|
החלטות קשות בנושאים דחופים
|
|
|
|
|
 סלאם. [צילום: חסן עמאר, AP]
|
בהתבטאויותיהם הפומביות של עאון וסלאם מאז בחירתם, בולטים הקריאה לאחדות והצורך בשינוי ובשיקום המדינה ההרוסה. בנאום ההשבעה שלו הכריז עאון על פתיחת דף חדש בהיסטוריה הלבנונית והציג את חזונו לתקופת כהונתו בת שש השנים. במוקדו: שיקום לבנון, תוך קיום החוק והחוקה; הבטחת המונופול של המדינה על אחזקת הנשק; חיזוק הצבא ושליטתו ברחבי המדינה ובגבולותיה; כיבוד הפסקת האש עם ישראל; מימוש שלטונה של המדינה על כל שטחה, בדגש על מחנות הפליטים הפלשתינים, שמעמדם כפליטים הזכאים לזכות השיבה יישמר, "תוך ביסוס פתרון שתי המדינות"; וקידום דיאלוג עם המשטר החדש בסוריה לפתרון הסוגיות הפתוחות (סימון גבולות ופליטים סורים בלבנון).
עם השלמתה של הרכבת הממשלה, יידרשו עאון וסלאם לשורת החלטות קשות בנושאים דחופים, הנתונים במחלוקת פנימית עד כדי עימות, בעיקר מול חיזבאללה. הגישה הממלכתית שמעוניינת ההנהגה החדשה להנחיל, צפויה להתנגדות מצד הגורמים השואפים לשמר את המצב הקיים. אופן הטיפול בסוגיות הבאות, העומדות בראש סדר היום שלה, יסמן האם לבנון אכן פונה לדרך חדשה:
- הצורך בחיזוק צבא לבנון ושינוי פניו, כדי שיוכל לעמוד במשימה הקשה של יישום הסכם הפסקת האש. צבא לבנון אמור להיפרס בכל המרחב שמדרום לנהר הליטאני, לאסוף את כל הנשק של חיזבאללה ולמנוע פעילות צבאית של אנשיו במרחב זה. בשלב זה מסתמן, כי נטייתו של עאון, הדורש במפגיע את יציאתה של ישראל משטח לבנון והתייצבות צה"ל על הקו הכחול, היא להימנע מעימותים עם אנשי חיזבאללה.
תנועתם של המוני תושבי הדרום השיעים בניסיון לחזור לכפריהם בתום 60 הימים להפסקת האש (26 בינואר) בדחיפת חיזבאללה ובניגוד להנחיות צבא לבנון וצה"ל, היוו מבחון ראשון לתפקודו והוא נכשל בו. לפיכך, לא ברור האם צבא לבנון יצליח לעמוד במשימה הקשה העומדת בפניו כאשר יידרש לפעול ישירות מול חיזבאללה לאחר נסיגת צה"ל.
- פירוק הנשק העצמאי של חיזבאללה. כבר עתה ברור שיכולתו של עאון לממש חזון זה מוגבלת, בלי להגיע לכדי עימותים אלימים עם חיזבאללה, השואף לשמר את עצמאותו ואת הנשק שברשותו. רעד מיהר להכריז מיד לאחר נאומו של עאון שבו התייחס לעניין זה, כי חיזבאללה הוא מגינו האמיתי של העם הלבנוני.
- הטיפול הדחוף בשיקום האזורים שנפגעו במהלך המלחמה, ובעיקר באזורים השיעיים – רובע הדאחיה בבירות, אזור הבקע ודרום לבנון, עשרות אלפי מבנים והתשתיות. לבנון הקורסת כלכלית זקוקה לסיוע חיצוני בשיקום ולפי שעה לא ברור מה יהיו מקורותיו. חיזבאללה טוען, כי העביר עד כה 400 מיליון דולר ל-140,000 איש, כמקדמה לפני השיקום. אך מסתמן כי הארגון, המצוי במצוקה כספית (כמו גם פטרוניתו אירן), חותר להטיל את האחריות לשיקום, שעלותו מוערכת במיליארדי דולרים, על לבנון.
- קידום רפורמות, הנדרשות לקבלת הסיוע המערבי והחזרתם לתפקוד של מוסדות המדינה, תוך ניקויים מגילויי השחיתות, ובמיוחד שמירת עצמאותה של מערכת המשפט. מעודד לציין, כי מיד לאחר בחירתו של עאון חודשה חקירת הפיצוץ שאירע באוגוסט 2020 בנמל ביירות, אשר הופסקה בעקבות איומים על חייו של השופט החוקר והתעלמות החשודים מזימונם לחקירה, וכן הואצה החקירה נגד נגיד הבנק המרכזי לשעבר, החשוד בהברחת כספים מחוץ ללבנון. בה בעת, חשובים המינויים הצפויים של הבכירים בכל המערכות: מינוי מפקד הצבא במקומו של עאון וראשי גופי הביטחון האחרים, וכן מינוי נגיד הבנק ובכירים במערכת הממשלתית.
- שיקום הכלכלה הלבנונית: עצירת האינפלציה וצמצום האבטלה, תוך מאמץ לעמוד בדרישות שהציבו גורמי הסיוע הבינלאומיים. הממשלה תידרש גם להקצות משאבים להבראת מערכות החינוך והבריאות, המתקשות לתפקד, ולשיקום התשתיות הרעועות (חשמל, מים). ניכרת מגמת התחזקות קלה של המטבע הלבנוני ועלייה ביתרות המט"ח של המדינה בשל רוח השינוי.
|
|
השינויים במעמדו של חיזבאללה
|
|
|
|
|
 תומכי חיזבאללה חוגגים את ההסכם בין ישראל לחמאס [צילום: חסן עמאר, AP]
|
|
בחירתם של עאון וסלאם בניגוד לרצונו של חיזבאללה משקפת את השינוי במעמדו של הארגון המוכה והחבול בעקבות תבוסתו מול צה"ל במלחמה, שבה איבד את הנהגתו ואת כל שדרת הפיקוד הצבאי ורבים מלוחמיו, כמו גם 80% מיכולותיו הצבאיות (על-פי הערכת צה"ל). לחולשת הארגון תורם גם חיסולו של חסן נסראללה, אשר מחליפו נעים קאסם חסר את היכולות, המעמד והכריזמה שבהם התברך קודמו.
העצימה את חולשת הארגון גם קריסת משטר אסד בסוריה, שבעקבותיו הוא איבד בן ברית, וחשוב יותר - עומק אסטרטגי ורצף לוגיסטי להעברות אמל"ח מאירן. משטר הייאת תחריר א-שאם בסוריה נחוש לייצר מציאות חדשה בגבול בין שתי המדינות, שהיה פרוץ עד כה: למנוע הברחות ולהרחיק את כל אנשי חיזבאללה מסוריה. גם אירן נתונה בקשיים בעקבות המלחמה וקריסת "אסטרטגית השלוחים", ויכולתה כיום לסייע לארגון מוגבלת יותר.
למרות חולשתו, חיזבאללה מנסה להאיץ את תהליכי שיקומו ולשמר את נכסיו במערכת הפנימית, שעיקרם: השפעתו מכוח הנשק שנותר ברשותו; ניצול החשש מתרחיש של מלחמת אזרחים נוספת לתועלתו; העניין של ההנהגה החדשה שלא להצטייר כמדירה או מפלה את נציגיה של האוכלוסייה השיעית (העדה הגדולה במדינה); המשך התמיכה בארגון מצד רוב רובה של האוכלוסייה השיעית, למרות האכזבה מתוצאות המלחמה בישראל שפגעה בהם קשות; וקשריו של חיזבאללה עם המפלגות האחרות, ובראשן אמל השיעית, אך גם מספר מפלגות מקרב העדות האחרות, אם כי ניכרת התרופפות בתמיכתן בארגון, ובראשן המפלגה הנוצרית "הזרם הפטריוטי החופשי".
המאמץ העיקרי של חיזבאללה בתקופת עאון יופנה לעצירת כל ניסיון לפרק אותו מנשקו ולפגוע במעמדו העצמאי כמוביל "התנגדות". חיזבאללה דבק בססמה "צבא, עם, התנגדות" המפגינה את תפקידו הייחודי בלבנון, בעוד מתנגדיו דורשים לשנותה ל"צבא, עם, מדינה". דובריו של הארגון ובראשם קאסם מקפידים להבהיר, כי ההסכמה מול ישראל בדבר איסוף הנשק של חיזבאללה נוגעת רק למרחב שמדרום לליטאני ולא לכל המדינה.
ברור שהארגון לא יוותר בקלות על נוכחותו הצבאית במרחב הסמוך לגבול הישראלי ויקשה על צבא לבנון ביישום ההסכם עם ישראל, תוך הפעלת האוכלוסייה השיעית התומכת בו לתועלתו, כפי שפעל בהמרצת התושבים לחזור לבתיהם בתום 60 הימים להפסקת האש.
|
|
|
|
|
 הריסות רובע הדאחיה בביירות [צילום: בילאל חוסיין, AP]
|
מבחינת ישראל, השינוי בהנהגה הלבנונית, בהמשך לתבוסת חיזבאללה במלחמה, מבשרת התפתחות חיובית גם בשל שינוי מאזן ההשפעה על לבנון בין אירן שהשפעתה מצטמצמת לבין ארה"ב, צרפת וסעודיה שמעורבותם גדלה. בהתפתחויות אלה טמון גם פוטנציאל לשינוי ביחסי ישראל עם לבנון, אך עוד חזון למועד. בשלב זה, רבים האתגרים ליחסים בין המדינות, ובעיקר:
- בהנחה שחיזבאללה לא יוותר על יכולותיו הצבאיות העצמאיות ואף יפעל במרץ לשיקומן, האתגר העיקרי המיידי לישראל הוא שימור ההישגים הצבאיים בעקבות המלחמה, ובראש ובראשונה מניעת התבססותו הצבאית מחדש של הארגון בדרום לבנון.
- צפויים חילוקי דעות בין ישראל להנהגה החדשה בלבנון לגבי יישום ההסכם, בהתבסס על ההערכה, כי צבא לבנון יתקשה לממש את תפקידו ולדחוק את חיזבאללה מדרום לבנון. ניתן להניח, כי עאון יעדיף לשמר את יציבותה של לבנון על פני עימות אלים מול חיזבאללה בעקבות היענות לדרישותיה של ישראל, המעוגנות בהסכם.
- אומנם לטווח הזמן הקרוב לפחות סביר להניח, כי חיזבאללה יישאף להימנע מעימותים צבאיים עם צה"ל וינסה לאתגרו בדרכים אחרות, אך ישראל תתקשה – גם לאחר השלמת הנסיגה - בשימור הפסקת האש נוכח השינוי בדפוס הפעולה שעליו הכריזה כלקח מרכזי בעקבות התעצמות חיזבאללה בדרום לבנון לאחר 2006. כעת בכוונת ישראל לדרוש תיקון לכל הפרה של חיזבאללה, ואם ההפרה לא תוסר - תפעל עצמה, כפי שמעניק לה ההסכם בראייתה. הדבר חיוני לביטחון ישראל, אבל עלול לייצר מתיחות ביטחונית לאורך הגבול.
- נוכח תפקידם המרכזי של האמריקנים ביישום ההסכם, ייתכנו חילוקי דעות בעניין זה גם עם ממשל טראמפ, אם כי הגנרל האמריקני בוועדה המחומשת לאכיפת יישום ההסכם מגלה לפי שעה הבנה לדרישות הישראליות.
לאור זאת, מן הראוי שבשלב זה ישראל תמקד את מאמציה בהסרת האיומים עליה מצד חיזבאללה, הן במעשה הצבאי, על-ידי אימוץ אסטרטגית פעולה חדשה לנטרול כל איום קיים ומתפתח מצד הארגון - כפי שמאפשר לה הסכם הפסקת האש (על אף הסיכון הטמון בכך לרגיעה הביטחונית) - והן במהלכים מדיניים להחלשתו.
אשר להתפתחויות הפוליטיות בלבנון: רצוי לישראל לא להתערב בענייניה הפנימיים, אך לנסות לייצר ערוצי הידברות מולה. במקביל, נוכח העמקת המעורבות האמריקנית בלבנון ותפקידה המרכזי באכיפת הפסקת האש, נדרש לקדם דיאלוג עם הממשל החדש להבטחת המשך תמיכתו ביישום ההסכם, לקידום מערכה מדינית–כלכלית נגד חיזבאללה לשם העמקת חולשתו ולחיזוק ההנהגה החדשה בלבנון.
|
|
אהוד יערי / Ehud Yaari
תפוס כינוי יחודי
ייתכן שרבים בחרו בהן בראש ובראשונה מתוך תחושת שייכות מגזרית, ולא מתוך הסכמה אידיאולוגית ![טראמפ. מתכון לאסון [צילום: שאול לואב/פול AP]](https://media.news1.co.il/Thumbs/87/NEWSY207c7751780fc1460695b53fd21c87bc64.jpg)
