|   15:07:40
  רפי לאופרט  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כל מה שרצית לדעת על שירותי אינסטלציה
כתיבת המומחים
האם כדאי להשקיע בנאסד"ק 100?

חשמב"ה

אבירי "חבורת שקר מוחלט בהחלט" טוחנים לאחרונה מים בשפע בשתי פרשיות: צוללות ומטוסי 35-F, בניסיון נואש להכריע את נתניהו פוליטית בטרם יאלצו לעמוד למשפט הציבור בבחירות דמוקרטיות. הציבור מבין היטב עם מי ומה יש לו עניין, ואף שאינו מרוצה מהתנהלות נתניהו ברמה האישית ומיעילות הממשלה בטיפול בקורונה, שתי הפרשיות הנ"ל כנשק פוליטי הן "סוסים מתים"
27/10/2020  |   רפי לאופרט   |   יומני בלוגרים   |   פרשות נתניהו   |   תגובות
[צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]

נראה שרמת היחסים בתוך "ממשלת החירום הלאומית", הגיעה שוב, בפעם המי יודע כמה, לשפל ובהתאם לכך גם ליכולתה לתפקד לטובת הציבור והבעיות הבוערות במדינה. מעדויות הדדיות של ראשי הגושים בקואליציה, של חבריהם לממשלה ובוודאי גם של חברי האופוזיציה, נובע שאם הן נכונות, כל צוות השרים, אבל במיוחד הצוות הבכיר, הם חבר שקרנים ורמאים. מבחינה זו לא חסר דבר גם ביוזמות חברי האופוזיציה - תעסוקת משפטי הדיבה ולשון הרע, סימפוזיונים מסוגים שונים המבקשים "להוכיח" מבלי - לספק עובדות ונימוקים - עבירות חמורות כביכול, טענות סרק שמסמך אחד פשוט או הקלטת-אמת אחת מקורית, יכולים להוכיח ללא קושי; זהו מרכז העיסוקים של כל נבחרינו ועוזריהם. העובדה שהדברים אינם נמחקים לאלתר מספרי-השיח באמצעות עדויות מהימנות כנ"ל, מעידה כנראה על נכונות הטענה ש"אין עשן בלא אש" - וזהו ממצא מדאיג מאוד.

שתי פרשיות גדולות מדגימות את חומרת התופעה, עומקה וממדיה: "פרשת הצוללות" ו"פרשת מטוסי ה- 35-F" המסונפת ל"הסכם אברהם". בשאלת הצוללות התמונה הכללית ברורה למדי. בהשראת "רודפי נתניהו" והתקשורת התומכת בהם, קבלה הפרשה את הכינוי "תיק 3000". אחרי שהיועץ המשפטי, שבמקרה זה הוא שליח האופוזיציה לדבר עבירה, הודיע כבר לפני כשנה שראש הממשלה אינו מעורב בפרשה, ממשיכים ממציאיה ומחולליה ובוגי יעלון בראשם, לחלוב את "התיש" הזה ולנסות להפיק ממנו בכל מחיר עוד כתב אישום נגד נתניהו. כל מה שעשו עד כה, כל ההר הגדול של ברק, הרוח החיה מאחורי תנועת האנרכיה של השמאל הקיצוני בישראל, הוליד עכברון. בשולי העכברון מתרוצץ חשד לניסיונות שוחד בעסקות רכש ימי לצה"ל, שבו מעורבים מקורבים לנתניהו, אבל לא הוא עצמו. האירועים שהובילו לעסקות החשודות, התחילו עוד בימים שברק היה שר ביטחון ונמשכו דרך הימים שכל המעורבים האחרים בפרשה מילאו תפקידים בכירים במערכת הביטחון, בצה"ל ובמערכות הרכש הצבאי. לטעמי, הפרשה נובעת מלקונות בהוראות הרכש של משרד הביטחון ומכְשלים בפיקוח על ביצוען "הנקי". כל מי שעסק אי-פעם ברכש או שיווק של מערכות צבאיות גדולות, יודע שאבות הטומאה של תהליכים אלה הם המתווכים למיניהם. ספק חמור בעיני הוא, אם בין כל המעורבים בעסקת הצוללות עם "טיסנקרופ" בגרמניה, היה אפילו אחד שלא היה מודע לכשל פוטנציאלי זה. תיווך פרטי בין ישראל לגרמניה של מרקל בעסקת צוללות לצה"ל (וגם ספינות שטח), הוא ה"הזמנה למחול החטא". זו נקודת המוצא ממנה יש להתחיל כל בדיקה רצינית בסוגיה זו, ולהערכתי, על-פי מה שאני שומע בפרשה כבר מספר שנים, דווקא עניין זה נמצא עדיין תחת השטיח המאובק, "המגלה טפחון ומכסה טפחיים".

בראיונות שנותנות הנפשות הפועלות המרכזיות בסוגיה זו: יעלון, שפתח את קופסת פנדורה מהסיבות הכי פחות נכונות; ברק, שהוא הרוח הרעה המרכזית במאבק הפוליטי המתנהל בישראל על ההגמוניה השלטונית, בין הימין לשמאל; אשכנזי, וגנץ רמטכ"לים לשעבר (אשכנזי גם היה מנכ"ל משרד הביטחון וממונה מתוקף תפקידו זה על גוף הרכש הביטחוני המרכזי) לפחות בחלק מהתקופות הרלוונטיות ואישרו אל נכון כל רכש של אמל"ח אסטרטגי; ליברמן שגם הוא היה שר ביטחון בחלק מאותה תקופה, וכן קבוצה שלימה של אלופים ותתי-אלופים שהיו מעורבים בהליך מתוקף תפקידיהם בממשלה, במועצה לביטחון לאומי - כולם שותפים למכשלת רכש הצוללות, חלקם פעילים מאוד ואחרים מתוקף פסיביות יתרה. שותפים לאו-דווקא בעסקת שוחד ישירה, אבל ביצירת התנאים שאפשרו או לא מנעו עסקות מסוג זה.
הסוגיה הגדולה נחלקת לשלושה פרקים: ניקיון כפיים בתהליכי הרכש. התנהלות נורמטיבית בתחום קשירת וניהול היחסים עם גרמניה בשאלות פוליטיות בינלאומיות וסוגיות של ביטחון לאומי המשיקות לשתיים הראשונות.

רק בדיקה מעמיקה ושיטתית של הנורמות ואיכות התהליכים הפנימיים בתוך מוסדות מדינת ישראל הקשורים לפרשה - ממשלה, צה"ל, כנסת, מל"ל, קביעת מדיניות ביטחון וסינכרון בינה לבין תהליכי הרכש - בשילוב עם בניית "מפת דרכים" מתוארכת ומתוזמנת של כלל הפעולות וההחלטות המרכזיות שהתקבלו בתהליך - יכולים לשפוך אור על מידת התקינות של ההליך השלם והמורכב הזה. חובה לשלב בתהליך הבדיקה תשובות מתועדות לשאלות כגון: מי השתתף, מי קיבל החלטות חשובות ואילו, מי ידע מה, מי דווח על מה ומה היו התגובות לכך וכיצד קשורים כל אלה לפעולות הרכש, להחלטות שהתקבלו במסגרתו ולנפשות הפועלות בתוך מערכת הביטחון ומחוצה לה. בראיון טלוויזיוני של "כוכב" בודד משלל הכוכבים המעורבים בפרשה בטלוויזיה, למשך 30-45 שניות שבהן נזרקים לחלל האויר מספרים, טיעונים שלא ניתן לבודקם או לשייכם לכלל האירוע ולא ניתן לגזור מהם שום רציונל של פעולה או החלטה, אינם אלא זריית חול בעיני הציבור.

לטעמי, "פרשת הצוללות" כנושא משפטי או פוליטי, כפי שהיא נולדה ומתנהלת עד עצם היום הזה - למשל באמצעות התנועה לאיכות השלטון, ששום איכות שלטון אינה משתקפת מפעולותיה מלבד שותפות אקטיבית בהכפשת ראש הממשלה המכהן - היא מסכת שקרים, חצאי-אמת וניסיונות לטישטוש העובדות. כיום, לאחר שהתביעה האחרונה לבג"ץ נדחתה גם היא, ברור שפעולות אלה הן מטרד ציבורי שתועלתו במקרה הטוב שולית. התקשורת המדוברת מפציצה את הציבור במלל רב, שמפיציו אינם בקיאים בנושא ואינם מבינים את הקשריו המלאים והרחבים. במשחק הגדול מחפשת האופוזיציה דרך לחבר בין הדימוי שביקשה ליצור לנתניהו כעבריין סדרתי רודף שלמונים, לבין פרשה נוספת, מפני ששלושת התיקים האחרים (1000, 2000 ו- 4000) שטוותה לו, הולכים ומתפוררים, בעוד מעמדו הציבורי, אף שנחלש מעט בעטיו של תפקודו ירוד במשבר הקורונה - עודנו איתן.
הפרסומים האחרונים של אילה חסון, המנסים להתוות קשר בין אירועים שהתחילו ב-2014 והסתיימו בסוף - 2016, הם חלק מזערי מהעבודה השלימה שיש לבצע בנושא. לשם כך נדרש צוות חקירה מקצועי מהסוג העוסק בחקר עבירות או תאונות אוויריות גדולות וקשות, שבהן "קו הזמן של מכלול האירועים" והשוואתו עם נתוני ההקלטה של "הקופסה השחורה" והמפורסמת (או עדויות מסייעות אחרות) חיוני לתיאור האמת; ורק כך אפשר לפתור בעיה זו פתרון ראוי. אני סבור שאילו עלתה על הפרק הצעה להקים צוות בלתי תלוי מסוג זה לבדיקת הפרשה מתחילת 2014 ועד עצם הימים הללו, היו רבים מאוד מהתומכים בחקירה, עושים כל שביכולתם לטרפד ניסיון זה.

בפרשת מטוסי ה- 35-F, הסיפור דומה ביסודותיו ומטרותיו ושונה מאוד בפרטיו. השחקנים הראשיים הם אותם יריבי נתניהו ודורשי רעתו (בעיני הם אינם דורשי טובת ישראל, אלא יריבים אידאולוגיים מובהקים של הימין). תכלית הרעש היא כאמור הבאשת ריחו האישי והפלתו הפוליטית שלמענן כל הדרכים (כמעט) כשרות. שוב מדובר בעסקה בינלאומית, שמדינה ידידותית לישראל כארה"ב של טראמפ מקדמת במזרח התיכון כחלק ממהלך אזורי שעיקרו שינוי מהותי של יחסי ישראל עם מדינות ערביות. חלק מתהליכי המינוף לצורך זה הן עסקות שארה"ב מבקשת לבצע עם המדינות הערביות, לשיפור מצבה הפיננסי שנפגע במשבר הקורונה. הזמן: הוא ערב הבחירות בארה"ב, שבהן הנשיא הידידותי ביותר לישראל מאז ומעולם, נלחם על חייו הפוליטיים וזקוק לקידום מצבה הכלכלי של ארה"ב כקלף במאבקו.
אם בפרשה הקודמת היה מדובר על גרמניה ומצרים, כשמצרים היא מדינה חשובה ביותר באזור ושותפה אסטרטגית לישראל במאבק נגד אירן וחמאס, כאן מדובר על צעד גדול קדימה מול מדינות שהיו עד כה עויינות. ישראל חותרת לשינוי מהותי ביחסים עימן, שבעתיד עשוי לפתוח פתח להעמקת היחסים גם עם מדינות אפריקניות, ערביות ומוסלמיות נוספות. מהלכי ה"בישול" כאן נמשכים כבר כ-15 שנים והחמצת ההזדמנות במזרח תיכון דינמי ותזזי כשלנו עשויה לדחות את ההישג בשנים רבות ואולי בכלל. שוב מעמיד מנהיג הימין בישראל את השמאל בפני דילמה בלתי אפשרית: הסכמי שלום ללא תנאים מוקדמים וללא ויתורים מוקדמים ובלתי-הפיכים קפיצת מדרגה פוליטית קונספטואלית ביחסים בין ישראל למדינות ערביות מתונות יחסית. ההסכם המתגבש הוא בגדר "תקיעת סכין" המציאות בליבו של השמאל ההזוי בישראל - כל תאוריית אוסלו מתמוטטת, החל מהחלטה 242 האומללה שקבל האו"ם אחרי ממלחמת ששת הימים.

לפתע מתברר שכל בניין הקלפים שבנה השמאל במכוני מחקר "מתקדמים", בפקולטות למדעי המדינה המקדשות את הפוסט-מודרניזם, קשרים עבודה שטווה וארג בארץ ובחו"ל בכדי שיסייעו לו להחזיר את גלגל ניצחון 67 לאחור שאצל חלקים ממנו הוא לצנינים - הכל מתמוטט; יש "מזרח תיכון חדש" אבל הוא איננו זה של פרס ואוסלו אלא זה של "שלום תמורת שלום" - "הדדיות ביחסים בין מדינות" הוא המטבע החדש. הנושא המוביל איננו איסלאם פונדמנטליסטי, אלא האינטרס הלאומי של מדינות ערביות. כאשר הפעילות של מדינות ערביות חוזרת להיות פעילות מדינתית, משתנה גם האינטרס שלהן כמדינות וגם התנהגותן בזירה הבינלאומית והבי-לטרלית. לשינויים אלה במציאות המדינית-ביטחונית השלכות אזוריות מרחיקות לכת, שאת מרביתן הציבור עדיין לא רואה.

מבחינת ישראל זהו שינוי המעורר שאלות רגישות אף יותר, משום שמרבית הצמרת הביטחונית-מדינית בישראל, צמחה, חונכה וטופחה על יסוד "עליונות התפיסה הפוסט-דמוקרטית והפוסט-ציונות הנגזרת ממנה. אילו שינויים פנימיים מתחייבים מהמהפך החדש, תהיה אחרת השאלות הכבדות ביותר בעשור הקרוב.

בעת כתיבת שורות אלה, התבשרנו על ההסכם עם סודן - הישג אדיר נוסף למדיניות נתניהו - ונשמעו דבריו של נשיא ארה"ב שקבע שעוד 4 מדינות באזור "ממתינות בתור" לקשירת הסכמי שלום ונורמליזציה עם ישראל. ברור לגמרי מדוע על יסוד התפתחויות אלה, נזעקו יוצאי מערכת הביטחון, שחלק לא מבוטל מהם צמחו בעולם השמאל ורואים עצמם שייכים אליו אידאולוגית, והפכו את סיפור אפשרות מכירתם של מטוסי 35-F האמריקנים לאיחוד האמירויות, לסוגיה מדינית-ביטחונית "חמורה" כביכול.

אמנם פעם נוספת מנהל נתניהו מדיניות חוץ וביטחון מבלי להניח להם להפריע, והם אינם אוהבים זאת. אולם יש סיבות טובות לכך בניסיונות עבר שהוכשלו מול אירן ובנושאים אחרים. שנית, הרעש סביב הצוללות בטרם הושתק ע"י בג"ץ, היווה רקע נוח לניסיון נוסף לערער את מהימנותו של נתניהו, על-רקע החשש שהמשברים הפנימיים יובילו אותנו בקרוב לבחירות חדשות, לעת הזו היא לדידם מצווה. אולם, לא קיים יחס ישיר בין הדברים, למעט עצם היקשרם לשמו של רה"מ. מאחר שמבקריו אינם מעיזים לתקוף הסכמי שלום המצטברים על מדפי ההיסטוריה של ישראל בזה אחר זה, מבלי לגרום לעצמם נזק פוליטי קריטי, הם נזקקים ל...פרוצדורה: - התייעץ, או לא התייעץ? סיפר ל"בעלי החזקה", או לא סיפר - בקיצור, עוד חלטורה פוליטית.

ההסכם הקיים בין ישראל לארה"ב בשאלת שמירת היתרון הצבאי היחסי של ישראל מול אויביה, אינו מונע מכירת נשק אמריקני למדינות אחרות, אבל מחייב פיצוי נאות. לישראל מעולם לא הייתה ולא תהיה זכות וטו על ארה"ב בשאלת מכירת אמל"ח למדינות שלישיות. במקום שקיים הסכם, קיימת גם הבנה והבנה ניתנת לתרגום גמיש לחלופות ראויות מסוגים שונים, שאינן בהכרח צבאיות. אם לא תהיה הבנה, הדבר יחול גם על פירושו של ההסכם. כלומר, גם לרעש הזה אין אחיזה במציאות לבד מהוצאת קיטור על אכזבה קולוסלית.

אוסלו היה תחליף רע מאוד מ"תוצרת השמאל" להסכם השלום עם מצרים; היה עליו להשיג משהו מדיני בכדי לאזן בדעת הקהל את משקלו העצום של הסכם השלום של בגין, חרף העובדה שישראל ויתרה בו להוותה על סיני. מקורות עיקריים למכירת אמל"ח למדינות המז"הת הם: ארה"ב, רוסיה, וסין. אליהם מצטרפות מספר מדינות באירופה - בעיקר גרמניה, צרפת ובריטניה. אלה פעלו וימשיכו לפעול גם בעתיד, אך מוטב שלא יספקו לאזור את המערכות האסטרטגיות העיקריות, דוגמת מטסי הקרב המתקדמים ביותר. מטוסי קרב מסוגו של ה- 35-F משרתי בד"כ כ-30 שנה. לעיתים מגדילים את פוטנציאל השירות שלהם בעוד כ-7-10 שנים. בעידן זה שיתחיל בעוד 7 - 10 שנים (לאחר אספקת מסה קריטית של מטוסים ללקוח אימן הצוותים וגיבוש התו"ל) תהיה כבר ישראל בעיצומו של המאמץ לקליטת והכנת הכלים שיהיו אותה שעה התחליף המסתבר ביותר למטוסי קרב, (כנראה סוג של כטב"מים אוטונומיים או מונחים מרחוק). מבחינה זו עדיפה לישראל שליטה אמריקנית בעסקות הנשק העיקריות משליטת כוחות עולמיים אחרים, אבל כשעוסקים בפוליטיקה שיקרית, האמת לרוב אינה נוחה.

ה"עלבון האישי" בו מנפנפים בכירי מע' הביטחון כלפי נתניהו על שלא "קיבל מראש את אישורם" לעסקת השלום האזורית, רק מעידים עד כמה קטנוניים הם וזקוקים לכל "בלוף" מזדמן במאמץ הסיזיפי להדיח את רה"מ ועל כישלונותיהם בכך עד כה.

ביטחון ישראל תלוי כיום בראש וראשונה בשאלה מי יזכה בבחירות לנשיאות בארה"ב ולא בשאלה אילו מטוסים יקבלו מדינות המפרץ בעוד 6 או 7 שנים ויותר. אם רוצות מפלגות המרכז והשמאל לפעול לטובת ביטחון ישראל, מוטב שינסו להשפיע על תומכיהן מבין יהודי ארה"ב להצביע עבור טראמפ. לכך תהיה השפעה אסטרטגית אמיתית, חיובית, כוללת וארוכת-טווח על ביטחון האזור ובתוכו על ביטחון ישראל.

1. חבורת שקר מוחלט בהחלט = חשמ"בה.
2. גם בעבר ביצעה ארה"ב הסכמי מכירת נשק גדולים מאוד עם מדינות המפרץ, ונמצאו לכך מענים טובים גם לביטחון ישראל.
תאריך:  27/10/2020   |   עודכן:  27/10/2020
רפי לאופרט
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
חשמב"ה
תגובות  [ 9 ] מוצגות   [ 9 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
הירונימוס
27/10/20 13:45
 
מי שמוחו נשטף
29/10/20 10:46
 
בני בנקר
29/10/20 12:40
2
באום
27/10/20 16:29
3
אקטואלי
27/10/20 18:13
4
ד"ר רון בריימן
27/10/20 18:41
 
רפי לאופרט
28/10/20 11:37
5
הירונימוס
27/10/20 21:39
6
בני בנקר
29/10/20 08:43
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  פרשות נתניהו
הפגנות השמאל נגד ראש הממשלה. תשעה בני אדם נעצרו או עוכבו (שבת, 17.10.20). במהלך תהלוכה ברחובות הבירה אחד החשודים נעצר בעקבות גז מדמיע שאותר ברשותו. בהפגנות בכיכר פריז, שהתחדשו על-אף הגבלות הקורונה, השתתפו כ-7,000 מפגינים. כמה מאות הפגינו גם בכיכר רבין בתל אביב, והמשטרה עצרה ארבעה בני אדם בחשד שתקפו מפגינים.
18/10/2020  |  עידן יוסף  |   חדשות
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, החליט (יום ה', 15.10.20) שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפרשת המניות. לדבריו, אין תשתית מספקת לפתיחה בחקירה, וזאת להבדיל "משאלות של מינהל תקין ואתיקה ציבורית".
15/10/2020  |  איתמר לוין  |   חדשות
ככל שהדברים נראים עתה, לא תהיה לפרקליטות ברירה אלא לגנוז את תיק המניות של בנימין נתניהו. וזאת - לא משום שכדברי היועמ"ש מנדלבליט "אין מספיק בשר", אלא מסיבה הרבה יותר פרוזאית: נתח נכבד של אותו "בשר" נמצא לכאורה בחו"ל - כלומר אצל בן דודו של נתניהו - נתן מיליקובסקי שהוא אזרח ותושב ארה"ב.
08/10/2020  |  יוסי דר  |   יומני בלוגרים
נמשכות מחאות השמאל נגד נתניהו: מפגינים בכיכר הבימה החלו (יום ג', 6.10.20) בצעדה, אך בלמה אותם. במשטרה מדגישים כי זו תהלוכה בלתי חוקית וכי הצועדים אינם מקפידים על רווחים כנדרש ובכך מסכנים את בריאות הציבור תוך הפרת תקנות שעת חרום.
06/10/2020  |  עידן יוסף  |   חדשות
מני נפתלי, לשעבר אב הבית במעון ראש הממשלה, קיבל הבטחה שעדותו במשטרה לא תשמש נגדו - תוך סטייה מהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. ההבטחה ניתנה לו בפברואר 2015 בידי היועץ המשפטי ופרקליט המדינה דאז, יהודה וינשטיין ושי ניצן. עם זאת, היא לא נבעה משיקולים זרים. כך קובע (1.10.20) נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן.
06/10/2020  |  איתמר לוין  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
רפי לאופרט
רפי לאופרט
העולם האנושי הוא הוויה דינמית והתהליכים המתפתחים בו נגזרים מאינטגרציה של מהלכים רוחניים וחומריים עם השפעות מן הטבע שמעצבים במשותף את תנאי הסביבה בהם מתקיימת החברה האנושית - מתפתחת ...
דן מרגלית
דן מרגלית
הפרופסור שקמה ברסלר חזרה הלילה למקומה בראש ההפגנות לאחר ראיון שהעניקה שלשום לטלוויזיה    איננו עקורים בארצנו, אמרה ברסלר שהיא שילוב של מדע ואהבת הארץ, מכון ויצמן ועמק יזרעאל
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
ביקורתו הפומבית של יו"ר המחנה ה"ממלכתי" על ניהול המלחמה פוגעת במלחמה ובלוחמים כאשר בשל שיקולים פוליטיים הוא מאיים להפיל את הממשלה. על גנץ להתאחד מאחורי העם, להילחם עד הניצחון ולא ל...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il