|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
בשולי הכותרות: עכשיו כשעל סדר היום הציבורי עומדת סוגיה ציבורית כבדת משקל בדמות החלת הריבונות נזכר גנץ שיש קורונה? ● ולקינוח פסוקו
|
|
גנץ. עכשיו נזכר [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
|
|
|
|
|
גנץ התעוררת?
בוקר טוב, מר גנץ, התעוררת? לראשונה מאז הקמת הקואליציה עומדת על סדר היום הציבורי סוגיה לאומית עקרונית ומהותית - שאלת החלת הריבונות. ותגובתך? - בתקופת חירום זו, כשמגיפת הקורונה משתוללת, זה לא הזמן לדון בסוגיה זו. אתם שומעים טוב?
מעניין שתירוץ זה לא עלה על דל שפתיך במשך שלושה חודשים מאז הקמת הממשלה, כאשר על הפרק עמד סדר היום הפרטי של גנץ תחת הכותרת: גנץ לפני הכל. גנץ וממשלת הג'ובים המנופחת שלך חסרת התקדים בתולדות המדינה. גנץ ורכבי האודי מנקרי העיניים שלך. גנץ ורכבי שיירת האבטחה האישית שלך. גנץ והחוק הנורבגי, שהכניס ארבע ח"כיות ממפלגתך בדלת האחורית. וכל זה, בעלות של מאות מיליוני שקלים, איך לא, על חשבון הקופה הציבורית (בהתאם לסיסמתך, בשינוי קל: קופת המדינה לפני הכל). ורק עכשיו, כשמדובר בסוגיה לאומית כבדת משקל, נזכרת שיש קורונה? כשממשלת החירום עד כה הייתה בעיניך לא אחרת מאשר ממשלה ל'הצלת' הקריירה הפוליטית שלך. עלבון לאינטליגנציה (?) שלך כבר אמרנו?
פסוקו
הצעת עבודה: תן לי קו"ח
הדואר בסימן חדשנות: דוור אחר
צעצוע לכל אירוע: פליי-טיים
אלימות במגזר הערבי: זורה אמל"ח על הפצעים
עשו עלייה כדי להתגייס: עולים על מדים
רה"מ החליפי גנץ: הבכירה הנכונה?
בקטנה
הדימוי הנשי הפוגעני שקשרה העיתונאית הבכירה לביבי: לרינה זה לא כל מצליח...
הרפורמה במשרד האוצר: לתת חכה ולא דגים.
רציתם פורים? קיבלתם מסכה כל השנה
הקורונה מציגה: צבע תכלת ולא של זוהר הרקיע
ראשל"צ מציגה בית חם לחיילים בודדים: ראשון לצבא
החוק הנורבגי את גנץ מציגים: כחול נשי
גנץ מציג שר לכל ח"כ - שרי יתר: הבכירה הנכונה?
גנץ מציג שר לכל ח"כ - שרי יתר: הבכירה הנכונה?
לאלופים מותר - אמיר השכל מציג: מלך ה(כ)ביש
ביבי חזיר? - במומם פוסלים: מצליח את שלח ואופנהיימר מציגים מופע החזירים.
|
| תאריך:
|
01/07/2020
|
|
|
עודכן:
|
01/07/2020
|
|
ציפי לידר
|
|
חקלאי עובד באדמה, חורש, זורע, קוצר, מקלטר. זמר שר, מסלסל, שולט בדציבלים ומלהטט בקולו. סופר בורא עולמות במוחו, כותב, מלטש, מזקק, מדייק, יוצר. פוליטיקאי מעלה הצעות חוק, מייצג ציבור, פועל למען רעיונות. עיתונאי? פעם היה מפרסם ידיעות, עורך תחקירים, חף מאינטרסים אישיים, מותיר את דעתו האישית מחוץ לעיתון, לטלוויזיה. היום נדמה כי הגדרת העיתונאי בפשטותה היא ארכאית, ישנה, מדיפה ניחוחות של פעם, לפחות למראית עין.
|
|
|
|
|
זהו סיפור על קידמה, חושך, על טכנולוגיה ורגרסיה. זהו סיפור על תסכול וזעם, אכזבה וגעגוע לאתמול, זהו סיפור על התייעלות וחוסר יעילות, זהו סיפור על לחשוב רגע טרם שתתפתה להצטרף לקבוצת המצערים עצמם לדעת.
|
|
|
|
|
ייהוד הגליל התחתון, בדגש על סובב נצרת, נחשב לאחד מהיעדים החשובים שהציב לעצמו ראש הממשלה דוד בן-גוריון בראשית שנות ה-50' למאה הקודמת. למעשה כה חשוב היה לו ייהוד הגליל, ובפרט ייהוד סביבות נצרת הערבית, עד כי התערב באופן אישי בתהליך הקצאת (ויהיו שיאמרו הפקעת) 560 דונם מאדמות נצרת הערבית לצורך הקמת 'קרית נצרת' או 'השכונה היהודית בנצרת' - כינויים זמניים שהוענקו ליישוב העתידי במסמכים פנימיים בין משרד הביטחון למשרד הפנים ומשרד ראש הממשלה. בן-גוריון, האמין כי הקמתו של יישוב יהודי שימנה אלפי תושבים ישמש כלבו של ריכוז האוכלוסין הערבי שבגליל התחתון, וישמור על רצף התיישבות גאוגרפי באזור שרובו ככולו מאוכלס בערבים. כחלק מתפיסה גאו-פוליטית שרווחה מאוד בראשית ימי המדינה, בן-גוריון האמין שרוב דמוגרפי יהודי בסובב נצרת עתיד להקנות לישראל יתרון אסטרטגי ופנים-ביטחוני. לפיכך גם סבר כי ליישוב היהודי החדש חייב להיות גם יתרון טופוגרפי, ועל כן בחר למקמו בגובה 350 מ' מעל פני הים, ובעיקר מעל נצרת הערבית.
|
|
|
|
|
ספר שירים הוא הזמנה להתייחדות. כשספר שירים נולד מנפשו של הכותב הוא עשוי לחולל בנפשו של הקורא חוויה רוחנית מרוממת. ספרו החדש של ניקולא יוזגוף אורבך "דם תפוזים" מזמין את הקורא למסע מטלטל בנבכי הנפש. החוויה הפסיכולוגית שחווים תוך כדי קריאת הספר היא חווית פיצול. הספר טלטל גם את נפשי. פעמים רבות הרגשתי שהחשיפה כואבת ואמיתית מאוד. אותי הספר שלח פעמים רבות באופן אסוציאטיבי לשירת יונה וולך שכתבה רבות על חוויית הפיצול האינסופי שלה, על נפשה המיוסרת. ניכר שהדובר בשירים חי בעולם שבו הוא נפרד ושב אל אנשים ומקומות. המשורר מעביר את הקורא במסע שמספר מעין מסע חיים.
|
|
|
|
|
הנער היחיד מבני משפחתו ששרד את אימת הפשיזם, אימה שבהתגלמותה הנאצית נטלה את כל משפחתו למקומות אליהם לקחה ששה מיליון מבני עמנו ועוד מיליונים רבים מבני עמים אחרים.
|
|
|
|
|
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
