה במערכה באוקראינה. סיוע זה בא לידי ביטוי בעיקר בשליחת כטב"מים אירניים לרוסיה, אשר הותאמו לצרכים הרוסיים במלחמה. במסגרתו אף מתגבשת תוכנית לבניית מפעל מל"טים ברוסיה, אשר ייצר בשנים הקרובות לפחות 6,000 כלי טיס בלתי מאוישים מדגמים שונים. בנוסף נראה, כי אירן החלה לשלוח לרוסיה גם מספרים עצומים של פגזים (300,000), קליעים (מיליון) ואמצעי לחימה מגוונים, ועל הפרק גם האפשרות שאירן תספק לרוסיה טילים בליסטיים מתוצרתה.
|
|
|
|
|
1. למעלה משנתיים אחרי אסון מירון ואחרי קרוב לשנתיים של עבודת ועדת החקירה הממלכתית, נמצאו סוף-סוף האחראים לאסון. אם נזקק את דבריה של עו"ד רינה מיוחס, באת-כוחו של בנימין נתניהו (והיא אמרה זאת כמעט במפורש), אלו הם שופטי בית המשפט העליון והיועצים המשפטיים. למה? כי הם לא אפשרו לממשלת נתניהו להפקיע את ההר ולהעבירו לניהול המדינה כפי שרצו, מה שאולי היה מונע את האסון.
|
|
|
|
|
כשיחזרו חטופים, נראה אנשים שבורים גופנית ונפשית; סינוואר ימשיך להחזיק חלק מהחטופים ...
