שי ג'ינפינג התכונן שנים לרגע הזה. באפריל 2020 פרס נשיא סין את חזונו בפני בכירים במפלגה הקומוניסטית: כיצד לנצח בעימות עם ארה"ב. הוא בחר בקו תוקפני: יש להדק את עצמאות שרשרות האספקה ולחזק את יכולת הייצור המקומית, כדי להתמודד עם הפרעות באספקה מצד מדינות זרות, אמר. במילים פשוטות, מסביר ניו-יורק טיימס: סין צריכה לשלוט באספקת צורכי העולם, כדי לגרום ליריבותיה לחשוב פעמיים לפני שיטילו מכסים עליה.
שי הגדיל את הייצור והעמיק את מעמדה של סין כבסיס הייצור המוביל בעולם, בין היתר כאשר הורה למערכת הבנקאות להלוות עוד 2 טריליון דולר למגזר התעשיה בארבע השנים האחרונות. הוא גם הפעיל אמצעי לוחמה כלכליים חדשים: פיקוח על הייצוא, חקיקה נגד מונופולים ורשימות שחורות של חברות אמריקניות כאמצעי תגמול.
כאשר ממשל טראמפ הטיל על סין מכסי עתק, יכלה בייג'ינג לצאת למתקפה. לצד הטלת מכסים משלה, היא הטילה מגבלות על ייצוא שורה של מחצבים ומגנטים, בהם היא שולטת ואשר חיוניים לייצור מכוניות, רובוטים, כטב"מים וטילים. האיום של מדפים ריקים ועלייה במחירים לוחץ על ממשל טראמפ; המחירים של כמה מחצבים זינקו פי שלושה.
סין עדיין תלויה בטכנולוגיות מערביות כמו מוליכים למחצה ומנועי סילון, אך נכונותה להשתמש בשרשרת האספקה ככלי נשק מדגימה את האתגר חסר התקדים שמציב שי לעליונות האמריקנית. למרות ששתי המדינות החלו בשיחות סחר (10.5.25), נראה שהן נחושות להתחרות במיוחד על טכנולוגיות שיעצבו את העתיד ובראשן בינה מלאכותית. היריבות בין השתיים מתחילה לחלק את העולם לאיזורי השפעה מתחרים: ארה"ב לוחצת על מדינות נוספות להגביל את הסחר עם סין, והאחרונה מזהירה שתעניש את מי שיעשו זאת.
ממשל טראמפ כבר הכיר בכך שאינו יכול לנתק לחלוטין את קשרי הסחר עם סין, כאשר העניק פטור ממכסים לסמארטפונים, מוליכים למחצה ומוצרים אלקטרוניים שונים. גם סין אותתה בשקט שהיא עשויה להחריג מהמכסים שלה מוליכים למחצה, תרופות מצילות חיים ומוצרי בריאות אחרים. ועדיין, נטל המכסים פוגע בליבו של מנוע הצמיחה הסיני. הייצוא היה נקודת האור היחידה בכלכלה שנפגעה קשות מהמשבר בנדל"ן והצניחה באמון הצרכנים. אם מלחמת הסחר תימשך, עלולות ללכת לאיבוד מיליוני משרות.
|
|
|
|
הטילו מכסים בני שלוש ספרות [צילום: דמיטרי לובצקי, AP]
|
|
שי טען במשך שנים, שארה"ב מבקשת לחנוק את צמיחתה של סין, והאסטרטגיה שלו משקפת את התפיסה שארצו שוב אינו חלשה מיריבתה, מסביר הטיימס. כאשר עלה לשלטון ב-2012, התחייב שי ל"צמיחה מחדש גדולה של האומה הסינית". שאיפה זו עומדת בליבת המיתוס שנוצר סביב שי: הוא מהפכן המשיב את תפארתה של סין, לאחר מאה שנה של השפלות בידי מעצמות זרות.
כדי להשיג את מטרותיו, שי שינה את הכללים כך שיוכל להישאר בשלטון ללא הגבלה. הוא הפך את הביטחון הלאומי לנושא מספר אחת בסדר העדיפות הלאומי. הוא שפך כסף לענפים אסטרטגיים, כמו מוליכים למחצה, המסייעים להתחרות עם ארה"ב. סין הגבירה את שליטתה בבטריות ליתיום לרכב חשמלי, ברובוטים מתקדמים לתעשיה, בפאנלים סלולריים ובאנרגיית הרוח. היא גם סוגרת את הפער מארה"ב בבינה המלאכותית – שדה הקרב המרכזי במהפכה התעשייתית החדשה.
לא ברור האם האסטרטגיה ארוכת הטווח של שי תחזק את סין די הצורך כדי לנשל את ארה"ב ממעמדה כמעצמת-העל המובילה, מדגיש הטיימס. ההתמקדות בטכנולוגיות חיוניות ובעצמאות כלכלית הרע את היחסים עם שותפי הסחר של סין וגובה את מחירו מרבים ממשקי הבית הסיניים.
מנהיגי ארה"ב נהגו לומר, כי הרחבת הקשרים הכלכליים עם המערב תוביל את סין ליותר ליברליזציה כלכלית, אך בפועל המשטר הסמכותני שלה התחזק. שי הגביר את המאמצים בתחום זה והזרים הון לחברות ובנקים בבעלות המדינה, כדי להבטיח שהמפלגה הקומוניסטית תקבע לחלוטין את כיוון הכלכלה. אולם, ייתכן שמדובר באתגר לשליטת המפלגה בחברה.
מומחים טוענים, כי השקעה ברווחה הייתה הופכת את הכלכלה הסינית למאוזנת יותר ופחות פגיעה למערב. כלכלנים סינים דחקו בממשלה להשקיע בבתי חולים ופנסיות, ולסייע למאות מיליוני הכפריים שהיגרו לערים. אלו הם צעדים חיוניים כדי לעודד את הסינים לחסוך פחות ולצרוך יותר, וכך לתרום יותר לצמיחה. במקום זאת, היא משלמת מחיר כבד על תביעותיה לים סין הדרומי, חניקת האוטונומיה של הונג-קונג והיצף הייצוא שלה – שכולם ביחד הרגיזו את יתר העולם.
|
|
עיתונאי, סופר וחוקר שואה. כתב משפטי ובעל טור ב-News1. פרסם 20 ספרים ועשרות מאמרים על השואה
| תאריך: |
11/05/2025
|
|
|
עודכן: |
11/05/2025
|
|
|