פגיעת הפגזה פקיסטנית בצד ההודי של קשמיר [צילום: דאר יאסין, AP]
במוקדם או במאוחר, ייגמר המזל בעימות הממושך בין הודו ופקיסטן |
אקונומיסט סבור שיש לטפל בשורשי הסכסוך בין שתי המעצמות הגרעיניות, שהסלים מאוד בשבוע שעבר ● הודו צריכה להפסיק לדכא את המוסלמים בקשמיר, ופקיסטן צריכה להפסיק את פעילות המיליציות בשטחה |
המחזה בו הודו ופקיסטן נמצאות על סף מלחמה הוא מדאיג ומוכר כאחת. הפעם, כמו בעבר, רוב הסיכויים הם שהמתיחות תפחת – צופה אקונומיסט. אבל השבועיים האחרונים מלמדים שהמתיחות בין שתי המעצמות הגרעיניות היא יותר ויותר בלתי צפויה ומסוכנת. חשוב יותר מאשר אי-פעם ששני הצדדים ידונו בחילוקי הדעות ביניהם, כולל השימוש הפזיז של פקיסטן במיליציות, המסכן הן אותה והן את הודו.
בשבוע שעבר תקפה הודו בטילים את פקיסטן, בטענה לאחריותה לרצח 26 תיירים בקשמיר בסוף אפריל; פקיסטן מכחישה ואומרת שהפילה כמה מטוסים הודיים. חילופי האש הארטילריים בגבול קשמיר גוברים ואזרחים נהרגים. אירועים דומים התרחשו מאז 2000, אך העימות משתנה.
פקיסטן שקועה במשבר כלכלי קשה, והדמוקרטיה שלה נחטפה בידי הצבא בראשותו של הגנרל הקיצוני אסים מוניר. המדינה מאפשרת למיליציות לפעול משטחה – כולל לָשְקָאר-אַ-טָאִיבָּה, לה יש עבר של מעשי זוועה נגד הודו. טרוריסטים אחרים, כולל אלו הפועלים מאפגניסטן, רצחו אשתקד 1,612 פקיסטנים ב-444 פיגועים. במקביל, הודו פורחת: התל"ג שלה גבוה פי עשרה משל שכנתה וגדל פי חמישה מאז תחילת המאה.
גם טכנולוגיית נשק חדשה משנה את העימות. הודו הגדילה את תקציב הביטחון מאז המיני-מלחמה ב-2019, רכשה מטוסי קרב מצרפת והזניקה את ייצור הכטב"מים. פקיסטן רכשה כמה ספינות קרב וטילים מסין, שהיא כיום ספקית 81% מהנשק שלה; המערב בעיקרו מתעלם ממנה.
השילוב של פקיסטן בלתי יציבה, מרוץ נשק והתערבות חיצונית הוא מסוכן – מזהיר אקונומיסט. למרבה המזל, עד כה חילופי האש היו מוגבלים. נכון שהודו תקפה בטילים בעומק פקיסטן, אך התמקדה ביעדים צבאיים והרטוריקה של ממשלת נרנדרה מודי היא מתונה יחסית. פקיסטן אולי ריפאה את גאוותה הפגועה בהפלת מטוסים הודיים; הודו אומרת שבלמה מתקפת טילים וכטב"מים נכון לעכשיו, יום הדין טרם הגיע.
אבל אם לא יטופלו שורשי העימות, הוא יתפוצץ שוב. הודו צריכה להפסיק את הדיכוי בחבלי קשמיר שבידיה. רוב התושבים באזור הם מוסלמים, ומאז 2019 הם תחת שלטון מרכזי המאופיין במיליטריזציה, דיכוי חופש הביטוי ופגיעה בזכויות אדם. הבעיה הגדולה יותר היא הסובלנות של פקיסטן כלפי מיליציות המערערות את היציבות; האסטרטגיה שלה היא לתמוך בהתקפות שלהן ואז לקרוא ליציבות. לארה"ב יש יכולת השפעה, ועליה לדרוש מפקיסטן לסגור את מחנות הטרור ולהעמיד לדין את מנהיגי המיליציות. כך צריכים לעשות גם ארגונים בינלאומיים כמו קרן המטבע.
בעולם החדש ורב-הקטבים, צריכות גם מדינות אחרות להטיל את כל כובדן משקלן. סין היא הפטרון החזק ביותר של פקיסטן, אך אזרחיה נפגעו מהטרור בה. מדינות המפרץ – סעודיה, קטר ואיחוד האמירויות – צריכות ללחוץ עליה. הן היו ידידות שלה זמן רב, אך האינטרסים הכלכליים שלהן מתיישרים עם הודו. עם קצת מזל, ההתנגשות האחרונה תעלה בקנה אחד עם הדגם המוכר; אבל במוקדם או במאוחר, המזל ייגמר – מסיים אקונומיסט.
בשבוע שעבר תקפה הודו בטילים את פקיסטן, בטענה לאחריותה לרצח 26 תיירים בקשמיר בסוף אפריל; פקיסטן מכחישה ואומרת שהפילה כמה מטוסים הודיים. חילופי האש הארטילריים בגבול קשמיר גוברים ואזרחים נהרגים. אירועים דומים התרחשו מאז 2000, אך העימות משתנה.
פקיסטן שקועה במשבר כלכלי קשה, והדמוקרטיה שלה נחטפה בידי הצבא בראשותו של הגנרל הקיצוני אסים מוניר. המדינה מאפשרת למיליציות לפעול משטחה – כולל לָשְקָאר-אַ-טָאִיבָּה, לה יש עבר של מעשי זוועה נגד הודו. טרוריסטים אחרים, כולל אלו הפועלים מאפגניסטן, רצחו אשתקד 1,612 פקיסטנים ב-444 פיגועים. במקביל, הודו פורחת: התל"ג שלה גבוה פי עשרה משל שכנתה וגדל פי חמישה מאז תחילת המאה.
גם טכנולוגיית נשק חדשה משנה את העימות. הודו הגדילה את תקציב הביטחון מאז המיני-מלחמה ב-2019, רכשה מטוסי קרב מצרפת והזניקה את ייצור הכטב"מים. פקיסטן רכשה כמה ספינות קרב וטילים מסין, שהיא כיום ספקית 81% מהנשק שלה; המערב בעיקרו מתעלם ממנה.
השילוב של פקיסטן בלתי יציבה, מרוץ נשק והתערבות חיצונית הוא מסוכן – מזהיר אקונומיסט. למרבה המזל, עד כה חילופי האש היו מוגבלים. נכון שהודו תקפה בטילים בעומק פקיסטן, אך התמקדה ביעדים צבאיים והרטוריקה של ממשלת נרנדרה מודי היא מתונה יחסית. פקיסטן אולי ריפאה את גאוותה הפגועה בהפלת מטוסים הודיים; הודו אומרת שבלמה מתקפת טילים וכטב"מים נכון לעכשיו, יום הדין טרם הגיע.
אבל אם לא יטופלו שורשי העימות, הוא יתפוצץ שוב. הודו צריכה להפסיק את הדיכוי בחבלי קשמיר שבידיה. רוב התושבים באזור הם מוסלמים, ומאז 2019 הם תחת שלטון מרכזי המאופיין במיליטריזציה, דיכוי חופש הביטוי ופגיעה בזכויות אדם. הבעיה הגדולה יותר היא הסובלנות של פקיסטן כלפי מיליציות המערערות את היציבות; האסטרטגיה שלה היא לתמוך בהתקפות שלהן ואז לקרוא ליציבות. לארה"ב יש יכולת השפעה, ועליה לדרוש מפקיסטן לסגור את מחנות הטרור ולהעמיד לדין את מנהיגי המיליציות. כך צריכים לעשות גם ארגונים בינלאומיים כמו קרן המטבע.
בעולם החדש ורב-הקטבים, צריכות גם מדינות אחרות להטיל את כל כובדן משקלן. סין היא הפטרון החזק ביותר של פקיסטן, אך אזרחיה נפגעו מהטרור בה. מדינות המפרץ – סעודיה, קטר ואיחוד האמירויות – צריכות ללחוץ עליה. הן היו ידידות שלה זמן רב, אך האינטרסים הכלכליים שלהן מתיישרים עם הודו. עם קצת מזל, ההתנגשות האחרונה תעלה בקנה אחד עם הדגם המוכר; אבל במוקדם או במאוחר, המזל ייגמר – מסיים אקונומיסט.
| הכתבה המלאה |
|
|
+הודו: פקיסטן איבדה עד 40 חיילים בעימותים האחרונים
19:23 11/05/25 | עידן יוסף
צבא הודו דיווח כי בין ה־7 ל־10 במאי נהרגו כ־35–40 חיילים פקיסטנים בעימותים בין המדינות. במהלך מבצע "סינדור" חוסלו למעלה מ־100 מחבלים, בהם מטרות בכירות. הדיווח נמסר על-ידי לוטננט גנרל רג'יב גהאי.
העימותים התלקחו לאחר מתקפת טרור קטלנית בפאהאלגאם שבקשמיר. הודו האשימה את פקיסטן ויצאה לתגובה צבאית רחבה. הפסקת אש הושגה ב־10 במאי, אך המתיחות נמשכת וקריאות בינלאומיות להרגעה נמשכות.
העימותים התלקחו לאחר מתקפת טרור קטלנית בפאהאלגאם שבקשמיר. הודו האשימה את פקיסטן ויצאה לתגובה צבאית רחבה. הפסקת אש הושגה ב־10 במאי, אך המתיחות נמשכת וקריאות בינלאומיות להרגעה נמשכות.
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| במוקדם או במאוחר, ייגמר המזל בעימות הממושך בין הודו ופקיסטן |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

