היי, בלי הורים

השופט מנחם קליין כנראה הרגיש כמו גננת בעת דיון שגרתי לגמרי, שמשום מה התלהט והביא את עורכי הדין משני הצדדים להתנהג כמו ילדים קטנים. אך בעוד גננת יכולה לכל היותר להזמין את ההורים, קליין מזהיר (8.12.12) את השניים: בפעם הבאה אטיל הוצאות אישיות לטובת אוצר המדינה.

עו"ד צבי הרצוג מייצג פועל בחברת קרגל שנפצע בתאונת עבודה בתביעתו נגד החברה ונגד כלל ביטוח, המיוצגות בידי עו"ד קרינסקי. לאחר שנסיונותיו להביא את הצדדים לפשרה לא עלו יפה, זימן אותם קליין לדיון הוכחות ב-5.12.12. נעבור כעת לעדותו שלו על שהתרחש:

• 
  "במהלך הדיון הרוחות התלהטו. באי-כוח הצדדים האשימו זה את רעהו באי המצאת מסמכים שהוגשו לבית המשפט, החלו בהשתלחות פרועה והטיחו זה בזה דברי בלע (ואף 'עירבו הורים', דבר שאפילו ילדים קטנים יודעים שאסור לעשות בוויכוחים במגרש משחקים...)". לקליין לא נותרה ברירה, הוא חזר ללשכתו והותיר את הרצוג וקרינסקי להתקוטט לבדם. רק אחרי רבע שעה, כאשר השניים הבטיחו להתנהג כיאות, חזר קליין לאולם והכתיב החלטה: "באי-כוח הצדדים מוזהרים בכך, שכל אחד ידבר בתורו וכשאחד הצדדים קם ועומד, השני אינו מתערב בדבריו. מי שיפר הוראה זו יהיה צפוי לפסיקת הוצאות אישיות לטובת אוצר המדינה בגין שיבוש הליכי משפט".
  

קליין מסביר מה הרגיז אותו במיוחד: באותו יום התארח באולמו סטודנט למשפטים שבא לראות כיצד מתנהלים ההליכים בפועל. "מה גדלה הבושה שדווקא זאת ראה אותו סטודנט, והחתום מטה ומתמחה לשכתי היו צריכים להסביר שזהו מקרה קיצוני שכלל אינו מייצג את צורת הדיבור, ההתנהלות והטיעון של עורכי הדין המופיעים באולמי".

קליין שב ומזהיר את הרצוג וקרינסקי שיטיל הוצאות אישיות על מי שיאמר או יכתוב "דברים שלוחים רסן". והוא מסיים בעצה קיצונית: "באם 'היכרות מוקדמת' בין באי-כוח הצדדים (או עם מי מהוריהם...) אינו מאפשר להם לנהל תיק זה כמו כל תיק אחר, בכבוד הדדי, תוך מחויבות לתפקידם כקציני בית המשפט, ותוך הקפדה על קיום הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, יתכבדו ויתפטרו מהייצוג בתיק זה".