לבטל יכולת שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה

פסק-דינו של שופט בית המשפט המחוזי, בירושלים השופט, אביגדור דורות - שפורסם יום אתמול, בידי העיתונאי, איתמר לוין ("מחלקה ראשונה" - תאריך 27.11.2016) ולפיו האיסור על שימוש בטלפון נייד סלולרי בשעת נהיגה, כולל גם השימושים הקיימים בטלפונים חכמים, ולא רק דיבור ושליחת מסרונים, מעורר שאלה נכבדה יותר, מבדיקת תכליות האיסור בשימוש בטלפון נייד סלולרי, בשעת נהיגה, כפי שעשה, פעל וניתח בית המשפט המחוזי, בירושלים, מצב הדברים, מבחינה משפטית ועובדתית - כאחת - בנתונים שהובאו בפניו.

ביושבו של בית המשפט המחוזי, בירושלים, אלי מדין, כבית משפט לערעורים פליליים, על הכרעת הדין המרשיעה של בית משפט השלום, לתעבורה, בירושלים (סגן הנשיא, כב' השופט, יהושע צימרמן), שהרשיע נהג רכב בשימוש בטלפון סלולרי, אגב נהיגת רכבו, בניגוד להוראת תקנה 28(א) לתקנות התעבורה, נדרש בית משפט נכבד זה, לפרשנותה המילולית והמשפטית של תקנה זו.

במסגרת בירור הערעור שהגיש אותו נהג רכב, על עצם עובדת הרשעתו, בנהיגת רכבו, תוך שימוש בטלפון סלולרי, בניגוד להוראת תקנה 28(א) לתקנות התעבורה, נדרש שופט בית משפט המחוזי, בירושלים, אביגדור דורות, לתקנת התעבורה שהותקנה, עוד בשנת 2007, וההתייחסות שנקבעה בה, נקבעה, אך ורק לשיחות ולמסרונים. בית המשפט המחוזי, בירושלים קובע - בפסק-דינו שניתן במסגרת הערעור - כי יש להחיל ההיגיון העומד בבסיס התקנת תקנת תעבורה זו, גם על שימושים דוגמת: גלישה באינטרנט, דוא"ל או ווטסאפ. בית המשפט המחוזי קובע, בפסק-דינו זה, כי מטרת התקנה הייתה להבטיח שהנהג יאחז בהגה בשתי ידיו וישתמש, אך ורק בדיבורית, לכן, קבע בית המשפט המחוזי, כי יש לאסור כל שימוש המחייב להסיר לפחות יד אחת מההגה.

בעקבות זאת דחה השופט, אביגדור דורות, הערעור שהוגש לו על הרשעת המערער, בבית משפט השלום, לתעבורה, בירושלים, על הרשעתו, בשימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית. בית המשפט המחוזי, בירושלים, קובע, בפסק-דינו, כי אין זה משנה מה השימוש שעשה המערער, במכשיר הטלפון הסלולרי הנייד, כאשר הבחינו בו השוטרים. עוד נקבע - בפסק-דין זה כי אין כל מקום להתערב בממצאים העובדתיים שקבע בית משפט השלום, לתעבורה, בירושלים, בהכרעת-הדין שלו, לפיהם לא השתמש המערער בדיבורית, בעת שנהג ברכבו. רישיונו של המערער נשלל לשבועיים והוא נקנס, בנוסף, בקנס בגובה של 1,500 שקלים.

בכל הכבוד הראוי לפרשנות המשפטית-הטכנית, שפירש בית המשפט המחוזי, בירושלים, לשונה של תקנה 28(א) לתקנות התעבורה, הרי כפי שציינו, בתחילתה של רשימה זו - הרי אין ענייננו אנו, מצטמצם לבחינת התכליות האסורות שיסודן בתקנה 28(א) לתקנות התעבורה, אלא עניין לה בפתרון הסוגיה של שימוש אסור בטלפון נייד סלולרי, בזמן נהיגה.

דומה עלינו, כי הפתרון הפשוט והיעיל ביותר, למניעת שימוש בטלפון נייד סלולרי, הוא יצירתה של מערכת חישה אלקטרונית, לפיה לא יהיה ניתן להשתמש בטלפון סלולרי, בתוככי רכב, כל אימת שרכב זה, מצוי בתנועה, קרי, במצב נהיגה. כך, רק כך נמגר, אחת ולתמיד, תופעה מסוכנת והמסכנת חיי אדם של שימוש בטלפון סלולרי נייד, בשעת נהיגה. אשר למכשיר הטלפון הסלולרי הנייח, המותקן ברכב, הרי ניתן להשביתו, באמצעות מנגון שיאפשר הפעלת, אך ורק במצב של מנוע שאינו פועל. כך נשים סוף לשימוש בטלפון סלולרי, נייד ונייח, כאחת, בעת נהיגה. כל מילה נוספת - מיותרת.