נתניהו. מתמרן [צילום: פלאש 90]
| הכול פוליטי |
תמרון בין הכיפות |
חוק האברכים שעבר ממחיש את המלכוד שבו נמצא נתניהו: ראש-הממשלה זקוק לחרדים לשם שימור הקואליציה, אך חושש מסחף של הציבור החילוני לעבר קדימה והעבודה ● איזה כוח בסופו של דבר יגבר? |
|
||||||||
החלטת הממשלה שהתקבלה ביום ראשון שעבר בסוגיית האברכים מצטיירת כמורכבת ומסובכת לא פחות מחוק הגיור שאושר בכנסת בקריאה טרומית בשבוע שקדם.
התנגדותם של שרי העבודה הייתה צפויה. תמיכתם של שרי ישראל ביתנו הפתיעה. שרי הליכוד נחלקו בהצבעתם: רובם תמכו, אבל חמישה הסתייגו. גדעון סער, גלעד ארדן ולימור לבנת הצביעו נגד. סילבן שלום ודן מרידור נמנעו. אשר לשס, אלי ישי ואריאל אטיאס נעדרו מההצבעה, ואילו שני שרי שס שנכחו, יעקב מרגי ומשולם נהרי, נמנעו.
החלטת הממשלה אמורה להוות תשובה לבג"ץ, שלפני כחצי שנה פסל את תשלומי הבטחת ההכנסה לאברכים כלא שוויוניים. בקווים כלליים, ההחלטה קובעת כי תשלום הבטחת ההכנסה לאברכים שעונים לקריטריונים - בעלי הכנסה נמוכה, עם שלושה ילדים ובלי רכב - יוגבל לחמש שנים בלבד. עם זאת, להחלטה שתי הסתייגויות. ראשית, היא תיכנס לתוקף רק בשנת 2015. שנית, אברכים שיגיעו בינתיים לגיל 29 ימשיכו לקבל את הבטחת ההכנסה. במקביל, תוגדל קרן הסיוע לסטודנטים נזקקים מ-58 מיליון ל-108 מיליון שקלים. תקציב הבטחת ההכנסה לאברכים מסתכם כיום ב-127 מיליון שקלים. על-פי החלטת הממשלה, הוא לא יוגדל בעתיד.
מי הרוויח ומי הפסיד, ולמה נחלקו הקולות בממשלה כפי שנחלקו?
התאחדות הסטודנטים תחילה תמכה בהחלטה ובהמשך הביעה את התנגדותה. יו"ר ועדת הכספים משה גפני שחרר הצהרה ברוח אופטימית, שלפיה ב-2015 תקום ממשלה אחרת ותבטל את הגזֵרה.
בישראל ביתנו שמרו על פרופיל נמוך לאחר הניצחון בחוק הגיור, והעדיפו להבליט את ההישג לסטודנטים. 50 מיליון הם אכן הישג, שכן אם הממשלה, כפי שתוכנן מלכתחילה, הייתה מחליטה על קריטריונים שוויוניים לכאורה, הסטודנטים היו יוצאים בלא כלום. לך תמצא זוג סטודנטים עם שלושה ילדים, עם הכנסה נמוכה וללא רכב. אין חיה כזאת. לא שההחלטה מספקת, אמר השר עוזי לנדאו שאיתו נפגשתי בישיבת השדולה הפרלמנטרית למען פולארד, אבל צריך לדעת גם להשלים עם ההישגים שיש ולהיות חכם.
על הנייר, קולות שרי ישראל ביתנו היו מכריעים. ההחלטה עברה ברוב של 14 מול 8 מתנגדים ו-4 נמנעים. למעשה, היא הייתה עוברת בכל מקרה. אם ישראל ביתנו לא הייתה תומכת, נתניהו היה משיג את קולותיהם של ברק ושל שלום שמחון המעוניינים ביציבותה של הממשלה, וכן מפעיל לחץ על יתר שרי הליכוד. אך לא היה צורך ללחוץ.
גדעון סער אמר בישיבת שרי הליכוד שקדמה לישיבת הממשלה שההחלטה לא תעבור את מבחן בג"ץ. סער לא משחרר הערכות חסרות בסיס, אך זאת כבר המהדורה הבאה.
תומכי החוק בקרב בכירי הליכוד מצביעים על כך שמדובר בשינוי משמעותי. נכון, הוא אינו מיידי. השנה למשל הוא יחול רק על 15% מהאברכים שמקבלים הבטחת הכנסה. אבל עם השנים ישתנה המצב. ראשית, כשההחלטה תיכנס לפועל ב-2015, וכן בהמשך - הסכום הוא סכום קבוע, כך שבעתיד כל אחד יקבל פחות. המציאות שתיווצר תאלץ את החברה החרדית להוציא חלק מהאברכים לשוק העבודה, אם כי מדובר בעיקר בדור הבא - דור שכיום הוא בסביבות שנות העשרים שלו.
גפני יכול להפגין אופטימיות, אבל מבחינתו מדובר בתבוסה גם אם לטווח הארוך. החלטות תקציביות מסוג זה הן בדרך כלל בלתי הפיכות. לראיה, קצבאות הילדים שאותן קיצץ נתניהו בתור שר אוצר בממשלת שרון באופן משמעותי, והממשלה הנוכחית בראשותו לא שינתה זאת. זאת הסיבה להימנעותה של שס.
מדוע אם כן התנגדו והסתייגו שרי הליכוד? גדעון סער, מאז כניסתו לתפקיד שר החינוך, מוביל קו אסטרטגי משלו: הוא אינו מתנגש בחרדים חזיתית, אך דואג להיבדל מנתניהו בהתייחסות לחקיקה שנועדה להיטיב עם הסיעות החרדיות ובסוגיות עקרוניות דוגמת לימודי הליבה או הפליית יוצאי עדות המזרח במוסדות חינוך חרדיים. זוהי פנייה אסטרטגית לימין-מרכז חילוני, שחלקו יתלבט בבחירות הבאות בין הליכוד לקדימה. גלעד ארדן ולימור לבנת שותפים לאותו הקו. ארדן טרם קיבל החלטה לגבי תפקיד השגריר באו"ם. אם יוקדמו הבחירות - ולא מן הנמנע שיוקדמו במוקדם או במאוחר - הוא לא יספיק לחזור מהאו"ם.
ומה ההיגיון הפוליטי של נתניהו, שהעביר את ההחלטה? היציבות במפלגת העבודה הולכת ונעלמת. רק המשך תהליך מדיני יכול להציל את ברק ולהבטיח את המשך ישיבתו בממשלה. אחרת ייאלץ לפרוש או יודח. לשכת העבודה קיבלה, בניגוד לדעתו, החלטה לערוך בחירות חשאיות לקביעת מועמדה של המפלגה לראשות קק"ל. לא מדובר בניצחון נטו של יו"ר הקק"ל הנוכחי אפי שטנצלר, שערער על כוונתו של ברק למנות תחתיו את שמחון. מדובר בסימנים ראשונים לסוף עידן ברק בעבודה. כשיו"ר המפלגה מאבד שליטה במוסדותיה, ימיו ספורים. ואז כל קול יפיל ממשלה, ובראש ובראשונה הקול החרדי.
לעמדת שרי הליכוד שמסתייגים מההחלטה היגיון אלקטורלי. גם אישי, גם מפלגתי. החלטת הממשלה אולי לא טובה ליהדות התורה בטווח הארוך, אך גם לנתניהו וגם לגפני סיבות טובות להציגה כמשתלמת מבחינת החרדים. לנתניהו, כי עליו לשמור על הקואליציה. לגפני, כדי שלא יצטייר כמי שהפסיד ולא הביא למגזר שלו הישג כלכלי. אבל הניסיון להציג את החלטת הממשלה כמשתלמת למגזר החרדי מקוממת את חלקו הגדול של הציבור החילוני, שלאחרונה נרתע מההקצנה שהרחוב החרדי משדר. יאיר לפיד אינו פועל בחלל ריק. הליכוד עשוי להפסיד קולות למפלגתו אם תקום, או לקדימה.
זהו סוג של מלכוד פוליטי. מצד אחד, נתניהו בפרט וכל מנהיג ליכוד בכלל יצטרך את תמיכתן של הסיעות החרדיות. אחרי הבחירות הוא יבקש להגיע לנשיא כשבכיסו המלצתם של לא פחות מ-61 חברי כנסת. מצד שני, ברק ניצח את נתניהו ב-1999 לא בגלל עמדותיו המדיניות אלא בזכות קמפיין נגד החרדים (אז כזכור קמה שינוי) והבטחות להקים ממשלה בלי שס. הממשלה תמשיך לתמרן על חבל דק בסוגיות דת ומדינה, כשהדילמה אינה פשוטה.
התנגדותם של שרי העבודה הייתה צפויה. תמיכתם של שרי ישראל ביתנו הפתיעה. שרי הליכוד נחלקו בהצבעתם: רובם תמכו, אבל חמישה הסתייגו. גדעון סער, גלעד ארדן ולימור לבנת הצביעו נגד. סילבן שלום ודן מרידור נמנעו. אשר לשס, אלי ישי ואריאל אטיאס נעדרו מההצבעה, ואילו שני שרי שס שנכחו, יעקב מרגי ומשולם נהרי, נמנעו.
החלטת הממשלה אמורה להוות תשובה לבג"ץ, שלפני כחצי שנה פסל את תשלומי הבטחת ההכנסה לאברכים כלא שוויוניים. בקווים כלליים, ההחלטה קובעת כי תשלום הבטחת ההכנסה לאברכים שעונים לקריטריונים - בעלי הכנסה נמוכה, עם שלושה ילדים ובלי רכב - יוגבל לחמש שנים בלבד. עם זאת, להחלטה שתי הסתייגויות. ראשית, היא תיכנס לתוקף רק בשנת 2015. שנית, אברכים שיגיעו בינתיים לגיל 29 ימשיכו לקבל את הבטחת ההכנסה. במקביל, תוגדל קרן הסיוע לסטודנטים נזקקים מ-58 מיליון ל-108 מיליון שקלים. תקציב הבטחת ההכנסה לאברכים מסתכם כיום ב-127 מיליון שקלים. על-פי החלטת הממשלה, הוא לא יוגדל בעתיד.
מי הרוויח ומי הפסיד, ולמה נחלקו הקולות בממשלה כפי שנחלקו?
התאחדות הסטודנטים תחילה תמכה בהחלטה ובהמשך הביעה את התנגדותה. יו"ר ועדת הכספים משה גפני שחרר הצהרה ברוח אופטימית, שלפיה ב-2015 תקום ממשלה אחרת ותבטל את הגזֵרה.
בישראל ביתנו שמרו על פרופיל נמוך לאחר הניצחון בחוק הגיור, והעדיפו להבליט את ההישג לסטודנטים. 50 מיליון הם אכן הישג, שכן אם הממשלה, כפי שתוכנן מלכתחילה, הייתה מחליטה על קריטריונים שוויוניים לכאורה, הסטודנטים היו יוצאים בלא כלום. לך תמצא זוג סטודנטים עם שלושה ילדים, עם הכנסה נמוכה וללא רכב. אין חיה כזאת. לא שההחלטה מספקת, אמר השר עוזי לנדאו שאיתו נפגשתי בישיבת השדולה הפרלמנטרית למען פולארד, אבל צריך לדעת גם להשלים עם ההישגים שיש ולהיות חכם.
על הנייר, קולות שרי ישראל ביתנו היו מכריעים. ההחלטה עברה ברוב של 14 מול 8 מתנגדים ו-4 נמנעים. למעשה, היא הייתה עוברת בכל מקרה. אם ישראל ביתנו לא הייתה תומכת, נתניהו היה משיג את קולותיהם של ברק ושל שלום שמחון המעוניינים ביציבותה של הממשלה, וכן מפעיל לחץ על יתר שרי הליכוד. אך לא היה צורך ללחוץ.
גדעון סער אמר בישיבת שרי הליכוד שקדמה לישיבת הממשלה שההחלטה לא תעבור את מבחן בג"ץ. סער לא משחרר הערכות חסרות בסיס, אך זאת כבר המהדורה הבאה.
תומכי החוק בקרב בכירי הליכוד מצביעים על כך שמדובר בשינוי משמעותי. נכון, הוא אינו מיידי. השנה למשל הוא יחול רק על 15% מהאברכים שמקבלים הבטחת הכנסה. אבל עם השנים ישתנה המצב. ראשית, כשההחלטה תיכנס לפועל ב-2015, וכן בהמשך - הסכום הוא סכום קבוע, כך שבעתיד כל אחד יקבל פחות. המציאות שתיווצר תאלץ את החברה החרדית להוציא חלק מהאברכים לשוק העבודה, אם כי מדובר בעיקר בדור הבא - דור שכיום הוא בסביבות שנות העשרים שלו.
גפני יכול להפגין אופטימיות, אבל מבחינתו מדובר בתבוסה גם אם לטווח הארוך. החלטות תקציביות מסוג זה הן בדרך כלל בלתי הפיכות. לראיה, קצבאות הילדים שאותן קיצץ נתניהו בתור שר אוצר בממשלת שרון באופן משמעותי, והממשלה הנוכחית בראשותו לא שינתה זאת. זאת הסיבה להימנעותה של שס.
מדוע אם כן התנגדו והסתייגו שרי הליכוד? גדעון סער, מאז כניסתו לתפקיד שר החינוך, מוביל קו אסטרטגי משלו: הוא אינו מתנגש בחרדים חזיתית, אך דואג להיבדל מנתניהו בהתייחסות לחקיקה שנועדה להיטיב עם הסיעות החרדיות ובסוגיות עקרוניות דוגמת לימודי הליבה או הפליית יוצאי עדות המזרח במוסדות חינוך חרדיים. זוהי פנייה אסטרטגית לימין-מרכז חילוני, שחלקו יתלבט בבחירות הבאות בין הליכוד לקדימה. גלעד ארדן ולימור לבנת שותפים לאותו הקו. ארדן טרם קיבל החלטה לגבי תפקיד השגריר באו"ם. אם יוקדמו הבחירות - ולא מן הנמנע שיוקדמו במוקדם או במאוחר - הוא לא יספיק לחזור מהאו"ם.
ומה ההיגיון הפוליטי של נתניהו, שהעביר את ההחלטה? היציבות במפלגת העבודה הולכת ונעלמת. רק המשך תהליך מדיני יכול להציל את ברק ולהבטיח את המשך ישיבתו בממשלה. אחרת ייאלץ לפרוש או יודח. לשכת העבודה קיבלה, בניגוד לדעתו, החלטה לערוך בחירות חשאיות לקביעת מועמדה של המפלגה לראשות קק"ל. לא מדובר בניצחון נטו של יו"ר הקק"ל הנוכחי אפי שטנצלר, שערער על כוונתו של ברק למנות תחתיו את שמחון. מדובר בסימנים ראשונים לסוף עידן ברק בעבודה. כשיו"ר המפלגה מאבד שליטה במוסדותיה, ימיו ספורים. ואז כל קול יפיל ממשלה, ובראש ובראשונה הקול החרדי.
לעמדת שרי הליכוד שמסתייגים מההחלטה היגיון אלקטורלי. גם אישי, גם מפלגתי. החלטת הממשלה אולי לא טובה ליהדות התורה בטווח הארוך, אך גם לנתניהו וגם לגפני סיבות טובות להציגה כמשתלמת מבחינת החרדים. לנתניהו, כי עליו לשמור על הקואליציה. לגפני, כדי שלא יצטייר כמי שהפסיד ולא הביא למגזר שלו הישג כלכלי. אבל הניסיון להציג את החלטת הממשלה כמשתלמת למגזר החרדי מקוממת את חלקו הגדול של הציבור החילוני, שלאחרונה נרתע מההקצנה שהרחוב החרדי משדר. יאיר לפיד אינו פועל בחלל ריק. הליכוד עשוי להפסיד קולות למפלגתו אם תקום, או לקדימה.
זהו סוג של מלכוד פוליטי. מצד אחד, נתניהו בפרט וכל מנהיג ליכוד בכלל יצטרך את תמיכתן של הסיעות החרדיות. אחרי הבחירות הוא יבקש להגיע לנשיא כשבכיסו המלצתם של לא פחות מ-61 חברי כנסת. מצד שני, ברק ניצח את נתניהו ב-1999 לא בגלל עמדותיו המדיניות אלא בזכות קמפיין נגד החרדים (אז כזכור קמה שינוי) והבטחות להקים ממשלה בלי שס. הממשלה תמשיך לתמרן על חבל דק בסוגיות דת ומדינה, כשהדילמה אינה פשוטה.
|
|||||||||||
| פורסם במקור: יומן, מקור ראשון |
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| תמרון בין הכיפות |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

