ביקורת: "האקסיות שלי" - חוויה מעניינת

"האקסיות שלי" היא הצגה העוסקת בגבר צעיר, שלושה שבועות טרם נישואיו, שמחליט לפגוש,לחוד, 5 מחברותיו לשעבר ולדון איתן על יחסיו עימן ומדוע נפרדו דרכיהם.

הבמאית אורלי רביניאן הצליחה להעלות בבית צבי ברמת גן הצגה משובצת בשחקנים מוכשרים ותוססים שהופכים את הערב לחוויה מעניינת, לעיתים מרגשת ולעיתים חדה כתער.

המחזאי, הבמאי והסופר האמריקני, ניל לביוט ,שחגג השבוע את יום הולדתו ה-50, העלה את ההצגה לפני 8 שנים, בניו-יורק ובלונדון, שם שיחקו אריק מקורמק ודיוויד שווימר. לאחרונה הופק סרט קולנוע המבוסס על ההצגה.

גיבור המחזה הוא נטול שם. המחזאי בחר להתעלם משמו, אך בהחלט העניק שמות ורקע לכל חמש חברותיו לשעבר. אותו בחור עומד להינשא בעוד שלושה שבועות ועד היום המשמעותי בחייו הוא חוזר ופוקד את בתי המלון במסלול נסיעות העסקים שלו ולחדריו שם הוא חוזר ומזמין את הבחורות בחייו.

המחזה מורכב, אפוא, מחמישה קטעים שונים שבכל אחד מהם אנו חוזים בפגישה המחודשת של הבחור עם הנשים שהיו לו. כיום הן נשואות ברובן, פתחו דף חדש בחייהן, אבל עדיין זוכרות את האירועים שהיו חלק מחייהן עימו. דנה ידלין כלינדסי מגיעה בלבוש סקסי ומגלה, כי בעלה ממתין לה למטה, והוא יודע בהחלט על הפגישה ביניהם. היא מנסה לעגוב על הבחור ולשכב עימו. המזימה מצליחה, אולם לא בדיוק כפי שתיאר לעצמו החתן המיועד.

דנה מגישה משחק מוקפד, ראוי, אמין ומוצלח מאוד. משחקה עשוי היטב והיא שחקנית משובחת.

מיכל כהן, גם היא כבר נשואה, מגלמת את סאם ומשחקה הוא מעולה, מקסים ונהדר. הסטירה שהיא מעניקה לבחור, טרם צאתה מחדרו היא אקורד סיום למשחק משובח של גילום דמות אמינה שאנו מזדהים עימה. מיכל היא שחקנית מצוינת.

נטלי סמי-פאדני משחקת את בובי. נטלי מפגינה יכולות דרמטיות מעולות, משחקה הוא מקסים והיא כובשת אותנו במשחקה. נטלי היא מוכשרת ביותר.

מאיה פלם מופיעה בדמותה של רג'י והיא מצליחה לעורר בצופים הזדהות מוחלטת. לבושה הפריקי והתנהגותה החופשית משתלבים להפליא בדמות. מאיה מצליחה לרגש במשחק חם ומוצלח ואין ספק שמדובר בשחקנית מעולה ובעלת פוטנציאל מפליא.

דניאל ברקאי כטיילר מגישה משחק טוב, עוגבת על הבחור ומשכנעת במשחקה.

הבחור מגולם בידי עידן סמדג'ה, המגיש משחק נפלא, נכון ומרגש. הוא מופיע כל העת על הבמה ובכל קטע עם שחקנית אחרת, מצליח להשתלט על נפתלות העלילה. עידן משחק בצורה מוצלחת מאוד.

הנוסח העברי של יונתן אסתרקין הוא מצוין, עכשווי, ברור וקולח.

איה בן אשר אחראית לעיצוב התפאורה הפרקטית והיפה. נטשה מנטל עיצבה את התלבושות המוקפדות והמוצלחות. רוני אמיר הביא מוזיקה נעימה ועניינית. דולב ציגל עיצב תאורה נכונה ומוקפדת.