אשם, אני אשם תמיד

בימים האחרונים שמענו על תוכנית מדהימה שהגה שר החינוך, להביא עוזרי הוראה בתנאי עובדי קבלן, ללא כישורים וללא שום רקע בהוראה ולהכניס אותם לתוך כיתות בתור בייביסיטר. תוכנית גאונית שרק המוח המבריק של שר החינוך, אלוף במילואים, יכול לרקום. למעשה, משרד החינוך וממשלת ישראל לא עושים דבר וחצי דבר להכין את מערכת החינוך לקראת שנה הבאה. אין תוספת תקציבים אמיתית ומשמעותית, אין תוספת תקנים אמיתית ומשמעותית, אין חשיבה יצירתית בשיתוף ראשי השלטון המקומי ומנהלי בית הספר, ונראה כאילו צמרת משרד החינוך חושבת שהקורונה תעבור ממש אחרי החגים ואז הכל יחזור להיות כרגיל. המציאות מראה לנו שקרוב לוודאי שכל שנה הבאה תהיה במתכונת קורונה, בתקווה שלא תהיה עוד שנה כזו אחריה.

ומה יקרה בסוף, אחרי שהכל ייצא מחורבש וגרוע ופרטץ' אחד גדול, את מי יאשימו? את יפה בן דוד, את רן ארז ואת כל ציבור המורים. הרי ברור שהמורים אשמים. הם לא התכוננו, ישבו להם בבית והתפננו להם בכיף, לא נערכו כמו שצריך ולא נקפו אצבע בשביל להכין את שנת הלימודים הבאה. כאילו שמשרד החינוך בנה תוכניות מיוחדות ללמידה והוראה בזום, כאילו שהמורים עברו השתלמויות בהוראת זום, למעשה כלום לא קרה עד כה. שוב משרד החינוך הפריט את ההתארגנות לכל מיני גופים חיצוניים כמו מט"ח, ולא בנה צוותי חשיבה פנימיים, לא שינה שום דבר במבנה הביורוקרטי שלו ולמעשה לא זז מילימטר לשינוי בתקופה כל כך קריטית ואפשרית לשינויים אמיתיים ורציניים.

ועכשיו נשאלת השאלה למי צריך לבוא בטענות כשהכל יהיה כל כך עלוב וכל עוזרי ההוראה לא יחזיקו מעמד יותר משבועיים בתפקיד. כי מי יכול להחזיק בתוך כיתות חמש שעות ברציפות יום אחרי יום. יבואו בטענות למורים. שוב נחזה בתסמונת הש"ג, להאשים את מי שנמצא בשטח במקום את מי שמתווה את המדיניות ולא נותן כלים ללוחמים בשטח (כן, עובדי ההוראה הם הלוחמים למען החינוך, בדיוק כמו שכבאים הם לוחמי אש). למי באים בטענות כשיש מחדל צבאי בזמן מלחמה והצבא לא מוכן למלחמה? לחיילים? למפקדים בשטח? ברור שלא, באים בטענות למפקדים הגדולים, וכמובן לרמטכ"ל ולשר הביטחון ואפילו לראש הממשלה. אז למה בענייני חינוך כבר מכינים את הקרקע לבייש את המורים ולבוא אליהם בטענות?

אה נכון שכחתי, בתי הספר הם בעצם בייביסיטר עד גיל 18. כבר מזמן החברה הישראלית לא מחשיבה את בתי הספר כגוף מחנך אמיתי שיש לו אמירה חינוכית שצריך להקשיב לה. מס השפתיים שהפוליטיקאים משלמים כל פעם מחדש בזכות החינוך הוא שקר אחד גדול. לאף אחד בהנהגה ובשלטון לא אכפת באמת מהחינוך של הדור הבא. ולכן כל כך קל לבוא בטענות למורים, הרי הם בעצם בייביסיטר שצריך לשמור על הילד ולא באמת אנשי מקצוע שמטרתם לתת ידע וערכים לילדים ולבני הנוער.

גלנט, קח כמה פתרונות חינם, לא לוקח ממך על זה אפילו שקל, אפילו לא צריך שתודה לי:

1. קיצור שבוע הלימודים לחמישה ימים בכל מערכת החינוך והתאמתה למשק. את יום שישי בבוקר ימלאו תנועות הנוער/עובדי הקרנות למיניהן כמו קרן קר"ב לדוגמא. בבתי הספר בימי שישי ישהו תורנים מקרב הנהלת בית הספר, ויקבלו עבור שהייה זו תשלום נוסף. הם יטפלו בבעיות משמעת חמורות, ואם צריך, יזמנו את ההורים לקחת את הילד או את הילדה הביתה עקב בעיות התנהגות. כך חסכנו יום שלם מבחינת התארגנות המערכת ויישרנו קו בין עובדי מערכת החינוך לשאר העובדים במשק.

2. למידה בכל מבני הציבור הקיימים בכל יישוב תוך שמירה על קפסולות לכל אורך החודשים של שנת הלימודים - כך יינתן מענה לכיתות ה-ו שכרגע נראה שהולכות לאבד שנת לימודים מלאה לפי המתווה שהוצע.

3. גיוס מורים בפנסיה לטובת הקפסולות. פנייה לכל המורים שלקחו שבתון או חל"ת בשנה זו ובקשה להתגייסותם. גיוס מקרב הסטודנטים להוראה בכל רחבי הארץ. כל הגיוסים האלו אמורים להתבצע הרבה לפני הקריאה לגיוס עוזרי הוראה לא מתחום החינוך על בסיס עבודת קבלן. הרי ברור שמה שמוביל את משרד החינוך ומשרד האוצר, גם במקרה זה, הוא חיסכון בכסף וקמצנות (מצחיק לומר את זה בהתחשב בפזרנות המטורפת של נתניהו וכץ).

וכמובן, כל זה צריך כבר היה לקרות מתחילת החופש הגדול. אבל בישראל כמו בישראל, ב-25 באוגוסט יתחילו להילחץ ולעבוד מהר וככה זה גם ייראה.