הולכים בין הכיפות [עיבוד AI]
הגוש הטכני מסתיר מחלוקת עמוקה: המדינה של סמוטריץ' מול זו של פייגלין |
הציונות הדתית וזהות מנהלות מגעים לריצה משותפת בגוש טכני, אך מאחורי הקרבה המדינית והלאומית מסתתר פער עמוק בתפיסת תפקידה של המדינה ● סמוטריץ' מבקש לרתום את מוסדותיה לחיזוק הזהות היהודית והיעדים הלאומיים, בעוד פייגלין מבקש לצמצם את כוחה ולהרחיב את חירות האזרח ● כתבה ראשונה בסדרה |
על הנייר, החיבור נראה כמעט טבעי. בצלאל סמוטריץ' ומשה פייגלין מגיעים מאותו מרחב רחב של הימין האמוני, שניהם מבקשים לחזק את זהותה היהודית של ישראל, שניהם שוללים הקמת מדינה פלשתינית בלב הארץ, תומכים בריבונות ישראלית ביהודה ושומרון ומחזיקים בעמדות ניציות בענייני ביטחון. גם הביקורת שלהם על מערכת המשפט ועל מוקדי כוח שאינם נבחרים מציבה אותם באותו צד של חלק ניכר מהמחלוקות הפוליטיות.
כעת הקרבה הזאת עשויה לקבל גם ביטוי בקלפי. הציונות הדתית וזהות מנהלות מגעים מתקדמים לריצה משותפת בגוש טכני בבחירות הקרובות. ברקע עומד החשש מאובדן קולות מתחת לאחוז החסימה, לאחר כניסתו של עופר וינטר למרוץ והמשך הפיצול בימין. לפי הדיווחים, פייגלין עשוי לקבל את המקום השני ברשימה, אך פרטי חלוקת המקומות טרם נסגרו. סמוטריץ' ופייגלין אישרו שמתקיימים מגעים בנוגע לאיחודים, בלי לאשר את פרטי ההסכם המתגבש.
אלא שגוש טכני אינו מפלגה מאוחדת, וההבדל אינו סמנטי. בחינה של עמדות הציונות הדתית ושל מצע זהות מגלה שמתחת להסכמה הרחבה בנושאי ארץ ישראל, זהות יהודית וביטחון נמצאות שתי תפיסות שונות למדי בשאלה בסיסית יותר: לשם מה קיימת המדינה, ועד כמה היא רשאית להתערב בחיי אזרחיה?
מדינה יהודית - אבל באיזו דרך
אצל סמוטריץ' והציונות הדתית המדינה איננה רק מסגרת המגינה על חירותם ועל ביטחונם של אזרחיה. יש לה תפקיד חיובי בעיצוב דמותה של החברה ובהגשמת יעדים לאומיים. המדינה צריכה לבטא את אופיה היהודי של ישראל, לחזק את ההתיישבות, להשקיע בתשתיות, לתמוך במוסדות תורה ודת ולשמר במרחב הציבורי מאפיינים יהודיים מובהקים.
מכאן גם נובעת ממלכתיות שאינה תמיד מזוהה עם המונח "ימין". הציונות הדתית תומכת בשוק חופשי ובהפחתת חסמים כלכליים, אך אינה מבקשת מדינה קטנה בכל מחיר. כאשר מדובר במטרות שהיא מגדירה לאומיות, יהודיות או התיישבותיות, אין לה קושי עקרוני להשתמש בתקציב המדינה, במשרדי הממשלה ובמערכות הציבוריות כדי לקדם אותן.
פייגלין מתחיל במקום דומה, אבל מגיע ממנו למסקנה אחרת. גם מבחינתו ישראל איננה מדינה מערבית מקרית שנוספה לה זהות יהודית. הריבונות היהודית, ארץ ישראל והזהות הלאומית עומדות במרכז השקפתו. אלא שבמצע זהות החירות האישית אינה נדחקת מפני הזהות היהודית - היא מוצגת במידה רבה כאחד התנאים למימושה.
מכאן נולד הפרדוקס המעניין בחיבור האפשרי: פייגלין מבקש מדינה בעלת זהות יהודית מובהקת יותר, ובאותה עת מדינה שמתערבת פחות בחיי היהודי שחי בה.
אצל סמוטריץ' המדינה פועלת - אצל פייגלין היא נסוגה
הפער נעשה ברור כאשר עוברים מן ההצהרות הגדולות למנגנון. הציונות הדתית רואה במוסדות המדינה כלי לגיטימי לקידום תפיסת העולם הלאומית שלה. זה ניכר ביחסה למערכת החינוך, להתיישבות, למוסדות הדת ולתקציבים המיועדים לחיזוק הזהות היהודית.
אצל זהות הכיוון כמעט הפוך. המדינה אמורה להבטיח את המסגרת הלאומית, את הביטחון ואת הריבונות, אך לסגת מתחומים רבים שבהם היא קובעת כיום לאזרח כיצד לקבל שירות, היכן ללמוד, באיזו מערכת להשתמש או כיצד לנהל את רכושו. מכאן מגיעות הצעות לצמצום חד במספר משרדי הממשלה, להפחתת מיסים, להפרטה, להרחבת התחרות ולהעברת כוח מן המנגנון הציבורי אל האזרח, המשפחה והקהילה.
זה אינו הבדל טכני במדיניות כלכלית. זו מחלוקת על מקור הסמכות. אצל הציונות הדתית, הכרעת הרוב באמצעות מוסדותיה הנבחרים של המדינה מעניקה לממשלה מרחב נרחב לקדם את טובת הכלל כפי שהיא מבינה אותה. אצל זהות, גם ממשלת ימין יהודית נדרשת להצדיק את התערבותה בחיי הפרט.
דווקא משום כך קשה למקם את שתי המפלגות על ציר פשוט של "ימין מתון" מול "ימין קיצוני". בנושאים מסוימים זהות מציגה עמדות מרחיקות לכת יותר מהציונות הדתית בענייני ריבונות וביטחון, אך בעניינים אחרים היא מבקשת להוציא מידי המדינה סמכויות שהציונות הדתית דווקא מבקשת להפעיל.
גם היהדות עצמה מפרידה ביניהם
ההבדל ניכר במיוחד ביחסי דת ומדינה. שתי המפלגות רוצות מדינה יהודית, אבל אינן מסכימות בהכרח על הדרך שבה המדינה צריכה להבטיח את יהדותה.
בתפיסה המזוהה עם הציונות הדתית, למוסדות הממלכתיים יש תפקיד בשימור הזהות היהודית במרחב הציבורי. המדינה איננה אמורה להיות אדישה לשבת, למעמד מוסדות הדת, ללימוד תורה או לאופיה של מערכת החינוך. מבחינה זו, הממלכתיות היא חלק מן התפיסה הדתית-לאומית ולא מכשול בפניה.
זהות מבקשת להעביר חלק גדול יותר מן ההכרעות האלה מן המדינה אל האזרח והקהילה. במצע שלה מופיעה העדפה לבחירה, לתחרות ולהסכמה גם בתחומים דתיים. היהדות אמורה לקבל מעמד מרכזי בזהותה של המדינה, אבל לא בהכרח באמצעות מנגנון ממשלתי אחיד שמכתיב לכל אזרח את אותה הדרך.
זה הבדל דק לכאורה, אך משמעותי מאוד. הציונות הדתית שואלת במקרים רבים כיצד צריכה המדינה היהודית לפעול. זהות שואלת קודם לכן מדוע המדינה צריכה לפעול בנושא מלכתחילה.
החירות אצל שניהם אינה אותה חירות
גם המילה "חירות", שמקובלת מאוד בשיח הימני, מקבלת אצל השניים משמעות שונה. אצל סמוטריץ' היא כרוכה בראש ובראשונה בריבונות לאומית וביכולת של הציבור לבחור ממשלה שתוכל לממש מדיניות בלי להיבלם שוב ושוב בידי משפטנים, פקידים או מוסדות שאינם עומדים לבחירה.
מכאן מגיע חלק ניכר מן המאבק שלו במערכת המשפט. העברת כוח מבית המשפט ומהייעוץ המשפטי אל הממשלה והכנסת נתפסת כהחזרת הסמכות לציבור שבחר בהן. במובן הזה, חירות היא גם חירותו של הרוב הדמוקרטי למשול.
אצל פייגלין נוסף רובד אחר: חירותו של היחיד גם מפני הממשלה הנבחרת. הדבר בא לידי ביטוי בעמדות זהות בתחומים שנראים לעיתים רחוקים מאוד זה מזה - חינוך, מיסוי, פרטיות, שימוש במזומן, המאגר הביומטרי, קנביס, נשק והיקף השירותים שהמדינה מספקת בעצמה.
המשמעות היא שבממשלה ימנית משותפת עלולות להתעורר מחלוקות לא רק בין ימין לשמאל, אלא בתוך הימין עצמו: האם ממשלה שנבחרה כדי לקדם מדיניות לאומית צריכה לקבל יותר כלים לעשות זאת, או שמא דווקא ממשלת ימין צריכה לוותר על חלק מן הכלים שהמדינה צברה במשך השנים?
ארץ ישראל היא נקודת החיבור החזקה
בכל הנוגע לארץ ישראל, הפער מצטמצם מאוד. שתי התפיסות רואות ביהודה ושומרון חלק ממולדתו של העם היהודי ולא שטח שנועד למדינה פלשתינית עתידית. שתיהן מבקשות לעבור מתפיסה של ניהול הסכסוך לתפיסה של ריבונות ישראלית, אם כי הדרך המוצעת והפרטים אינם זהים.
כאן נמצא כנראה הדבק האידאולוגי החזק ביותר שיכול לאפשר את החיבור הפוליטי. לא מדובר רק בחישוב של אחוז החסימה. לסמוטריץ' ולפייגלין שפה משותפת בנושאי ריבונות, התיישבות, זהות לאומית והצורך בשינוי יסודי של תפיסות מדיניות שהשתרשו מאז הסכמי אוסלו.
אבל דווקא ההסכמה הזאת מדגישה את המחלוקת בשאר התחומים. שניהם רוצים מדינה יהודית וריבונית בכל חלקי הארץ - השאלה היא מה אותה מדינה תעשה בבוקר שאחרי החלת הריבונות.
כעת הקרבה הזאת עשויה לקבל גם ביטוי בקלפי. הציונות הדתית וזהות מנהלות מגעים מתקדמים לריצה משותפת בגוש טכני בבחירות הקרובות. ברקע עומד החשש מאובדן קולות מתחת לאחוז החסימה, לאחר כניסתו של עופר וינטר למרוץ והמשך הפיצול בימין. לפי הדיווחים, פייגלין עשוי לקבל את המקום השני ברשימה, אך פרטי חלוקת המקומות טרם נסגרו. סמוטריץ' ופייגלין אישרו שמתקיימים מגעים בנוגע לאיחודים, בלי לאשר את פרטי ההסכם המתגבש.
אלא שגוש טכני אינו מפלגה מאוחדת, וההבדל אינו סמנטי. בחינה של עמדות הציונות הדתית ושל מצע זהות מגלה שמתחת להסכמה הרחבה בנושאי ארץ ישראל, זהות יהודית וביטחון נמצאות שתי תפיסות שונות למדי בשאלה בסיסית יותר: לשם מה קיימת המדינה, ועד כמה היא רשאית להתערב בחיי אזרחיה?
מדינה יהודית - אבל באיזו דרך
אצל סמוטריץ' והציונות הדתית המדינה איננה רק מסגרת המגינה על חירותם ועל ביטחונם של אזרחיה. יש לה תפקיד חיובי בעיצוב דמותה של החברה ובהגשמת יעדים לאומיים. המדינה צריכה לבטא את אופיה היהודי של ישראל, לחזק את ההתיישבות, להשקיע בתשתיות, לתמוך במוסדות תורה ודת ולשמר במרחב הציבורי מאפיינים יהודיים מובהקים.
מכאן גם נובעת ממלכתיות שאינה תמיד מזוהה עם המונח "ימין". הציונות הדתית תומכת בשוק חופשי ובהפחתת חסמים כלכליים, אך אינה מבקשת מדינה קטנה בכל מחיר. כאשר מדובר במטרות שהיא מגדירה לאומיות, יהודיות או התיישבותיות, אין לה קושי עקרוני להשתמש בתקציב המדינה, במשרדי הממשלה ובמערכות הציבוריות כדי לקדם אותן.
פייגלין מתחיל במקום דומה, אבל מגיע ממנו למסקנה אחרת. גם מבחינתו ישראל איננה מדינה מערבית מקרית שנוספה לה זהות יהודית. הריבונות היהודית, ארץ ישראל והזהות הלאומית עומדות במרכז השקפתו. אלא שבמצע זהות החירות האישית אינה נדחקת מפני הזהות היהודית - היא מוצגת במידה רבה כאחד התנאים למימושה.
מכאן נולד הפרדוקס המעניין בחיבור האפשרי: פייגלין מבקש מדינה בעלת זהות יהודית מובהקת יותר, ובאותה עת מדינה שמתערבת פחות בחיי היהודי שחי בה.
אצל סמוטריץ' המדינה פועלת - אצל פייגלין היא נסוגה
הפער נעשה ברור כאשר עוברים מן ההצהרות הגדולות למנגנון. הציונות הדתית רואה במוסדות המדינה כלי לגיטימי לקידום תפיסת העולם הלאומית שלה. זה ניכר ביחסה למערכת החינוך, להתיישבות, למוסדות הדת ולתקציבים המיועדים לחיזוק הזהות היהודית.
אצל זהות הכיוון כמעט הפוך. המדינה אמורה להבטיח את המסגרת הלאומית, את הביטחון ואת הריבונות, אך לסגת מתחומים רבים שבהם היא קובעת כיום לאזרח כיצד לקבל שירות, היכן ללמוד, באיזו מערכת להשתמש או כיצד לנהל את רכושו. מכאן מגיעות הצעות לצמצום חד במספר משרדי הממשלה, להפחתת מיסים, להפרטה, להרחבת התחרות ולהעברת כוח מן המנגנון הציבורי אל האזרח, המשפחה והקהילה.
זה אינו הבדל טכני במדיניות כלכלית. זו מחלוקת על מקור הסמכות. אצל הציונות הדתית, הכרעת הרוב באמצעות מוסדותיה הנבחרים של המדינה מעניקה לממשלה מרחב נרחב לקדם את טובת הכלל כפי שהיא מבינה אותה. אצל זהות, גם ממשלת ימין יהודית נדרשת להצדיק את התערבותה בחיי הפרט.
דווקא משום כך קשה למקם את שתי המפלגות על ציר פשוט של "ימין מתון" מול "ימין קיצוני". בנושאים מסוימים זהות מציגה עמדות מרחיקות לכת יותר מהציונות הדתית בענייני ריבונות וביטחון, אך בעניינים אחרים היא מבקשת להוציא מידי המדינה סמכויות שהציונות הדתית דווקא מבקשת להפעיל.
גם היהדות עצמה מפרידה ביניהם
ההבדל ניכר במיוחד ביחסי דת ומדינה. שתי המפלגות רוצות מדינה יהודית, אבל אינן מסכימות בהכרח על הדרך שבה המדינה צריכה להבטיח את יהדותה.
בתפיסה המזוהה עם הציונות הדתית, למוסדות הממלכתיים יש תפקיד בשימור הזהות היהודית במרחב הציבורי. המדינה איננה אמורה להיות אדישה לשבת, למעמד מוסדות הדת, ללימוד תורה או לאופיה של מערכת החינוך. מבחינה זו, הממלכתיות היא חלק מן התפיסה הדתית-לאומית ולא מכשול בפניה.
זהות מבקשת להעביר חלק גדול יותר מן ההכרעות האלה מן המדינה אל האזרח והקהילה. במצע שלה מופיעה העדפה לבחירה, לתחרות ולהסכמה גם בתחומים דתיים. היהדות אמורה לקבל מעמד מרכזי בזהותה של המדינה, אבל לא בהכרח באמצעות מנגנון ממשלתי אחיד שמכתיב לכל אזרח את אותה הדרך.
זה הבדל דק לכאורה, אך משמעותי מאוד. הציונות הדתית שואלת במקרים רבים כיצד צריכה המדינה היהודית לפעול. זהות שואלת קודם לכן מדוע המדינה צריכה לפעול בנושא מלכתחילה.
החירות אצל שניהם אינה אותה חירות
גם המילה "חירות", שמקובלת מאוד בשיח הימני, מקבלת אצל השניים משמעות שונה. אצל סמוטריץ' היא כרוכה בראש ובראשונה בריבונות לאומית וביכולת של הציבור לבחור ממשלה שתוכל לממש מדיניות בלי להיבלם שוב ושוב בידי משפטנים, פקידים או מוסדות שאינם עומדים לבחירה.
מכאן מגיע חלק ניכר מן המאבק שלו במערכת המשפט. העברת כוח מבית המשפט ומהייעוץ המשפטי אל הממשלה והכנסת נתפסת כהחזרת הסמכות לציבור שבחר בהן. במובן הזה, חירות היא גם חירותו של הרוב הדמוקרטי למשול.
אצל פייגלין נוסף רובד אחר: חירותו של היחיד גם מפני הממשלה הנבחרת. הדבר בא לידי ביטוי בעמדות זהות בתחומים שנראים לעיתים רחוקים מאוד זה מזה - חינוך, מיסוי, פרטיות, שימוש במזומן, המאגר הביומטרי, קנביס, נשק והיקף השירותים שהמדינה מספקת בעצמה.
המשמעות היא שבממשלה ימנית משותפת עלולות להתעורר מחלוקות לא רק בין ימין לשמאל, אלא בתוך הימין עצמו: האם ממשלה שנבחרה כדי לקדם מדיניות לאומית צריכה לקבל יותר כלים לעשות זאת, או שמא דווקא ממשלת ימין צריכה לוותר על חלק מן הכלים שהמדינה צברה במשך השנים?
ארץ ישראל היא נקודת החיבור החזקה
בכל הנוגע לארץ ישראל, הפער מצטמצם מאוד. שתי התפיסות רואות ביהודה ושומרון חלק ממולדתו של העם היהודי ולא שטח שנועד למדינה פלשתינית עתידית. שתיהן מבקשות לעבור מתפיסה של ניהול הסכסוך לתפיסה של ריבונות ישראלית, אם כי הדרך המוצעת והפרטים אינם זהים.
כאן נמצא כנראה הדבק האידאולוגי החזק ביותר שיכול לאפשר את החיבור הפוליטי. לא מדובר רק בחישוב של אחוז החסימה. לסמוטריץ' ולפייגלין שפה משותפת בנושאי ריבונות, התיישבות, זהות לאומית והצורך בשינוי יסודי של תפיסות מדיניות שהשתרשו מאז הסכמי אוסלו.
אבל דווקא ההסכמה הזאת מדגישה את המחלוקת בשאר התחומים. שניהם רוצים מדינה יהודית וריבונית בכל חלקי הארץ - השאלה היא מה אותה מדינה תעשה בבוקר שאחרי החלת הריבונות.
|
|
+הצעתו המסוכנת של איזנקוט
14:48 30/08/26 | שמואל פישר | לרשימה המלאה
איזנקוט. כמה אסונות צריך כדי ללמוד [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]
כיצד ייתכן שרמטכ"ל לשעבר, אדם שאמור להבין יותר מכל אחד אחר את ערכו של מודיעין אנושי ואת הסכנה שבהענקת גישה לאויב לשטח ישראל, מציע דווקא לאחר 7 באוקטובר להחזיר לישראל עד 150 אלף עובדים מעזה?
איזנקוט. כמה אסונות צריך כדי ללמוד [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]
+הקצין מכיסופים וראש מועצת ירוחם לשעבר מצטרפים לאיזנקוט
14:09 30/08/26 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
עם ניר חג'בי [צילום: יהב טרודלר]
מפלגת ישר הודיעה על צירופם של אל"ם (מיל') ניר חג'בי, חבר קיבוץ כיסופים ששכל את בנו יהונתן בטבח שבעה באוקטובר, ושל ראש מועצת ירוחם לשעבר טל אוחנה חכמון ▪ איזנקוט: "נציב את שיקום ופיתוח הדרום בראש סדר העדיפות הלאומי"
עם ניר חג'בי [צילום: יהב טרודלר]
+הליכוד דורש מלפיד: הסר סרטון עם ילדים עד מחר
13:15 30/08/26 | עידן יוסף
[צילום: פייסבוק]
הליכוד פנה באמצעות עו"ד אילן בומבך לח"כ יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד ומספר 2 ברשימת ביחד, בדרישה להסיר סרטון שפרסם ברשתות החברתיות, שבו הוא מצולם עם שלושה ילדים, בטענה כי מדובר בתעמולת בחירות אסורה בהשתתפות ילדים. במכתב נטען כי הסרטון כולל מסרים הקוראים למעשה לתמיכה בלפיד בבחירות, ובהם האמירה "אם אתה זוכה בבחירות", וכי הילדים משתתפים באופן פעיל בשיחה. בומבך טוען כי השתתפות הילדים בסרטון מפרה את סעיף 2ג לחוק דרכי תעמולה, האוסר שימוש בילדים מתחת לגיל 15 בתעמולת בחירות. לפיד נדרש להסיר את הסרטון מכל פלטפורמה עד מחר (ב') בשעה 10:00, שאם לא כן תוגש נגדו עתירה דחופה ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית.
[צילום: פייסבוק]
+הרבנות, השבת והחינוך: כאן סמוטריץ' ופייגלין באמת נפרדים
13:06 30/08/26 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
יהדות ממלכתית מול חרות קהילתית [עיבוד AI]
המגעים לגוש טכני מפגישים שתי מפלגות המבקשות להעמיק את זהותה היהודית של ישראל ▪ אלא שמצעי המפלגות חושפים פער עמוק בדרך: הציונות הדתית מבקשת לחזק רבנות, חינוך וזהות באמצעות המדינה, בעוד זהות מעדיפה הפרטה, בחירה אישית וסמכות קהילתית ▪ כתבה שנייה בסדרה
יהדות ממלכתית מול חרות קהילתית [עיבוד AI]
+סמוטריץ' בעקבות הביקורת הערבית: "כן, מייהדים"
12:39 30/08/26 | עידן יוסף
יו"ר הציונות הדתית, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', הגיב לביקורת בתקשורת הערבית על תוכניתו ליהוד הנגב והגליל, וטען כי התוכנית גורמת למגזר הערבי להבין ש"ההפקרות שהייתה בעשרות השנים האחרונות תיפסק". לדבריו, מתנגדי התוכנית "יעשו הכל כדי לעצור אותה ולמנוע מהימין לעלות לשלטון". סמוטריץ' התחייב לקדם הקמת עשרות חוות, יעד של מיליון תושבים נוספים ושינויי חקיקה, וסיכם: "כן, מייהדים".
+זליכה מכחיש מגעים עם ארדן: "המפלגה הכלכלית תרוץ לבד"
12:34 30/08/26 | עידן יוסף
[צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
יו"ר המפלגה הכלכלית הפרופסור ירון זליכה הכחיש בראיון לרדיו 90 את דבריו של יו"ר האחדות גלעד ארדן על הסכמות בין השניים. "בניגוד לדברי ארדן, לא רק שאין הסכמות בינינו, אין בכלל מו"מ. אני לא אוהב את השיח הזה שמדליפים על מו"מ שלא קיים", אמר. זליכה טען כי מפלגותיהם של עופר וינטר, חילי טרופר, בני גנץ וארדן אינן מנהלות עמו מגעים "משום שהן לא מקבלות אישור מבעלי ההון שלהן", והצהיר: "המפלגה הכלכלית תרוץ לבד".
[צילום: תומר נויברג/פלאש 90]
+גולן: הממשלה הבאה צריכה לקום בלי ש"ס והחרדים
12:07 30/08/26 | עידן יוסף
[צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]
יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן תקף הבוקר (א') את הרב יצחק יוסף בעקבות דבריו נגד היועצת המשפטית לממשלה, וקרא להקים את הממשלה הבאה ללא ש"ס ויהדות התורה. "מי שמייחל שהקב"ה יפגע ביועצת המשפטית כי היא אוכפת את החוק, לא יכול להיות שותף בממשלה דמוקרטית", אמר. גולן הוסיף כי הדמוקרטים יפעלו "להגן על בג"ץ ושומרי הסף, להפסיק לממן השתמטות ולהחזיר שוויון בנטל", והצהיר: "הממשלה הבאה צריכה לקום בלי ש"ס ובלי יהדות התורה. בלי אף אחת מהשותפות לממשלת האסון, הביזה וההשתמטות".
[צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]
+התקדמות במגעים לחיבור בין סמוטריץ' לפייגלין
12:06 30/08/26 | עידן יוסף
[עיבוד AI]
התקדמות נרשמה במגעים בין יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' ליו"ר זהות משה פייגלין לקראת חיבור פוליטי וריצה משותפת בגוש טכני. לפי המתווה הנדון, פייגלין יוצב במקום השני ברשימה ויקבל מקומות נוספים לקראת סוף העשירייה הראשונה. גורמים בסביבת סמוטריץ' מסרו כי הם מוכנים להידבר עם כל מפלגה במחנה הלאומי שתוכל לחזק את גוש הימין (כאן חדשות).
[עיבוד AI]
+איומים על ליברמן: "נחזיר אותך לרוסיה עם כדור בראש"
11:43 30/08/26 | עידן יוסף
איומים חמורים נוספים נשלחו בימים האחרונים ליו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, ובהם "נחזיר אותך לרוסיה עם כדור בראש" ו"בעזרת השם תמות" - כך מסרה היום (א') מפלגתו. בעקבות ההודעות הועברה תלונה לקצין הכנסת, בהמשך לתלונות קודמות שהועברו לגורמי אכיפת החוק. בישראל ביתנו טוענים כי בתקופה האחרונה נשלחו לליברמן עשרות הודעות מאיימות וכי חלה החרפה הן בתוכן האיומים והן בתדירותם. לדברי המפלגה, ההודעות מתועדות ומועברות לגורמים המוסמכים לבדיקה ולטיפול.
+ליברמן מאיים בתל השומר: משתמטים מצה"ל יספגו רישום פלילי
10:38 30/08/26 | יואב יצחק | לרשימה המלאה
ליברמן. לטפל ביד קשה בכל המשתמטים והמסיתים [צילום: ישראל ביתנו]
השר לשעבר מצהיר כי כלל התקציבים וההטבות יישללו ממי שיסרבו להתגייס ▪ סנקציות נוספות יכללו איסור יציאה לחו"ל ושלילת רישיון נהיגה ▪ מנגד זכו צעירים חרדים שבחרו לשרת לשבחים על סולידריות חברתית ▪ התנהלות המסרבים תוארה כפגיעה ביהדות ובמסורת
ליברמן. לטפל ביד קשה בכל המשתמטים והמסיתים [צילום: ישראל ביתנו]
+חשבון נפש לאומי
10:36 30/08/26 | ישראל בן שטרית | לרשימה המלאה
לא רואים את הילדים [צילום: צפריר אביוב/פלאש 90]
בעוד האזרחים, הלוחמים והפצועים ממשיכים לשאת בתוצאות הקשות של מחדלי שבעה באוקטובר ולבקש סליחה מהיקרים להם, המנהיגים שהיו אחראים עדיין מסרבים להודות באשמה ולפקוד את דרך האמת והאחריות
לא רואים את הילדים [צילום: צפריר אביוב/פלאש 90]
+לכיפות הסרוגות חסר ראש
08:40 30/08/26 | יוסף אליעז | לרשימה המלאה
נמשכו ימינה [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
08:40 30/08/26 | יוסף אליעז | לרשימה המלאה
מגזר הכיפות הסרוגות, הנאמן למדינה ולארץ ישראל, סובל בעשור האחרון מחסד של מנהיגות פוליטית ראויה ומפיצול פוליטי חסר תקדים, המותיר אותו ללא רועה אמיתי
נמשכו ימינה [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]
+מחלה פוליטית אוטואימונית
08:30 30/08/26 | אפרים הלפרין | לרשימה המלאה
משבר כואב ומורכב [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
08:30 30/08/26 | אפרים הלפרין | לרשימה המלאה
משבר שבעה באוקטובר חייב היה לטרוף את הקלפים ולשנות את סדרי העדיפות הלאומיים, אך השותפות הפוליטיות ממשיכות לירות בנגמ"ש ולשמר מחלה אוטואימונית שמחייבת הקמת ממשלה ציונית רחבה
משבר כואב ומורכב [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
+ארדן מרחיב את המגעים: גנץ וזליכה על הפרק
01:10 30/08/26 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
ארדן. מגעים עם מפלגות מרכז [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]
יו"ר "האחדות" גלעד ארדן מאיץ את המגעים לחיבורים פוליטיים לאחר שמפלגתו הידרדרה בסקרים ▪ במקביל לשתי פגישות עם בני גנץ, ארדן חשף מגעים גם עם הפרופסור ירון זליכה וקרא להקמת "כוח פוליטי אחד מגובש" ▪ איילת שקד עשויה להשתלב במהלך רחב יותר
ארדן. מגעים עם מפלגות מרכז [צילום: אבשלום ששוני/פלאש 90]
+הרב יצחק יוסף: מיארה המשוגעת - שתיכלה ותקבל את המכה שלה
00:25 30/08/26 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
הרב יוסף. "מתעסקת עם מרן? זה לא יעבור בשתיקה" [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
הראשון לציון ונשיא מועצת חכמי התורה של ש"ס תקף בחריפות חסרת תקדים את היועצת המשפטית לממשלה בעקבות חוות הדעת נגד קיום אירועי ההנצחה הממשלתיים לרב עובדיה יוסף בתקופת הבחירות ▪ קרא שלא להישמע לה והשווה בין ההגבלות על אירועי "יום מרן" לבין עצרות לזכר יצחק רבין
הרב יוסף. "מתעסקת עם מרן? זה לא יעבור בשתיקה" [צילום: חיים גולדברג/פלאש 90]
+בן-גביר בעקיצה לנתניהו: "קוראים לי איתמר, לא בני גנץ"
22:58 29/08/26 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
בן גביר. מאשים את נתניהו ב"משחק ציני" [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
יו"ר עוצמה יהודית טוען כי קריאת נתניהו לאיחוד עם סמוטריץ' נועדה למעשה ללחוץ על פייגלין במסגרת המגעים עם הציונות הדתית ▪ עמית סגל דיווח מנגד כי נתניהו כלל לא היה מעורב במגעים ▪ יאיר נתניהו תקף בחזרה: "הסכנה שלא יהיו 61 פשוט לא מעניינת אותך"
בן גביר. מאשים את נתניהו ב"משחק ציני" [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
+ח"כ שרון ניר לא תתמודד לכנסת הבאה: "יוצאת לדרך חדשה"
22:18 29/08/26 | עידן יוסף | לרשימה המלאה
ניר. פורשת מהמרוץ לכנסת [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
חברת הכנסת ניר הודיעה לאביגדור ליברמן כי לא תתמודד בבחירות לכנסת ה-26 ותצא לדרך חדשה ▪ היא הבהירה כי תמשיך לתמוך בישראל ביתנו ▪ במפלגה הודו לה על פעילותה ▪ במיזם 5050 הביעו דאגה מהפרישה וקראו להבטיח ייצוג שווה לנשים ברשימה
ניר. פורשת מהמרוץ לכנסת [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
+ליברמן ולפיד נפגשו בנוקדים: יתמקדו באחריות ל-7 באוקטובר
21:11 29/08/26 | עידן יוסף
[צילום ארכיון: דוברות ישראל ביתנו]
יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן וראש האופוזיציה יאיר לפיד נפגשו (שבת) בנוקדים וסיכמו להתמקד בסוגיות שלדבריהם עומדות במרכז מערכת הבחירות: האחריות לטבח 7 באוקטובר, יוקר המחיה, אובדן המשילות והפגיעה במעמדה הבינלאומי של ישראל.
[צילום ארכיון: דוברות ישראל ביתנו]
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| תגיות / עוקבים | לקבלת רשימות חדשות עם הופעתן |
|
|
|
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| הגוש הטכני מסתיר מחלוקת עמוקה: המדינה של סמוטריץ' מול זו של פייגלין |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

