|
|
|
בניגוד ליועמ"ש - שהורה מסיבות שונות ומוזרות על צמצום החקירה לשאלה מי זייף את המסמך, הורה המבקר לינדנשטראוס על בדיקה מעמיקה ומקיפה בכל אותן שאלות שהובאו בפניו ו/או עלו מאוחר יותר.
המבקר לא נרתע מאיש בכיר או זוטר, ולא עשה הנחות לקציני צה"ל. במסגרת זו נעשתה עבודה מקצועית, יסודית ומעמיקה, "תוך הקשבה בלב פתוח ונפש חפצה לכל המעורבים" - כלשון המבקר. טיוטת הדוח עוסקת בארבעה פרקים:
א) המסמך - הרקע להגעתו ללשכת הרמטכ"ל והטיפול בו עד לפרסומו בתקשורת ולאחר מכן;
ב) מערכת היחסים בין השר ברק ולשכתו לבין הרמטכ"ל דאז ולשכתו;
ג) תהליך בחירת הרמטכ"ל ומינויו;
ד) וביטחון המבצעים, אבטחת מידע וחשיפת מידע.
הסעיף האחרון (ד) הוא המרכזי והרגיש והנפיץ ביותר ולכן הוא המוכמן בטיוטת דוח המבקר. גם אם יפרסם המבקר את הדוח המלא בטרם פרישתו, יהא חלק זה חסוי ולא יימסר לפרסום אלא לבעלי תפקידים בכירים בודדים.
|
|
|
במהלך הבדיקה ב"פרשת הרפז" גילה המבקר מטמון ענק: ההקלטות של שיחות טלפון בלשכת הרמטכ"ל. המבקר מיהר לשים יד עליהן. מתוכנן של השיחות למדו המבקר ואנשיו כי קציני בכירים, ובראשם אשכנזי, שיקרו במצח נחושה גם בחקירתם במשטרה וגם בעדויות בפניו.
בשל הגילוי והממצאים והמסקנות, מיהר המבקר - כבר בנובמבר 2011 - להביא לידיעת היועמ"ש את "משמעות הדברים, לרבות ההיבטים הפליליים...". באותו שלב המשיכה הביקורת להתנהל לאור ההבנה עם היועמ"ש, לפיה תינתן עדיפות למיצוי הביקורת תחילה על-פני מיצוי ההיבטים הפליליים.
ייאמר כאן: גילוי הקלטות סייע למבקר לעמוד על התמונה בכללותה, ולתמוך בראיות ברורות וחותכות כי אכן - אשכנזי ושותפיו לעבירות חתרו תחת הממשלה בכלל ותחת שר הביטחון בפרט, במטרה לכפות עליהם להאריך את כהונתו של אשכנזי תחילה, בשנה נוספת; ולאחר מכן למנות רמטכ"ל כפי דרישתם. חתירה שכזו הינה עבירה פלילית.
אין זו הפעם הראשונה שהמבקר "מחפש אתונות ומוצא מלוכה". כידוע, בעיצומה של הבדיקה נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בפרשת כרמיה אותה חשפנו ב-News1, הצליחו אנשי המבקר, ובראשם ניצב (בדימ.) יעקב בורובסקי, לשים ידם על מחשבהּ האישי של שולה זקן, שעבדה כמזכירתו הראשית של אולמרט במשרד התעשיה והמסחר.
תוכנו של הכונן, כולל יומנו של אולמרט, הועתק בשלמותו. בזכות פיצוח המידע הרב שנאגר בו נחשפו בהמשך שורה של פרשות, ובהן: פרשת טלנסקי, פרשת מרכז ההשקעות ועוד. מאוחר יותר - עם חשיפת פרשת הולילנד ב-News1, התאפשר למשטרה להצליב מידע מסוים עם יומנו של אולמרט, מה שסייע גם כן בפיצוח פרשה זו והביא להגשת כתב אישום גם נגד אולמרט באשמה לעבירות שוחד חמורות.
|
|
|
|
3.
|
המבקר מעכב דוח הביקורת בגלל ההליך הפלילי
|
|
|
|
וינר. הצליח לטרפד [צילום: פלאש 90]
|
|
|
מבקר המדינה פועל, בדרך כלל, באופן הבא: הוא עורך ביקורת מקיפה, ולאחר שהוא משלימה ומגיש דוח, הוא מעביר ליועמ"ש מידע הטעון חקירה - מקום שנמצא מידע שכזה. הדבר מתחייב מכוח סעיף 14(ג) לחוק מבקר המדינה.
אגב: באופן בלתי רשמי ו/או מוצנע מועברים חומרים גם קודם לכן לרשויות אחרות, כדי להכינן לחקירה. הדבר נעשה באופן שקט וממודר, ולרוב מתכחשים הצדדים למעשיהם(!). כך נהג גם המבקר לפני כארבעה חודשים ["התגלו ממצאים המצדיקים חידוש החקירה", 21.01.12], כשחשפנו כאן כי בכירי משרדו ישבו לפגישה עם ראש אגף החקירות ניצב יואב סגלוביץ, והעבירו לידיעתו ולידיו חומרי בדיקה המעלים חשד לעבירות פליליות.
כך תיכנן המבקר לפעול גם בנושא זה. אלא שהמציאות שנכפתה עליו, כולל העתירה שהוגשה לבית המשפט העליון, חייבה אותו להקדים ולהעביר, באופן רשמי, את המידע ליועמ"ש בהתאם לסעיף 14(ג). כותב המבקר:
-
... הכוונה הבסיסית הייתה למצות בהקדם האפשרי את הליך הביקורת, ולאחריו להעביר את העניינים הנדרשים למסלול הפלילי, ככל שיימצא לכך מקום. ברם, מאז הפצת הטיוטא חלו התפתחויות שהביאו את משרד מבקר המדינה לכלל מסקנה, כי אין מנוס מהעברת תיק הביקורת הכולל חששות למעשים פליליים אותם העלתה הביקורת לידיעת היועץ המשפטי לממשלה ללא דיחוי ועוד קודם לגיבוש הדוח במתכונתו הסופית, וזאת על-מנת שיבחן את הצורך להורות על פתיחה בחקירה פלילית במספר נושאים העולים מן החומר.
במכתבו הארוך, מונה המבקר שורה של אירועים שגרמו להחלטתו הנ"ל, שמשמעותה המהותית ביותר היא המלצתו לפתיחת חקירה פלילית, תוך גרירת היועמ"ש המחדלניק להורות על חקירה, אך תוצאתה המיידית היא גניזה אפשרית של דוח מבקר המדינה - הכולל גם ביקורת במישור המנהלי נגד בכירי צה"ל ומשרד הביטחון - לתקופה ארוכה.
המבקר, שיודע היטב כי כלי התקשורת כולם ערוכים בדריכות לדוח הסופי שיגיש - בטרם יפרוש בתחילת יולי 2012, מתקשה להודיע על החלטתו, ובפועל מצניע את עמדתו החדשה והמפתיעה בסעיף קטנטן (סעיף 34), שבו נאמר:
-
נוכח כל האמור, השלמת הליך הביקורת בנושא זה תעוכב עד למיצוי ההליך הפלילי - משמע, השלמת בחינת החומר והחשש למעשים פליליים הנובעים ממנו ולהחלטות שיתקבלו בעניין הצורך בחקירה פלילית מתאימה.
ובהמשך מחדד המבקר שוב את דבריו:
-
נוכח כל האמור לעיל, אני סבור, כי כעת דין הליך הביקורת להיסוג מפני ההליך הפלילי.
בנסיבות דנן מובן: ההתקוטטות בין אל"מ וינר למבקר, שהובאה לפתחו של בג"ץ, מתייתרת. שכן המבקר הגיע בעצמו להכרה לפיה עליו להימנע מפרסום הדוח, וכלשונו: " השלמת הביקורת בנושא זה תעוכב עד למיצוי ההליך הפלילי...".
הערה: המבקר יכול להימנע כאמור מפרסום הדוח המלא. עם זאת, שמורה בידיו הזכות להגיש לציבור וליועמ"ש מסמך מסכם שבו יודיע על ממצאיו העיקריים. כך נהג המבקר בפרשת כרמיה, דבר שהוביל לחקירה פלילית - שהולידה, בסופו של דבר, הגשת כתב אישום נגד אולמרט בשורה של פרשות.
|
|
|
|
|
מנדבליט. חקירה צבאית? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
בשולי מכתבו של המבקר אל היועמ"ש, מתגלה סקופון קטן:
הפרקליט הצבאי הראשי הקודם, אלוף אביחי מנדלבליט, פנה אל היועמ"ש "וביקש לקבל את כל החומר שנאסף על-ידי הביקורת וזאת לצורך מילוי תפקידו, על-מנת לשקול את הצעדים הנדרשים בעקבות ממצאי משרד מבקר המדינה. משמע, לבחון האם יש מקום לנקוט בצעדים פליליים, משמעתיים או פיקודיים כנגד קציני צה"ל, המעורבים בפרשה".
המבקר מגלה כי היועמ"ש התיר העברת החומר לפצ"ר. הדבר נעשה, ומייד לאחר מכן החל הפצ"ר בביצוע תפקידו. משמע: הפצ"ר בודק האם יש מקום לפתוח בחקירה על-פי הדין הצבאי נגד אשכנזי, וינר ואחרים. הפצ"ר יכול להורות על חקירה עד שנתיים מיום פרישתו של אשכנזי.
|
|
|
|
|
הרפז. מגלה [צילום: מן הטלוויזיה]
|
|
|
במכתבו של המבקר אל היעמ"ש הוא מגלה כי הרפז, ש"שכב על הגדר" בשביל האחרים, כולל לשם הגנתו של אשכנזי, החל לגלות מה אירע באמת לטענתו. הרפז מסר את דבריו החדשים - לאחר שנוכח כי הופקר - בתגובתו לטיוטת דוח הביקורת של משרד מבקר המדינה. הנה חלק מהדברים:
-
בתגובה זו מוצגות טענות שונות, ובינהן טענות בדבר אי-אמירת אמת, לכאורה, על-ידי גורמים מסוימים בעת הופעתם בפני מבקר המדינה במסגרת בדיקת פרשה זו (הרמטכ"ל לשעבר ועוזרו לשעבר); טענות בדבר סתירות, לכאורה, בין גרסאות של גורמים שונים בפרשה (הרמטכ"ל לשעבר, רעייתו ועוזרו לשעבר); טענות בדבר תיאום גירסאות, לכאורה, של גורמים שונים בפרשה זו (הרמטכ"ל לשעבר ועוזרו לשעבר); טענות שגורמים שונים (הרמטכ"ל לשעבר ועוזרו לשעבר) הסתירו, לכאורה, ולא דיווחו אמת בעניין קשריהם עימו (עם הרפז); טענות בדבר גורמים נוספים שהיו מעורבים, לכאורה, בפרשת המסמך, אך לא נבדק הקשר שלהם לפרשה; וכן טענות בקשר לאיסוף מידע, לכאורה, שנעשה על-ידו עבור הרמטכ"ל דאז ועוזרו. עוד מפנה בועז הרפז בתגובתו לטיוטת דוח הביקורת טענות קשות כלפי הרמטכ"ל לשעבר, רא"ל (מיל.) גבי אשכנזי, כלפי אל"מ ארז וינר וכלפי דובר צה"ל לשעבר, תא"ל אבי בניהו, כמי שהפעילו אותו למטרת איסוף מידע, כמתואר.
טענות אלו, קובע המבקר, ראויות לבירור הולם, כמו גם כל שאר הטענות ששמענו בפרשה זו, וזאת בכלי חקירה שאינם בידי משרד מבקר המדינה.
|
|
|
בהכירו היטב את מחדליו ומעשיו של וינשטיין, העושה כל שלאל ידו כדי להתחמק מלהורות על פתיחת חקירה, הפנים המבקר היטב כי יש לסנדל את היועמ"ש ולמנוע ממנו כל אפשרות של התחמקות.
מסיבה זו, קרוב לוודאי (ברגיל מסתפק המבקר בהעברה לפי סעיף 14ג) מתוך הערכה שהיועמ"ש יבין לבדו אלו עבירות גלומות במעשים), מצא לנכון המבקר ליתן פירוט נרחב לעבירות המיוחסות לקצינים הבכירים, ובהם לאשכנזי, ובפועל "להאכיל בכפית" את וינשטיין.
וכך כותב המבקר:
-
החלטתי להעביר לידיעתך בשלב זה את מכלול העניינים המעלים חשש למעשה פלילי, וזאת לפי סעיף 14(ג) לחוק. הדברים נובעים, לכאורה, מן החומר שנאסף במהלך הביקורת, ובעיקר מההקלטות שנערכו לשיחות הטלפון בלשכת הרמטכ"ל. מן החומר עולה, לכאורה, שיתוף פעולה אינטנסיבי של אל"מ וינר, בעת שכיהן בתפקידו כעוזר הרמטכ"ל דאז, עם בועז הרפז באיסוף מידע מכפיש, לכאורה, העלול לפגוע בשמם הטוב של שר הביטחון, רעייתו, ראש מטהו ושל אחרים, וכי "מסמך הרפז" הגיע ללשכת הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל.) גבי אשכנזי, במסגרת איסוף מידע זה.
פעילות זאת כשהיא מכוונת כנגד דרג מדיני ממונה מעניקה לדברים נופך נוסף של חומרה. חלק מפעולותיו של אל"מ וינר ושל בועז הרפז נעשו, לכאורה (ונדגיש את המילה "לכאורה"), לטובת קידום עניינו של הרמטכ"ל דאז, רא"ל (מיל.) גבי אשכנזי, וחלקן, לכאורה, אף בידיעתו. התנהגות זו מעוררת, לכאורה, חשש לעבירה על עבירת הסל "התנהגות שאינה הולמת" לפי חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955 (סעיף 130 לחוק), ועשויה אף להגיע לכדי חשש לעבירות פליליות לפי חוק העונשין, התשל"ז-1977, ובהן עבירה של "הפרת אמונים" לפי סעיף 284 לחוק ועבירות "קשר למעשים אחרים" לפי סעיף 500 לחוק זה.
כל אלה מצדיקים שקילת בדיקתם של כלל החששות הללו בכלים שמטבע הדברים אינם מצויים ברשותו של מבקר המדינה. כלים אלו, ובעיקר הסמכות להפעלת חוקרי משטרה תוך הרחבת יריעת החקירה כדי להגיע ממשית לחקר האמת מצויה בתחום הפלילי רק בידי היועץ המשפטי לממשלה ומשטרת ישראל. בכוחם של גורמים אלה, על-פי החוק, לקיים חקירות פליליות יסודיות גם ביחס לגורמים שחוק מבקר המדינה אינו חל עליהם ודרכו של מבקר המדינה מוגבלת כתוצאה מכך.
המבקר מציין במכתבו, כי הביקורת שערך משרדו כבר הביאה לתוצאות חיוביות. צמרת צה"ל הפנימה את שאירע, ומוסדות הצבא כבר פעלו לקביעת כללים, לביצוע השינויים שנדרשו, ולסתום פרצות שהתגלו. במקביל, טוען המבקר, "הבאת החשש למעשים פליליים והעברת החומר ליועץ המשפטי לממשלה בעת הזו עולים בקנה אחד באופן מובהק עם האינטרס הציבורי בפרשה זו...בירור של פרשה זו, הן באפיק הפלילי והן באפיק הביקורת, מתמשך, מסיבות שונות, מזה זמן".
העברת החומר ליועמ"ש, טוען המבקר, מתחייבת על-מנת שתוצגנה בהקדם מסקנותיה ותוצאותיה הממשיות של פרשה זו על-ידי המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה, ובכך למנוע פגיעה אפשרית בצה"ל ובסבבי המינויים העתידיים ולהביא ל"ניקוי השולחן" בצה"ל ובסדר-היום הציבורי.
|
|
אשכנזי. הפר אמונים [צילום: פלאש 90]
ברק. אשכנזי חתר תחתיו [צילום: AP]
תפוס כינוי יחודי
העקרון הראשון של הפתעה. זו ה...
