|   15:07:40
דלג
  |   תגובות
  |     |  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה כדאי לבחור בפינת זולה
קבוצת ירדן
חיסכון בדלק ובהשפעותיו על הסביבה

העם הנבחר באמריקה

מחקרו החשוב של ארנולד אייזן מבקש לבחון את התמודדותם של הוגים יהודים-אמריקנים עם שאלת נבחרותו של העם היהודי בחברה המדגישה ערכים אוניברסאליים כמעט שלושים שנה אחרי פרסומו, כותב סטוארט שופמן, עדיין נושא "העם הנבחר באמריקה" תובנות עמוקות עבור הקורא הישראלי
22/11/2010  |     |   כתבות   |   מכון שלום הרטמן   |   תגובות


במבט ראשון, הופעתו כעת בתרגום עברי של ספרו החשוב של ארנולד אייזן, "העם הנבחר באמריקה: מחקר באידיאולוגיה דתית-יהודית", מעוררת תמיהה מסוימת. הספר פורסם באנגלית ב-1983 - פרי עטו של חוקר דתות צעיר העתיד להימנות בשנת 2006, בעקבות קריירה מכובדת באוניברסיטת סטנפורד, לנגיד סמינר הרבנים JTS בניו-יורק.

המהדורה העברית לא רק שאינה כוללת עידכונים, אלא שהופתעתי לקרוא בהקדמת הספר אפילו את המשפטים הבאים, המנוסחים בזמן הווה: "הוגים אלה [הכוונה ליהודים-אמריקנים] גיבשו הגדרה עצמית חדשה לקהילתם באמצעות פירוש מחודש של רעיון הנבחרות היהודית. הבנה עצמית חדשה זו היא המתווה שמוסיף להנחות את דרכה של יהדות ארצות בשנות השמונים של המאה העשרים" (עמ' 18).

אז למה להוציא ספר זה לאור בשנת 2010, וללא שום עידכון? האם דעותיהם של הוגים ומנהיגים יהודים אמריקנים - רובם רבנים מהזרמים הלא-אורתודוקסים - אשר פעלו בין השנים 1980-1930, עדיין רלוונטיות לקורא הישראלי, אם בכלל היו בעבר?

באופן מפתיע, התשובה היא כן, בהחלט. האדישות, ואף הבורות, בישראל כלפי טיבה וגווניה של הקהילה היהודית באמריקה עומדת עד היום בעינה, וכל מאמץ לתקנה הרי הוא מבורך. ספרו של פרופ' אייזן, למרות התיישנותו הבלתי נמנעת, מציע צוהר מאלף לכל המעוניינים להבין את סוד הצלחתם של אחינו ואחיותינו מעבר לים בעיצוב זהות יהודית ייחודית ואפילו - על-אף אבחנות פסימיות למיניהן - חיה ותוססת. בחלוף כמעט שלושים שנה מכתיבתו, חיבור זה עדיין גדוש בהארות (ספק נבואות, ספק אירוניות היסטוריות) על אתגריה של הקהילה היהודית העולמית בעידן החמאס, "האנטישמיות החדשה" והאינטרנט.

גיבורי ספרו של אייזן התמודדו עם בעיה בסיסית למדי: כיצד ליישב את הגדרתו העצמית של עם ישראל כעם סגולה עם המציאות החדשה של כור ההיתוך האמריקני, המכנס מהגרים מקצוות תבל ומעניק להם זהות חדשה. הבעיה הוחרפה, מציין אייזן, כאשר נשמעו בשנות השלושים קולות לא-יהודים באמריקה, וביניהם מגורמים מכובדים, שביקרו את היהדות כדת הלוקה בממד האוניברסלי שלה.

"הסוגיה לא הייתה יכולה להיות מבוטאת באופן ברור יותר", קובע המחבר. "זהות אתנית יהודית אינה לגיטימית באמריקה דמוקרטית. באחיזתם באשליית הנבחרות הדורשת זהות כזאת הביאו היהודים את סבלותיהם על עצמם" (67). ב-1934 ניסח זאת הרב הקונסרבטיבי מילטון סטיינברג במשפט שנון: "רק עם של לוליינים יכול לשמור מראית עין של יציבה מאוזנת על מדרך רגל כה בלתי יציב" (59).

גם הקורא עלול לחוש מידה של סחרחורת בניווטו בין עשרות ההוגים המצוטטים בספר, ובמאמציו להבחין בין הניואנסים התיאולוגיים והאידיאולוגיים המאפיינים את התמודדותם עם דילמות הזהות היהודית-אמריקנית. בכל זאת, מתוך העיסה המפורטת והמתוחכמת בולטים כמה רעיונות בעלי משמעות נכבדה.

ראשית כל, מנהיגים והוגים יהודים ידעו להצביע על שותפות אידיאולוגית בסיסית בין שני העמים, היהודי והאמריקני. מאז ימי מייסדיה הפוריטנים במאה השבע עשרה, "ארצות הברית ראתה את עצמה כנבחרת, ובניסוח מהות הבחירה הדגישה את הישענותה על הסמלים ועל המושגים של המקרא העברי" (94). על יסוד זה, עיצבו רבנים רפורמים תפיסה של נבחרות יהודית אשר הדגישה את השליחות המיוחדת של היהודים: "להפוך כל יהודי לירא שמיים ולהשתית כל חברה יהודית על אידיאלים של טוב וצדק" (109).

הבעיה היא, כאמור, איך לשמר את אותה מיוחדות יהודית על בסיס ערכים דתיים-מוסריים אוניברסליים, וכאשר, במקרה הרפורמי, כבר אין מחויבות להלכה. ההוגה הדתי הדגול מרדכי קפלן, מייסדו של הזרם הרקונסטרוקציוניסטי, פתר את הדילמה בדחותו את רעיון הנבחרות. קפלן חתר לבנות "ציוויליזציה" יהודית חדשה ורציונלית, ללא "על-טבעיות", אשר במרכזה תעמוד, לדבריו, היכולת "לחיות עם תחושת ייעוד בלי לנקוט בהבחנות הפוגעות השונות המשתמעות מתורת הבחירה" (139).

"מפתיע להיווכח," מוסיף אייזן, שמושג ה"ייעוד" ("vocation") של קפלן, "ההגדרה המקורית ביותר לזהות יהודית שהוצעה בדורו", לא נקלט בזמנו בציבור היהודי. כמעט אף אחד "בשורות הרבנות ומחוצה לה לא אימץ אותו, ותנועות אחרות, שלא היו משוכנעות בנבחרות ישראל במובנה המילולי יותר מקפלן, בחרו לשקם את האמונה בה במקום לדחותה" (160). היום, אגב ,אולי שני אחוזים מיהודי אמריקה משתייכים לזרם הרקונסטרוקציוניסטי.

גם האורתודוקסים, כמובן, יכלו להתעלם בנחת מכל הקונפליקטים בעניין הנבחרות. הם "בירכו על הנבחרות בשתיקה, כששאר התנועות הכבירו עליה מלים" (268). הקונסרבטיבים, לעומת זאת, היו בין המכבירים במלים. על מאמציהם לשמר את המסורת ולצמצם עד כמה שאפשר את הפשרות המתבקשות מול המודרנה כותב אייזן:

"הם לא הצליחו לגבש עמדה בנושא הנבחרות שתתאם את מה שהאמינו בו כנכון בעניין הקשר של אלוהים עם עם ישראל ועם שאר העמים, בלי להתיימר יותר מדי ובלי להבטיח פחות מדי. לכודים באמצע, על קרקע לא בטוחה, הגיבו הקונסרבטיבים כפי שאדם נוהג במצבים כאלה - בחוסר החלטיות, בשאילה אקלקטית ובלא מעט התחמקות. ספק אם היו יכולים להשיג הרבה מעבר לכך, לנוכח האילוצים שפעלו במסגרתם. לדו-משמעות היה היגיון משלה, והיא ניצחה. אידיאולוגיה דתית תמלא את התפקיד שתיאולוגיה עקיבה - שגובשה אך לעתים נדירות בידי התנועה - לא הייתה יכולה למלא" (184).

תובנה חשובה זו תקפה גם היום, כמעט שלושה עשורים לאחר כתיבתה, בשעה שהמחבר עצמו עומד בראש התנועה הקונסרבטיבית, ממונה על חוסנה ועל עתידה. בסופו של דבר, כפי שסיכם אייזן ב-1983,"היהודים מיאנו להשליך מעליהם את טענת הנבחרות, אפילו כאשר התגלה שאין היא מתיישבת היטב עם ההקשר של הפלורליזם האמריקני. היהודים הם אלה שלעולם הינם העם הנבחר" (271).

נבחר - גם לטובה וגם לרעה. לאורך הספר, מתמודד אייזן גם עם הממד הטראגי של נבחרותו של העם היהודי לפורענות ולהשמדה. בעקבות השואה, "בחירה בנבחרות, ידעו היהודים היטב, הייתה בשביל דודניהם באירופה בחירה במוות, לא בחיים. ועם זאת, היעדר הבחירה בה פירושו במוות הכואב פחות אשר בא עם היעלמות ועם שכחה" (197).

הקורא הישראלי המצוי יראה בציונות את הפתרון האולטימטיבי לכל תסביכי הנבחרות, כמובן, ויתפלא על כן לגלות שהוא כמעט ואינו נידון בספר זה, אלא מוזכר רק בדרך אגב תוך כדי העיסוק בכתביהם של הפילוסוף הוראס קאלן והעיתונאי הציוני בן הלפרן. עם זאת, כדאי לזכור שרעיון הנבחרות בגלגולו הישראלי-ציוני כרוך בלא מעט סתירות ובעיות משלו. לפני שנאמץ לחיקנו הנחות שחוקות לגבי תפקידנו ההיסטורי או עליונותנו הערכית ("הצבא הכי מוסרי בעולם"), כדאי אולי להטות אוזן למלים מתוך מאמר שכתב הרב דניאל סילבר מקליבלנד - בנו של הרב אבא הלל סילבר, מגדולי ציוני ארה"ב - בשנת 1968, ושאותו מצטט המחבר לקראת סוף הספר:

"אם אנחנו רוצים לחשוב בכובד ראש על שאלת הזהות היהודית, עלינו להניח בצד את האגו-טריפ החביב על היהודים, הקושר כל דבר יהודי לקטגוריות של משמעות עילאית ושל מטרה קוסמית. הבה נשים בצד את כל היומרות כאילו אנחנו חיוניים לקדמת האנושות" (250).

במלים אחרות - אולי סוף-סוף תם העידן בו שימשנו אור לגויים. סגולתנו עתה, ייתכן שהיא ההכרה הצנועה שכל עם ועם חייב לדאוג לחשמלאי משלו.

סטוארט שופמן, עיתונאי ומתרגם ספרות עברית, הוא עורך כתב העת של המכון באנגלית, Havruta: A Journal of Jewish Conversation, ועמית מחקר בכיר במכון שלום הרטמן. הספר "העם הנבחר באמריקה: מחקר באידיאולוגיה דתית-יהודית" יצא לאור בהוצאת אוניברסיטת תל אביב, 2010.
תאריך:  22/11/2010   |   עודכן:  22/11/2010
ארנולד מ' אייזן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
העם הנבחר באמריקה
תגובות  [ 12 ] מוצגות   [ 12 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
קשקשנים
22/11/10 11:49
 
קורא ותיק
22/11/10 17:07
2
עידן סובול
22/11/10 12:14
 
יואל קורנבלום
22/11/10 19:22
 
עידן סובול
23/11/10 23:22
 
יואל קורנבלום
24/11/10 03:14
 
עידן סובול
24/11/10 15:06
 
יואל קורנבלום
24/11/10 21:03
 
עידן סובול
25/11/10 11:14
 
יואל קורנבלום
25/11/10 17:32
 
עידן סובול
26/11/10 23:51
3
קורא בעיון
22/11/10 19:19
פורום: מכון שלום הרטמן כתוב הודעה
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הגרמנים, כמו הספרדים והאיטלקים, מתאפיינים ביצירות אכספרסיביות המעוותות את המציאות, על-מנת להעצים את חוויית הצופה. הם לא צריכים להפליג בדמיון כדי להצליח - האכזריות שבמחזה "עמק המוות", כמו עיוות הצלם האנושי בציורי האכספרסיוניסטים הגרמנים של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, אגון שילה, גוסטב קלימט וחבריהם - הרשימו ומרשימים את הצופים בלי בעיה.
22/11/2010  |  עליס בליטנטל  |   כתבות
"יש לנו נטייה לייחס לעצמנו 'חוש שישי'. נדמה לנו שיש לנו אינטואיציה מדהימה שבעזרתה אנחנו מסוגלים לנבא הצלחות וכישלונות, לדעת אם עובד מסוים מתאים למשימה, או לא, לנבא הצלחה בשותפויות ועוד. אלא שהאמת מאכזבת, מדובר בדרך-כלל באשליה שנועדה להניע אותנו לעשייה ולהדחיק את הידיעה הברורה שאנחנו לא באמת יודעים, שחסר לנו הרבה מידע כדי לקבל החלטות שקולות יותר", כך אומרת עינת זקריה, מנכ"ל iGeo מקבוצת גיאוקרטוגרפיה, שיזמה לאחרונה את הקמת בית הספר למחקרי שוק ואסטרטגיה, שמציע קורס חדשני למנהלים במטרה לצייד אותם בכלי מדידה והערכה ממשיים. מדובר בקורס בן 4 חודשים המתקיים אחת לשבוע.
21/11/2010  |  שיר לביא  |   כתבות
ביקור במוזיאון הישראלי במרכז יצחק רבין משאיר רושם שהוא ייחודי חדשני, מרתק ומתאר שני סיפורים מקבילים, בעת ובעונה אחת, שלעיתים מתלכדים לסיפור אחד: סיפור תולדות חייו של יצחק רבין וסיפור תולדותיו של היישוב היהודי בארץ ישראל בערך מאז העלייה השנייה, בהתיישבות, המאבק על הקרקע והעבודה, ההגנה, חבלי הלידה של הקמת מדינת ישראל והחיים בה, ואירועים עולמיים, עד ליום הרצח המתועב.
21/11/2010  |  יעקב איציקוביץ  |   כתבות
בשבוע שעבר התפרסם דוח ביקורת של מבקר המדינה על קופת-חולים מאוחדת. תשומת הלב הציבורית הופנתה לבכירי הקופה, שעל-פי הדוח נראה כי התחרו ביניהם מי יגיע לשפל המדרגה המוסרי מהר יותר, ומי ירמוס את המידות ברגל גסה יותר. ובעניין זה אוסיף רק הערה אחת: התופעה שנגלתה בעניין דנן אינה "מחדל" כפי שהגדירה סגן השר ליצמן, העומד למעשה בראש משרד הבריאות, והיא אינה בגדר "ליקויים" או "חריגות". זו שחיתות שיטתית וממוסדת, וכל מכבסת-מילים אחרת לא תועיל להסיר את הכתם והקלון.
21/11/2010  |  אבי דוידוביץ  |   כתבות
לקראת האירוע הייחודי בהשתתפות קובעי מדיניות ומחוללי שינוי תחת הכותרת "סוכרת המגפה של המאה ה-21 - ניתן לעצור את זה", מגיש השף ד"ר רני פולק, בוגר לימודי רפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, אשר למד בישול בבית הספר הצרפתי Le
21/11/2010  |  ד"ר רני פולק  |   כתבות
זכר, זיכרון, זוכרת  /  חנה פנחסי
שיח מיניות חדש  /  פרופ' אבי שגיא, יקיר אנגלנדר
תמלוגי הגז: מוסר פוליטי והיגיון כלכלי  /  פרופ' נעם זהר, ד"ר דני אטאס
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין, וושינגטון
איתמר לוין, וושינגטון
מומחה צבאי בכיר ודיפלומט בדימוס מאחד ממכוני המחקר החשובים בעולם יוצאים נגד החידלון הישראלי בתחום ההסברה: "צריך תמונות של חיילים מחלקים סיוע"    צופים שפתרון שתי המדינות לא יתממש לפנ...
יואב יצחק
יואב יצחק
מה קורה בחברת הפיננסים ‘נטו’ שמפקחת על 24 מיליארד שקלים כספי פנסיה וגמל? בעליה מתמרנים את המשקיעים להעביר כספים לקרן הבעייתית שבבעלות וולת’סטון?    מנהלי החברה פועלים תוך ניגוד עניי...
ציפי לידר
ציפי לידר
שני מעילים - שתי גישות להתמודד עם היצר: גישת המחסנית הריקה וגישת האור על-פי מודל מעיל הכהְונה    ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש    וראשונה חביבה, איך לא, שבת המלכה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il