ירון לונדון ובני ציפר מתעללים בנו

ירון לונדון ועמיתתו גאולה אבן, כעורכי תוכנית טלוויזיה בתקופת שפוט השופטים בישראל, עמדו בנקודת תצפית גבוהה בירושלים, והשקיפו על העשן המיתמר למרחקים, כש"אִישׁ יִשְׁרָאֵל שָׁבוּ אֶל בְּנֵי בנימין וַיַּכּוּם לְפִי חֶרֶב... עַד בְּהֵמָה עַד כָּל הַנִּמְצָא גָּם כָּל הֶעָרִים הַנִּמְצָאוֹת שִׁלְּחוּ בָּאֵשׁ". בין הלהבות המשתוללות והעשן המיתמר שודרה בתחנת הרדיו הידיעה על שחיטה המונית במלחמת אחים בחברה הישראלית. איש רוצח את אחיו. ידיעה זו הונצחה לנו לדורות בספר שופטים פרק כ' פסוק מ"ח.

ירון לונדון חש חובה לתת ביטוי גם לפרטים קטנים ודואג להבליט "וַיַּך אֶת הָעִיר לְפִי חֶרֶב". גם מידע זה לא שכחו לתעד ולהזכיר לנו בספר שופטים (כ"ח, ל"ז). ירון לונדון מרעים קולו ומתאר מחנה אחד של בני ישראל, המונה 400,000 לוחמים עבריים, ומחנה נגדי, המונה 26.700 לוחמים מבני ישראל. בכאב רב דיווח ירון לונדון, שביום הראשון של המלחמה נהרגו 22,000 לוחמים וביום השני 18,000 לוחמים. במערכה שהתנהלה ביום השלישי הוכו כמעט כל בני שבט בנימין, הממוקם במרכז הארץ, ונשרפו כל ערי השבט... ורק שש מאות איש מבני בנימין נותרו בחיים.

המחשבות על אלימות עזה מטרידה את השדרן ירון לונדון. קשה לו לעכל שבתגובה על מעשה פשע מחריד, שהתרחש בעיירה אחת מתאספים בין הר הצופים לנווה יעקב "ארבע מאות אלף רגלי שולף חרב" מדן ועד באר שבע והם מבצעים באחד משבטי ישראל רצח עם באמצעות אש, ובכלי ההרג כידון וחץ, הגם שאנשים מסוימים באותו שבט ביצעו מעשה נפשע של אנס ורצח פילגש.

כאן הרעים קולו ירון לונדון ובהכללה גורפת סיכם שהעם הזה הוא עם של פראי אדם, עם של רוצחים. מיד אחריו עורך המוסף הספרותי של עיתון הארץ בני ציפר כתב בעיתונו, ש"העם הזה, עם ישראל, אינו ראוי לחיות בארץ הזו". גב' גאולה אבן הסתכלה לעבר עמיתה לשידור ירון לונדון, הקובע שמדובר בעם של פראי אדם, עם של רוצחים וניסתה בכל כוחה לעדן את קביעתו החד-משמעית, אך לשווא.

בני ציפר בעיתון הארץ הגיב על מעשה רצח נפשע של פלשתיני בבחור ישיבה כי "אצל העם הפלשתיני רצח זה תחליף לארוטיקה... העם הזה אינו ראוי לארץ ..." חברו של בני ציפר ירון לונדון למעשה הסתפק רק בקביעה, שכל העם הזה הוא עם של "פראי אדם" ובהתפלפלות "מתנצלת" בשידור נוסף חזר למעשה לקביעתו, חזר לסורו, שמדובר ב"פראי אדם".

כשדיווח ירון לונדון מירושלים על האירועים, שהונצחו לעד גם בספר שופטים פרקים י"ט - כ', עלה ירון לונדון על שרטון של יהירות והתנשאות בקובעו שעם ישראל הוא עם של פראי אדם וחברו בני ציפר הגיב למאורעות הקשים המתוארים בספר שופטים י"ט-כ', ש"העם הזה אינו ראוי לארץ". שני הדמגוגים הזולים, שיהירות מתנשאת יחד עם בוטות-גסת רוח מרעילים את חיי התרבות שלנו.

אנחנו זקוקים לאנשי תרבות בשני העמים שיהוו גשר לחיים - גשר שייתן ביטוי למילים הפשוטות, המכבדות את מאוויי שני העמים, החיים בין הירדן לים, לעצמאות לאומית. לא למציאות, שהאחד שולט בחייו של האחר.