סחיטה באיומים? - מה פתאום! - רק משחק פוליטי

אח. אח. איך חולפת תהילת העולם. איך? האם מישהו, האם איזה שר משפטים לשעבר, בתקופת כהונתם של נשיאי בית המשפט העליון, לשעבר, מאיר שמגר, אהרן ברק, היה מנצל סמכותו החוקית, כיושב-ראש הוועדה לבחירת שופטים ומי שאחראי על זימון ישיבת חברי הוועדה לבחירת שופטים, לצורך ישיבת חברי הוועדה לבחירת שופטים לבחירת שופטים חדשים או לצורך קידום שופטים ושופטות מכהנים ומעכב זימון ישיבה שכזו, עד שלא יתמלאו דרישותיו הפוליטיות האחרות, בקשר למינוי שופטים, כפי שנוהגת איילה שקד במרים נאור?

מי? באיזה שם אתם נוקבים? אה? דורית ביניש? עזבו נושא דורית ביניש. זו פרשה בפני עצמה. שם היו מעורבות שנאות וטינות אישיות - לכאורה - בין שר המשפטים, לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן לדורית ביניש, על-רקע אי-בחירתה של פרופ' נילי כהן לכהונת שופטת בית המשפט העליון. שם הכל היה - לכאורה - מורעל, מהבסיס ומהיסוד. יש מי שטוענים שיכלו לחתוך האווירה הטעונה בסכין, בפגישות המעטות שנאלצו פרידמן וביניש לקיים ביניהם, באירועים פומביים ואחרים, מכוח ובשל תפקידיהם וכהונותיהם הציבוריים.

אתם רוצים ראייה לכך, שמדובר היה במציאות חריגה וחד-פעמית. הינה הראייה הניצחת והמוכחת. השופט, אשר דן גרוניס, שכיהן כנשיא בית המשפט העליון, לאחר פרישת ביניש - הגם שהיו לו, לא מעט מחלוקות עם שרי המשפטים שכיהנו בתקופתו, יעקב נאמן המנוח ותבדל לחיים טובים וארוכים, ציפי לבני - מעולם לא הגיע לעימותים חזיתיים עם שרי משפטים אלה. הם גם לא עשו שימוש בזכותם לכנס וועדת הבחירה, כדי לנסות ולסחוט (כן. כן. בכל הכבוד הראוי, התנהלותה של שרת המשפטים, איילה שקד, גובלת - לכאורה - בסחיטה ונבהיר, עוד קט, דברים אלה) הישגים פוליטיים, במחיר דחיית או אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים, אם לא יתמלאו, קודם לכן, דרישותיה הפוליטיות.

הנה נביא הוראת סעיף 428 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, שעניינה "סחיטה באיומים", הקובעת דברים, בזו הלשון:

"המאיים על אדם בכתב, בעל פה או בהתנהגות, בפגיעה שלא כדין בגופו או בגוף אדם אחר, בחירותם, ברכושם, בפרנסתם, בשמם הטוב או בצנעת הפרט שלהם, או מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר, או מטיל אימה על אדם בדרך אחרת, הכל כדי להניע את האדם לעשות מעשה או להימנע ממעשה שהוא רשאי לעשותו, דינו - מאסר שבע שנים; נעשו המעשה או המחדל מפני איום או הטלת אימה כאמור או במהלכם, דינו - מאסר תשע שנים". (ההדגשה וההדגשה, בקו אחד, שלי - ח"ש)

מתברר ומסתבר שאיילת שקד, שואבת עידוד מכך, שהיא הצליחה, עם פוליטיקאים בוועדת הבחירה, לכפות על נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור מינוי נשיא בית המשפט המחוזי, בחיפה, השופט, יוסף אלרון, לשופט בית המשפט העליון, הגם שנשיאת בית המשפט העליון, לעתיד, אסתר נאור, התנגדה, נחרצות, למינוי זה, שנכפה עליה, בידי שקד ונאור, כאחת. עכשיו ממשיכה, איילת שקד, בשלב הבא ומאיימת - כן. כן. ממש מאיימת ולא לכאורה! - שאם לא יגיעו חברי הוועדה לבחירת שופטים ובכללם שלושת שופטי בית המשפט העליון בוועדה, כולל נשיאת העליון להסכמה בדבר זהות שני השופטים, שיחליפו השופטים שיפרשו - בעוד כשנתיים - ד"ר יורם דנציגר (מועד פרישה צפוי - פברואר 2018) ואורי שוהם (מועד פרישה צפוי - אוגוסט 2018), כבר בישיבה הקרובה, האמורה להתכנס בתאריך 18.7.2018 ולבחור בשופטת, אסתר נאור, לנשיאת העליון ובשופט, חנן מלצר, למשנה לה, לא תכונס ישיבה זו!

במצב דברים זה שלחה אתמול (יום ב',29.5.17) נשיאת בית המשפט העליון, השופטת, מרים נאור, מכתב לשרת המשפטים, איילה שקד, בו כתבה היא לה - בין היתר - כי: "אין אני רואה הצדקה לדחיית ישיבת הוועדה שנועדה לבחירת הנשיא והמשנה לנשיא. כידוע, נושאי משרה אלה עתידים להיכנס לתפקידם בעוד חודשים ספורים ויש חשיבות לבחירתם כעת". היא הוסיפה וכתבה עוד, כי: "דחיית מועד ישיבת הוועדה מקימה חשש לשיבוש ההיערכות ולפגיעה שלא לצורך במערכת המשפט והציבור". נאור כתבה כי יש מקום לאשר את המינויים כדי שאלו יוכלו לדאוג לחילופים תקינים, לסידורי אבטחה ולאיוש הסגל הבכיר המסייע. "נדמה כי הסיבה היחידה לדחיית הישיבה היא שלא הצלחנו עד כה להגיע להסכמות בעניין זהות שני שופטי בית המשפט העליון שייבחרו במקום השופטים דנציגר ושהם. כמנהגנו נחתור להגיע להסכמות ולהבנות, אך אין מקום לכרוך בין סוגיית מינוי השופטים לבין סוגיית מינוי הנשיא ומשנהו".

בתגובה למכתבה של מרים נאור, השיבה שרת המשפטים לנשיאת בית המשפט העליון, והדגישה, כי היא: "מבקשת לבחור את נשיא העליון הבא למעלה ממאה ימים בטרם הפרישה, ולפיכך ללא כל נחיצות בעת הזאת, וזאת בטרם התקיים דיון מהותי בנושא". עוד ציינה שקד כי בדיון שיתקיים בוועדה במועד בו אמור היה להיות מאושר מינויה של חיות, יתקיים במקום "דיון עקרוני ציבורי בשאלת אופן בחירת נשיא לבית המשפט העליון ושיטת הסיניוריטי".

מרים נאור פורשת מתפקידה, כנשיאת בית המשפט העליון בתאריך 26.10.2017. ממועד כינוס ישיבת ועדת הבחירה, בתאריך 18.7.2017 ועד הפרישה, יחלפו 98 יום בלבד. השופט דנציגר, פורש מכהונתו, בחודש פברואר 2018, קרי, בעוד 247 יום (בהנחה שיפרוש בתאריך 1.1.2018). השופט שהם, פורש מכהונתו, בתאריך 2.8.2018, קרי, בעוד 429 יום.

מדוע יש צורך כעת - למעלה מ-8 חודשים קודם פרישתו הצפויה של דנציגר ולמעלה מ-14 חודשים, קודם פרישתו הצפויה של שהם - במינוי מחליפיהם, שעה שלא בטוח, כלל וכלל, שאיילה שקד, תכהן כשרת המשפטים, כבר בחודש פברואר 2018? מדוע יש צורך להיכנע לדרישה הסחטנית - לכאורה - של פוליטיקאית, הרוצה להשפיע על בחירתם מחליפיהם של שופטים, שעה שלא בטוח, כלל וכלל, שבמועד סיום כהונת שופטים אלה, תכהן היא כשרת משפטים?