אורח חיים תקין עם מאניה-דפרסיה

חולים רבים המגיעים למצב מאוזן, מפסיקים טיפול על דעת עצמם מבלי להיוועץ ברופא המטפל. אותם חולים שוכחים את התקופות הקשות ומרוצים ממצבם הנוכחי.

חשוב לזכור, כי מדובר במחלה כרונית ויש להמשיך בטיפול כדי לשמר את המצב המאוזן ולהימנע מהופעה של התקפי מאניה או מנפילה למצב דכאוני. מהלך המחלה מלמד על החמרה של עוצמת ההתקפים ככל שהזמן נוקף. בעקבות זאת, על-מנת לא להיכנס לרגרסיה חמורה יותר, חשוב להמשיך ולשמור על השגחה רפואית גם אם התחושה נפלאה.

לחולי מאניה-דפרסיה מומלץ להימנע משתיית אלכוהול. אלכוהול הינו חומר המשפיע על האיזון הכימי במוח ולכן עלול להוציא מאיזון חולים במאניה-דפרסיה הרגישים לשינויים.

השילוב של אלכוהול עם תרופות שונות המתפרקות בכבד, עלול להעצים את אפקט השיכרות המתקבל כתוצאה משתיית אלכוהול ולגרום לתאונות.

מעבר לכך, האלכוהול עשוי להעצים את תופעות הלוואי השונות של טיפולים תרופתיים. במקרים מסויימים, ניתן לשתות בכמויות מדודות ובאופן איטי, תוך תשומת לב לתחושות והשגחה של משפחה או חברים.

שימוש בסמים אסור בתכלית האיסור עבור חולי מאניה-דפרסיה, כולל סמים המוגדרים "קלים". מחקרים הוכיחו, כי חשיפה, גם אם היא מזדמנת, לסמים, מגבירה משמעותית את הסיכון לצאת מאיזון נפשי.

סדר יום קבוע ומסודר, הינו גורם חשוב בהפגת מתחים ושמירה על האיזון הנפשי של כולנו ועל אחת כמה וכמה של חולי מאניה-דפרסיה. פעילות ספורטיבית סדירה, מאפשרת לחולים הפגת מתחים ותחושה חיובית בעקבות שחרור האנדרופינים.

מעבר לפעילות הגופנית, הקפדה על שעות שינה מסודרות, קבועות ומספקות (8-7 שעות), הינה גורם משמעותי נוסף בשמירה על האיזון הנפשי. עבודה במשמרות וחוסר שינה, עלולים להוציא את החולה מאיזון נפשי.

לטיפול התרופתי נדבך מרכזי בשמירה על האיזון הנפשי. חשוב להבין, כי מקורם של התקפי המאניה ושל האפיזודות הדכאוניות, הינו בחוסר איזון כימי במוח וכי התרופות מסייעות בשמירה על האיזון הנכסף.

בעקבות זאת, חשוב להקפיד על נטילה בהתאם להנחיות. התרופות החדשות בתחום, מאפשרות שמירה על אורח-חיים תקין ומאוזן, תוך פרופיל תופעות לוואי מתון. בכל טיפול, במידה ומתפתחות תופעות לוואי, מומלץ להיוועץ במטפל באשר לאופן מזעורן.

למצבי המחלה השונים סימנים מקדימים. לדוגמא, לפני כניסה למצב מאני, ישנו קושי לישון וחוסר מנוחה ומנגד עודף אנרגיות. מדובר במקרים רבים במצב היפו-מאני שעלול להראות חיובי לפרקים, אך חשוב להתריע בפני המטפל על-מנת לשמור על שליטה ומניעת התפרצות מאניה.

למשפחה ולחולה עצמו תפקיד חשוב בזיהוי המוקדם, בעידכון המטפל ובהיערכות למצבי המחלה השונים. במקרים רבים, זיהוי מוקדם יעשה את ההבדל בין התקף נשלט שפוגע בשגרה באופן קל למשך מספר ימים לבין התקף קשה שעלול במקרים מסויימים להוביל אפילו לאשפוז.

על-מנת לשמור על איזון ועל שגרת חיים תקינה, חשוב לשתף את המטפל בתהליכים שונים הקורים בחיים. מעבר עבודה, מעבר דירה, חתונה, נסיעה ארוכה לחו"ל או כל שינוי משמעותי אחר בשגרת החיים, עלול לעורר מצבי לחץ ולהוביל לחוסר איזון. לכן, כדאי להפוך את המטפל לשותף לדרך ולהיוועץ עימו באשר לאופן ההתמודדות עם שינויים ומצבים רגישים.

לסיכום, ההתמודדות עם מחלת המאניה-דפרסיה אינה פשוטה, אבל בהחלט אפשרית, ההתמודדות עם המחלה מצריכה התגייסות של בני-המשפחה ושל החברים וחשוב מכל - של המטופל עצמו - נטילת אחריות על המחלה והימנעות ממצבים שונים, הינה המפתח לשמירה על אורח-חיים תקין.