|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
שי לחג - האם חובה על המעסיק <br>
|
ה"שי לחג" שמוענק לעובדים (בדרך כלל בראש השנה ובפסח) חרג מזמן מגבולות הקומקום החשמלי/סט מגבות המטבח ● מעסיקים שונים בוחרים להעניק לעובדיהם תלושי שי, או בונוסים כספיים, בסכומים נכבדים ● האם עובד יכול לדרוש ממעביד את השי לחג אותו התרגל לקבל? האם יכולה להישמע טענה נגד מעביד שבחר השנה במקום בונוס כספי נכבד לחלק לעובדיו בקבוקי יין? להלן מדריך לעובד המצפה לשי לחג
|
|
אותה מתנה [צילום: מרים אלסטר/פלאש 90]
|
|
|
|
|
האם מעסיק חייב לתת לעובד שי לחג?
המחוקק לא קבע חובה חוקית לתת לעובד שי לחג. כך, עובד לא יכול לכפות על המעסיק להעניק לו שי לחג. כל מעסיק יכול לבחור האם להעניק שי, ואם כן - איזה שי לתת. עם זאת, הואיל ומתן שי לחג הוא מנהג מקובל במקומות העבודה בישראל - הוא מחייב מכוח היותו נוהג. כך, בשלושה מקרים עקרוניים חייב המעסיק לתת שי לחג. האחד - במקומות עבודה שעליהם חל צו הרחבה או הסכם קיבוצי בהם נקבע מתן שי לחג.
השני - במקרה בו נקבע בחוזה האישי עם העובד חובתו של המעסיק להעניק שי לחג. השלישי - במקום עבודה בו רווח הנוהג לתת שי לחג. מעסיק עליו חל צו הרחבה או הסכם קיבוצי, או חובה מכוח חוזה עבודה אישי, או מקום עבודה בו נהוג היה לתת שי לחג, ולא העניק את השי לחג כמוסכם - חשוף לתביעה מצד העובד.
ואם המעסיק מחליט לתת שי לחג רק לחלק מהעובדים?
יש לבדוק האם מדובר באפליה אסורה. בתי הדין לעבודה קבעו, ששי לחג היא זכות כללית ואחידה במקום העבודה - לכל העובדים וללא הבדלים. כך, לא ניתן להפלות למשל בין נשים וגברים, צעירים ומבוגרים וכן הלאה. לגבי מעסיק שקבע ששווי השי לחג תלוי בעמידת העובד ביעדי המכירות השנתיים, קבע בית הדין ששי לחג איננו הכלי הנכון לתגמל עובדים ראויים, אלא הינו זכות כללית אחידה ושוויונית לכל העובדים.
עם זאת, לא כל קריטריון לקביעת גובה השי מהווה הפליה, ויש לבחון כל מקרה לנסיבותיו. למשל, מתן שי לבעלי ותק מינימלי ומעלה. מה דינו של מעסיק שהעניק לעובדיו שי לחג במשך שנים, ברם הפסיק נוהג זה? כאשר מעסיק נהג להעניק לעובדים שי לחג - הפך הנוהג לחלק מתנאי העבודה של העובדים באותו מקום עבודה. המעסיק מנוע מלשנות את הנוהג באופן חד-צדדי, אלא מחויב להמשיך לפעול בהתאם לנוהג זה.
ומה כאשר המעסיק נותן שי לחג, אך משנה את הסכום/שווי השי? בעייתי. העובד צריך להוכיח את הטענה שקיבל לאורך השנים שי לחג באותו סכום בדיוק או בסכום שהתעדכן לפי מנגנון קבוע (למשל סכום קרן + מדד). אבל גם אם יוכיח העובד קיומו של נוהג, ספק אם בית הדין לעבודה יחייב את המעסיק להמשיך ולתת את אותו סכום/שווי כשי לחג. במיוחד כאשר המעסיק מוכיח סיבה סבירה לשינוי (למשל: העדר רווחים, מצב עסקי גרוע וכן הלאה).
האם עובדת שיצאה לחופשת לידה זכאית לשי לחג?
התקופה שבה עובדת זכאית לדמי לידה היא חלק מתקופת העבודה שלה, ולכן מדובר בתקופה שבה היא זכאית גם לשי לחג, כחלק מתנאי העבודה שלה.
האם עובד שפוטר זכאי לשי לחג?
אם יחסי עובד מעביד הסתיימו לפני החג, עקרונית אין חובה להעניק לעובד שפוטר את השי לחג. אולם אם יחסי עובד מעביד טרם הסתיימו למרות הפיטורים (למשל העובד עדיין נמצא בתקופת ההודעה המוקדמת שנתן לו המעסיק). עקרונית גם העובד שפוטר זכאי לקבל את המתנה (למעט במקרים חריגים בהם יאבד העובד את זכותו).
|
|
הכותבת היא עורכת דין ממשרד בר-און, כהן, עורכי-דין.
|
|
| תאריך:
|
15/03/2020
|
|
|
עודכן:
|
15/03/2020
|
|
ורד כהן
|
|
שי לחג - האם חובה על המעסיק
|
|
|
בימים האחרונים הפוליטיקאים שבחרנו, ממשיכים מפסטיבל המסכות בוונציה ועד לקרנבל של אחרי פורים, עוטים מסכות שונות, צבעוניות, שחורות, אדומות, עם נוצות, עם פייטים, מפחידות, מרגיעות, שמחות, עצובות, פטריוטיות, חומלות, שונאות, אוהבות, קצינים, מחבלים וכמובן מסכות הקורונה המאיימת על האנושות, לפחות על-פי ההיערכות לקראתה.
|
|
|
|
|
נראה כי הסיפור היהודי על-פי מגיל אסתר הוא סיפורו של עם שהוגלה ואחרי דור או שניים התערה ביושבי הארץ אך לא איבד בה את זהותו. "אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה" (פרק ב', פסוק ה'). אף על-פי ששמו הוא "מָרְדֳּכַי" שם פרסי לעילא, אולי אפילו שם הנושא בקרבו שם אלוהים אחרים מקומיים, ובשם זה נודע ברבים, הוא ידוע כיהודי. כך הוא מוגדר על-ידי הבריות. מוצאו ידוע. התערותו עוברת דרך שינוי שם עברי לשם מקומי, כפי שאירע בדברי הגלויות הרבות, אבל שינוי השם לא הביא למחיקת היותו מזוהה ברבים כיהודי. הוא עצמו, שמר על ייחוסו האתני-דתי וביטא את דביקותו בהשתייכות אינטימית פרטית, לעמו בזוכרו שם אבותיו שלא גלו עמו "מִירוּשָׁלַיִם עִם-הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ-יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל" (שם, ו'). ההתערות לא הביאה להתבוללות. היא הייתה עמדת הגנה על הקיום כשלעצמו, אולם לא הטמיעה את המתערה בתוך התרבות או האמונות או הזהות של שושן. סיפור המגילה, יוכיח בהשמך, שסידור זה של נוחות קיומית, לא הואילה הרבה כשהשנאה ליהודים שהתפרנסה מחרדה כי הם עומדים להציף את פרס ולהטביע בנכלים את ישותה וחרף התערותם אין מנוס אלא בהשמדתם.
|
|
|
|
|
יום ראשון בארה"ב. כל משחקי הספורט מול אצטדיונים מלאים בצופים. המרתון השנתי של לוס אנג׳לס התקיים כרגיל. "מצב החרום" עליו הכריזו בנפרד ראש העיר לוס אנג׳לס כמו גם מושל קליפורניה היו למטרה אחת ויחידה: קבלת תקציבים מהממשלה הפדרלית. [כך גם בניו-יורק.]
|
|
|
|
|
להלן מדברי יו"ר מכון ז'בוטינסקי בפתיחת המושב השלישי בכנס תל-חי במכללת תל-חי, 4.3.2020, במלאת מאה שנה לנפילת טרומפלדור וחבריו: אני שמח לפתוח את המושב השלישי בכנס המרשים הזה, שלו שותף גם מכון ז'בוטינסקי, המשמר בארכיונו חומר רב חשיבות של יוסף טרומפלדור ואפילו את חגורתו הצבאית, האוטנטית!
|
|
|
|
|
קריאת המגילה היא המצווה העיקרית הקשורה בפורים. במקורות התרבות שלנו נקבע - "והכל חייבים בקריאת מגילת אסתר - אנשים ונשים, גרים ועבדים, ומחנכים את הקטנים לקרוא בה. ואפילו כוהנים בעבודתם מבטלים עבודתם ובאים לשמוע מקרא מגילה. וכן מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה, קל וחומר לשאר מצוות של תורה, שכולן נדחים מפני מקרא המגילה (רמב"ם זמנים, הלכות מגילה)
|
|
|
|
|
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
