הקצין-החשוד חקר את השופט

ביום 20.11.14 הודיעה המשטרה כי נמצאה תשתית ראייתית לעבירות מין מצד יצחק כהן, שנאלץ להתפטר מתפקידו כנשיא בית המשפט המחוזי בנצרת וכשופט בית משפט מחוזי, בעקבות חשיפת הפרשה ב-News1. בהודעת המשטרה נאמר, בין היתר, כי ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה, ניצב מני יצחקי, קיבל בזאת את המלצת תת-ניצב אפרים ברכה, ראש היחידה הארצית לחקירות הונאה (שחקרה את הפרשה, בעקבות החשיפה), לפיה נמצאו ראיות לעבירות חמורות מצד כבודו. התיק מועבר להכרעת הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה.

לכאורה, מדובר בהודעה שגרתית. המשטרה חקרה ומגישה בזאת את ממצאיה הפליליים, שמשמעותם: המלצה להגיש כתב אישום נגד השופט-הפורש. אולם בפועל, נוכח מעורבותו הבעייתית של תנ"צ ברכה, בפרשה פינטו, והחשדות החמורים שהועלו נגד ברכה, מלמדת ההודעה על אטימותם של גורמי אכיפת החוק בישראל, ובראשם היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין ופרקליט המדינה שי ניצן, ועל חוסר רגישותם - אפילו לשופטי בית המשפט העליון.

נקדים ונאמר: תנ"צ ברכה ביצע שורה של עבירות. הוא קיבל טובות הנאה מפינטו וממקורביו. למרות זאת הוא הכחיש ומסר עדויות שקר במסגרת חקירת פרשת פינטו. חמור מכך: ברכה, יחד עם גורמים נוספים במשטרה ובפרקליטות, ובהם עו"ד אלי שוורץ, שיבשו הליכי חקירה ומשפט כשמנעו חקירת ברכה באזהרה, ונמנעו, לבקשתו, אפילו מבדיקת שמונה חשבונות בנקאיים בהם הוא מחזיק בייפוי כוח בלתי חוזר.

למרות כל זאת, נמנעים היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה מלהסיק את המסקנות המתבקשות. גם לא כתגובה, למצער, לשתי עתירות שהוגשו בפרשה ובראשן עתירה שהגישה תנועת אומ"ץ - הדורשת להשעות את תנ"צ ברכה מתפקידו ולחוקרו על-ידי המחלקה לחקירות שוטרים. התוצאה: ברכה, החשוד בעבירות, ונהנה מגיבוי של וינשטיין וניצן, הוא שחקר את השופט יצחק כהן והוא שממליץ להגיש נגדו כתב אישום.

ציינו לעיל את אטימותם של גורמי התביעה. נוסיף עוד, כי וינשטיין וניצן מצפצפים, כנראה, אפילו על שופטי בית המשפט העליון הדנים בשתי העתירות: המשנה לנשיא השופטת מרים נאור, השופט אליקים רובינשטיין, והשופט אורי שהם. אחרת קשה להסביר, מדוע הם מעיזים פנים ולא נוקטים, אפילו למראית עין ומטעמי זהירות, וגם אחרי שנדרשו ליתן תשובה משלימה, בצעדים שיביאו למשיכת ידיו של תנ"צ ברכה מחקירות רגישות כמו זו שהתקיימה נגד השופט יצחק כהן.

מוזר למדי שצריך להתריע בפני שני גורמי התביעה הבכירים בישראל - וינשטיין וניצן, כי תפקידם מחייב ריסון וצינון ורגישות למצופה מהם. אחריותם היא למנוע מצב שבו חשוד שעניינו נדון בפני בית המשפט העליון יוכל להמשיך בתפקידו, כאילו כלום, ואף לחקור אחרים. התעלמות מעובדות כמוה כ"הוצאת אצבע משולשת" לשופטי בית המשפט העליון. הותרת תנ"צ ברכה בתפקידו, כאילו כלום, עד-כדי העמדת השופטי בפני עובדות מוגמרות, עלולה לחזור אליהם כבומרנג.