פגישת פיוס: דנקנר-שוקן

יו"ר קבוצת אי.די.בי., נוחי דנקנר, ויו"ר קבוצת שוקן, עמוס שוקן, קיימו בימים האחרונים פגישה. שני הצדדים מטילים איפול על תוכנה, מטעמים מובנים, על מקום הפגישה ועל פרטיה. אלא שלא קשה לנחש, כי במוקד הפגישה נדונה המתקפה המגמתית והפוגענית המתמשכת נגד קבוצת אי.די.בי.

לא נגזים אם נקבע, כי מדובר בפגישת פיוס שהתקיימה לאחר ששני הצדדים נפגעו מהיחסים העכורים בינהם:

- קבוצת אי.די.בי.

נפגעה מהמתקפה הפרועה מצד דה-מרקר - שהרוח החיה בו הוא בעיקר גיא רולניק, המכהן במקביל בתפקיד סגן מו"ל. מאות הפרסומים נגד אי.די.בי והעומד בראשה, נוחי דנקנר, שחלק ניכר מהם היו מגמתיים, גרמו נזק בלתי הפיך לקבוצה - שגם כך התמודדה עם הקשיים בישראל ובעולם, ונאלצת עתה להתפרק מחלק מנכסיה כדי לשרוד. שמו של דנקנר, שנחשב ליקיר התקשורת ולמצליחן גדול, הועם. רכישת מעריב על-ידי אי.די.בי. מאפשרת השבת מלחמה תקשורתית - לא חסר מה לכתוב/לחשוף על שוקן - אך דנקנר נזהר משימוש בכלי זה;

- קבוצת שוקן

נפגעה מחמת חרם מודעות מוחלט מצד החברות הנמנות עם קבוצת אי.די.בי. ומדה-לגיטימציה מצד גופים כלכליים נוספים שנפגעו גם הם מיצר ההרס והחורבן שאיפיין את פעולות קבוצת שוקן. קבוצת שוקן נקלעה לבדידות מזהרת גם בתקשורת. יותר ויותר התחוור כי המחאה הציבורית שהובילה הקבוצה והמתקפה על הטייקונים גרמו אומנם נזק עצום לשורה ארוכה של גורמים כלכליים-עסקיים, אך מנגד - לא ניתן להצביע כמעט על גורם משמעותי אחד שיצא נשכר מכך. קבוצת שוקן נקלעה למצב משברי: בנק הפועלים סגר את הברזים, ובדרך-לא דרך קיבל שוקן אשראי נדיב מהצמד גליה מאור ורקפת רוסק-עמינח. כדי לשרוד נאלץ שוקן, שבימים טובים יותר ראה את עיתונו כמבצר לשלטון החוק, למכור 20% ממניות הקבוצה לאוליגרך ליאוניד נבזלין (לאחר שמכר קודם לכן 20% מהמניות לחברה גרמנית), המואשם ברוסיה בשורה של מעשי רצח. גם בתקופה זו, ואם לא ימצא מקור-כסף מפתיע, ואם לא יחול שינוי מהותי-תזרימי, עלול שוקן לאבד שליטתו בעיתון.

הפגישה בין שני האישים - שני המו"לים, יש לומר, תביא, קרוב לוודאי, להבנות. למשל: הנמכת "גובה הלהבות" ומאמץ משותף להשיב עסקים למסלולם תוך התמקדות בכיסוי ענייני של האירועים. בלא חריגות ובלא סימון מטרות. השאלה כמה זמן יחזיקו ההבנות, והאם יידעו שני הצדדים להתגבר על תקלות.

עם או בלי קשר: במאמרו השבועי בנושא הטייקונים-ריכוזיות הצליח גיא רולניק לכתוב יותר מ-1,000 מילה בלי להזכיר את אי.די.בי. או את שמו של נוחי דנקנר.