|   15:07:40
דלג
  חנינא פורת  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה כדאי לכלול בהסכם הגירושין שלכם?
כתיבת המומחים
המדריך המקיף לשיפור בריאות מערכת העיכול

יצחק ורדימון - הממונה על המחוז בדרום

האחראי הישיר להערכות החדשה בנגב לאחר הסכם השלום עם מצריים
04/06/2017  |   חנינא פורת   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
נגב [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]

בראשית שנות האלפיים הוחלט במרכז ג'ו אלון להוציא קובץ מאמרים לזכרו של יצחק ורדימון, הממונה על מחוז דרום. הוקמה מערכת והוחלט להטיל עלי ועל פרופ' יהודה גרדוס לערוך את הקובץ. ליקטנו מאמרים מטובי הגאוגרפים באזור הדרום והחלטנו למסור את כתב היד למערכת "אריאל" שבראשה עמד אלי שילר שהעניק לספר ברצון רב מניסיונו ומתמונותיו. בתקופה זו נוצר הקשר עם בתו של ורדימון, ורדית מקובר, שליקטה עבורנו לא רק את הקטע על קורות חייו (שעליו אני נשען במידה רבה בכתבה זו) אלא אף ראיינה מספר חוקרים ודרבנה אחרים. אין ספק שהספר מילא בזמנו, בעשור הראשון של שנות האלפיים, חלל ריק בתחום המחקרי הקרוי "גאוגרפיה-היסטורית" של הדרום והנגב.

תחנות בחייו
חיילי הבריגדה היהודית

בתום המלחמה החל לעבוד במחלקת הקליטה של הסוכנות ובשנת 1948 הוסמך כעורך דין
▪ ▪ ▪

יצחק ורדימון נולד בשנת 1912 בגליציה, וגדל בבית מסורתי-ציוני. בשנים 1930 - 1934 למד משפטים באוניברסיטת לבוב, בתקופה שאופיינה באנטישמיות קשה. הוא ביקש לעלות ארצה בעקבות אחיו הבכור אך העניין לא הסתייע. לאחר שנת לימוד בסמינריון העברי בלבוב הצליח לקבל אשרת כניסה לארץ-ישראל ובשנת 1938 הגיע לחופי הארץ.

בשנת 1940 התגייס "להגנה" עבר קורס מ"כים בג'וערה ובשנת 1941 עבר קורס מפקדי מחלקות ברמת יוחנן. בשנת 1941 התגייס לבריגאדה היהודית במסגרת הצבא הבריטי ונפצע באימונים באיטליה. בשל שליטתו באנגלית, הועבר על-ידי הבריגאדה לצבא הבריטי בשנת 1943, כקצין קשר לקורפוס הפולני של הגנרל ולדיסלב אנדרס. ורדימון השתתף בקרבות מונטה קסינו וסייע בשחרור איטליה מעול הנאצים.

בתום המלחמה החל לעבוד במחלקת הקליטה של הסוכנות ובשנת 1948 הוסמך כעורך דין. במלחמת השחרור שירת "בחטיבה 7" ובסיומה נישא לחברתו הניה. באוגוסט 1949 התיישב בעפולה כקצין מחוז בעמק יזרעאל והתמנה קצת לאחר מכך לסגן הממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים. בנובמבר 1953, לאחר שבוצעה חלוקה חדשה של המחוזות במדינה, הוא הגיע לבאר-שבע כממונה על מחוז הדרום ושירת בתפקיד זה עד יציאתו לגמלאות בשנת 1981.

לאורך 28 שנות שירותו שימש גם בתפקידם הבאים: יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מתאם בין משרדי הממשלה עקב הערכות חדשה בנגב לאחר הסכמי השלום; אחראי מל"ח במחוז הדרום; חבר בוועדה העליונה לענייני בדואים; יו"ר הוועדה הקרואה באשקלון ושימש כמרצה אורח באוניברסיטת בן-גוריון בנושאי תכנון ושלטון מקומי.

נפות, מחוזות ורשויות מקומיות
באר שבע הייתה עיירה מנומנמת בת 15 אלף תושבים בלבד שרוב תושביה התגוררו בשלוש מעברות
▪ ▪ ▪

בראשית שנות החמישים, עם כניסתו לתפקיד הממונה, היו בדרום 11 רשויות מקומיות ועם סיום תפקידו, לאחר 28 שנה, מנה המחוז 30 רשויות מקומיות. בין הרשויות שורדימון סייע להקמתן: אשדוד; אופקים; דימונה; וכן ערד, שדרות, קריית גת, קריית מלאכי, מצפה רמון, עומר ונתיבות. חלקן היו לערים במהלך שנות עבודתו.

הוא סייע גם למועצות האזוריות וביניהן: חבל איילות, לכיש, הערבה התיכונה, רמת נגב ותמר. בעת כניסתו לתפקיד נמנו באזור 54 אלף תושבים ובכללם 18 אלף בדואים. באר שבע הייתה עיירה מנומנמת בת 15 אלף תושבים בלבד שרוב תושביה התגוררו בשלוש מעברות. באילת ישבו אז כ-300 איש וגם ההתיישבות החקלאית הייתה בראשית צעדיה. לאחר 20 שנות כהונה בתפקיד קבע ורדימון כי במחוז הדרום חיים 420 אלף איש המאוגדים ב 6 עיריות, 7 מועצות מקומיות ו-13 מועצות אזוריות. גידול מרשים זה יש לזקוף לדעת ורדימון על "רוח האחדות והמעשה" ששררה בין מוסדות הממשלה ומשרדיה והרשויות המקומיות.

המשימות לשנות השבעים
אחרי ההסכם [צילום: אתר הכנסת]

לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים, כתב ורדימון מסמך מעניין בדבר פיתוח הנגב והגישו לשרים ולמוסדות הנוגעים בדבר
▪ ▪ ▪

ורדימון הדגיש את המטרות הקרובות: יש לתת יותר תשומת לב לאיכות החיים כלומר לתת שירותים יעלים יותר ליושבי הנגב ורמת פרנסה גבוהה יותר. אוכלוסיית הנגב גדלה בעשורים הקודמים ב 5% בממוצע לשנה ואם כך, יש סיכוי, כי בשנות התשעים יגיע אזור זה לכמיליון נפש.

ורדימון מנה את הצעדים שנעשו לאחרונה האמורים לזרז את פיתוח הדרום – הקמת אזור תעשיה ארצי מדרום לבאר-שבע לימים רמת חובב ("תוכנית בץ"); גילוי מאגרי מים מליחים הניתנים לניצול בחקלאות ומשמעות הדבר הגברת קצב הקמת היישובים החקלאיים. מזווית ראייתו, צעדים אלה ישפרו את החיים בנגב ובעיקר יהפכוהו לאזור אטרקטיבי להתיישבות עבור רבבות רבות של עולים שללא ספק יצטרפו למאמץ להפרחת השממה. בשנות השמונים, לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים, כתב ורדימון מסמך מעניין בדבר פיתוח הנגב והגישו לשרים ולמוסדות הנוגעים בדבר. עליו נעמוד בפירוט בהמשך.

לראות את האדם במרכז העשייה
עימותים [צילום: נתי שוחט/פלאש 90]

האדם הנכון
ובד חברת החשמל הגדירו כמי שעמד בראש צוות חלוצי הפיתוח בנגב, איש "הסיביל סרוויס", או כמו שרבים אמרו האיש הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון.

פרישת אלפי מטרים של קווי מתח גבוהה חייבה תוכנית שלא פעם התנגשה עם תוכניות אחרות
▪ ▪ ▪

ורדימון היה מעורב בכל הקורה בשטח העיריות והמועצות. ראשיהן היו מתכנסים כל כמה חודשים במשרדו בבאר-שבע ומחליפים דעות ורעיונות בדבר קידום שירותים לתושבים – מים, חשמל, כבישים ועוד. למזלו של הדרום, רוב השרים ועוזריהם הבכירים הכירו והעריכו את ורדימון והוא בקלות יחסית יכול היה "להסדיר עניינים" עבור תושבי הדרום.

הוא פגש את המבקשים סיוע במשרדו ובאופן ישיר ניסה לסייע להם ללא הבדל במוצא או במצב הסוציו-אקונומי של הפונה. תפקידו כיו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה חשף אותו לתוכניות מתאר, אדריכלים, אנשי מקורות וחברת החשמל. ורדימון סבר "שחישמול הנגב" היא משימה עליונה שתביא בעקבותיה האצת פיתוח של מפעלי תעשיה, הובלת מים, ומתן אמצעי תאורה לישובים המבודדים ותוסיף להם תחושת ביטחון.

פרישת אלפי מטרים של קווי מתח גבוהה חייבה תוכנית שלא פעם התנגשה עם תוכניות אחרות ועל ורדימון הוטלה המשימה לפתור את "העימותים" שנוצרו בין בעלי התפקידים בדרום. הוא ניווט את הישיבות והדיונים בסבלנות, בהומור וחתר תמיד לסיכום מעשי. עובד חברת החשמל הגדירו כמי שעמד בראש צוות חלוצי הפיתוח בנגב, איש "הסיביל סרוויס", או כמו שרבים אמרו האיש הנכון במקום הנכון ובזמן הנכון.

ראש העיר דוד טוביהו היה עולה מדי פעם למשרדו של ורדימון ובין השיחות עלה הצורך בהקמת "מכון להשכלה גבוהה בנגב" שנרשם בזמנו כאגודה עותומאנית. לאורך שנות עבודתו סייע ורדימון לפיתוח המכון כולל שלב המעבר לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשנת 1981 הוענק לורדימון תאר "ד"ר כבוד" ולאחר מותו נוסדה קרן שנתית על שמו שהעניקה מלגות במחלקה לגאוגרפיה.

תוכנית המתאר לאזור הדרום
איכות חיים [צילום: מ.א. רמת הנגב]

ורדימון היה גאה בעובדה שהתוכנית לא שכחה את האדם ומשפחתו בנגב, ואת הצורך לשמור על איכות חייו
▪ ▪ ▪

בשנת 1976 הושלמה תוכנית המתאר למחוז הדרום. ביום העיון שנערך לרגל אירוע זה הדגיש ורדימון מספר נקודות שנראו לו כעומדות בבסיסה של התוכנית: הוא פתח בכך שהתוכנית שהכנתה ארכה כ 5 שנים והוקדשה לפיתוח הנגב ושמירת נופיו. לדעתו היעד המרכזי של התוכנית – יצירת התנאים הפיסיים להגדלת מספר התושבים באזור מ-400 אלף למיליון נפש בשנות התשעים.

מכאן שיושם דגש על הגדלת האוכלוסייה העירונית של באר שבע; לא תבנה עוד עיר מלבד עיר קטנה ליד עין-יהב; אזור חלוצה ניצנה ובנגב המערבי יפותח מבחינה חקלאית עד ליכולת של הקמת 100 יישובים חדשים. הוסכם גם על הקמת שתי תחנות כוח גדולות אחת דרומה מבאר-שבע והשנייה בחולות חלוצה. התוכנית כך קבע ורדימון סימנה את מסלול תעלת מי הים התיכון המובלים לים המלח לצורך קירור התחנות, סילוק השפכים התעשייתיים, שרטטה כבישים וקווי חשמל והוועידה שטחים לשדה תעופה בינלאומי מזרחה מבאר-שבע, לשדה תעופה חדש באילת ולרכבת לאילת. כן סומן שטח לבניית נמל חדש בה.

ורדימון היה גאה בעובדה שהתוכנית לא שכחה את האדם ומשפחתו בנגב, את הצורך לשמור על איכות חייו והותירה 4,5 מיליון דונם כשמורות נוף (עבור שמורות טבע ופארקים). באביב 1981 כתב ורדימון מסמך בן 10 עמודים ובו הציג את המשימות העומדות בפני ראשי המועצות והערים בנגב בעת פריסת מחנות צה"ל החדשים באזור. מהדפים נשבה רוח של חשש שאסור למדינה ל"פספס" הזדמנות זו ועליה לפתח את הנגב וליישבו כאזור החשוב ביותר מבחינה גאו-פוליטית.

בין המשימות החשובות הוא מנה את: הקצאת 15% מהיקף התחלות הבנייה הכוללות בארץ לשיכון בנגב; שיפור תשתיות לחינוך בערי הנגב; מימוש תוכנית רכישת 1000 דירות על-ידי משרד הביטחון; שיקום כביש מצפה רימון-שיזפון; סלילת כביש מחבר של ש.ת. רמון עם היישוב; סלילת כבישי עוקף באר-שבע, כביש ערוער, בית קמה צומת אחים ועוד. התוכנית שורדימון התווה אושרה על-ידי הממשלה במרס 1981 והוטל על סגן שר הביטחון מ' ציפורי ליישמה. מלבד מעורבות בתכנון הקים ורדימון את המערכת הפיקודית של מל"ח (משק לשעת חרום) אשר הצטיידה במיכליות דלק, מזון קשה ושירותי הצלה וכיבוי שנועדו לתת מענה ליישובי הנגב בשעת חרום.

אחריות למצבם של הבדואים
עיירה חדשה [צילום: יניב נדב, פלאש 90]

פיתוח מזורז
הוא קבע כי הפיתוח המזורז בנגב לא פסח על הנגב ומספר הבדואים עלה מ–12 אלף בשנת 1948 ל–45 אלף נפש בשנת 1980

אי-אפשר לדבר על ורדימון והבדואים בלא להזכיר את פרשת לגיה שהחלה עם החלטת הממשלה להקצות קרקעות עבור עיירה חדשה – לגיה
▪ ▪ ▪

לאחר הסכם השלום עם מצריים ( 1980) והקמת יישובים חדשים לבדואים שפונו, ראה עצמו ורדימון אחראי למימוש מהלכים אלו. בעת הקמת המועצה המקומית רהט אמר ורדימון כמה דברים המשקפים את עמדתו כלפי הצורך בהשתלבות הבדואים בחיי הנגב. הוא קבע כי הפיתוח המזורז בנגב לא פסח על הנגב ומספר הבדואים עלה מ–12 אלף בשנת 1948 ל–45 אלף נפש בשנת 1980.

הוא הבליט את המגמה שהתחזקה בקרב השבטים ועיקרה מעבר מחקלאות מסורתית להשתלבות בעבודות בניין, תעשיה, תחבורה ומקצועות חופשיים. עובדה היא כי בשנת הקמת רהט רק 10% מכוח האדם המפרנס בשבטים עסק בגידול צאן וחקלאות. על-אף פיזורם של השבטים ברחבי הנגב נבנו גנים ובתי ספר רבים. ורדימון הודיע כי משרד הפנים אישר הקמת הנהלת המועצה עירונית לרהט שתכלול 11 חברים בהשתתפות 4 מומחים מהמשרד בתחומי שיכון, בריאות, פנים וחינוך.

אי-אפשר לדבר על ורדימון והבדואים בלא להזכיר את פרשת לגיה שהחלה עם החלטת הממשלה להקצות קרקעות עבור עיירה חדשה – לגיה. עם הקמת שדה התעופה החדש הוחל בזירוז הפינוי אולם פרצו מריבות בין השבטים שאמורים היו לקבל לתחומם מפונים וכן פנה בדואי לבג"ץ שנתן צו ביניים להפסקת העבודות בשטח והפסקת פינוי הבדואים. ורדימון כנציג משרד הפנים ונציגי גופים אחרים בהם אריה בר ואחרים, שרצו לסייע, החלו בהפקעת קרקע עבור כבישים וצרכי ציבור.

השופט זמיר החליט בעקבות פניית הבדואים להגיש נגד הארבעה קובלנה ולהעמידם למשפט שהחל בשנת 1979 נמשך כשנתיים. העיתונאי מרדכי ארציאלי הביא מדבריו של ורדימון באחד מימי העיון בשנת 1978 בהם אמר הממונה כי מירב הבדואים בנגב (כ 40 אלף נפש) ממלאים חובותיהם כאזרחים אבל קיים מיעוט לא קטן בקרב השבטים, המשמש גורמים עוינים למדינה, במיוחד בניסיונות להשתלט על קרקעות המדינה בנגב. הבנייה הלא חוקית גדלה מאוד, במיוחד לאחר מלחמת יום-הכיפורים והיא התפשטה לכל אזורי הנגב. אך במיוחד היא בולטת סביב לאתרים בהם מפתחת המדינה פרויקטים חדשים (וכאן נתן ורדימון 6 דוגמאות) ואשר בשטחים אלה לא התגוררו בעבר בדואים.

במהלך המשפט זכה ורדימון לתמיכה ציבורית נרחבת אך הוא נאלץ להקדיש את מרבית זמנו וכוחו לטיהור שמו. ורדימון ורבים מחבריו הדגישו את העוול שנעשה למי שדאג כל חייו לקדם את האוכלוסייה הבדואית. בסופו של דבר זוכו ארבעת הנאשמים באופן מוחלט לאחר שהוברר לציבור כי ורדימון כנציג הבכיר של משרד המשפטים בנגב פעל על-פי נוהל מקובל במשרד ואשר משום מה לא תאם את החקיקה ואת הצווים הממשלתיים שפורסמו בינתיים כדי לזרז את הפינוי וכל כוונתו הייתה לתמוך ברוב השבטים השומרים על החוק ולבדלם מהמיעוט שהושפע באותה עת מגורמים קיצוניים, עוינים למדינה.

לאחר הפרישה
נאמן לעיר [צילום: סטריט וויו]

היה נאמן לנגב ולבאר-שבע ללא סייג
▪ ▪ ▪

לאחר יציאתו לגמלאות בשנת 1981 מונה ורדימון ליועץ שר הפנים לפיתוח הנגב. עיקר עיסוקו היה המשך ההערכות בנגב שלאחר הסכמי השלום. עובדת היותו עורך דין ובעל ניסיון ואיש ציוני בעל נימוסים וסבלנות ורגישות למגזרי האוכלוסייה השונים בנגב – חיבבוהו על כולם ועשו אותו למומחה מספר אחד בתחום המוניציפלי. בדצמבר 1982 נפטר ורדימון וחיים קוברסקי המנהל הכללי של משרד הפנים ספד לו ואמר כי היה בעל רוחב דעה, טוב לב, תודעת שליחות ואורח חיים של חלוץ מגשים.

ראש העיר אליהו נאוי סיפר כי פגש לראשונה את ורדימון לאחר קרב שפרעם בשנת 1948. הוא היה בעל נימוסים אירופים אך בכל זאת "פלמ"חניק". ורדימון חשב שנאווי הוא דרוזי שהצטרף לכוחות ההגנה ונוצרה ביניהם ידידות קצרה. בשנת 1957, כשהגיע נאווי כשופט לבאר-שבע ורדימון היה כבר בעמדה בכירה של משרד הפנים כשהוא מקפיד להתרחק מהפוליטיקה ולשמש משרת ציבור ללא פניות.

ורדימון היה ממונה על מינוי שיח'ים חדשים והתייעץ על כך עם נאווי ותוך כדי כך העלו השניים רעיונות בדבר פרויקטים עתידיים בדרום. הוא היה נאמן לנגב ולבאר-שבע ללא סייג, ודאג לעובדי העירייה. נאווי הוסיף כי פרשת לגיה הייתה טרגדיה בה נפגע ורדימון מהחוק הלא ברור והבלגן הבירוקראטי ומההתעקשות להוכיח שכולם שווים בפני החוק. האירוע פגע בו ובמשפחתו. תוצאות המשפט היו שכבודו הוחזר לו והוא זוכה לחלוטין כמו השלושה האחרים לאחר שנתיים כואבות. נראה ששירותו של ורדימון כממונה על המחוז מטעם משרד הפנים וללא תלות במפלגות או פוליטיקאים, קידם את הנגב, ובעיקר שינה את תפיסת המדינה ומשרדיה באשר לחשיבתו הגיאו-פוליטית שעלתה במאוד לאחר הסכם השלום עם מצרים.

רשויות רבות הנציחו את זכרו ונזכיר כמה מהם: כיכר ורדימון בשכונה ה' בבאר-שבע; בית הספר נווה ציון באשקלון; ספריית מכללת ספיר; מצפה במרכז ג'ו אלון בלהב; גן ציבורי במיתר; רחוב בקריית מלאכי רחוב וגן בדימונה ורחוב באשדוד.

לעיון נוסף

ארציאלי מ', שנת הקרע ביחסים עם הבדווים, יום עיון, חוברת מס. 9, 9 בפברואר 1978

יום עיון לזכרו של יצחק ורדימון, ( תשיעי בינואר 1990), ארכיון טוביהו, 0912.08

פורת ח' וי' גרדוס, הנגב: יובל של עשייה, קובץ מאמרים לזכרו של יצחק ורדימון, ירושלים 2002.
תאריך:  04/06/2017   |   עודכן:  04/06/2017
חנינא פורת
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
יצחק ורדימון - הממונה על המחוז בדרום
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
לא הכל יודעים, כי אחד מהגורמים העיקריים בהרשעת אדם בפלילים, בידי בתי-משפט בישראל, הם סעיפי האישום המדויקים בהם מואשם נאשם בכתב-אישום, המוגש נגדו לבית המשפט, בחשד לביצוע עבירות פליליות. לפני כשנתיים הוגשו כתבי-אישום לבית המשפט המחוזי, בירושלים בפרשה המוכרת בשם: "פרשת רונאל פישר". עו"ד, לשעבר, רונאל פישר ושותפו, רפ"ק ערן מלכה הואשמו בלקיחת שוחד, שיבוש הליכי משפט, קבלת דבר במרמה והלבנת הון.
04/06/2017  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
אח. אח. איך חולפת תהילת העולם. איך? האם מישהו, האם איזה שר משפטים לשעבר, בתקופת כהונתם של נשיאי בית המשפט העליון, לשעבר, מאיר שמגר, אהרן ברק, היה מנצל סמכותו החוקית, כיושב-ראש הוועדה לבחירת שופטים ומי שאחראי על זימון ישיבת חברי הוועדה לבחירת שופטים, לצורך ישיבת חברי הוועדה לבחירת שופטים לבחירת שופטים חדשים או לצורך קידום שופטים ושופטות מכהנים ומעכב זימון ישיבה שכזו, עד שלא יתמלאו דרישותיו הפוליטיות האחרות, בקשר למינוי שופטים, כפי שנוהגת איילה שקד במרים נאור?
30/05/2017  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
על-פי אתר "וואלה" אמר שר האוצר משה כחלון בכנס לשכת עורכי הדין באילת את המילים הללו: "גם כל אלה מהליכוד יודעים שבסוף התהליך יהיו שתי מדינות, למרות שלפני הפריימריז הם אומרים שלא".
29/05/2017  |  עמוס שנער  |   יומני בלוגרים
מתברר ומסתבר, כי לא רע בכלל להיות אסיר פלשציני מורשע ברצח עם דם עם הידיים, העושה תקופת מאסרו במסגרת שירות בתי-הסוהר, בישראל. שביתת הרעב של האסירים הפשתינים, שהסתיימה אתמול (יום שבת) לאחר 40 ימים חושפת ומגלה לציבור, תנאים מפליגים להם זוכים רוצחים שרצחו בדם קר קורבנות ישראלים, אך ורק מאחר שמדובר באנשים שיש להם זהות יהודית או ישראלית.
28/05/2017  |  חיים שטנגר  |   יומני בלוגרים
נראה שדווקא "צפצופו" על משרדי הממשלה, השגת תקציבים ותוכניות באמצעות הכרות אישית עם קברניטי המדינה, העמדת "ההסתדרות" והגופים המיישבים בעמדות בלתי נוחות "כמסרבי פיתוח בנגב" והחלטותיו על קצב ואופי הבנייה שלא תמיד התקבלו בנוהל התקין של ועדה בינוי עירונית ומועצה עירונית, אפשרו לעיר, לנסוק בשנות התשעים ולהפך למרכזו של המטרופולין הרביעי.
28/05/2017  |  חנינא פורת  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אליעז
יוסף אליעז
שבתון הוא טיפשות יקרה ומתמשכת מיום שהונהג לראשונה    זהו אובדן של יום עבודה יקר בכל המשק    לא הוכח שהשבתון תרם במשהו להגדלת מספר המצביעים, והבחירות האחרונות שוב הוכיחו זאת
ירון פרידמן
ירון פרידמן  |  
העיתונות הערבית מדווחת על המצב בדרום לבנון והוא חמור ממה שידוע לנו מהתקשורת הישראלית. כיצד נראה המצב מהכיוון השני? מדוע הזעם על חיזבאללה רק גובר בכל יום שעובר?
מנחם רהט
מנחם רהט
זה עדיין לא כל התנועה הקיבוצית, אבל חלקים ממנה כבר הסיקו מסקנות לגבי האויב האיסלמונאצי    מזכ"ל הקיבוצים בעשור האחרון מוביל את ההתפכחות: המתנחלים לא טועים, הימין צודק    "רבים לא יכו...
אפרים הלפרין
אפרים הלפרין
גם אני סבור ששחרור החטופים איננו הדבר הכי חשוב    עם זאת אינני שר בממשלה    בנושא כל כך רגיש ומורכב לא די לשרי הממשלה בלהיות correct חובה עליהם גם להיות politically correct
לכידות וערבות הדדית [צילום: חיים גולדברג, פלאש 90]
עוזי פוגלמן
דברי ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון בפתיחת הכנס השנתי של העמותה למשפט ציבורי, תל אביב [כ' באדר א' תשפ"ד, 29.02.2024]
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il