מינוי שר תקשורת כשר קבוע בממשלה

הודעתו של ראש ממשלת ישראל, בנימין (ביבי) נתניהו, בדבר כוונתו למנות את שר התיירות, יריב לוין, לשר תקשורת, במקומו של צחי הנגבי, המסיים תקופת שלושה חודשים תמימים ורצופים של מילוי מקומו של ראש-הממשלה, כשר תקשורת, בתחילת השבוע הבא, תואמת במלואה הוראות חוק יסוד: הממשלה.

סעיף 24 לחוק יסוד: הממשלה קובע, כי אם נעדר שר, למעט ראש הממשלה, מן הארץ, רשאית הממשלה לקבוע, כי שר אחר ימלא את מקומו. ממלא המקום ימלא תפקידיו של השר, כולם או מקצתם, הכל כפי שתקבע הממשלה. עוד קובע, סעיף זה, כי אם חדל שר לכהן או שנבצר ממנו זמנית למלא את תפקידו, ימלא התפקיד ראש הממשלה או שר אחר שתקבע הממשלה. כדי למנוע מצב דברים, לפיו תקופת מילוי מקומו של שר, לא תוגבל בזמן, הרי קובע סעיף זה לחוק יסוד: הממשלה - ברורות ומפורשות - לצורך הסרת כל ספיקות שהן, כי: "תקופת מילוי המקום של שר שחדל לכהן כאמור בסעיף קטן (ב) לא תעלה על שלושה חודשים".

סעיף 24 לחוק יסוד: הממשלה עמד לבחינתו של בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, עת עתרו לבג"ץ, במאי הקולנוע, נסים דיין, הסופר והעורך הספרותי, רן יגיל ועוד שבעה עותרים, שעיסוקם השוטף והיומיומי הינו בתחומי האמנות והספרות, על-ידי משרדנו, באמצעות עו"ד אורי פנטילט וכותב שורות אלה, בדרישה - בין היתר כי ראש ממשלת ישראל, בנימין (ביבי) נתניהו, שכיהן - בממשלתו הקודמת - כממלא-מקום שר החינוך, שי פירון, לא יידון, בהענקת פרס ישראל בתחום חקר הספרות העברית והכללית, לאור ובשל העובדה, שפגה, חלפה ועברה לה מן העולם תקופת מילוי מקומו של שר החינוך, בתום שלושת חודשי מילוי המקום, כך שהוא מחוסר כל סמכות עניינית שהיא, לדון, כממלא-מקום שר החינוך, בענייני פרס ישראל.

בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בהרכב השופטים, אסתר חיות, חנן מלצר וניל הנדל, החליט - עוד בדיון הראשוני שהתקיים בפניו בעתירה, בתאריך 9.3.2013 - כי יש ממש בטענות העותרים, לאור לשונו הברורה, המפורשת והחד-משמעית של הוראת סעיף 24(ג) לחוק יסוד: הממשלה, הקובעת זמן ומועד תחום, כמו-גם הקובעת זמן מקסימאלי לתקופת מילוי מקומו של שר בממשלה. על-כן, בפסק-הדין המשלים - שדחה טענות אחרות ונוספות של עותרים אחרים ונוספים, שעתירתם התבררה יחד עם עתירתם של נסים דיין, רגיל יגיל ושבעת האמנים האחרים, שעתרו, יחד עמם, לבג"ץ - מתאריך 20.5.2013, קבעה השופטת, אסתר חיות, בין היתר, דברים, בזו הלשון:

"טרם שנפנה לדיון בטענות הצדדים, ראוי לציין למען שלמות התמונה כי במהלך הדיון שקיימנו בעתירות ביום 9.3.2015 הודיעו המשיבים בעקבות הערותינו כי פרס ישראל בתחום חקר הספרות העברית והכללית לא יוענק השנה. זאת, בהינתן העובדה כי עד למועד הדיון טרם מונתה ועדת פרס בתחום זה וכן בהינתן העובדה שביום 5.3.2015 תמה תקופת שלושת החודשים הקבועה בסעיף 24(ג) לחוק יסוד: הממשלה, בה רשאי היה ראש הממשלה למלא את תפקידו של שר החינוך. משכך, וכאמור בפסק הדין ללא נימוקים שניתן ביום 9.3.2015, התייתרה ההכרעה בעתירות ככל שהדבר נוגע לתחום זה". (ההדגשות וההדגשות, בקו אחד, שלי - ח"ש)

על-כן, ככל שרוצה ראש ממשלת ישראל, בנימין (ביבי) נתניהו למנוע מצב דברים, לפי יקבע בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, בעתירה שתוגש אליו, החל מיום ראשון הקרוב, עם סיום מלוא תקופת מילוי-המקום של השר, צחי הנגבי, כממלא תפקיד, שר התקשורת, כי פעולותיו ומעשיו של ממלא-מקום, שר התקשורת, צחי הנגבי, אינן תקפות והן בטלות ומבוטלות, החל מיום ראשון הקרוב, הרי חייב בנימין (ביבי) נתניהו למנות שר תקשורת קבוע בממשלתו.

מן הראוי לציין ולהדגיש, כי בניגוד לחובת ראש-הממשלה לכהן גם כחבר-כנסת, כתנאי לעצם זכאותו לכהן כראש-ממשלה, על-פי הוראות חוק יסוד: הממשלה, הרי שר המכהן בממשלה, אינו חייב לכהן גם בכהונת חבר-כנסת ואינו חייב להיות חלק מחברי הממשלה שהושבעו, עד כה, בפני הכנסת והצהירו לה אמונים עם כינון ממשלת הרביעית של בנימין(ביבי) נתניהו, שהינה הממשלה ה-34 במניין ממשלות ישראל, שכינו, עד כה.

לכן, יכול ראש ממשלת ישראל, בנימין (ביבי) נתניהו, לכלול בממשלתו גם שר או שרת תקשורת, שלא כיהנו, עד כה, כחלק מחברי-הממשלה שנשבעו אמונים, בפני הכנסת והצהירו הצהרת אמונים למדינה, עם כינונה של ממשלת ביבי הרביעית. ימים יגידו אם שר התקשורת הקבוע בממשלת-ישראל ה-34 במניין ממשלות ישראל, שכיהנו, עד כה, יהיו שר התיירות, יריב לוין, ממלא-מקום שר התקשורת, צחי הנגבי או שר תקשורת או שרת תקשורת, שאינם מי משניים אלה.