|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בניגוד למסקנות מחקרים קודמים, הפער הדיגיטלי בישראל לא מצטמצם, קובע מחקר חדש המתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולא על ראיונות טלפוניים ● לפי הנתונים, הסיכוי שערבים בישראל יעשו שימוש באינטרנט קטן ב-70% מהסיכוי שיהודים בישראל יעשו שימוש באינטרנט
|
|
הפער לא מצטמצם [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
הפער הדיגיטלי בישראל חי וקיים, כך עולה ממחקרם של ד"ר סבינה ליסיצה וד"ר אזי לב און מהמרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון. ממצאי המחקר הוצגו בכנס האגודה הישראלית לתקשורת, שנערך בחודש שעבר באוניברסיטת חיפה. ליסיצה ולב און הסתמכו לצורך מחקרם על מסד הנתונים של הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) משנת 2008.
מחקר קודם, שבדק את הפער הדיגיטלי בישראל על סמך נתוני הלמ"ס לשנת 2004, העלה כי האינטרנט נגיש לכמעט מחצית מהאוכלוסיה היהודית בישראל אך רק כ-15% מקרב האוכלוסיה הערבית הינם בעלי גישה לרשת. מחקרים מאוחרים יותר, שבוצעו באמצעות ראיונות טלפוניים, העלו כי הפער הדיגיטלי בישראל בין יהודים לערבים נמצא במגמת הצטמצטמות משמעותית. סקר TIM מיוני 2008 העלה כי 69% מקרב האוכלוסיה היהודית הבוגרת עושים שימוש באינטרנט, לעומת 56% מקרב האוכלוסיה הערבית. מחקר שפורסם בשנת 2009 העלה ממצאים דומים.
על-פי המחקר של ליסיצה ולב און, לעומת זאת, הפער בין יהודים לערבים דווקא לא הצטמצם. בתשובה לשאלה "בשלושת החודשים האחרונים, האם השתמשת באינטרנט, כולל דואר אלקטרוני?" השיבו 64% מהנסקרים היהודיים בחיוב, לעומת 30% בלבד מקרב הנסקרים הערביים.
לפי הנתונים, הסיכוי שערבים בישראל יעשו שימוש באינטרנט קטן ב-70% מהסיכוי שיהודים בישראל יעשו שימוש באינטרנט. גם כשמשווים משתנים אחרים (גיל, השכלה, אזור מגורים, הכנסה, דתיות), הסיכוי שערבים ישתמשו באינטרנט קטן ב-43% מהסיכוי שיהודים יעשו שימוש באינטרנט.
עוד עולה מהמחקר כי הפער בין יהודים לערבים אינו משתנה על-פי סוג הפעילות המקוונת, ונותר יציב למדי הן בחיפוש אחר מידע, הן בשליחת דואר אלקטרוני, הן בהשתתפות בפורומים וצ'אטים, הן בתשלום חשבונות והן בקנייה מקוונת. רק כשבוחנים את שיעור הורדת התכנים של שתי האוכלוסיות הפער מצטמצם ביחס לכלל האוכלוסיה בישראל, ואף עובר מהפך אם בוחנים את שיעור מורידי התכנים מקרב המשתמשים באינטרנט בלבד.
בשיחה עם "העין השביעית" מעלה ד"ר לב און את האפשרות כי ההבדל בין הפער הדיגיטילי על-פי סקר הלמ"ס ומחקרו לבין זה העולה ממחקרים אחרים שבדקו את אותה תקופת זמן, נובע משיטת איסוף הנתונים. לב און מדגיש כי בעוד שסקרים אחרים התבססו על שאלונים טלפוניים, הסקר של הלמ"ס מתבצע באמצעות פגישה אישית וממושכת בין הסוקר לנסקר, המתרחשת בביתו של הנסקר. "הסבר אחד הוא שאולי בטלפון אתה רוצה להצטייר בצורה מסוימת ואין לסוקר דרכים לאמת את המידע כמו שיש פנים אל פנים", אומר לב און ומוסיף: "יכול להיות שיש מתאם גם בין שימוש בסלולר, אליו מתקשרים הסוקרים, לשימוש באינטרנט. לעומת זאת, אם תגיע לבן אדם הביתה תכסה אוכלוסיות נוספות".
|
|
נוסף על הפער הדיגיטלי המשמעותי בין יהודים לערבים, המחקר מעלה כי גברים משתמשים באינטרנט מעט יותר מנשים (62% לעומת 56%), תושבי המרכז מעט יותר מאשר תושבי הפריפריה (63% לעומת 54%), וכי השימוש גדל במקביל לעלייה במידת ההשכלה וההכנסה ויורד ככל שמידת הדתיות והגיל עולים.
נתון מעניין שעלה מהמחקר נוגע להבדלים בהשפעת הדתיות. על-פי המחקר, ההשפעה של הדתיות על מידת השימוש באינטרנט חזקה יותר בקרב יהודים מאשר ערבים, וכשמנטרלים את יתר המשתנים מלבד מידת הדתיות וההשכלה נמצא כי ערבים משתמשים באינטרנט יותר מאשר יהודים. לב און מציין ביחס לכך כי הפער הדתי בתוך האוכלוסיה היהודית הוא בעיקרו בין קבוצת החרדים לבין קבוצת הלא חרדים, שכוללת את מי שמצהיר על עצמו כחילוני, כמסורתי וכדתי. הדתיים, אומר לב און, אף משתמשים מעט יותר מהמסורתיים. לעומת זאת, בחברה הערבית, ככל שאדם מצהיר על עצמו כדתי יותר, כך פוחת הסיכוי שישתמש ברשת.
היבט נוסף שנבחן במחקר של ליסיצה ולב און הוא השימוש שנעשה באינטרנט, בקרב בעלי הגישה. "בדרך כלל, כשמדברים על פער דיגיטאלי מדברים על פער בין מי שיש לו גישה לאינטרנט לבין מי שאין לו", אומר לב און. "במקרה של סקר הלמ"ס השאלה היא האם בשלושת החודשים האחרונים השתמשת באינטרנט. זו שאלה מעניינת, אבל היא מפספסת הרבה דברים אחרים, למשל מה עשית כשהשתמשת באינטרנט. האם נכנסת רק פעם אחת בחודש או לעתים תכופות יותר, וכשנכנסת האם רק בדקת אימייל או עשית דברים אחרים, ואם עשית דברים אחרים כמו כניסה לרשת חברתית – האם אתה רק רשום שם או שאתה משתתף באופן אינטנסיבי? יש הרבה מאוד סוגים שונים של פערים, שכדאי לבחון".
השאלות הללו אומנם לא נכללו בסקר הלמ"ס עליו מבוסס המחקר של ליסיצה ולב און, אך כן נכללה בו השאלה "האם השתמשת במחשב לצורך קבוצות דיון ותקשורת? כגון: צ'טים, פורומים, מסנג'ר, סקייפ". מניתוח התשובות לשאלה זו עולה כי הסיכוי שערבים בישראל ישתתפו בפורמים מקוונים נמוך ב-33% מהסיכוי שיהודים בישראל יעשו זאת. לעומת זאת, אם משווים את המשתנים הסוציו-דמוגרפיים בין שתי הקבוצות המשתנה האתני נותר כמעט חסר השפעה בכל הקשור לשימושי השתתפות בקבוצות דיון ותקשורת מקוונות.
במחקר מציינים ליסציה ולב און כי "האפשרות לתקשר באופן אנונימי, תוך הסתרת הנוכחות הפיזית, שליטה במידה רבה על התקשורת ואיתור קל של בעלי דעה דומה או כאלה שניתן להזדהות עם מצבם, הינה יקרת ערך במיוחד עבור חברים בקבוצות שעברו סטיגמטיזציה ודחיקה לשוליים".
|
|
| תאריך:
|
19/05/2011
|
|
|
עודכן:
|
19/05/2011
|
|
אורן פרסיקו
|
|
אם לא ידעתם... מיומנה חגגה 15 שנים להיווסדה. הקבוצה המדהימה שכולה אנרגיה וקצב בלתי נלאים השתתפה ביום חמישי האחרון בפסטיבל האביב הבינלאומי שנערך באמפי פארק בראשון לציון. העיר מארחת מידי שנה מופעים רבים מרחבי העולם ובזכות חברים טובים במיוחד מצאנו את עצמנו באחד המופעים המרכזיים והחד פעמיים לרגל החגיגה הגדולה.
|
|
|
|
|
התרבות הישראלית העכשווית הולכת ומהדקת את קשריה עם שורשיה המיתולוגיים. סופר כאלי עמיר שנולד על גדות הפרת והחידקל במחוזות בבל קושר אותנו אל מטעני ראשית התרבות העברית. כמו בסיפור אברהם שעלה מאור כשדים לארץ כנען כך עלו הוריו של אלי עמיר עם ילדיהם אל תוך כור ההיתוך הישראלי. מפגש התרבויות הזה הוא שיצר את הסופר אלי עמיר. בפני קהל שהצטופף באולם פלדמן באוניברסיטת בר-אילן לכבוד קבלת תואר דוקטור לשם כבוד 16.5.11 סיפר אלי עמיר על הרגע המכונן שבו התוודע אל הסופר הנתון בו.
|
|
|
|
|
מחירי החלב המאמירים מזה מספר שנים, מקוממים מצד אחד ומנגד אולי יגרמו לחלק מאיתנו, קרוב לוודאי לחלק קטן יחסית, לחשוב שוב האם בכלל לרכוש אותם?. האם מוצרי החלב בכלל בריאים לאדם?, מי אמר שמזון, אשר מיועד במקורו להזנת בעלי חיים מתאים כלל לתזונת האדם?, איך הסתדרו עמי המזרח, אשר צריכת החלב שם היא נמוכה כול כך הרבה שנים?, האם לא הגיע הזמן לבחון שוב את יחסינו למוצרים אלו פעם נוספת?.
|
|
|
|
|
הסופר טרייסי לטס הוא בעל פרסים רבים בשטח הספרות והמחזאות. כעת מוצגות שתי הפקות לפחות של מחזות שכתב. האחת הנה אוגוסט מחוז אוסייג' עם גילה אלמגור והשני קילר ג'ו המוצגת בתיאטרון הסימטה ביפו. בשני המחזות הוא מתאר את ניפוץ המסגרת המשפחתית האמריקנית. בקילר ג'ו בן מוכן לרצוח את אמו כדי לזכות בדמי הביטוח לפי פוליסת הביטוח. לצורך זה הוא משתף את כל בני משפחתו -אביו- יפתח קמינר שאינו חי עם אשתו לשעבר אלא עם אחרת-רוני יניב,אחותו-גאיה שליטא-כץ וכן את אחרת.
|
|
|
|
|
איזה יופי שהתיאטרון הלאומי שלנו מעלה הצגה שעושה כבוד לשני אייקוני תרבות שלנו - אריס סאן ועליזה עזיקרי. שיריהם כבשו את גלי האתר בשנות השישים והשבעים,והרומן שלהם הסעיר את המדינה, עד שהגורל הטראגי קיפד את הקריירה של שניהם.
|
|
|
|
|
