|   15:07:40
דלג
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
המדריך המלא להלבנת שיניים
קבוצת ירדן
החברה המצויינת למוצרי CBD כבר בישראל
קריקטורות של דוש, מעריב, 7-8.10.73

התקשורת במלחמת יוה"כ: סיקרה או שיקרה?

הממשלה מסרה לציבור מידע חלקי ואף מטעה, והעיתונים הגדולים התמסרו ללא כל היסוס זו אחת הסיבות למשבר האמון שגרמה המלחמה
30/09/2023  |   שיר אהרון-ברם   |   כתבות   |   מלחמת יום הכיפורים   |   תגובות

מלחמת יום הכיפורים הייתה ועודנה אחת המלחמות הטראומטיות ביותר בזיכרון הקולקטיבי הישראלי. העיסוק בטראומה הקולקטיבית נערך לרוב סביב זירות הקרב והלחימה בחזית, הנעדרים והשבויים, הפצועים וההרוגים. עם זאת, בזמן המלחמה גם העורף סבל ממציאות קשה, והאווירה בקרב עם ישראל הייתה מהקשות ביותר שזכורות בתולדותיו. ציבור שלם התגייס למען הלחימה והחיילים בחזית, ובעקבות כך נותרו צלקות רבות גם בעורף.

פרוץ הלחימה, ש"נחתה" על ישראל בהפתעה בזמן יום הכיפורים, גרר אחריו הרבה מאוד בלבול, פחד והרגשה של אחרית הימים. מדינת ישראל שנתפסה לא מוכנה נאלצה להתמודד עם מערכה שלא ציפתה לה בהיקפה, במגוון חזיתות, וצריכה הייתה גם לשמור על העורף שלה - ולא רק מבחינה ביטחונית. המלחמה הייתה מלחמה על הבית, תרתי משמע, והממשלה הבינה שיש לשמור על מוראל גבוה בקרב העם בכל מחיר. האווירה הייתה קשה מאוד, וברחובות ישראל כבר נשמעו דיבורים על חפירת קברי אחים.

התחקות אחר ההודעות לעיתונות מטעם לשכת העיתונות הממשלתית (לע"מ), מראה כיצד התעקשו השלטונות לשדר "שליטה" ו"עניינים כרגיל" בכל מחיר, החצינו והבליטו פרטים מסוימים והתעלמו מאחרים, לא סיפקו לציבור תמונה רחבה של מהלך המלחמה ועסקו בזוטות במקום זה. בהמשך לכך ובהתאמה, כותרות העיתונים הגדולים הדהדו את מסרי הממשלה והקונספציה, בלי לשאול שאלות קשות, למרות שבפועל המצב בחזית היה בכי רע.

בהודעות לעיתונות שפרסמה לע"מ ב-7 באוקטובר 1973 ניתן לראות כיצד הממשלה התחמקה מלספר לציבור כמה קשה המצב בחזיתות. באחת ההודעות הראשונות, שפורסמה כשעתיים לאחר תחילת הלחימה, הודיעה הממשלה, כי "הכוחות הסוריים והמצריים ממשיכים במתקפתם" ודיווחה על קרבות בלימה כבדים בשתי החזיתות, לצד הצטרפות של כוחות מילואים. מאוחר יותר באותו היום הוציאה לע"מ עידכון נוסף לפיו בעוד הלחימה נמשכת, הפילו כוחות צה"ל עשרה מסוקים מצריים, השמידו עשרות טנקים ופגעו בכוחות רבים, נלקחו שבויים ומסוק נוסף נאלץ לנחות בשטח ישראל. בתוך ההודעה מסתתרות המילים "נוסף למעבר הכוחות המצריים את התעלה", ומיד לאחריהן עוברת ההודעה לתאר את הישגי צה"ל בשטח.

הישגים זניחים במקום התמונה הכוללת
הודעת לע"מ עם םרוץ המלחמה

במגוון ההודעות לעיתונות שפרסמו ב-6 וב-7 באוקטובר, התמקדה הממשלה בלתאר כיצד לכאורה כוחות צה"ל הודפים את המצרים והסורים תוך תיאור של סיטואציות ספציפיות מהחזית. ההתמקדות בתיאור פרטים נקודתיים מהלחימה נעשתה על-מנת למסך את העובדה שהצבא נתפס לא מוכן, שהמצרים חצו את התעלה והסורים על הגדרות. במקביל, התעקשה הממשלה לשדר ״עסקים כרגיל״. אחת ההודעות של לע"מ ב-7 באוקטובר נשאה את הכותרת ״יש להמשיך ולטפל בכל עבודות ההכנה לבחירות". המטרה ברורה: לשדר לציבור שהמלחמה תיגמר בקרוב ולא תשפיע על התנהלותה התקינה של המדינה.

הודעה נוספת פורסמה כמעט באותו הזמן תחת הכותרת הכותרת ״תיירים אינם עוזבים את הארץ״, ובה נכתב, כי ״רבבות התיירים הנמצאים בבתי מלון ובמקומות נופש שונים בארץ, אינם מגלים נטייה לקצר את שהותם ולעזוב בטרם עת... האווירה בין התיירים רגועה ומסתבר כי פרט למקרים בודדים... בדעת רובם ככולם להמשיך בשהותם בארץ כמתוכנן״.

כאשר בוחנים את רצף ההודעות של הממשלה לעיתונות בתחילת המלחמה, ניתן לראות כיצד ניסתה הממשלה לגרום לציבור להתמקד בהצלחות קטנות במקום בתמונה המלאה: ישראל מותקפת מכל כיוון . ההודעות לא מתייחסות לנפגעים ישראלים ואבידות בנפש, ומתמקדות בפירוט רב באבידות של היריב. הידיעות לעיתונות שפורסמו בהמשך התמקדו בסיפורים אישיים, ראיונות עומק עם חיילים, דיווחים צבעוניים של כתבים צבאיים ואפילו ראיון עם חייל מצרי שבוי. במקביל פורסמה הודעה לעיתונות מאת לשכת הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף: ״לא יטוש ה׳ את עמו ונחלתו לא יעזוב״. הוא הפציר בעם ישראל לשמור על חגי ישראל כהלכתם ולא לחלל את ענייני הקודש בעניינים אזרחיים שלא קשורים למאמץ המלחמתי.

ניתן להניח, כי בתחילה הממשלה לא ידעה כיצד לתווך לציבור את המצב הקשה בו היא נמצאת: גיוס המוני ללא סדר ממשי לשורות הלחימה, מאבק בחזיתות מרובות וחוסר ודאות כללי. אולם גם בהמשך המלחמה הודעות לע"מ התמקדו בנרטיב מסוים. בהודעה לעיתונות ב-15 באוקטובר מסרה לע"מ, כי ״היחידה המרוקנית הושמדה כליל״. לכאורה נראה, כי מדובר בידיעה המראה הצלחה כבירה לצה״ל. בפועל, חיל המשלוח המרוקני - שנשלח על-ידי מלך מרוקו לסייע לצבאות ערב - היה זניח ביחס לכוחות סיוע אחרים ממדינות דוגמת עירק.

פעם אחר פעם, בחרה לע"מ להציג לציבור הישגים זניחים, על-מנת לספק תמונת הצלחה משכנעת. ב-29 באוקטובר, לקראת סוף המלחמה, ניתן לראות את מערך הדוברות המגויסת של לע״מ במלוא עוזו. בהודעה שפורסמה תחת הכותרת ״היחידה שצלחה ראשונה את התעלה״, בוחר הכתב הצבאי לעשות שימוש באחד מסמלי ההצלחה הגדולים של מלחמת ששת הימים - פריצתו של מוטה גור לעיר העתיקה. הכתב טרח ומצא את משה בן-צור, נהגו של מוטה גור ("סע בן-צור! סע!") מוביל את צליחת התעלה:

״גם מלחמה זו מצאה את בן-צור בין ראשוני הפורצים. בין הנחשונים הצולחים את תעלת סואץ ונוחתים על אדמת מצרים. פגשנו את בן-צור המזוקן, שועל הקרבות הוותיק, בין חיילי יחידת לוחמים, נבחרת שלחמה להקמת ראש הגשר הראשון וצנחה ראשונה על אדמת מצרים״. אתוס הניצחון של מלחמת ששת הימים מגויס במלואו על-מנת ליצור תודעת ניצחון וגבורה בקרב הציבור.

ההודעות משקפות את רמת הבלבול
דבר מדווח על נאומה של גולדה, 7.10.73

עשרות סיפורי הקרב ברמת לוחם הפרט, הטנקיסט, המחלקה או הפלוגה והגדוד, נכתבו על אירועי הלחימה ומהלכה. סיפורי גבורה והקרבה אלה ראויים להערכה מלאה, אישית ואנושית, אך הם לא השיגו את משימת הבלימה - מניעת הצליחה או מניעת כיבוש שטחים ממזרח לתעלה. קו ההגנה בסיני הובקע תוך שעות מעטות. ב-8 באוקטובר פיקוד דרום יזם תוכנית תקיפה שהתבררה כשגויה ותרמה בצורה מכרעת לכישלונות צה"ל בימי הלחימה הראשונים.

בחזית הצפונית האש נפתחה מוקדם מהצפוי ותפסה את צה״ל לא מוכן. דיוויזיות סוריות התקדמו והחלו בניסיונות חדירה, מוצב החרמון נפל, וכוחות שריון פרצו את הגדרות. מבצע ״דוגמן״ לתקיפת הטק״א (טילי קרקע-אוויר) הסורי נכשל, ותשעה מטוסים של חיל-האוויר הישראלי הופלו. רק לקראת ערב הצליח צה"ל לבלום את התקפת הסורים.

רק ב-10 באוקטובר, ארבעה ימים אחרי פרוץ המלחמה, הצליחו כוחות צה"ל להדוף את הכוחות הסוריים משטחי רמת הגולן ועד למה שכונה "הקו הסגול" (קו שביתת הנשק בין ישראל וסוריה אחרי מלחמת ששת הימים). המאבק הקשה מול מצרים נמשך לתום הקרב הטראומתי בחווה הסינית, ב-18 באוקטובר. לאחר שצה"ל כיתר את הארמיה השלישית של מצרים, השתנו פני המערכה לטובת ישראל. גם לאחר הסכם שביתת הנשק וסיום המלחמה, המשיכו הדיה להכות בישראל, במצרים ובסוריה.

העיתונים הישראלים הגדולים נרתמו למאמצי הממשלה ליצירת תמונת מצב מתואמת. בעיתון דבר פרסמו ציטוט של ראש הממשלה, גולדה מאיר, בכותרת גדולה - ״לא הופתענו! אין ספק בניצחוננו״ - והוסיפו ציטוט של משה דיין, שר הביטחון: ״נכה אותם שוק על ירך״.

בעיתון מעריב בישרו באותיות קידוש לבנה, כי ״המצרים לא הצליחו להעביר שריון בלילה״. פורסמה קריקטורה של הסמל הישראלי האהוב והמוכר שרוליק, הודף בידיו החשופות שני עופות דורסים המסמלים את סוריה ומצרים. בידיעה הנושאת את הכותרת ״סיכום היום הראשון למלחמה״, התייחסו אך ורק להתקדמות כוחות האויב (גם זאת באופן חלקי) ולא דיברו על נפגעים ישראלים או שאלו שאלות קשות על התנהלות המדינה. זאת, למרות שבחמשת ימי המלחמה הראשונים נהרגו בממוצע כ-190 איש ביום. כמו-כן, רוב השבויים הישראלים נשבו בחמשת ימי הלחימה הראשונים.

גם ב-8 באוקטובר המשיכו העיתונים לבשר על מתקפה ישראלית, נטילת יוזמה ותמונת הצלחה. כותרות כמו ״טנק ישראלי פגע בשבעה עשר טנקים מצריים״ (על המשמר, 8 באוקטובר) "צה"ל בולם״ (דבר, 7 באוקטובר), ״הערכת ביון אמריקנית: ישראל התגברה על השלב הקריטי ביותר״ (מעריב, 8 באוקטובר3) נועדו לשמור על תועדה חיובית בקרב הציבור. במקביל כותרות כמו ״צה״ל מחזיק בקו מקביל לתעלה מול אויב שכוחו גדול הרבה יותר״ (מעריב, 8 באוקטובר) נועדו לחזק בקרב הציבור את גבורותו של צה״ל, המתמודד עם המצב חרף נחיתותו המספרית. בפועל, רק לאחר מספר ימים הצליח צה"ל לבלום את התקדמות האויב, ונדרשו לו עוד מספר ימים כדי להתחיל לתקוף בעצמו בצורה משמעותית.

טראומת מלחמת יום כיפור נותרה בעינה גם בימינו. חמישים שנים אחרי המלחמה, ממשיכה מדינת ישראל ללקק את פצעיה ולשאול איפה טעתה. בניגוד מוחלט לניצחון המוחץ במלחמת ששת הימים, מלחמת יום כיפור הסתיימה בניצחון שנוי במחלוקת, במחיר אדיר ובשינוי פני הדברים במדינה. המהפך הפוליטי הגדול שהגיע לאחריה הוא רק תמורה אחת; גם הוויכוחים האינסופיים בשאלת האשמה, הטראומה והפחד שמתבטאים באמרות כמו "הסורים על הגדרות", והשלום שנחתם עם מצרים, הם תוצאת המלחמה ההיא. הייתה זו המלחמה האחרונה בה ישראל לחמה באופן מוצהר במדינות אחרות ובצבאות מסודרים, ומאז השתנו פני המערכה והאופן בו מתנהלות מלחמות.

ההתנהלות התקשורתיות והדוברותית של הממשלה כלפי העורף, כפי שהוצגה בכתבה זו, מראה את רמת הבלבול שהציבור היה נתון בה. תוצאות המלחמה לא הלמו את התמונה שהציגו הודעות לע"מ, וייתכן שחוסר האמון שהביע הציבור והתבטא בהחלפת השלטונות, נבע גם מכך. העיתונים הציגו חזית אחידה ומגויסת לטובת ההסברה הפנים-ישראלית ולא שאלו שאלות קשות. האם תפקידה של התקשורת הוא להתגייס במצבים כאלה למען מאמץ משותף שמכתיבה הממשלה, או שמא תפקיד העיתונאים לראות את החורים בנרטיב?

כך או כך, ניתן להצביע על מלחמת יום כיפור בתור נקודת מפנה מבחינת נכונות החברה והתקשורת. היום, סביר להניח, הציבור לא היה מתגייס בצורה כזו במלחמה כוללנית, גם ללא קשר למהפכת המידע. כיום החברה בישראל משוסעת וקוטבית, ממוקדת בעצמי ובאישי הרבה יותר מאשר החברה המגויסת של פעם. במידה רבה, שבר האמון שנגרם במלחמת יום כיפור תרם לשינוי זה.

המאמר פורסם במקור ב"הספרנים", בלוג הספרייה הלאומית
[קישור]/
תאריך:  30/09/2023   |   עודכן:  30/09/2023
שיר אהרון-ברם
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
התקשורת במלחמת יוה"כ: סיקרה או שיקרה?
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
יוסי מ
30/09/23 19:21
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  מלחמת יום הכיפורים
שיחת עומק עם רס"ן בדימוס עודד וקסלר ששימש סגן מפקד פלוגה בגדוד סיור 288, בקרבות ברמת הגולן במלחמת יום הכיפורים. עודד מספר, בין היתר, על חילוץ תחת אש סורית כבדה של חיילי נח"ל מוצנח מתל סאקי וממוצב 116 ברמת הגולן ביום השלישי למלחמה וכן על קרבות הג'וחדר, תל פארס, חושניה וקרבות המובלעת הסורית.
28/09/2023  |  אורי מילשטיין  |   פודקאסטים
חלק שני בסדנת הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים, על היבטיה והשפעותיה התרבותיים של מלחמת יום הכיפורים, בהנחייתי, בספרייה הציבורית "לדורות" בלוד. בחלק זה טוען עורך לשעבר של כתב העת של צה"ל "מערכות", שצה"ל התאמן לקראת מלחמת יום הכיפורים לפי המודל של "מבצע קדש" ב-1956, וכי מפקדיו הבכירים לא היו מוכנים להודות שצה"ל הובס במלחמת ההתשה שקדמה למלחמת יום הכיפורים ולא הפיקו את לקחיה. דוגמא: צה"ל הגיע למלחמת יום הכיפורים כמעט ללא ארטילריה מתוך אמונה שטנקים הם ארטילריה דוהרת ומטוסים הם ארטילריה מעופפת.
27/09/2023  |  אורי מילשטיין  |   פודקאסטים
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, אמר כי הוא מזועזע מהעימות שהתפתח בין יהודים סביב תפילת יום הכיפורים בתל אביב.
26/09/2023  |  איציק וולף  |   חדשות
חלק ראשון בסדנה על מעוז "בודפסט", היחיד שלא נכבש על-ידי המצרים במלחמת יום הכיפורים, במסגרת הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים, בהנחייתי. בחלק א' של הסדנה המוגש בזה דיבר מפקד המעוז, בחלקה הראשון של המלחמה, רס"ן בדימוס מוטי אשכנזי, שאחרי המלחמה עורר את תנועת המחאה שגרמה למינוי ועדת אגרנט והביאה למהפך הפוליטי הדרמטי ביותר בתולדות מדינת ישראל.
26/09/2023  |  אורי מילשטיין  |   פודקאסטים
הייתי בן 37, אבא לשני ילדים, כשלפתע הייתי חייל מילואים במשך חצי שנה. לא הייתי היחיד. כמוני היו כל חיילי המילואים במדינת ישראל. באוקטובר 1973 לפני 50 שנה כמו רבים בארץ נזעקתי מביתי ביום הכיפורים להתייצב בבסיס יחידת המילואים לה הייתי שייך כי פרצה מלחמה. מלחמה, שהטראומה והפצעים שנחרתו בזיכרון הפרטי של בני אותו דור ובזיכרון הלאומי, מסרבים להגליד.
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
אלי אלון
אלי אלון
נזילה ברפת מזרע    פרה מפרישה צואה ושתן בכמות גבוהה פי 40 משל בני-אדם, ורפת בגודל בינוני יוצרת זיהום בכמות גדולה מאוד    הריכוזים העצומים של השפכים הללו לעתים קרובות מגיעים למקורות ה...
עידן יוסף
עידן יוסף
כלי תקשורת מסוימים נוהגים לנגח את חברי הכנסת של הקואליציה ואת הממשלה, תוך התעלמות מההקשר הרחב והתמקדות באירועים זניחים    דיווחים מוטים אלה מתעלמים מעבודתן החשובה של ועדות הכנסת בנו...
דרור אידר
דרור אידר
זה לא היה ביתן "פיצה ותאנים", זה ביתן של מדינה שנלחמת על הישרדותה, לזרוק את האתגר ככה, זה מעשה פחדני    מכיוון שכולם כועסים על ישראל ללא סיבה אמיתית, רק מתוך אנטישמיות, לתת את המתנה...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il