סטייק במקום עוגייה בתה

כמובן שהדבר קשור באופן ישיר גם לשיפור באיכות החיים. כיום, בני הדור השלישי עדיין מרגישים צעירים ברוחם ובנפשם - הם יוצאים לבלות בבתי קפה, קופצים לים, הולכים לתיאטרון, וגם נהנים לאכול ובעלי מודעות אסתטית גבוהה יותר לגבי עצמם.

החיים מציעים להם הרבה יותר מרביצה חסרת מעש בחדרו האפלולי של בית אבות, וכחלק מכך גם שיניים חזקות ומתפקדות בדומה לשיניהם שאבדו. שלא נטעה, שום רפואת שיניים בעולם לא תספק לנו שיניים חזקות ואיכותיות יותר משיננו הטבעיות, אך בזכות טכנולוגיות הטיפול של המאה ה-21, הכוללות הבנת תהליכים ביולוגיים מורכבים, מכשור מתקדם ותרופות חדשניות, יכולים בני הגיל השלישי ליהנות משיקום שיניים המשפר לאין ערוך את בריאותם ואיכות חייהם.

כאשר מגיע הרגע בו המטופל מאבד את שיניו, הוא חייב לקבל שתלים המהווים למעשה את העוגן של השיקום הקבוע ועליהם יורכבו שיניו החדשות. רופא משקם, חייב לשלוט ברזי הידע ובטכניקות המתקדמות ביותר שבזכותם ניתן להעניק את הטיפולים לאוכלוסייה זאת.

תהליך זה דורש מיומנות רבה כדי להתמודד עם הקשיים והמגבלות הפיזיות שהם מנת חלקם של המטופלים המבוגרים. למשל, מטופלים אלו סובלים לרוב מזמינות עצם נמוכה ולכן יש צורך בהשתלת עצם המהווה תנאי הכרחי לבניית שתלים ארוכי טווח. לשם כך, חובה להכיר היטב את הביולוגיה של העצם, את טכניקות השתלות העצם למיניהם, ואת עולם השתלים על כל חידושיו המופיעים חדשים לבקרים, כדי להתאים את הטיפול הנכון ביותר לקבלת התשתית לביצוע השתלים העתידיים.

גופו של האדם המבוגר פחות חסין בפני פרוצדורות כירורגיות מסובכות, ולכן שיקום הפה בגיל השלישי מחייב אותנו לפרוצדורות פשוטות ומינימליסטיות ככל האפשר. בתוך היצע השתלים המאוד רחב, קיימים שתלים חדישים שנועדו במיוחד לגיל השלישי, בהם תהליך ההחדרה של השתל הוא קל ופשוט בהרבה ומצריך התערבויות כירורגיות מינימליות ללא תופעות לוואי.

רפואת השיניים לגיל השלישי מציבה אתגר נוסף - המטופלים המבוגרים סובלים לעיתים קרובות ממחלות סיסטמיות (מערכתיות) שונות שתדירותן הולכת וגדלה: סוכרת, יתר לחץ דם, כולסטרול גבוה, מחלות לב, ולקיחת תרופות כגון נוגדי קרישה. לכל המחלות האלה השלכה על הטיפול בחלל הפה. בניגוד לעבר, בו הבנת הביולוגיה של הפה הייתה מוגבלת ומנעה טיפול באלו הסובלים ממחלות מערכתיות, כיום, מחלות אלו כבר אינן פוסלות שיקום שיניים מתקדם עבור מרבית המטופלים, אך על הרופא המשקם לשלוט ולהכיר היטב את המחלות המערכתיות ואת יחסי הגומלין שלהן עם חלל הפה.

כאן נכנס לתמונה ההבדל בין הרופא המומחה לזה שפחות, או אם תרצו בין הסוסיתא למרצדס... רוב רופאי השיניים יעדיפו לדחות מטופל הסובל ממחלות מערכתיות בשל הסיכונים הכרוכים בתהליך, אך רופא מומחה הבקיא בשיקום הפה, יסכים לבצע את התהליך ולספק להם את השתלים הדרושים בבטחה וללא סיכונים. בעידן הרפואה המודרנית טיפולי שיקום השיניים בחולים אלו הם אפשריים בהחלט, בתנאי שהמטופל נמצא בידיים הנכונות של רופא השולט בידע ובטכניקות הנדרשות כדי לטפל באתגרים הניצבים בפניו.

טיפול שיניים לגיל השלישי דורש רגישות והבנת מצבם הנפשי של המטופלים. משיחותיי הרבות עם מטופלים מהגיל השלישי שאיבדו את שיניהם, העידו אלו כי איבוד השיניים מלווה בתחושת השפלה וחוסר אונים. חלקם אף הפליגו והשוו את תחושת הבושה להיחשפות בעירום בפני קהל זר. מטופל אחד שעמד לפני ניתוח, סיפר לי שהוא אינו חרד מהניתוח עצמו כמו מקבוצת המנתחים שיקיפו אותו ויראו אותו בבושתו ללא שיניים. לכן, אני רואה בתהליך שיקום הפה גם שליחות מוסרית המסייעת להורינו לשמור על גאוותם ועל כבודם העצמי. היום ניתן למצוא פתרונות למטופלים אלו, גם כאשר מצב בריאותם מורכב, ולעזור להם להמשיך את חייהם בגאווה.