|   15:07:40
  משה נסטלבאום  
משפטן מאחורי הכותרות
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
בימינו, קניית קרקעות למכירה זה לא מורכב כמו שחושבים
קבוצת ירדן
צליל אסולין: אני עדה לכך שהמודעות בציבור ליכולות הטיפול האלטרנטיבי - הולכת וגדלה

מאחורי הכותרות

האם נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה

טור דעה אישית בשלישי ובשישי שלא דופק חשבון מה דעותיהם והשקפותיה של 11 שופטי העליון, שידונו בעתירות נגד רה"מ חברי הכנסת איתן גינזבורג ותמר זנדברג-שני ענקי דור במלחמת בוץ רומי נוימרק היא כוכבת אמתית מי המתחתן הסדרתי שעד גיל תשעים התחתן עם אותה אישה ארבע פעמים, ועוד ידו נטויה? ומה עוד המציא ממציא תת-המקלע עוזי
01/05/2020  |   משה נסטלבאום   |   יומני בלוגרים   |   תגובות
משוך בגזר [צילום: באדיבות מושיק לין]

  • האם יש מניעה להטיל את המנדט על נתניהו למרות כתב האישום?
  • מה קורה ששני ענקי דור כמו חברי הכנסת גינזבורג וזנדברג פותחים במלחמת בוץ
  • רומי נוימרק היא לא ה"ברבי" הבלונדינית של התאגיד. היא כוכבת אמתית
  • מי המתחתן הסדרתי, שהספיק לעשות עוד כמה דברים בחייו
  • ומה אתם יודעים על עוזיה גל שהמציא את התת מקלע עוזי

דיון מכריע

בנימין נתניהו מצפה להכרעת בית המשפט העליון. הדיון שיעסוק בו יהיה התיק החשוב ביותר שהונח על שולחנו של בית המשפט העליון מאז הקמת המדינה, ולנתניהו יש סיבה לדאגה.

בדיון שיערך בשבוע הבא יתברר האם יש כאן ניסיון לגרור את בית המשפט לפגיעה ביסודות המשטר החוקתי. מה שברור שהחלטתו של בית המשפט העליון, היא זו שתקבע האם אנחנו הולכים לבחירות בפעם הרביעית, או שההסכם בין כחול לבן לליכוד תקף ואפשר ליישם אותו בפועל.

נשיאת העליון השופטת אסתר חיות, החליטה שהדיון יהיה בהרכב 11 שופטים, כשבחירת השופטים נעשתה בשיטת "הסניוריטי. בנוסף לנשיאה חיות ישתתפו בדיון השופטים חנן מלצר, יצחק עמית, עוזי פוגלמן, דפנה ברק ארז, ניל הנדל, נעם סולברג, דוד מינץ, ג'ורג קרא, ענת ברון ומני מזוז. מי שלא שובצו בהרכב הם השופטים אלכס שטיין, יעל וילנר, יוסף אלרון ועופר גרוסקופ. הנשיאה חיות החליטה על שיטת ה"סניוריטי", בעיקר משום ששופטים וותיקים לא יתמודדו שוב על תפקידים במערכת המשפט.

הנשיא בדימוס, אהרן ברק, שכיהן 11 שנים כנשיא העליון, מתוך 28 שנים כשופט בבית המשפט העליון, התבטא בעבר בעניין הוותק והניסיון שצברו שופטים ואמר כי לדעתו "דינה של המסורת ארוכת השנים כדין הנחיה פנימית של הוועדה שאין לסטות ממנה, אלא אם כן יש סיבה טובה לכך". ברק, אמר את הדברים בדיון מיוחד שעסק בשיטת ה"סיניוריטי" בבית המשפט העליון.

אז מי ישב בהרכב שידון בעתירות נגד ראש הממשלה?
  • הנשיאה חיות שתשב בראש ההרכב הביעה לא אחת את העמדה שרווחת בבית המשפט העליון, שעל השופטים לנהוג בריסון שיפוטי בעתירות שמבקשות לפסול חוקים של הכנסת. אבל היא הייתה שותפה לכמה מקרים שבהם נפסלו חוקים. השופטת חיות נמנית על השופטים שנוטים להכרעה בהתאם לזכויות אדם. בתחום הפלילי, היא נוטה ליתר הרשעה ותומכת בענישה מחמירה לעומת עמיתיה. השופטת חיות עמדה בראש הרכב השופטים שדחה את ערעורו של שמעון גפסו ראש עירית נצרת, על הרשעתו בעבירת שוחד, ללא שקיבל שוחד, אלא בכך ש"נותן השוחד", נענה לבקשתו שיתפטר ממועצת העיר.
  • השופט חנן מלצר שהוא המשנה לנשיאת העליון. מתמחה במשפט פלילי ונמנה על השופטים שמרשיעים פחות, לעומת חבריו להרכב. מלצר גם נתפס כמקל בענישה. בכמה מקרים החזיק השופט מלצר בדעת מיעוט, שיש לזכות נאשמים מחלק מהאישומים שבהם הורשעו.
  • השופט יצחק עמית, שגם הוא יישב בהרכב, נחשב כבעל נטייה מתונה לשמרנות, ובאחד התיקים תואר ע"י השופט אליקים רובנשטיין שהיה שופט העליון, כמי שמגיע "מעולמו ובית מדרשו של חיי המעשה". עמית התריע נגד עורכי דין שמאריכים יתר על המידה בטענותיהם והמליץ להטיל עליהם הוצאות.
  • השופט עוזי פוגלמן, שהיה ראש מחלקת בג"צים בשירות המדינה, נחשב אקטיביסט וליברלי. הוא היה זה שקבע כשהיה בדעת מיעוט, שלמדינה אין סמכות להחזיק בגופות מחבלים לצורכי משא-ומתן על שחרור גופות חיילי צה"ל.
  • השופטת דפנה ברק ארז שהייתה דיקנית בית הספר למשפטים באוניברסיטת תל אביב, היא בעלת גישה ליברלית מובהקת. במספר תיקים מנהליים ואזרחיים היא נותרה בדעת מיעוט כשביקשה להגן על בעלי דין חלשים.
  • השופט ניל הנדל ידוע כשופט סנגורי, ששמו נקשר למספר זיכויים של נאשמים באשמת רצח. בניגוד לעמדת חבריו למותב. הוא מתייחס בהסתייגות להודאות של נאשמים. הוא גורס גישה מצומצמת לכלל "הרס גרסטה", שהוא כלל בדיני ראיות, שמאפשר ומתיר קבלת עדות מפי השמועה בבית המשפט, בניגוד לעמיתיו שעושים שימוש נרחב בכך לצורך עדות שמיעה.
  • השופט נעם סולברג, נחשב שמרן בהקשר של משפט מנהלי, ומעיר לא אחת לעמיתיו על כך שהם מביעים עמדות שאינן נדרשות להכרעה. סולברג, ממעט לזכות נאשמים בשל מחדלים של רשויות האכיפה.
  • השופט דוד מינץ, היה זה שפסק בשנת 2016 כשופט מחוזי, שאין על ראש הממשלה נתניהו לחשוף לציבור את מועדי שיחות הטלפון, שנערכו בינו לבין המו"ל והעורך הראשי של ישראל היום. הוא נימק זאת בכך ש"ראוי להגן על פרטיותם של אנשים פרטיים, שמקיימים שיחות עם רעיהם". בית המשפט העליון הפך את פסיקתו.
  • השופט גורג' קרא היה בדעת מיעוט, כשביקש לפסול תוכנית בניה בעיר דוד, לאחר שבהעדר מתורגמן לערבית, נטשו המתנגדים לתוכנית ישיבה של המועצה הארצית לתכנון ולבנייה ולא השמיעו את טענותיהם בפני חברי המועצה. השופט קרא, הוא ענייני, יסודי, הגון ונטול פניות. אחת ההחלטות שהכניסה אותו למסלול התנגשות עם הסנגורים הייתה ההחלטתו לנהל את משפטו של משה קצב בדלתיים סגורות.
  • השופטת ענת ברון, נחשבת לשופטת בעלת גישה ליברלית מובהקת. הערת אגב שלה הרומזת לאפשרות ביטול הסעיף שהוא חוק יסוד, בשל היותו סותר את "עקרונות היסוד של השיטה", עוררה ביקורת חריפה ממד מתנגדי האקטיביזים השיפוטי, שהיא גישה משפטית לפיה בית המשפט, נוטל חלק פעיל בקביעת נורמות, ואינו מסתפק רק בכך במתן פרשנות לחוק.
  • השופטת ברון התפרסמה בכך שדחתה תביעות נגד מפעל הפיס, שתרם כסף למוסד שבראשו עמד בעלה. אחד התובעים הגיש קובלנה נגד השופטת, ואז התברר שנציב התלונות על השופטים אליעזר ריבלין, שדחה את הקובלנה, משמש כממלא-מקום יושב-ראש המועצה המייעצת של מפעל הפיס.
  • השופט מני מזוז. הוביל רפורמות משמעותיות במהלך כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה, כמו חוק שירות הביטחון הכללי. הוא נחשב שופט בעל גישה ליברלית מובהקת. הוא היה בעמדת מיעוט כשביקש לאסור על המדינה, לדרוש שמנהל בית חולים ממשלתי יהיה רופא. הוא מתנגד באופן עקבי להריסת בתי מחבלים, והוא סבר בדעת מיעוט ששירות בתי הסוהר, ראשי לתת חופשות רגילות לאסירים ביטחוניים, ולכן על השירות לשקול בקשות של אסירים ביטחוניים לחופשות.

הדיון בשיטה "הסניוריטי", אינו חדש. הגיע בעבר לדיון בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לאחר שאילת שקד שהייתה אז שרת המשפטים, טלטלה את מערכת המשפט. היא חלקה על כך שהשופט הוותיק ביותר בבית המשפט העליון, הופך אוטומטית לנשיא לאחר פרישת הנשיא שמסיים את כהונתו, למרות שהמינוי חייב לעבור גם את הוועדה למינוי שופטים.

נשיאת העליון הקודמת השופטת מרים נאור, שתומכת בשיטת ה"סניוריטי", מאמינה שהשיטה מבטיחה שמהרגע שהשופט מתמנה לבית המשפט העליון, הוא מגיע לפסגה ולא נדרש יותר הצורך לבקש את תמיכתם של פוליטיקאים וחברי הוועדה לבחירת שופטים.

לדעת הנשיאה נאור, הניתוק מהצורך להתמודד על תפקידים במערכת המשפט, מאפשרת לשופטים להתרכז בעצמאות השיפוט ולהימנע מרדיפה אחרי פופולריות. במקרה שבו היה צורך לבחור נשיא לעליון, אמרה הנשיאה נאור, ש"ביטול השיטה יעורר חשד ששופטים פוסקים כדי לשאת חן בעיני פוליטיקאים וחברי ועדה".
זו הסיבה כנראה שהביאה את הנשיאה חיות, להשאיר מחוץ לדיון את השופטים שטיין, וילנר, אלרון וגרסקופ, שיש להניח שכהונתם בבית המשפט העליון סוללת לאחד מהם גם את הדרך לנשיאות.

השופטת חיות שתשב בראש ההרכב, זכתה בעבר לשבחים מצד שני נשיאים, אשר גרוניס ואהרן ברק, על כך שהיא השופטת הטובה ביותר בעליון. היא הביעה עמדה בעבר שרווחת בבית המשפט העליון, שיש לנהוג בריסון שיפוטי בעתירות שמבקשות לפסול חוקים של הכנסת.

כשזאת תמונת המצב, והיועץ המשפטי לממשלה עו"ד אביחי מנדלבליט, סבור שאין מניעה משפטית שבנימין נתניהו ירכיב את הממשלה, למרות הקשיים בהסכם שנחתם עם בני גנץ, ו"לא קמה עילה לפסילת ההסכם", צריך להמתין כדי לראות מה יגידו על כך שופטי העליון.

"אכלו לי שתו לי"
[צילום: דוברות הכנסת]

ח"כ איתן גינזבורג, ניהל את ישיבת ועדת הכנסת, זאת לא עוד התחלה של בדיחה. זה אמתי. גינזבורג, ("אכלו לי שתו לי", "הפריעו לי"), לא מצליח שלא לעורר גלי צחוק, אבל בעיקר זעם בקרב חברי הוועדה שאותה הוא ניהל. אין ספק שגינזבורג הוכיח שהוא יכול לספק את ההצגה הטובה ביותר בעיר.

חברי הוועדה שהתרשמו שאת הישיבה מנהל ליצן, הטיחו בו: "שבועיים אתה בכנסת, תראה לאיזה תהומות נורמטיביות הובלת אותה", אמירה שבוודאי לא מוסיפה לגינזבורג כבוד. אם יש צורך בעוד הוכחה הרי שקריאה שהושמעה לעברו בדיון: "כבר מתגעגעים לח"כ מיקי זוהר", מוכיחה מה חושבים עליו חבריו לוועדה.

כריזמה של חילזון

גינזבורג, שהוכיח בדיון שיש לו כריזמה של חילזון, ניסה להשתלט על זעקות השבר שהשמיעה ח"כ תמר זנדברג שצווחה ככרוכיה, כשסדרני הכנסת אחזו בשולי בגדיה והוציאו אותה בכוח מהאולם על-פי הנחיית הגינזבורג.

זנדברג, תאבת פרסום, שכנראה שעליה הומצאה הבדיחה שכשנדלק האור במקרר היא חושבת שמצלמים אותה לטלוויזיה, לא מתכוונת להחמיץ שום דרמה שתזכה אותה בדקה של תהילת עולם בטלוויזיה. זנדברג חייבת את זה. עשייתה הפרלמנטרית כל כך דלה ועלובה, שללא הדרמות שהיא מייצרת איש לא היה מכיר אותה. אם תכנסו לדף הפייסבוק שלה תגלו שהיא גם מטיפת מוסר מקצועית, שמאשימה את כל העולם ואשתו בשחיתויות ועדיין לא אמרנו מילה עליה.

כדאי שאולי נזכיר שהיא הבוגדת הגדולה במי שהייתה יושבת-ראש מרצ, זהבה גלאון, שהייתה פרלמנטרית מצוינת, שלזנדברג אין סיכוי להגיע לקרסוליה. זה לא הפריע לזנדברג מעולם להטיף מוסר לח"כ עמיר פרץ ולכנות אותו בכינויי גנאי מעליבים.

המשחק הכפול שבו משחקת זנדברג, הוא כרטיס הכניסה שלה לאולפני הרדיו והטלוויזיה. מדובר בהצהרות נבובות שהיא משמיעה, שיוצרות כותרות וזנדברג נדרשת לפרש אותם בראיונות עיתונאים.

זנדברג, התקשרה בעבר לזהבה גלאון, כדי להתנצל לפניה וגם העריפה עליה שבחים. זה מזכיר לי את מה שלימד אותי שלמה ציץ' להט ז"ל, שהיה ראש עיריית תל אביב, ואחד האנשים שאהבתי לפגוש.

להט אמר לי: "תזכור תמיד, האיש הראשון שיברך אותך בתפקיד חדש, הוא הבוגד הגדול מכולם". להט צדק. אין כמו ניסיון חיים.

לשון אמפיבית

יד המקרה הביאה כנראה למפגש יוצא הדופן בין שני ענקי עולם גינזבורג וזנדברג . גינזבורג, הוא פרלמנטר מבריק שהוכיח שאין צורך להצטיין כשיש לך לשון שמבקיעה כל חומה. התקופה הקצרה שבה הוא שימש ראש עירייה זמני ברעננה, היא חוויה בלתי נשכחת עבור מחליפו ראש העיר חיים ברוידא, שמהיום שבו הוא נכנס לתפקיד הוא מקדיש לא מעט זמן לכיסוי הבור התקציבי העמוק של 40 מיליון שקלים, שגינזבורג החובב השאיר אחריו.

שיקוליו של גינזבורג שבחר להיכנס לעימות מכוער דווקא עם מי שיכולה אולי להיות בסיטואציה מסוימת בעתיד שותפה פוליטית, מעידים שחובב נשאר חובב. תפקיד של פרלמנטר בעל שיקול דעת הוא לא תואר שניתן להדביק לו-הוא גדול על מידותיו.

צריך אולי להתנחם בעובדה שלמרות שכישוריו המושלמים של גינזבורג יכלו להביא אותו בקלות ללשכת שר, ראש מפלגתו בני גנץ בחר להפעיל שיקול דעת. חבל שהוא לא הכין שיעורי בית, אם הוא היה מכין אותם, הוא היה מגלה שאפילו תפקיד של יושב-ראש וועדה ענק על מידותיו של הגינזבורג.

כוכבת אמתית

רומי נוימרק מתאגיד השידור הציבורי היא מגישה רגישה, מקסימה ומקצועית. אי-אפשר שלא להתרשם מהקסם האישי שלה, ומהאנושיות שהיא מפגינה שהוא שם המותג שלה.

כשצופים בנוימרק אפשר לראות בדיוק את ההבדל בין מגישה רגישה ואינטליגנטית, שמוכיחה בכל פעם מחדש, מה ההבדל בינה לבין אחת מבובות הברבי הבלונדיניות שמועסקת בתאגיד, שטובה בעיקר בדקלומים ומצטיינת בחנופה.

מי שנכנס לדף הפייסבוק של רומי נוימרק, לא יכול שלא להתרגש מרגישותה. זה מה שהיא כתבה בהקדמה לראיון שהיא ערכה ערב ליל הסדר, עם נתן בהר, בן 94 דייר בדיור המוגן בביתן אהרון, שהפתיע אותה בחידון על קריקטורות שהוא מצייר כשהשניים שוחחו ב"חדשות הלילה".

מקצוענית ואנושית

"שני הסבים שלי הלכו לעולמם כמעט לפני 20 שנה, אני חושבת עליהם כשאני רואה את פניהן קרועות הדאגה של משפחות הזקנים בבתי האהבות הנגועים בקורונה. הזעם, האכזבה, התסכול-וגם משתתפת בצערן של 27 המשפחות האבלות, מספר זמני". כתבה נוימרק.

מי שצפה בראיון לא יכול היה להישאר אדיש, הדרך הנעימה והאנושית שבה היא ערכה את הראיון, הוא בדיוק ההבדל בין מי מקצוענות אמתית, לבין מי שבאה עם דף שבו שאלות מוכנות וטובה בעיקר בלדקלם ולדפוק פוזה.

רומי נוימרק, היא מראיינת מצוינת ומקצועית, שמתעניינת באמת במה שיש למרואיין לומר. השאלות שהיא מציגה נובעות כפי שנדרש בראיון מקצועי מדבריו של המרואיין. האנושיות שלה כובשת, כמו גם ההתעניינות שלה בפרטים האישיים הקטנים.

הראיון שהיא ערכה עם נתן בהר, ערב ליל הסדר יכול לשמש דוגמה לברבי של התאגיד, שמומלץ לה לצפות בראיונות של נוימרק, כדי שתלמד להתנהל לא כמו בובה מפלסטיק חסרת רגש.

מראיינת נוכחת

אם אתם חושבים שאני טועה או משוחד, כדאי שתקראו את מה שכתב על רומי נוימרק יאיר אגמון, אחרי שהוא העניק לה ראיון." לפני יומיים התראיינתי לחדשות הלילה של רומי נוימרק, זה היה ראיון מאוד משמעותי עבורי, כי המראיינת הייתה נוכחת בו. היא לא הייתה שם רק כדי לשאול שאלות, היא הביאה את עצמה אל המסך ואתה באה היתמות שלה". אגמון ממשיך וכותב על נוימרק", אני חושב שיש רגע טלוויזיוני שבו נוימרק חוצה את הקווים, והופכת ברגע אחד ממגישת חדשות מיומנת, ליתומה עם לב פועם....."

והוא מוסיף "כמה יפה מה שהיא אומרת שם: "מה שאצלי פיצח את הסיפור של היתמות, זה שהפכתי את ההיעדר לחלק ממני. במקום להגיד –אין לי אבא, אני אומרת-אני אדם בוגר, שהצליח בעולם הזה למרות שאין לו אבא". כמה יפות ומרגשות המילים האלה, ואיך הן נכנסו לי ללב לא יאומן".

דבריה של רומי נוימרק נכנסו לא רק לליבו של המרואיין יאיר אגמון, שנחשף לרגישותה. רומי נוימרק הצליחה כאשת טלוויזיה והיא תצליח ללא קשר ליתמותה כי היא רגישה, היא מקצועית והיא אמתית.

נוימרק, לא תזדקק לחנופה כדי להצליח. היא לא תצטרך אפילו להחניף בקביעות למנהל חטיבת החדשות, שלא סולד מחנופה. רומי נוימרק לא צריכה כלום. רק להישאר מה שהיא. יש לה את זה. אצל מנהלים מקצועיים שאצלם הקריטריון הוא מקצועיות ולא חנופה היא תגיע רחוק. מגיע לה.

מי היה האיש שהיה

בכל פעם נפרסם כאן את סיפורם של אנשים שאת זהותם אתם מתבקשים לגלות בעזרת רמזים. בכל פעם נביא את התשובה לשאלה שנשאלה בטור קודם, הפתרון נמצא בתחתית השאלה שמוצגת לכם השבוע.

הוא התחתן ארבע פעמים עם אותה אישה. החתונה הרביעית שלו הייתה ביום הולדתו התשעים. הוא לא רואה עצמו "מתחתן סידרתי". לדעתו לתואר ראויה רעייתו שהיא אשת במה מוכרת.

בביוגרפיה שלו הוא כותב כי "חיי נישואים הם מצב לא נורמלי, אבל עוד לא נמצאה האלטרנטיבה הגאונית המושלמת לזה". בפעם הראשונה הוא התחתן כשלשונו בצ'יק צ'אק, לפני שנסע עם רעייתו לניו-יורק. אז הוא נכנע ללחץ של אימא של רעייתו שאמרה שהיא תמות אם הוא לא יתחתן עם בתה.

חתונה בגיל שבעים

רעייתו האיצה ברב לבצע את הטקס בזריזות, משום שהיה עליה להספיק לעלות עוד באותו ערב לבמה. לפני עשרים שנה כשמלאו לו שבעים, הגיעה רעייתו למסקנה ש"צריך להתחתן כמו שצריך". אז הם התחתנו אחרי 36 שנות נישואים בפעם השנייה. הכלה לבשה שמלה נפלאה, כולם החמיאו לה על יופייה, ולא נותרה באולם עין יבשה.

בפעם השלישית מצא הזוג סיבה טובה להתחתן כאשר השניים חגגו יובל לנישואיהם. הפעם זה היה באולם אירועים בטקס יפה ומרגש, כשאת הטקס ניהל אחד מעורכי הדין הידועים שמתמחה דווקא ב.. גירושין.

גם הפעם הייתה זאת האישה שדחפה לטקס נישואין נוסף. היא הזדרזה להבהיר לבעלה "תרצה או לא תרצה. תבוא או לא תבוא" והוא בא. שלא תטעו, להערכתו קיים סיכוי גם לטקס נישואין חמישי.

בין חתונה לחתונה החתן הסדרתי שאל לא מעט שאלות. לא לכל השאלות הוא זכה בתשובות שהיה רוצה לשמוע אבל הוא האזין לכולם בקשב רב. הוא הקשה קושיות במשך 51 שנים, ולטענתו הוא למד הרבה מהתשובות.

הוא עלה לארץ מפולין, עד גיל ארבע הוא לא דיבר, אבל אין צורך לדאוג, שנים אחר כך הוא השלים את החסר.

קיבוצניק שוחר תרבות

הוא היה קיבוצניק באחד הקיבוצים בהרי ירושלים, וכישרונו בהפקת אירועים במסגרת התנועה הקיבוצית התגלה כבר אז. בהמשך הוא הפך לאחד מהדמויות שהשפיעו על חיי התיאטרון, התרבות והבידור בישראל במשך קרוב לשישים שנה.
פרט שלא רבים יודעים: הוא היה קשור לשבועון "רימון", שיצא לאור בשנת 1956 ביוזמה ובמימון של השב"כ. השבועון שנועד להתחרות עם השבועון הפופולרי "העולם הזה", שבעריכת אורי אבנרי, שתקף את שלטון מפא"י, את דוד בן-גוריון ואת השב"כ, שאותו כינה אורי אבנרי בעיתונו "מנגנון החושך". זו הסיבה שבגללה החליט איסר הראל, שהיה באותה עת הממונה על שירותי הביטחון, לממן את השבועון החדש מתקציב שירותי הביטחון, אלא שהשבועון לא זכה לאמון הציבור ונסגר חצי שנה אחרי שהתחיל לצאת לאור.
זאת הייתה רק אפיזודה קצרה בחייו של האיש שהקדיש את חייו לעולם התרבות.

  • פתרון השאלה מהטור הקודם: האיש שמעולם לא היה לו תואר אקדמי, אבל העובדה הזאת לא מנעה ממנו להיות מנהל כללי של משרד המדע, היה גם סופר שזכה לקבל פרס יוקרתי על יצירתו, ואת כל השכלתו הוא רכש באופן עצמאי ובלימוד עצמי. הוא גם זה שנולד בפסקורה באיטליה, אביו היה זמר אופרה נוצרי פרוטסטנטי, ואמו הייתה רקדנית יהודייה ממוצא הונגרי. הוא גם זה שהצטרף לחברת IBM שהייתה אחת החברות הבינלאומיות שפתחה סניף בישראל לאחר הקמת המדינה.
  • הוא היה עורך "מחשבות", כתב עת למדע שיצא לאור יותר משלושים שנה, בית ספר למדעים, שאותו ערך עד לסגירתו בשנת 1996. במקביל הוא הגיש תוכנית טלוויזיה בתחום הקולנוע ותוכנית רדיו בתחום המדע. למרות שהוא לא החזיק מעולם בתואר אוניברסיטאי, הוא ייעץ בעבר לבית ספר למדעים, והיה יועצו של השר אהוד אולמרט, בעת שכיהן כשר הבריאות. האיש שאת שמו התבקשתם לגלות הוא צבי ינאי ז"ל.

העוזי שהמציא עוזיאל

עוזי גל הוא האיש שעומד מאחורי פיתוח תת-המקלע עוזי, שהוצג לראשונה ביום העצמאות ב-27 באפריל 1955. העוזי פותח במפעלי התעשיה הצבאית בחודש אוקטובר, 1950 ונבחר לשמש כתת המקלע של צה"ל, לאחר שנערכה השוואה בינו לבין תתי מקלעים אחרים כמו ה"סטן", ה"שמייסר" הגרמני, ו"הברטה" האיטלקי.

אם הייתם שואלים את עוזי גל, הוא לא היה רוצה שכלי הנשק החדש יישא את שמו, אבל הרמטכ"ל משה דיין שהעניק לו את צל"ש הרמטכ"ל, חשב אחרת ובחר להתעלם מבקשתו.

גל קיבל גם את פרס ביטחון ישראל, שמוענק על פיתוח טכנולוגי בכל שנה ליחידים או לגופים שתרמו להגברת ביטחונה של המדינה.

העוזי היה כלי נשק פופולרי בצה"ל עד שנת 1973 ושימש כנשק האישי של לוחמי חיל הרגלים. הוא הוצא כמעט מהשירות לחלוטין משום שהוא פלט כדורים, למרות ניסיונות טכנולוגיים להביא לכך שהתופעה תפסק.

דגם חדש של עוזי

בשנת 2011 הכניס צה"ל לשירות דגם חדש של "עוזי", בשם מיקרו-עוזי-פולימר. העוזי החדש נרכש עבור היחידות המיוחדות של פיקוד מרכז. העוזי המקורי שהמציא עוזי גל, שווק ליותר מעשרים מדינות ונמכר יותר מאשר כל תת-מקלע אחר בעולם.

לחמו בו במלחמת וייטנאם, במלחמת האזרחים בסרי לנקה במלחמה בסחר בסמים. כיום ישנם תת-מקלעים קטנים ממנו דוגמת ה- 10-MAC.

גל שניחן באופי של ממציאן פיתח בגיל 15 קשת-כלי לירי חיצים, שיירתה חצים באופן אוטומטי. בשנת 1949 בעת שהוא היה בקורס קציני חי"ר, הוא שלח מכתב לסא"ל מאיר זורע, שהיה באותה עת מפקד בית הספר לקצינים, וצירף למכתבו תרשים של תת-מקלע שייצר מתוצרת ביתית.

זורע העביר לחיים לסקוב, את תת-המקלע והתרשים של עוזי גל. לאחר שלסקוב שיבח את ההמצאה החדשה הוחלט להעסיק את גל בתעש. כמה שנים מאוחר יותר נמסר ה"העוזי". הראשון לצה"ל. גל, היה גם ממציאו של רובה סער בשם "גל", שגם הוא נקרא על שמו, ונועד להיות נשקו העיקרי של חיל הרגלים אבל הפרויקט נגנז.

מפתח ה"עוזי" וה"גל", עוזיאל גל, מת בפילדלפיה בשנת 2002 ממחלת הסרטן, בגיל 78. הוא נקבר בקיבוץ יגור, סמוך לקברה של רעייתו אהובה, שמתה ארבע שנים קודם לכן, ולבתו תמר שמתה ממחלת הסרטן. הוא הותיר אחריו את בנו עדו.

הכותב הוא משפטן ששימש מנהל חטיבת החדשות של הערוץ הראשון ויושב-ראש אגודת העיתונאים. הוא ממייסדי "יושרה לישראל", וחבר הנהלת התנועה. האמור אינו דעת "יושרה לישראל".
תאריך:  01/05/2020   |   עודכן:  05/05/2020
משה נסטלבאום
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
האם נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מורי
2/05/20 11:49
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
הפגנות הדגלים השחורים הן גימיק חדש-ישן של השמאל הקיצוני, המנסה בכל דרך לשמר את מעמדו כמתווה הדרך הציבורית הנורמטיבית. אולם, בה בעת, צביעותו, הגזמותיו והתנשאותו האליטיסטית, דוחקים אותו בהתמדה לשולי ההשפעה ברחוב היהודי והציוני.
01/05/2020  |  רפי לאופרט  |   יומני בלוגרים
מי מאתנו לא ראה את או שמע על: 'הגשר על הנהר קוואי'? זה סיפור גבורה מדהים שבו שבויי מלחמה מקימים גשר עבור הצבא היפני הכובש. זו התנגשות בין תרבויות זרות וניסיון לכבוש את הבכורה בכל מחיר. פה הבכורה אינה נזיד-עדשים אלא גשר אל העתיד. בסופו של דבר, ממש ברגע האחרון, הקולונל הבריטי השבוי, אלק גינס, מתפקח-מתפכח ומפוצץ את פאר יצירתו - כי זה צו החיים. מי מאתנו ששואל את עצמו, מדוע הדפקט הזה בכלל בנה את הגשר מוטב שיצפה בסרט שנעשה בשנת 1957, שתיים עשרה שנים לתום מלחמת העולם השנייה. מובן שלא היה שום תום במלחמה הארורה...
01/05/2020  |  אורי שרגיל  |   יומני בלוגרים
בחצות הלילה, תפקע כהונתו של מי שמיניתי לפני שלושה חודשים למלא את מקומו של פרקליט המדינה – דן אלדד. כפי שאמרתי לאחרונה, יש לי הערכה רבה לדן, ועל כן הצעתי לו להאריך את כהונתו – מתוקף סמכותי על-פי חוק (סעיף 23א לחוק המינויים) המורה כך:
01/05/2020  |  אמיר אוחנה  |   יומני בלוגרים
ים של כזבים, שקרים גסים, תיבול קל של רסיסי אמת, רוטב של פסיכולוגיה בגרוש — כך אפתה זהבה גלאון את עוגת התעתועים במאמרה שפורסם ביום הזיכרון, "למה רמון מגן על נתניהו" (הארץ, 28.04.20). למען הסר כל ספק, הייתי ונשארתי מתנגד חריף לעמדותיו המדיניות של בנימין נתניהו. אך כאן אתייחס רק לאחדים משקריה.
01/05/2020  |  חיים רמון  |   יומני בלוגרים
בחודשים האחרונים גברה המתיחות בין ארגון החזית העממית לבין תנועת פתח, עמוד השדרה של הרש"פ. גורמים בכירים בארגון החזית העממית אומרים כי הארגון שוקל ברצינות פרישה מאש"ף או הקפאת חברותו בארגון עד שיוחלף יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס.
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
הרצח המזעזע שאירע השבוע של הילד בן ה-6 מהרצליה על-ידי אמו בדקירות מכשיר חד, מזכיר מקרה די דומה שאירע לפני 62 שנים במושב כפר ויתקין בעמק חפר
איתמר לוין
איתמר לוין
משום שזה מה שמלמדים אירועים בעבר, משום שזה מה שנכון מוסרית, משום שזה מה שכדאי מעשית    ועוד כמה נקודות בעקבות אירועי השבוע
אורי מילשטיין
אורי מילשטיין
למודיעין הגרמני הגיעו תשדורות שאותתו על תחילת המבצע לצליחת תעלת למאנש (מבצע OVERLORD, 6 ביוני 1944) אך התראות לא הועברו לאוגדות השריון הגרמניות לאורך החוף; כפי שגם ב-7 באוקטובר 202...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: ד"ר אליהו כהן 1 פתח תקוה 4976012 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il