סתם יום של חול

גם בימים שתבהלת קרקס הקורונה עלולה להתדרדר לאסון יש איים של שגרה. מין סתם יום של חול. בפאראפרזה על גאון השירה חיים נחמן ביאליק "השמש זרחה, השיטה פרחה וביבי שיקר". דבר יום ביומו. כגון שבני גנץ הפר הבטחה לבוחרים, ומי הטוען? הרב-שקרן שנתפס מבטיח כי אין פניו לבקש חסינות וביקש (ונאלץ לסגת) ולא חוק צרפתי (וכמובן שיקר) ואפילו נחשף שקרן בפרשת הקלטת של הרב שהמעיד את יועץ כחול-לבן באומרו כי לא היה בעניין עד שבאה אילנה דיין והציגה אותו בקלונו.

ובכן, אביגדור ליברמן יהיה נאמן לדרכו אם יציע לליכוד שבוע ימים להציג מועמד שאין לו כתב אישום, ויבטיח בתמורה את תמיכתו; ואם לאו יבטיח לבני גנץ כי יצביע פעם אחת, רק פעם אחת, בעד כינון ממשלה בראשותו. אם ב-100 ימי החסד הבאים שיעניק ליברמן לממשלה היא תורחב כצפוי בגורמים סבירים - מה טוב, תהיה לנו ממשלת קבע ארוכת טווח; ואם לאו ילכו לבחירות בפעם הרביעית כאשר ביבי אינו יכול לעשות מניפולציה אישית ומפלגתית מכוערת בכלים ממלכתיים, כמו להצטלם עם חיילי צה"ל בגולן שבוע לפני יום הקלפי.

אם הבחירות הרביעיות - החמורות והמאוסות - חייבות להתנהל, אז שפעם אחת אצבעו של ביבי לא תהיה על ההדק וידו לא על התקציבים.

עוד משהו: ליברמן ועמיר פרץ (שהתייצב אתמול כראוי מול ביבי) וגנץ נעו בין שתי כוונות ראויות: להעביר את ביבי הנאשם בפלילים מתפקידו ולמנוע בחירות רביעיות. מה עושים כאשר צריך לבחור בין שתיהן? שנוצר מצב שאי-אפשר הכל וצריך לבחור?

קצין בצה"ל אמר לי לפני שנים רבות: אנו מחנכים את הצוערים בבה"ד-1 שאמירת אמת קודמת לכל גם אם היא מכאיבה; ושהריעות היא ערך עליון שאין שני לו. מה עושים כאשר שני הערכים היפים מתנגשים זה בזה? כאשר אם אתה מעדיף את האמת עליך לספר כי חברך הטוב זייף במסע הניווט? או שאתה מגן על החבר ונאלץ לשקר? הקצין הוסיף: איננו מכריעים בין שני הערכים היפים.

אז לעתים אין ברירה אלא לבחור (ד"ר יועז הנדל שהיה לוחם שייטת שנים רבות צריך לתת לעצמו את התשובה מה עדיף במקרה הזה). אני חושב כי העדפת הממשלה החלופית על-ידי דבקות בכוונה הראשונה, שתהיה זמנית בלבד, קודמת בצומת זה של חיינו על ההבטחה לא להישען על הרשימה המשותפת.