שבת, שבת, שני, שלישי

20 מיליארד שקלים בשנה, זו העלות הכלכלית של המעבר לשבתון ביום א' - כך על-פי מחקר בנושא שערך פרופ' אמיר ברנע לפני 4 שנים. הערכות אחרות לעלות זו נעות בטווח של 28-8 מיליארד שקלים בשנה.

על-פי ההצעה הנוכחית, שעות העבודה יושלמו ביום שישי בעבודה עד שעה 14:00, ובשאר ימי החול - בהם תתווסף חצי שעת עבודה. הנזק הכלכלי, שיש המעריכים אותו בעד 3% מהתוצר השנתי, נובע מהירידה הצפויה בשעות העבודה ובתפוקה. טענה זו מסתמכת על עיקרון התפוקה השולית הפוחתת. כלומר, התפוקה בשעה העשירית ביום העבודה קטנה בצורה משמעותית מזו של השעה השלישית.

השר סילבן שלום, ממקדמי החוק, מתייחס לטענה ומסביר כי ממילא קיימת שחיקה גבוהה בשבוע העבודה של היום, והארכת סוף השבוע אף עשויה להוריד את שחיקת העובד, ובהתאם להגדיל את פריונו.
שלום דוחה גם את הטענות על כך שיום שישי אינו יום עבודה פרודוקטיבי, ומייחס זאת לטיעון פסיכולוגי בלבד. בשאר העולם הרי זהו יום עבודה לכל דבר.

מצדדי החוק מצביעים על יתרונות כלכליים, ובעיקר על יתרונות חברתיים.

בצד הכלכלי, התאמת שבוע העבודה בישראל לזה המקובל בעולם תסייע לכל מי שעובד מול הכלכלה הגלובאלית, ובפרט לשוק ההון שנמצא בחוסר סנכרון תמידי מול השווקים העולמיים.

כמו-כן, ההמלצה היא ליישם את שבוע העבודה החדש במקביל למעבר ליום לימודים ארוך במערכת החינוך. באופן זה, שני ההורים יוכלו לעבוד במשרה מלאה, מה שיתרום לשיתוף משמעותי יותר של נשים בשוק העבודה, ובמיוחד לנשים בפריפריה, שהשתתפותן כיום נמוכה מזו של חברותיהן במרכז הארץ. מהלך זה יעודד גם נשים להתמודד על משרות בכירות במקומות העבודה.

בנוסף, יש הסבורים כי למעבר לחמישה ימי עבודה בשבוע תהיה השפעה חיובית על שוק העבודה ויגרום למעסיקים להגדיל את מספר המועסקים, לעיתים במשרות חלקיות, כדי להגביר את התפוקה במספר מצומצם של ימי עבודה.

יתרון כלכלי מובהק עליו מצביעים מצדדי החוק הוא גידול משמעותי בתרבות הפנאי ובהוצאות עליה, אשר יגרמו לפעילות חיובית במשק, ובמילים אחרות, מרכזי הקניות והבילוי יהיו "מפוצצים" גם בימי ראשון.

אך היתרון העיקרי להצעה הוא חברתי. שבתון ביום א' ייצור סוף שבוע ארוך, ויום שבתון אמיתי ביום חול, מה שיתרום לתרבות הבילוי והפנאי ואף יחזק את תרבות הבילוי המשפחתית - זו שקיימת היום באופן חלקי ביותר ביום שישי שחציו הוא יום עבודה ולימודים.

בהצעה תומכים, באופן לא מפתיע, באיגוד לשכות המסחר. בהתאחדות התעשיינים מתלבטים עם מעט הסתייגויות, ובמשרד האוצר, כצפוי, מתנגדים.

יושבת מפתיעה על הגדר היא ההסתדרות שקול ברור ממנה בנושא טרם נשמע.

ששת ימים תיעשה מלאכה, דורש הציווי המקראי. ויש הרואים בהפרתו בעיה אמונית או הלכתית. הרב שרלו שנדרש לנושא מסביר כי לפי חלק משיטות הגאונים, עבודה בששת הימים היא אכן מצוות עשה. עם זאת, לדבריו, למעבר לחמישה ימי עבודה יש יתרונות אחרים, כמו הפחתת חילול השבת, והגדלת הזמן הפנוי המאפשר התקדמות רוחנית בעולם לקראת ייעודו - "דעה את ה'".

בהיבט הדתי, הדעות חלוקות. יש הרואים קושי רב בהכנות לשבת ביום שישי עמוס, אחרים מצביעים על כך שיהודי אמריקה מסתדרים היטב במציאות עבודה סבוכה יותר.

יתרון ברור הוא שילוב החברה הדתית בתרבות הפנאי בישראל באופן משמעותי. לא עוד דיונים על משחקי כדורגל, מירוצי אופניים, או תחרויות אגרוף בשבת. כולם יוכלו להיערך ביום ראשון, והחברה הדתית תוכל ליטול חלק פעיל ומשמעותי הרבה יותר בתרבות הספורט והפנאי בארץ.

ויפה שעה אחת קודם


43 שעות יש ביום העבודה הרשמי בישראל, זהו אחד מימי העבודה הרשמיים הארוכים בעולם. בארה"ב הוא בן 40 שעות וברוב מדינות מערב אירופה הוא עומד על כ-39-38 שעות. עבור רבים מהקוראים, 43 שעות עבודה נשמעות כמו פנטזיה בלתי מושגת, ברוב תעשיית הצווארון הלבן אפילו שבוע עבודה של 50 שעות "בלבד" הוא פנטזיה בלתי מושגת. נשאר לנו רק לקנא בהולנד שבה שעות העבודה לשבוע עומדות בפועל על כ-31 שעות.

פעמים רבות התל"ג מהווה את המדד הסטטיסטי לאיכות החיים בין מדינות. כמו כל מדד סטטיסטי הוא מטעה ולא לוקח בחשבון שלל פרמטרים אחרים. דמיינו לכם שתי מדינות בעלות תל"ג זהה, אך באחת הוא מושג בעבודה "נקייה" וקלה, ובאחרת בעבודת כפיים קשה ומסוכנת במפעלים מזהמים. בוודאי לא נוכל לטעון כי רמת החיים של תושבי מדינת הערפיח זהה לזו של חברתה.

העולם המערבי עובר כבר שנים לא מעטות תהליך של ירידה בשעות העבודה לטובת תרבות פנאי עשירה יותר. הגיע הזמן של ישראל להצטרף למגמה.

18 דקות אחרי הדלקה

שלום לך איש יקר, אורי דביר. היית נקודת חן בארצנו, זו שלימדת אותנו ללכת בשביליה.