|   15:07:40
  יוסי ברנע  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כך עזר עוד ניר ליסטר להוריד פרופיל מקרבי בשביל מיונים טכנולוגיים
כתיבת הממחים
מעוניינים לשדרג את הבית אבל חסר לכם הון עצמי? בואו לשמוע מה יש למשכנתה הפוכה להציע עבורכם!

מבט על הכנענים - מזווית אהרון אמיר

חלק ראשון של מאמר ביוגרפי של אהרון אמיר מצאתי לנכון לכתוב על אהרן אמיר, אך טרם אסקור את קורות אמיר מצאתי לנכון לעמוד על עיקריה של האידיאולוגיה הכנענית, יעדיה ודרכי הפעולה
05/03/2020  |   יוסי ברנע   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
הלשון העברית [צילום: לע"מ]


הקדמה

מקובל לראות באידאולוגיה "הכנענית" תוצר של פגישות (בשנים 1929-1930) בין עדיה חורון, אינטלקטואל בעל ידע בהיסטוריה של הדתות ובבלשנות שמית ופעיל פוליטי (ואחד ממזכירי זאב ז'בוטינסקי), עם המשורר יונתן הלפרין (לימים רטוש) - כרגע המכונן של אידאולוגיה בה כשהראשון, המשכיל בין השניים, נפעם מתגליות אוגרית על עלילות האילים, שהביאוהו לפרסום גישתו ההיסטורית בכתבי עת מאז תחילת שנות ה-30.

למרבה הצער על עדיה חורון לא נכתבה עד כה ביוגרפיה, בעוד שעל רטוש כתב המזרחן יהושע (שוקה) פורת ביוגרפיה, שזכתה לפרסים ולהצלחה בשם: שלח ועט בידו, חייו של יונתן רטוש (מחברות לספרות 1989).

חוג הפעילים הכנענים מאז שנות ה-40 כלל עשרות בודדים, כשהבולטים בהם היו: עוזי אורנן (אחיו הצעיר של רטוש), שהיה בלשן, עזרה זהר, שהתפרסם כרופא, ואהרן אמיר שהתפרסם במתרגם (קיבל על כך פרס ישראל) והיה מייסד ועורך כתב העת הנחשב "קשת". על עוזי אורנן ערכתי מחקר מעמיק שהיווה את התשתית העיקרית לביוגרפיה שכתבה נילי אושרוב שנקראה: יוצא מן הכללים, עוזי אורנן: סיפור חיים (2015, כרמל). על עזרה זוהר כתבתי מאמר ביוגרפי בכתב העת השילוח (אוקטובר 2019, גיליון מס' 16).

לאור זאת מצאתי לנכון לכתוב על אהרן אמיר, מה גם, שעדיה חורון כתב במספר שפות, מה שמעבר לכוחותי. טרם אסקור את קורות אמיר מצאתי לנכון לעמוד על עיקריה של האידיאולוגיה הכנענית, יעדיה ודרכי הפעולה. ראשית בנושא הזהות מדובר בזהות עברית של הפרט כלאום וזאת לאור המרחב העברי וההיסטוריה שלו בימים עברו. הלשון העברית נתפסה כמרכיב מהגדרת הזהות העברית. זהות זו נתפסה כזהות לאומית בשונה ובנבדל מהזדהות היהודית העדתית דתית.

מבחינת המרחב מדובר במה שהוגדרה ארץ הפרת המשתרעת מהרי אירן עד לגבול מצרים, כשמבחינת הזמן ניתן להבחין בין ההיסטוריה העברית שנתפסה כהיסטוריה לאומית (למעשה תרבותית, באשר מקובלת תפיסת הלאומיות המודרנית, ולכן מדובר על החייאה לאומית מודרנית דמוקרטית תוך זיקה תרבותית של שחזור העבר). ההיסטוריה של הארץ מובחנת מההיסטוריה היהודית שנתפסה כהיסטוריה של פזורה הכוללת רק היאחזות בת חלוף בארץ ישראל.

הלשון העברית נתפסה כלשון אופפת כל, כשפת חיים ושפת הנפש של האומה העברית ושל האינדבידואלים שבה, לעומת הלשון העברית כשפת קודש נוקשה ומאובנת של הגולה. בנושא הפעולה והיעדים, יש לציין שהיעדים האידיאולוגים במישור המדיני נסבו סביב כינון פדרציה מדינית של אומה חילונית אזרחית בכל מרחבי ארץ הפרת, שתהיה הרחבה של פדרציה של ישראל הר הדרוזים ולבנון בבית קדם. כלומר, מדובר במבנה פדראלי המאפשר שתי רמות של שלטון ושל זהות.

מבוא

רפובליקה שניה
בשנת 1980 הוציא בני פלד חוברת המערערת על תפיסת המשטר והזהות הלאומית, מה שהביא לקשרים עם אהרן אמיר שפעל בשנות השמונים להקמת "רפובליקה שנייה". אני זוכר מפגש כזה בו הייתי נוכח ומה שבלט, שלא היה קשר אידיאולוגי בין האנשים.

לאחר מלחמת ששת הימים הקים אהרון אמיר יחד עם אליקים העצני, משה לוינגר וחנן פורת את "המטה להחזקת השטחים" שפעל אקטיבית להתיישבות וזכה להצלחות בחברון
▪ ▪ ▪

אהרן אמיר פרסם מאמרים, כמו גם שני ספרי מאמרים. הראשון נקרא: מטעני צד המחולק לשישה שערים (1991), כמו גם את הספר: ואני בשלי, עיונים ותגובות 1944-1995, ארץ, זהות לשון, ספר שלח, המחולק לחמישה שערים (שני הספרים יצאו לאור בהוצאת ירון גולן). בנוסף לספרים כתב אמיר לא מעט וחלק מארכיונו נמצא בספריה הלאומית בירושלים וכולל: מאמרים, מכתבים, ומאמרי עיתונות, שחלקו האחר נמצא במכון גנזים בת"א.

אהרן אמיר נולד ב-5 לינואר 1923 בעיר קובנה (בירת ליטא בפועל), (ניפטר ב-28 בפברואר 2008) לאביו דב ליפץ, שהיה מראשי המחנכים העבריים בליטא, עסקן ציוני ועברי ולאחר עלייתו לארץ שימש כמורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, כמו גם המנהל המייסד של הוצאת "עם הספר".

אמיר היה בסוף שנת 1948 ממייסדי כתב העת "אלף", ושימש עורכו עד להפסקת פעילות כתב העת בשנת 1953. כתב העת עסק בנושאים פוליטיים, אקטואליים, ותרבותיים מנקודת הראות של התנועה הכנענית. מבחינה מתודית יש לציין שעד עד טרם נכתב מחקר על כתב העת הזה, הגם שנכתבה ספרות מחקרית על הכנענים.

עם זאת יש לציין שבמסגרת ספר אסופה שהוציאה האוניברסיטה הפתוחה - הקבוצה הכנענית, ספרות ואידיאולוגיה (שלוקט ונערך על-ידי ד"ר נורית גרץ, ורחל ויסברוד בשנת 1986) הכיל חלקו האחרון סיפורים שפורסמו בכתב "אלף". כהמשך לכך ראוי לציין שבשנת 1958 הקים וערך את כתב העת הספרותי "קשת", שהיה פתוח לכל הזרמים ועודד יצירת יוצרים צעירים שעשו בו את צעדיהם הראשונים ובהם: עמוס עוז, יהושע קנז, ישעיהו קורן, יצחק בן נר, גדעון תלפז ורבים אחרים.

כתב העת הפסיק לצאת בשנת 1976, אך בשנת 1998 במלאת ארבעים שנה לגיליון הראשון, יצא "גיליון היובל" כאסופה מכובדת ומרשימה, ובשנת 2000 חזר להופיע כתב העת כ" קשת החדשה", ועד לפטירת עורכו בשנת 2008, ערך אמיר 22 גיליונות.

בשנת 1965 הוא הקים מועדון דיונים, לא בהכרח עם בעלי אורנטציה כנענית (ולכן לא הזמין אליו את יונתן רטוש, שניפגע מכך מאוד) כאמנון רובינשטיין, וגם עם מי שהיה חבר כנסת מטעם מפ"ם בכנסת השנייה - רוסתום בסתוני, שהתגלה כבן ברית לתפיסה הכנענית.

לאחר מלחמת ששת הימים הקים אהרון אמיר יחד עם אליקים העצני, משה לוינגר וחנן פורת את "המטה להחזקת השטחים" שפעל אקטיבית להתיישבות וזכה להצלחות בחברון. היה זה שיתוף פעולה שחרג מהתפיסה החילונית רפובליקאית הכנענית מעצם השיתוף עם אנשים שזוהו לאחר מלחמת יום הכיפורים כדתיים לאומיים משיחיים, כשהמדינה החילונית הליברלית רחוקה מתפיסת עולמם.

על תקופה זו ניתן ללמוד משני מכתבים. במכתב הראשון (מה-10 לנובמבר 1967) כותב אמיר לחנן פורת ש"מטה הפעולה קיבל הבטחות שונות לסיוע כספי במסגרת המסע להחזקת השטחים בכללותו. משהתברר לנו כי "התנועה למען" (הכוונה לתנועה למען ארץ ישראל השלמה-י.ב.) אינה מוכנה בשום אופן לתת ידה למאמץ ליצירת עובדה בכפר עציון ש/לא על דעת כל בעלי הדעה, וכאשר החלטנו להיכנס בעבי הקורה כמו שהננו, כ"מטה פעולה", התחלנו במסגרת מאמץ מוסכם ומתואם עם עוד גופים, כגון המשמרת הצעירה של המפד"ל והמרכז החופשי, לנסות ולממש כמה מאותן הבטחות סיוע.

ראשון שנענה היה לא בנק א"י-בריטניה אלא מנהלו, כאיש פרטי (הכוונה ליהושע בן ציון-י.ב.), שהיה עצמו כחבר ה"מטה" וחבר ועדת הכספים שלו, ואשר את תרומתו הבטיח עם הצטרפותו לפעולתנו ועוד בטרם יעמוד עניין כפר עציון כנושא מעשי על סדר היום..."(גנזים 352/2985/17).

מכתב חנן פורת לאמיר, שנשלח כעבור כשנתיים (י"ב תשרי, תשכ"ח) תוהה הראשון, מה קרה עם הסכום של 1000 ל"י "של בנק א"י בריטניה אשר הובטח (או נמסר) לידך" (לא נמצאה התשובה למכתב המקוטלג באותו מקום של קודמו).

התכנה הפוליטית של אמיר הייתה הקמת "הוועד הציבורי הישראלי לעזרת לבנון" בשנת 1976 לאחר פריצת מלחמת האזרחים בה, וכהמשך לכך, היה אמיר בורג מרכזי בשנת 2000 בעקבות נסיגת צה"ל מלבנון בהיותו פעיל במסגרת עמותת אחווה ישראלית לבנונית, שפעלה בשיתוף הלבנונים שנמלטו ממדינתם לישראל. במסגרת זו הוציא ספר ביקורתי שנקרא "הספר השחור" שכלל מאמרים על הכניסה של ישראל ללבנון, השהות בה, והברית שנוצרה עם צבא דרום לבנון - צד"ל.

בשנת 1980 הוציא בני פלד חוברת המערערת על תפיסת המשטר והזהות הלאומית, מה שהביא לקשרים עם אהרן אמיר שפעל בשנות השמונים להקמת "רפובליקה שנייה". אני זוכר מפגש כזה בו הייתי נוכח ומה שבלט, שלא היה קשר אידיאולוגי בין האנשים. בכתב העת מוניטין פורסמה ידיעה על התארגנות זו וצוין שאמיר גייס להתארגנות זו את שלהבת פראייר. לעומתו מעיד עוזי אורנן על המפגש עם בני פלד לפני בחירות 1981, שפלד התייחס בהתנשאות כלפי אחרים, וראה עצמו "כשלגיה עם הגמדים" (מתוך מסמכי המקור שאספתי ששימשו לכתיבת הביוגרפיה של אורנן).

פרק ראשון: לאומיות ופדרציה
הכנענים וגם אמיר ראו בהישגי מלחמת ששת הימים הישגים טריטוריאליות שיש להפוך לעובדות קיימות ולכן גרס ש"אבי אבות המחדלים (לאחר 1948) המחדל שבהשלמה עם שיסועה של הארץ ובאי ניצול היכולת הצבאית של ישראל והקוניונקטורה הבינלאומית של הזמן ההו (מ
▪ ▪ ▪

אמיר עסק במספר תחומים. בעוד חברו עזרה זהר עוסק במשטר ובחברה (בהן נגע אמיר בכתיבתו ואף לכיוון הליברלי-שמרני שביטא זהר), עסק אמיר בלשון כמו גם במה שיעסוק פרק זה בלאומיות ובמבנה המדינה. הוא ביקר באחד מספריו את תפיסת "עם לבדד ישכון" היהודית וקבע ש"מדינה החורתת על דגלה סיסמות של "עם לבדד ישכון" וקובעת לה כשאיפה אידיאלית שלא להיות "כלל הגויים", סופה מתמאסת על כל האומות ואובדת מגוי" (מתוך המאמר "מטרות לאומיות א" בספר מטעני צד, עמ' 87).

הכנענים וגם אמיר ראו בהישגי מלחמת ששת הימים הישגים טריטוריאליות שיש להפוך לעובדות קיימות ולכן גרס ש"אבי אבות המחדלים (לאחר 1948) המחדל שבהשלמה עם שיסועה של הארץ ובאי ניצול היכולת הצבאית של ישראל והקוניונקטורה הבינלאומית של הזמן ההוא להצבת גבולותיה של המדינה הצעירה על נהר הירדן" (מתוך "אחדות תתנו לארץ", בספר מטעני צד, עמ' 93).

תפיסתו הייחודית לעומת חבריו הייתה פריסת תוכנית פדראלית אותה הכתיר כ"ארצות הברית של ישראל" (ידיעות אחרונות מיום 29.3.1972) שכותרת המשנה של מאמרו מעידה על מהות החידוש הפוליטי: "מבנה פדראלי דמוקרטי חילוני של חבלים אשר יקיפו את כל שטח "ארץ ישראל הגדולה" עשוי לפתור אחת ולתמיד הבעיות הפוליטיות, הגאוגרפיות והדמוגרפיות של מדינת ישראל". במאמר עצמו הוא מציע גם אפשרות להכליל את מזרח הירדן, כשהרעיון הבסיסי הינו "רעיון של אחדות מתוך ריבוי של ריכוזיות (צנטרליזציה) בדרג הגג ושל ביזור (דה צנטרליזציה) בדרג של ה"תשתית", וזאת בהיקף כלל ארצי".

תחת כותרת המשנה-"שבעה חבלים" נכתב "במסגרת כזאת של משטר פדראלי נשיאותי, מבוסס על תחוקה כתובה, אפשר לחזקות כמדומה, לעתיד הקרוב, מבנה של שבעה אוטונומיים, בתוספת מחוז הבירה, מחוז ירושלים, כחטיבה מנהלתית מוניציפלית בפני עצמה במסגרת המבנה הפדראלי (דוגמאות לכך - בארצות הברית: וושינגטון, היא "מחוז קולומביה", ובאוסטרליה: "הטריטוריה של הבירה", הכוללת את קנברה, הבירה הפדראלית, ובארגנטינה: המחוז הפדראלי של בואנוס-איירס).

מדובר בשבעה חבלי ארץ ועוד מחוז בירה, כמו גם מעמד של טריטוריה לחצי האי סיני שינוהל במישרין על-ידי הממשל הפדראלי. שבעת החבלים הם: חבר חרמונים הכולל את הגליל העליון והגולן (בירתו צפת), חבל הצפון הכולל את הכרמל, עמק עכו והגליל התחתון ועד חיפה (הבירה חיפה), חבל השרון: עמק החוף והמשולש הקטן כולל גוש-דן (הבירה ת"א), חבל השפלה: שפלת יהודה כמו גם עזה והתחום שבין ראשון לאשקלון (הבירה: עזה או אשדוד), חבל דרום: נחלות יהודה ושמעון (שבתנ"ך), הר יהודה והנגב (הבירה: חברון), חבל אפרים ובנימין: עמק הירדן, בקעת ים המלח והערבה עד שארם אל-שייך(הבירה: יריחו). כל חבל ינוהל על-ידי מושל שיחבר יחד עם בחירת הנשיא. כפי שצוין מחוז הבירה תהווה ירושלים ובנותיה לרבות בית לחם, בית סחור גילה ובית ג'אלה.

מבנה המשטר דומה למשטר הנשיאותי הפדראלי, כשמדובר על הפרדה בין שלוש זרועות הממשל, על שני בתי המחוקקים המרכזים: עליון (סנט שמספר חבריו שווים מכל החבלים) ותחתון (שמספר חבריו ישקף את גודל האוכלוסייה) - כמו גם מורשנים חבליים וכמובן נשיא נבחר לתקופה של ארבע או שש מדינות הבוחר לו את הרכב הקבינט כפוף לאישורו של הסנאט הוא הבית העליון. יש לציין שמטבע הדברים, על התחוקה לכלול מוסד המוסמך לפרש את החוקה. חברי בית דין עליון זה מתמנים על-ידי הנשיא באישורו של הסנט לכל ימיהם עד להתפטרותם.

מאמר זו היה המאמר הפרוגרמטי והמפורט ביותר שכתב אמיר, שבדרך כלל נטה לכתיבת מאמרים פובליציסטים בעלי טענה מרכזית אחת. כך הוא כתב סדרה של מאמרים בשנות ה-80 בשם: "למשול כיצד"? "למשול"! "למשול לשם מה"? כשבאחרון נכתבת הטענה ש"מימשל ישראלי בר תוקף בשטחים הכבושים הוא מוצדק ומחויב ככל שהוא יעודד להבטיח, להציל, ולשמור על אחדותה של ארץ ישראל המערבית" (הספרייה הלאומית, כתב יד, ARC 1363 0346).

סוף חלק ראשון על אהרן אמיר.

הכותב כתב ביוגרפיה על עזרה זהר בשילוח בשילוח גיליון 16. המחבר פרסם ספר חדשני בשם: מדינת הלא לאום, הרהורים על לאומיות ודמוקרטיה.
תאריך:  05/03/2020   |   עודכן:  05/03/2020
יוסי ברנע
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
מבט על הכנענים - מזווית אהרון אמיר
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
בן נאמן
6/03/20 10:28
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - נעלמו, פנינה גסטרונומית, המלצות לשעברים, כאילו זכו ויום השנה "משנכנס אדר מרבין בשמחה" (מסכת תענית)
אודה כי קשה יותר ויותר בעת הזאת לתבוע את עלבון המוסר שמקומו במרקם הציבורי נתפס על-ידי ציניקנים, ושהמגינים עליו מוקעים כ'יפי נפש', או כתמימים' או גרוע מכל - כצבועים. אכן באקלים בו מה שנחשב ומוערך הוא 'השורה התחתונה', 'מבחן התוצאה', חוכמת 'האמצעים המקדשים את המטרות' והמדידות, נמצא ההולך עם הרוח הזאת כאיש מן הישוב וכאדם ישר, והתובע לכבד את האמצעים על-פי מקומם בסקלה האתית כנאה דורש ולא נאה מקיים, כמטיף צדקני, הדורש מוסר מן הזולת בשעה שהוא עצמו חוטא בהוציאו שם רע למי שפועל על-פי הנורמות שנעשו מקובלות על רוב הציבור.
05/03/2020  |  יצחק מאיר  |   יומני בלוגרים
חנן שטיינהרט, "לנין צדק! אין דרך טובה לעשות מהפכה מאשר להרוס את המטבע", באתר גלובס, 29 לפברואר 2020
05/03/2020  |  עומר מואב  |   יומני בלוגרים
יום י"א באדר ה'תר"פ (1 במרס 1920) נחקק בזיכרון הלאומי כיום נפילתם של מגיני תל-חי - יוסף טרומפלדור וחבריו, ז"ל, וביום י"א באדר ה'תש"ף (7.3.2020) ימלאו 100 שנים לאותו אירוע, עליו חונכו דורות.
05/03/2020  |  מרדכי שחם  |   יומני בלוגרים
בפריימריז על הנהגת הליכוד אמרו יריבי נתניהו כי מעבר לכל דבר אחר (למשל: היותו נאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים), הבעיה המרכזית בהנהגתו של נתניהו היא שהוא לא יוכל להקים ממשלה גם בפעם השלישית. ואכן, תוצאות הבחירות מראות בעליל כי הנאשם נתניהו הפסיד בפעם השלישית!.
05/03/2020  |  זוהר בן-אשר  |   יומני בלוגרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
איתמר לוין
איתמר לוין
השופטת שרון הינדה מנהלת תיקי חדלות פרעון ברוגע וביעילות, אם כי היו אלו תיקים פשוטים של הסכמות בין הצדדים    היא צוללת לפרטים לפני אישור ההסכמות, אך אינה בקיאה בהם די הצורך בזמן הדיו...
אלי אלון
אלי אלון
לוד הייתה הצומת החשוב ביותר בארץ ישראל בתקופת המנדט בו נפגשו קווי הרכבת - יפו ירושלים שחצו את הארץ לרוחב וקווי הרכבת חיפה - קנטרה שחצו את הארץ לאורך וקישרו אותה למצרים
עידן יוסף
עידן יוסף
יש כל מיני כללים וכלים לפרשנות חוזים, והם משתנים ממדינה למדינה. גם אם החוזה כתוב בשפה ברורה, צריך להבין את ההקשר, הנסיבות והמטרה העסקית שלו. במקרה של ספק, השופט הוא הפרשן, והוא יכו...
איתן קלינסקי
איתן קלינסקי
מזכ"ל האו"ם התעלם מהעובדה, שישראל לא יזמה את המלחמה, אלא המלחמה נכפתה עליה    הוספת ישראל לרשימה השחורה עלולה להוות עילה מידית של סנקציות נגד ישראל וקיים חשש סביר של פגיעה במערכות כ...
עמיחי שיקלי
עמיחי שיקלי
אחרי שני כטב"מים שירה חיזבאללה חתמת איתו על הסכם כניעה מביש    נכנעת ללחצי הממשל האמריקני    הכנסתם עשרות אלפי פועלים עזתים ללא שום בקרה ופיקוח
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il