בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
לבטל יכולת שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה
|
דומה עלינו, כי הפתרון הפשוט והיעיל ביותר, למניעת שימוש בטלפון נייד סלולרי, הוא יצירתה של מערכת חישה אלקטרונית, לפיה לא יהיה ניתן להשתמש בטלפון סלולרי, בתוככי רכב, כל אימת שרכב זה, מצוי בתנועה, קרי, במצב נהיגה. כך, רק כך נמגר, אחת ולתמיד, תופעה מסוכנת והמסכנת חיי אדם
פסק-דינו של שופט בית המשפט המחוזי, בירושלים השופט, אביגדור דורות - שפורסם יום אתמול, בידי העיתונאי, איתמר לוין (" מחלקה ראשונה" - תאריך 27.11.2016) ולפיו האיסור על שימוש בטלפון נייד סלולרי בשעת נהיגה, כולל גם השימושים הקיימים בטלפונים חכמים, ולא רק דיבור ושליחת מסרונים, מעורר שאלה נכבדה יותר, מבדיקת תכליות האיסור בשימוש בטלפון נייד סלולרי, בשעת נהיגה, כפי שעשה, פעל וניתח בית המשפט המחוזי, בירושלים, מצב הדברים, מבחינה משפטית ועובדתית - כאחת - בנתונים שהובאו בפניו. ביושבו של בית המשפט המחוזי, בירושלים, אלי מדין, כבית משפט לערעורים פליליים, על הכרעת הדין המרשיעה של בית משפט השלום, לתעבורה, בירושלים (סגן הנשיא, כב' השופט, יהושע צימרמן), שהרשיע נהג רכב בשימוש בטלפון סלולרי, אגב נהיגת רכבו, בניגוד להוראת תקנה 28(א) לתקנות התעבורה, נדרש בית משפט נכבד זה, לפרשנותה המילולית והמשפטית של תקנה זו. במסגרת בירור הערעור שהגיש אותו נהג רכב, על עצם עובדת הרשעתו, בנהיגת רכבו, תוך שימוש בטלפון סלולרי, בניגוד להוראת תקנה 28(א) לתקנות התעבורה, נדרש שופט בית משפט המחוזי, בירושלים, אביגדור דורות, לתקנת התעבורה שהותקנה, עוד בשנת 2007, וההתייחסות שנקבעה בה, נקבעה, אך ורק לשיחות ולמסרונים. בית המשפט המחוזי, בירושלים קובע - בפסק-דינו שניתן במסגרת הערעור - כי יש להחיל ההיגיון העומד בבסיס התקנת תקנת תעבורה זו, גם על שימושים דוגמת: גלישה באינטרנט, דוא"ל או ווטסאפ. בית המשפט המחוזי קובע, בפסק-דינו זה, כי מטרת התקנה הייתה להבטיח שהנהג יאחז בהגה בשתי ידיו וישתמש, אך ורק בדיבורית, לכן, קבע בית המשפט המחוזי, כי יש לאסור כל שימוש המחייב להסיר לפחות יד אחת מההגה. בעקבות זאת דחה השופט, אביגדור דורות, הערעור שהוגש לו על הרשעת המערער, בבית משפט השלום, לתעבורה, בירושלים, על הרשעתו, בשימוש בטלפון נייד שלא באמצעות דיבורית. בית המשפט המחוזי, בירושלים, קובע, בפסק-דינו, כי אין זה משנה מה השימוש שעשה המערער, במכשיר הטלפון הסלולרי הנייד, כאשר הבחינו בו השוטרים. עוד נקבע - בפסק-דין זה כי אין כל מקום להתערב בממצאים העובדתיים שקבע בית משפט השלום, לתעבורה, בירושלים, בהכרעת-הדין שלו, לפיהם לא השתמש המערער בדיבורית, בעת שנהג ברכבו. רישיונו של המערער נשלל לשבועיים והוא נקנס, בנוסף, בקנס בגובה של 1,500 שקלים. בכל הכבוד הראוי לפרשנות המשפטית-הטכנית, שפירש בית המשפט המחוזי, בירושלים, לשונה של תקנה 28(א) לתקנות התעבורה, הרי כפי שציינו, בתחילתה של רשימה זו - הרי אין ענייננו אנו, מצטמצם לבחינת התכליות האסורות שיסודן בתקנה 28(א) לתקנות התעבורה, אלא עניין לה בפתרון הסוגיה של שימוש אסור בטלפון נייד סלולרי, בזמן נהיגה. דומה עלינו, כי הפתרון הפשוט והיעיל ביותר, למניעת שימוש בטלפון נייד סלולרי, הוא יצירתה של מערכת חישה אלקטרונית, לפיה לא יהיה ניתן להשתמש בטלפון סלולרי, בתוככי רכב, כל אימת שרכב זה, מצוי בתנועה, קרי, במצב נהיגה. כך, רק כך נמגר, אחת ולתמיד, תופעה מסוכנת והמסכנת חיי אדם של שימוש בטלפון סלולרי נייד, בשעת נהיגה. אשר למכשיר הטלפון הסלולרי הנייח, המותקן ברכב, הרי ניתן להשביתו, באמצעות מנגון שיאפשר הפעלת, אך ורק במצב של מנוע שאינו פועל. כך נשים סוף לשימוש בטלפון סלולרי, נייד ונייח, כאחת, בעת נהיגה. כל מילה נוספת - מיותרת.
|
|
הכותב הוא השותף-המייסד של ד"ר חיים שטנגר, משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשפט הפלילי, דיני מעצרים, כמו-גם בתחומי המשפט העסקי, דיני חברות, פירוקים ופשיטות-רגל, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים-משפחתיים ודיני משפחה, כמו-גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין.
|
|
תאריך:
|
28/11/2016
|
|
|
עודכן:
|
28/11/2016
|
|
חיים שטנגר
|
לבטל יכולת שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
סתם אזרח זקן
|
28/11/16 11:52
|
|
2
|
|
אלי יזרעאלי
|
28/11/16 23:51
|
|
האיסור על שימוש בטלפון סלולרי בשעת נהיגה, כולל גם את השימושים הקיימים בטלפונים חכמים, ולא רק דיבור ושליחת מסרונים. כך קובע (22.11.16) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אביגדור דורות.
|
|
|
בשנת 2015 נרשמו ונחקרו ע"י משטרת ישראל 12,753 תאונות דרכים עם נפגעים - עלייה של כ-2.5% בהשוואה לשנת 2014. בתאונות אלה נפגעו 23,727 בני אדם - כך עולה מנתונים שמפרסמת (יום ב', 21.11.16) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
|
|
|
מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר, ציין כי צוות המנכ"לים שבראשו הוא עומד ביצע עבודת מטה בנושא המאבק בתאונות הדרכים וכי בין השאר, סבור הצוות כי יש לרתום טכנולוגיות חדישות למאבק בתאונות.
|
|
|
כל יום תאונה וכמעט כל יום הרוגים, ומה משרדי הממשלה עושים - ניסתה לברר (יום ב', 14.11.16) הוועדה לביקורת המדינה. יושב ראש הוועדה, ח"כ קארין אלהרר: "התחושה היא ובעיקר לפי דו"ח המבקר כי לא עשינו הכל כדי למנוע תאונות דרכים. ותמונת המצב המדאיגה כי דרושה עבודה בין מספר משרדים ורשויות, כמו המשטרה, הרשות הלאומית לבטיחות דרכים ומשרד התחבורה. יש להרחיב את סמכויות הרשות, ועל מנכ"ל משרד ראש הממשלה להיכנס לעובי הקורה - כי בינתיים עוד ועוד אזרחי ישראל מתים בתאונות".
|
|
|
מנכ"ל משרד התחבורה, קרן טרנר, הציגה (יום ד', 9.11.16) בפני ועדת הכספים את תקציבי השנים 2018-2017: "תקציב פיתוח התחבורה ב-2017 יעמוד על 12.6 מיליארד ש"ח, מתוכם 5.88 מיליארד ש"ח לפיתוח כבישים ולהרחבתם (1.24 מיליארד ש"ח כבישים עירוניים ו-4.63 מיליארד ש"ח לכבישים בינעירוניים) ו-6.75 מיליארד ש"ח לפיתוח התחבורה הציבורית - 3.75 מיליארד ש"ח להסעת המונים במטרופולינים ו- 2.99 מיליארד ש"ח לרכבות כבדות. ב-2018: סך התקציב לפיתוח התחבורה: 12.9 מיליארד ש"ח ומתוכו 6.25 מיליארד ש"ח לכבישים (1.33 מיליארד ש"ח עירוניים ו- 4.92 מיליארד ש"ח לבינעירוניים), 6.65 מיליארד ש"ח לתחבורה ציבורית, מתוכם 4 מיליארד ש"ח להסעת המונים ו- 2.63 מיליארד ש"ח לרכבות כבדות".
|
|
|
|