|
דפוס האשמה [צילום: קובי גדעון/פלאש 90]
|
|
|
|
|
דפוס ההאשמה, התיוג, הסימון, קנה לו מקום של כבוד במציאות הישראלית. הצורך במגירות, בתבניות, גורם לכאורה לסדר, לארגון, ללוגיקה אפשרית מחד ומאידך יוצר עיוותים ממשיים בהכללה ובנוחות של הקטלוג האנושי הגדול. מה לא נאמר על בני הנוער? קלי דעת, ריקים, פוחזים, שטחיים, עסוקים בעצמם, מכורים למסכים, ציניקנים, בטלנים, עצלנים, תועלתניים, בורים, נרקיסיסטים והרשימה עוד ארוכה.
בכל פינה נמצאים מספדי בני התשחורת, אלופי העולם בקליעה למטרה, חתני פרס ישראל בהכנסה למגירות, חתני פרס נובל באידיאליזציה של ההיסטוריה, מומחים בנוסטלגיה בה המציאות והדמיון משמשים בערבוביה, מקצוענים בנעיצת סיכות בדמות בני הנוער.
בימי מגפת הקורונה, כמו לאורך כל השנה ראיתי את בני הנוער המושמצים הללו בתפארתם. ראיתי את רוח הנוער היפה, את הישראלי המקסים, הנותן מעצמו ללא ציפייה לתמורה, הנרתם באהבה, המוותר למען האחר בנפש חפצה. ראיתי בני נוער שהם כלי חמדה, מובילים, מנהיגים, מעניקים בלב פתוח ומתרונן משמחה. ראיתי את החמלה, פגשתי את הכאב, התרגשתי מעוצמות היופי. הנוער המושמץ פוקד בתי עשרות אלפי קשישים, ניצולי שואה, מתנדב בבתי תמחוי, בעמותות חסד, משמש אח בוגר, חבר נאמן לילדים בעלי צרכים מיוחדים, יוזם, פועל, אינו נח, צמא לעשייה למען הכלל בכל ימות השנה ובימי המגיפה על אחת כמה וכמה.
הנוער הנפלא הזה הוא נוער חכם יותר, סקרן יותר, ידען יותר. הוא נוער שיפעל לפתח את העולם שיהיה מקום טוב יותר. הנוער הזה הוא המדענים של המחר, הרבנים, הוגי הדעות, חתני פרסי ישראל ופרסי נובל, החיילים והמפקדים, המנהיגים והמשוררים, אנשי העסקים ונהגי האוטובוסים, הרוכלים בשוק והיושבים במגדל השן, המחנכים והטבחים, האבות והאימהות. הנוער האיכותי הזה הוא העתיד.
אלו בני הנוער אשר מתגייסים ליחידות עילית, ליחידות שדה, לשנת שירות, למכינות קדם צבאיות, הרואים במילוי משימתם לא רק חובה כי אם זכות, שליחות ממשית.
הפערים בין ההספדים המוקדמים על בני הנוער לבין המציאות נובעים בעיקר מהצורך המובנה לקטלוג, למגירות ולתבניות. ההדהוד של השוליים, של הקצוות, של הטפל, מקבל את הבמה המרכזית ויוצר מציאות מעוותת כאילו הטפל הוא העיקר וכך מוכתם דור העתיד, הנוער המצוין הזה . אירועי עבריינות קשים מאיי נאפה ועד אילת בהם היו מעורבים בני נוער תרמו ליצירת התהום הפעורה בין מאות אלפי בני הנוער לשוליים הקיצוניים. התופעות העברייניות הקשות ראויות להתייחסות עוצמתית, אך חובה לזכור זהו הפרט שאינו מעיד על הכלל.
יש לנו נוער מעולה, איכותי, והאמת היא שיש בשורת המגירות, התבניות, גם מגירת ריקבון בה יש לטפל באופן רציני, אך חובה לזכור שהנוער הנהדר הזה הוא שיש להאיר אותו, להציב אותו בקדמת הבמה. זה נוער זה.